דבר ראשון, משחק מדהים, ללא ספק, פשוט מצויין.
אני חושב שמבחינה רגשית הסיפור הרגיש לי מאוד שלם, אבל מבחינה עלילתית הוא הרגיש כאילו כמעט יש משחק חסר. נושא נחש העולם / מסע בזמן / התקיעה בקרן הרגיש כמו משהו כל כך משמעותי במשחק הקודם. אני זוכר השערות שהתחילו במסע בזמן של קרייטוס ואטראס ומגיעות עד לזה שהנחש הוא בעצם קרייטוס בעצמו. אני חושב שכל מי ששחק במשחק הרגיש שזה ה-thread הכי גדול שהיינו רוצים שיתיחסו אליו מעבר להמשך העלילתי הראשי של רגנרוק. כלומר, זה היה חלק כל כך משמעותי במשחק הקודם, וברגנרוק מדפדפים את כל נושא נחש העולם, במצטבר אולי היו לו 15 דק׳ זמן מסך והסיפור על הגדילה שלו הועבר בחצי משפט בזמן הגיימפליי על זה ש״הנחש ממשיך לגדול״. כשמוסיפים לזה את העובדה שלא ראינו את וולהאלה (מה? משחק GOW בלי ביקור ב-afterlife?), המהירות שבה דפדפו את סורטור (מה-10 דק׳ זמן מסך שהוא קבל בצורה הראשונית שלו והכלום והשום דבר שהוא היה בסוף המשחק) והעובדה שרגנרוק היה בערך 30 דק׳? אשכרה יש פה משחק שלם שנשאר על השולחן.
בנוגע ל-DLC, אני לא מעריץ של הרעיון. אנחנו כבר שנתיים לתוך הדור הבא, אז עכשיו הולכים להושיב את הצוות הזה לעוד שנה+ של עבודה והם ימשיכו לעבוד על משחקי פס4 עד 2024? די, יש גבול. הרי לאסקין מוכר לנו פה שסנטה מוניקה כבר שנים בתוך ה-pre-production של המשחק מדע בדיוני של קורי, אז שהצוות יעבור ישר לעבוד על זה, למה הם צריכים לעבוד על TLL למניהם לפס4 ב-2023 וצפונה?
אם נדבר לרגע על הגיימפליי, המשחק הרגיש המשך ישיר בצורה קיצונית. האמת שאם נתעלם לרגע מהנשק החדש, אני אפילו לא מצליח להבדיל יותר מדי בראש בין המשחקים מבחינת גיימפליי. ממש כמו חבילת הרחבה שהפכה למשחק שגדול מהמקור. במינימום יכלו לעבוד על קצת עבירות, אולי כפתור קפיצה שממילא מבחינת קרב הוא חצי ממומש בגלל שיש כמה מהלכים של ״drop״ על אוייבים כשאתה מעליהם. המשחק הזה לוקח לקיצון את הביטוי more of the same.
ואם כבר מדברים על more of the same, אני חייב לציין שאני דווקא לא הרגשתי שהמשחק יותר אפי ומהקודם. נניח הקרב הסופי במשחק הקודם עם פריה, בולדר והענק, אני לא בטוח שהיה במשחק הזה משהו ב-scale הזה. וזה קצת הזוי לטעמי, כי הייתי בטוח שרגנרוק הוא המקום שבו יקחו את הבסיס של המשחק הקודם וילבישו עליו scale שיזכיר לנו את GOW3. נכון שיש כמויות הזויות של תוכן, והוא משחק פשוט מעולה, אבל עדין לא הרגשתי שקבלנו את ה-scale. אפילו כשסורטור ממש את הצורה הסופית שלו והופך לסוג של ״טיטאן״ עם פוטנציאל GOW3, לא הייתה איתו שום אנטרקציה, הוא סתם היה דמות רקע יפה. מאוד מוזר, זה מרגיש כמעט כאילו דחפו כמה שיותר תוכן בכדי לסיים כמעט שני משחקים באחד, אבל שכחו לעשות את הסצנות המדהימות שחיכינו להם עוד מימי GOW3. אני חושב שהרגע היחיד שבאמת הרגיש לי כמו מימוש ההבטחה של GOW היה הסצנה עם הנורדס. היה משהו בירידה באגם במהירות לתוך הבועה הזאת ואז הסצנה הפשוט מעולה עם שלושתן שממש עשה לי את זה. יש מצב שלפחות בשבילי הוא היה השיא ״GOW״ של המשחק.
אני שזה נשמע מוזר, כי אני בעיקר מתלונן ואני חושב שזה משחק השנה בהליכה ומשחק מדהים בכלליות. אבל קשה להתעלם מזה שה-meta מסביב למשחק הזה מרגישה כמו טעות אחת גדולה. הוא היה צריך להיות שני משחקים, הראשון מבינהם היה או צריך לצאת מזמן או להיות דור הבא כמו שצריך עם scale כמו שצריך ובלי לחפף תוכן. הגיימפליי היה צריך לקחת את הצעד הבא ולהוציא קצת את קרייטוס מה״קופסה״ שהוא חיי בה עם כפתור קפיצה ויותר עבירות בשלבים. ואם זה היה משחק דור קודם הוא היה צריך לצאת כבר די מזמן. ואם הוא היה משחק דור הבא, הוא היה צריך להפיל אותנו מהרגליים. לשחק ב-GOW ולהרגיש שהוא נראה אותו דבר כמו משחק פס4 מ-2018 זה מוזר ממש, לא מרגיש כמו ״GOW אמיתי״.
בנוגע לאטראס שחיק, הוא היה די מעפן עם מערכת קרב פשוטה מאוד כשהציבו מולו רק אוייבים חלשים. לא הייתי רוצה לשחק בו לאורך זמן. אבל מאוד נהנתי לשחק איתו מבחינה עלילתית, כלומר לבלות זמן באסגרד, לספוג אוירה ״מהצד השני״. הקטעים איתו עזרו להעמיק את הדמות של אודין ות׳ור למשל, כך שלא הייתי מוותר על הקטעים איתו, אבל הגיימפליי בהם היה מאוד ,meh.
אה, והמסע של אטריאס לחפש עוד גולות, קלאסי שיקרה לו משהו בארץ רחוקה ושהמשחק הבא יהיה המסע של קרייטוס למיתולוגיה חדשה כשה-quest שלו הוא למצא את טריאס. אני לא חושב שצריך לממש את המסע של אטריאס באיזה TLL, המסע הזה יכול להיות אחלה מגשר בין המשחק הזה למשחק הבא.