במה אתם משחקים?

כן, אין לו מתחרים מבחינת רמת כתיבה. כתב אותו סופר די מוערך באסטוניה, לפחות בסטנדרטים של כותבי משחקי וידאו, והמשחק בעצם מבוסס על העולם שהוא בנה בספר הראשון. בניגוד ל-99.9% ממשחקי הוידאו שנכתבים ע״ nobodies עם רקע בקומיקס או מד״ב זול במקרה הטוב. הבעיה העיקרית שהוא קומוניסט מוצהר, וזה ניכר מאוד במשחק לרוע המזל.

כן זה בכל מקום (אפילו פיתחתי את תחום המחשבה הזה), למרות שהוא לא שונא ליברליזם והם בסוף מי ששרדו באמת את המהפכה והוא דיי מאשים את הקומוניזם ברצח של 2 מיליון איש באי.

מישהו פה משחק COD במקרה? לא BO6, רק MW 2-3, אני צריך פרטנרים לאונליין.

ממשיך להתקדם באסטרו בוט (המלא), ממש מחזיר אותי לימים הטובים של מריו גלקסי. 😃 עוד קשה לי להחליט אם הוא טוב יותר ממנו אבל הוא בהחלט מהנה. אני מנסה לעשות 100% ויש שלבים נורא קשים ומתסכלים, גם בזה זה מזכיר את גלקסי…

רק השלב הממש אחרון ו״סודי״ קצת קשה, אבל גם הוא לא אמור לקחת יותר מרבע שעה ככה… נניח חצי שעה אם אתה ממש לא מתורגל.
בכל שאר המשחק יש צ׳קפוינטס מאוד נדיבים ואפשר למות כמה שרוצים. יש גם כמה שלבים בלי צ׳קפוינטס אבל הם בדרך כלל פחות מדקה, לפעמים ממש 20 שניות.

אני בינתיים סיימתי את Ender Magnolia ואפילו עשיתי את כל הAchievements. משחק מעולה, מומלץ בחום!הוא הרבה פחות מאתגר מהקודם, אז רק קצת באסה בעניין הזה, כל השאר פשוט מצויין.

אני עדיין ממתין למבצע של ווקונג, אז אני ממשיך בינתיים באווטאר, סייברפאנק ו… הורדתי את הדמו של The First Berserker Khazan, שאני אכנה מעתה ״חזן״ - והוא ממש נחמד. יש עליו דיעות לכאן ולכאן, אני אשפוט כשאסיים את הדמו, אבל אני מאוד נהנה בינתיים.
ממליץ לכם לנסות ולראות אם בשבילכם. מקווה שהמשחק הסופי יהיה ממש טוב כי הוא אמנם לא הכי מלוטש ואני לא מצפה לאיזה 95, אבל יש בו הרבה ממה שאני אוהב והאתגר בדיוק במידה בשבילי עד כה.

יש את השלבים של הצורות (איקס, עיגול, משולש, ריבוע), הם די Frustrating.

לאסקין אני עמדתי להתחיל את nine sols שנמצא בראדר שלי כבר תקופה אבל במיוחד אחרי איך שדיברת עליו, כבר הורדתי אותו והכל, ובסוף במקומו התחלתי את death stranding... אבל, וואלה, ממש נהנתי מהשעתיים הראשונות. ולא עשיתי כלום חוץ מלראות קאטסינס של קוג'ימה שלא הבנתי מהם כלום, שזה תמיד מצוין, והלכתי, והלכתי, והלכתי, אבל ממש נהנתי 😃.
אף פעם לא שיחקתי בו ונראה לי שאני אשים אותו על אש גבוהה ואתקדם, לפחות עד שיימאס לי. זה עושה רושם כמו משחק למצב רוח ספציפי, אבל נדמה לי שאני בראש הנכון והרשמים המאוד שטחיים שלי כרגע הם הפתעה מאוד חיובית.

בראש הנכון, באוירה הנכונה הוא פשוט מעולה. וכשמתחיל להמאס ללכת בהרים המשחק מתחיל לתת לך דרכים לקצר תהליכים. אני נהנתי מתחילתו ועד סופו. יש משהו באוירה של המשחק, ביחוד כשנכנס שיר ברקע, שאף משחק אחר לא מצליח לעשות.

אין ספק שיש רגעים בDS עם נופים ממש יפים ומוזיקה טובה.
אבל האקשן עצמו היה לדעתי לא פחות מגרוע, ויש קטעי אקשן כך שזה מאוד פוגע בחוויה הכללית, העלילה לא מובנת ויותר מדי קוג׳ימאית, במובן הרע, הדיאלוגים גרועים, ה״מונסטר״ ששותים כל פעם מחדש ביאס אותי, גם אם רק ראיתי אותו ולא שתיתי, ובכלל הקטע של השיווי משקל היה דבילי, גם ככה תמיד, אבל תמיד - השתמשתי באופציה שהוא יסדר לי את זה אוטומטי. ואני גם כן שיחקתי אחרי כל העדכונים אז יש בהחלט לא מעט ענייני QOL שלא היו למי ששיחק בו במקור, וזה כולל אמצעי תחבורה חדשים והרבה מאוד דברים שקצת שוברים את הבסיס של המשחק, בקטע טוב במקרה הזה (כי הבסיס של המשחק מעפן😃.

אה וסיימתי עכשיו ממש את הדמו של ״חזן״.
ממש נהנתי! זה דמו עם לא מעט תוכן, מאוד הופתעתי, יש שם בכיף איזה 3 שעות אם אתה טוב. הבוס האחרון היה לא קל בכלל, מתתי שם איזה 12 פעמים נראה לי. אולי 15.
אהבתי שיש Skill Tree לכל אחד מהנשקים… זה באמת שילוב של DMC עם סולס. הרבה מאוד מהלכים אפשריים ואני רק גירדתי את פני השטח. אני שיחקתי רק עם הנשק של הDual Wield, כי השאר היו לי איטיים אחרי שהתרגלתי…
יכול לראות את עצמי רוכש אותו בהשקה, נראה מה יגידו על המשך המשחק כשיצאו הביקורות. הוא יוצא עוד כמה שבועות.

מעניין, אני גם על הגדר אם לשחק בו, תספר האם הגיימפליי כל כך נוראי שזה בלתי נסבל בהמשך.

אני ממשיך להתקדם בDisco Elysium אני חייב להגיד שיש לא מעט קטעים שהוא כבר התחיל להמאס עליי, פשוט לא כל השיחות מעניינות ויש המון ג'אנק אין סופי. אבל כשמגיעים לHighlights כמו שיחה עם Everet או הHardie boys או Rene המשחק פשוט מדהים.

לסקין מגזים בטרוף. הגיימפליי של העבירות בעולם טוב, הקרבות פחות אבל אני לא ממש התעסקתי בקרבות אלה בעיקר התגנבתי וזה היה ממש אחלה. יש במשחק אוירה אדירה ורוב הגיימפליי הוא לנסות להבין איך להגיע מ-A ל-B, ניהול מלאי, ניהול meta של בניה, וניהול משאבים. זה משחק של בעיקר אוירה, העולם יפיפה והסרטוני מעבר עשויים נהדר, ברמת קוג׳ימה קלאסית. העלילה היא ממבו-ג׳מבו אבל ברגעים הנכונים הטוויסטים פוגעים בול, אני מצאתי את עצמי מחכה לסרטוני מעבר כי הם עשויים מצויין וכמובן שאומנותית הוא פשוט נהדר.

יש למשחק 92% בביקורות סטים, נראה שהשחקן הממוצע ממש אוהב את המשחק. שווה לשים בו כמה שעות בודדות, לעבור את ה-hub הראשון שהוא סוג של טוטוריאל ולהגיע לעולם האמיתי של המשחק. אם לא תהנה אחרי 1-2 שעות בעולם האמיתי של המשחק תוותר עליו, כבר לא תהנה מהמשחק. אבל אני חושב שעד הנקודה הזו הוא תופס את רוב השחקנים.

אני לא מגזים, האקשן ממש, ממש גרוע.
ללכת ממקום למקום - נחמד. אתה הולך. צריך להזהר מסלעים בדרך, זה לא נורא, אבל זה... ללכת.
אני לקחתי איתי רכב/אופנוע או שבניתי משהו שמרחף מאחוריך, בכל הזדמנות שזה היה אפשרי. מן הסתם יש משימות שזה לא מתאפשר, בעיקר בהתחלה, אחת באמצע וממש בסוף.
אני די בטוח שהרבה מענייני הQOL האלה לא היו כשהוא יצא.
אני גם שיחקתי על רמת קושי שהדברים לא נהרסים לי ממש מהר, אולי זה שובר את המשחק עוד יותר, אבל זין אני הולך שעה בזהירות עם ציוד שביר ואז נתקע בסלע קטן על הריצפה ומתחיל שוב מהתחלה, הייתי מוחק את המשחק באותו הרגע אם זה היה קורה לי 😃

כל הניהול בזבוז זמן מוחלט, יש כפתור שעושה את האיזון אוטומטי, וקל לדעת מה אפשר להעיף ומה להשאיר. זה פשוט... סתם.
העולם באמת מאוד יפה.

אני מת על משחקי קוג'ימה והשטויות שלו והייתי נותן לו 6.5 ביום טוב.

כן, אז שחקת ברמה הקלה אז לא היה לך אתגר בקרבות, לא היה לך אתגר בלשמר את המשלוחים, לא היה לך אתגר בעבירות וכל המלאי שלך הסתדר בלחיצת כפתור בגלל איזה תוסף QOL של גרסת הבמאי. בקיצור, לא שחקנו באותו משחק, המשחק שאני שחקתי היה משחק השרדותי שנע בין רגעי זן לרגעי לחץ.

אני חושב שכרגע הוכחת שמיאזאקי צדק, אסור לתת רמת קושי קלה למשחקי סולס 😃

אני חושב שהיה מד כזה שמאפשר רק להגן יותר על הציוד ורק איתו שיחקתי. אולי אני טועה אבל זה מה שזכרו לי.
אז שיחקנו באותו משחק, רק הציוד שלי נהרס פחות מהר.
את עניין ה"לסדר אוטומטית" קוג'ימה הוסיף, אז את התלונות - אליו 😃
אם אתה רוצה לטעון שהמשחק יותר טוב כשיושבים עוד עשרים דקות לפני כל משימה ומתעסקים בתפריטים - סבבה... לי זה נשמע סיוט 😛
להזיע ולשבור את האגודל והשלט לא הופך משחק לטוב יותר. ובמקרה הזה - פשוט ללחוץ "קדימה" בג'ויסטיק במשך שעה, כדי... ללכת.
אני כבר שיחקתי בכמה וכמה משחקי סולס מאז הדיונים האלה - ואף אחד מהם לא היה פחות טוב אם היו מוסיפים גם איזי מוד, למי שמתקשה.

אבל זה המשחק. אתה צריך לתכנן בצורה חכמה את המשלוח (לבחור כמה משקל אתה רוצה לקחת, סוג מטען, לתכנן מסלול, load-out...), להוביל אותו ולהגן עליו בזמן שאתה מתמודד עם טרוריסטים, הגשם, ו-BT. בסוף המסע אתה מתוגמל לפי רמת השלמות של המשלוח וכמה חבילות הצלחת להעביר. אם אתה משחק בתצורה כזו שאין לך אתגר באף אחד מהאלמנטים הללו אז מה נשאר מהמשחק? ללכת על סלעים?

לא השתמשת במודים, קוג׳ימה שם לך הכל במשחק, אז דוגרי זאת אשמתו. אבל אתה גיימר מנוסה, אתה אמור לדעת שלשחק ברמה קל מוציא את העוקץ מהגיימפליי. ומיאזאקי צדק, אם היית משחק ככה את אלדן רינג אז מה היית חושב עליו? משחק שמסתובבים בעולם, מניפים את החרב פעמיים על בוס וממשיכים הלאה? היית חושב שהוא נוראי.

אז באלדן רינג יש רק דבר אחד - קושי?
אני לא מסכים. אם ניקח את סקירו כדוגמא כי סיימתי אותו - אם הייתי מת בו 500 פעם במקום 1,000 - הוא לא היה משחק פחות טוב. אם בוס היה הורג אולי ב-4 מכות במקום 2 - הוא לא היה משחק פחות טוב.
מערכת הקרב שלו מדהימה, העיצובים של העולם והדמויות והבוסים מדהימים, המוזיקה מעולה, הסיפור בעיניי מעולה…
להוריד את הרמה לא אומר שאני אל שאי אפשר להרוג. אפשר לעשות מצב פחות מתסכל פשוט, ואם יש הרבה מה להעריך במשחק מלבד רמת הקושי - אז זה לא ייפגע בו כל כך, ואולי אפילו ישפר אותו.
באותה מידה אפשר לומר שאם DS היה יוצא רק עם רמת קושי אחת והיא הייתה שנגיעה וחצי והמשימה הלכה - אז זה היה משחק טוב יותר?
או שהטענה שלך היא שהמשחק מאוזן בצורה מושלמת וכל שינוי ברמת הקושי שלו ייפגע בו?
לדעתי קוג׳ימה הוסיף את כל מה שהוסיף בגלל שהוא הבין שהמשחק די משעמם את רוב השחקנים, ואולי שיחקנו במשחקים שונים, אפילו די בטוח, כי אני שיחקתי במשחק הרבה יותר ״סאנד-בוקס״ ממך. אתה שיחקת משחק מחושב ושקלת גרמים ובילית בתפריטים כנראה לפחות פי עשר יותר זמן ממני, וחישבת איך לרדת ירידה סלעית במיוחד, בזמן שאני בניתי סוג של סנובורד מרחף וגלשתי מההר כשחבילות אחרות קשורות לסנובורדים מרחפים אחרים, ואחר כך הטסתי על טיל חבילות ועליתי עם ג׳ט פאק 😃 אתה שיחקת Civ, אני TOTK
כל זה קרה כמובן לקראת סוף המשחק, כי את ההתחלה כן שיחקתי כמוך, וזה היה השלב המשעמם של המשחק עבורי.
אני גם חושב שזה ברור מהטריילר של משחק ההמשך - שהאקשן יהיה טוב יותר ויהיה עליו יותר דגש.
כנ״ל עם ריטרנל אגב. אני משוכנע שהעובדה שיהיו במשחק הבא שלהם שדרוגים שימשיכו איתך אחרי המוות נובעת מהביקורת שקיבלו מגיימרים כמוני שרצו להנות ממנו אבל נפלו יותר מדי על ״מזל רע בקוביות״ וזה הוריד להם ממנו והם נטשו אותו.

באלדן רינג יש רק שני דברים - חקירה כדי למצא משאבים/מפלצות ולוחמה עם מפלצות. את המשאבים מחפשים כדי להתחזק מול המפלצות. אם אין אתגר במלחמה מול המפלצות, אם לא צריך ללמוד כל בוס, מה יש באלדן רינג? לא יותר מדי.

אם היית מת בסיקריו 5 פעמים זה היה משחק גרוע. משחקים שבהם מתים 5 פעמים לאורך המשחק מביאים את ההנאה ממקומות אחרים כמו עלילה, אירועים מתוסרטים, סרטוני מעבר, חידות, יצירתיות וכו׳. כן, אם היית מת בסיקריו 500 פעם במקום 1000 פעם זה לא היה נורא, אבל זה לא מה שעשית ב-DS. ב-DS שחקת כך שלא היית צריך להתמודד עם שום דבר, המקביל ללסיים את סיקריות ולמות 5 פעמים.

DS לא מאוזן בצורה מושלמת, אבל אם שחקת בו בלי שהיית צריך לנהל מלאי, להתמודד עם גשם/טרוריסטים/BT, לתכנן מסלול וכו׳, אז פספסת את כל הגיימפליי שלו. וזה כמו לשחק את סיקריו ברמת קושי שמתים 5 פעמים. אם זה היה המצב היית נוטש את סיקריו תוך 20 דק׳, כי הכיף במשחק מגיע מהאתגר והאסטרטגיה מול האוייבים. אם אין אתגר ואסטרטגיה, מה המטרה של סיקריו?

ואגב, יש למשחק 92% בסטים, זה לא ציון של משחק שמשעמם את רוב האנשים. גם אם קוג׳ימה יעלה את הרמה של האקשן במשחק הבא אני בטוח שהוא ישנה אותו לגמרי כי DS1 לא בנוי להיות משחק אקשן. קוג׳ימה משנה את המשחקים שלו בכל המשך, אף משחק MG לא דומה לקודמו, אז אני בטוח ש-DS2 יהיה מאוד שונה מ-DS1.

אני משחק בגרסאת הבמאי, אבל שמתי את המשחק על hard. לא מתכוון לשבור את הראש עם מה היה או לא היה בגרסה המקורית, אלא פשוט לזרום עם מה שהמשחק נותן לי.

לגבי הקושי - אני עם קיאו ב100%. אפשר להגיד שהמשחק לא בשבילך כי הוא דורש דברים שאתה פחות אוהב במשחקים שלך (לדוגמה - להעביר זמן בתפריטים ובתכנון מראש של המסלול, ניהול משאבים, מחשבה תמידית על שיווי משקל ורגע של תהייה מול כל סלע או מכשול קטן שתתקל בו. אני מניח, לא באמת שיחקתי מספיק כדי לשפוט את DS ברמה הזאת). אבל להגיד שהוא "סתם" ושהכל זה רק ללכת - כי שיחקת בצורה כזו שלא דרשה ממך משהו נוסף, זה כבר קצת אחרת.
להגיד "לעבור עוד זמן בתפריטים" זה מה שהיה משפר את המשחק זה כנראה בדיוק העניין, אם נקח את זה לקיצון אז כן, משחקי אסטרטגיה כמו CK3 הם הרבה יותר מהנים כי אפשר להפסיד בכל רגע נתון ואתה צריך לבלות בתפריטים הרבה זמן ועם הרבה מחשבה. זה בסדר גמור אם זה לא בשבילך, אבל לשחק בCK3 בצורה כזו שבה אין השלכות לתכנון לקוי וזה רק סימולטור הצלחה שמתקדם קדימה זה מן הסתם הופך אותו למשחק הרבה פחות טוב.
או אם נקח דוגמה קרובה יותר - ארמור קור 6 הוא משחק הרבה יותר טוב בעיניי כי הקושי שבו גורם לך להעביר הרבה זמן בתפריטים כדי למקסם בילדים, להחליט בכובד ראש איזה חלקים אתה קונה ומה אתה מחבר. ברור שהלב של המשחק הוא הצד האקשני, אבל העובדה שאתה חייב ל"שרוף" זמן על תפריטים כדי להצליח היא חלק מהעניין.
כנ"ל סקירו, בוא לא נכנס לניואנסים של בוס הורג ב2 או ב4 או ב6 מכות (לתחושתי אין בוס שהורג ב2 וזה תמיד בכיוון ה4, אבל זה לא משנה). אם נקח את זה קצת יותר רחוק, אז ברור שהקושי של המשחק הוא שגורם לך להכנס לעומק של מערכת הקרב ולהנות ממנה. אם לא היית חייב להיות טוב מאוד במשחק אז היית תוקף בלי לחשוב, מגן מדי פעם ורק משתדל לא לעשות באמת שטויות כדי לא למות - לא היית חושב שמערכת הקרב שלו כזאת טובה. וברור שיש עוד אלמנטים למשחק, אבל בהחלט הקושי - כלומר מערכת הקרב, הם הלב.

ואני בכלל סאקר של רמות קושי אחידות, תמיד. בין אם המשחק קל או קשה ואפילו אם זו בכלל לא פונקציה שהמשחק שם עליה דגש. תן לי משהו שהמפתחים בנו את כל האלמנטים בדיוק בשבילו - וזה יהיה משחק שהוא בשבילי או שזה יהיה משחק שהוא לא בשבילי.
כל העניין הזה שכל משחק חייב להיות בשביל כולם (ואני לא מתכוון מהבחינה של אפשרויות נגישות, זה דבר אחר) הוא מגוחך בעיניי. אחרת אנחנו כבר נכנסים לטריטוריית ביקורות קרירין על משחקים - "שיחקתי במשחק 60 שעות הזה ולא נהנתי לשנייה, אבל הרגשתי שאני צריך לסיים אותו כדי לסמן וי. אז הורדתי את הרמת קושי ורצתי על הכל באוטומט ובסבל"...
אבל זה פחות קשור, יותר עניין כללי.

אבל זה לא שזה לא דרש ממני שום דבר נוסף, בגשם הייתי צריך לשים נעליים כאלה, בBT הייתי חייב להתנהל כמו שצריך בדיוק כמוך, הייתי כן צריך להחליט מה אני לוקח ל״טיול״ ומה לא… רק הציוד היה נהרס קצת פחות מהר.
קוג׳ימה יודע לעשות ארגז חול, ראינו את זה בMGS5. ואני שיחקתי וקיבלתי חוויה משוגעת יותר וחופשית יותר ממך, ולי זה היה יותר מתאים אחרת הייתי פורש מהמשחק באמצע, כי ניהול השיט לא עניין אותי וגם המונוטוניות של הגיימפליי הבסיסי.

לגבי רמות הקושי כבר היינו בדיון הזה, לדעתי חד משמעית לא ייפגע באיכות ומה שאני חושב על המשחק אם אני אמות 500 פעמים במקום 1,000. זה עניין של דיעה, גיל, זמן פנוי ואולי יום אחד זה ישתנה אבל כרגע אני עומד על דעתי.

אם צופים באלדן רינג ביוטיוב מתים 0 פעמים 😉

מתקדם בAvowed (כרגע 3 שעות בפנים), ממש כיפי, הגיימפליי ממכר מקווה שזה לא ימאס בהמשך, והExploration והLoot ממש טובים. הוא ממש מזכיר את Outerworld במפות שהם בנו, יחסית קטן, מאוד צבעוני אבל יש הרבה מה לעשות. יש לו המון פוליש.

המשחק מציג לטעמי המון לקחים שבת'זדה יכולה לאמץ לElder scroll.

הם עשו כל מיני טוויקים קטנים שממש אהבתי -
* המפה נצבעת לפי איפה ביקרתי ואפשר לדעת איזה חלקים פספסת ולחזור אליהם.
* פארקור זה כיף! הוא מאוד בסיסי אבל זה ממש כיף לחפש אוצרות כחלק מהזרימה של המשחק, מעניין שלא מאמצים את זה יותר מידי בז'אנר.
* בדומה לשני משחקי Pillars הקודמים יש המון מילים בדיאלוגים שמודגשות - מקומות, פרטי Lore ועוד, אפשר בלחיצת כפתור לראות מה הם אומרים, זה ממש עוזר להכניס שחקנים לתוך העולם שהם בנו, בכל זאת Avowed הוא המשחק השלישי בסדרה.
* חפצים שלא צריך אפשר לפרק מיד לmaterials מה שחוסך את הצורך לאפסן או למכור אותם כדי להמנע מהעונש של Over weight.
* יש שני סטים של Two hands weapons, אני כל הזמן מגוון ומתנסה בגיימפליי שונים, זה פשוט נהדר.
* יש Strafing כדי להתחמק מפגיעות! מוסיף קצת סקיל לקומבט.
* אפשר לרוץ בלי מגבלת Stamina מה שעוזר לחצות את המפה ולהגיע למקומות דיי מהר בלי להצמד לאיזה ריאליזם מגוכח, יש גם Fast travelling כמובן.
* מים זה לא גימיק, מצפים ממך לשחות ולהגיע למקומות נחבאים, זה דיי נדיר במשחקי RPG מהסוג המדובר.

אני חושב שהצד החלש של המשחק זה פשוט הדיאלוגים, הם בסדר, אבל מאוד סטנדרטי ודומה למיליון משחקי RPG אחרים ששיחקנו.

אני מאוד אוהב את השיטה של BOTW שנותן לך לראות קו שמתעד את המסע שלך מתחילת המשחק ועד אותה נקודה.

אני משחק ב thronefall סוג של tower defense עם אלמנטים של base building ונהול משאבים וגם קצת character development
הגרפיקה בסגנון מינימליסטי אבל המשחקיות מאתגרת. אחרי שגומרים מפה יש כל מיני mutators שזה כמו רמת קושי גבוהות יותר (אויבים יותר חזקים/מהירים וכו) שמעודדים לנסות טקטיקות חדשות

הרגת לי את הHype דודי, אני מודה לך על זה כי בעצם עשית לי טובה ענקית ופינית לי זמן השנה לkingdom come deliverance 2 😃 מאוד ציפיתי למשחק, אבל לשמוע ממך שהכתיבה נוראית (אני מדמיין משהו שהוא בTier של הוריזון) די הוריד אותי מהמשחק.העלילה ממש נשמעה לי מסקרנת,והשותפים האפשריים נראים מגניבים, אבל אם הכול כתוב רע ברמה שאני אמצא את עצמי לא קורא קטעי Lore עד הסוף וקורא את הדיאלוגים ברפרוף במקום לעומק, כי הכל רע.. אז על הפנים.

שיחקתי לפני כמה זמן (בהמלצת אינטר) בTyranny שלהם, ובעוד ברור לי למה אינטר אהב אותו (כי זה לא משחק רע בשום צורה) מצאתי את הכתיבה כל כך גנרית ונדושה הרבה פעמים תוך כדי משחק נעצמו לי העינים ומצאתי את עצמי ממש נרדם, לכמה דקות ומתעורר, דבר כזה לא קרה לי במשחק אחר של אובסידיאן אף פעם,
ואם גם פה הכתיבה רעה... אני תוהה אם אובסידיאן הם בכלל אובסידיאן היום, ויש כאלה שטוענים שממש לא.

אני אמשיך לעקוב אחרי הרשמים שלך, אבל זו אכזבה ענקית כי הPromise של העלילה, נקודת המוצא שלה ממש סיקרנה אותי.

כמו שכתבתי לסטיק בשרשור אחר, לא ציפיתי מעולם למשחק AAA של 9 שיכול להתחרות בטופ של היום, ועכשיו אחרי שאובסידיאן הבהירו גם לא לצפות מהם לעולם לAAA כי לא בא להם,אז אני גם יודע לא לצפות לזה מהם אף פעם, אבל כתיבה טובה זה לא משהו שאתה צריך תקציב AAA בשבילו, אתה פשוט צריך מישהו עם כישרון כתיבה ולתת לו מספיק כסף כדי שיוכל רק לשבת מול הWord כל היום, זה לא אמור לעלות הרבה, בושה.

איזה RPG הוא עם עלילה טובה וטקסטים שאתה ממש נהנה מהם? Cyberpunk היה סביר לפרקים, אבל כל שאר הז'אנר אפילו BG3 זה העתק הדבק.
הRPG האחרון שממש אבל ממש אהבתי את העלילה בו זה Mass Effect הראשון ורק בגלל שהוא היה Space opera AAA אמיתי.

מה שטוב במשחק זה הגיימפליי, זה לשם עצמו מספיק כדי להפוך אותו לאחלה משחק RPG. מה משך את כולם בBG3? הגיימפליי.

אם אתה לא בGP שווה לחכות שירד לאיזה 30 דולר בטח עוד חצי שנה ולקנות.