במה אתם משחקים?

התחלתי את Dark Souls הראשון. קשה.

אני משחק הרבה לאחרונה בNFS RIVALS. סיימתי את הצד של המתחרה והוא ממש מהנה אחרי שפותחים את הפרארי ואת המקלארן P1.
לדעתי אם הוא היה רץ על 60FPS הוא יכל להיות המשחק הכי מרשים גראפית על הPS4 ועל הONE.

התחלתי לשחק לופטהאוזרז והוא ממש כיפי.
משחקי ארקייד עם שליטה סופר הדוקה ומאוד מאתגרת, שבו משחקים מטוס (שאפשר לשנות לו את השיריון, המנוע ואת הנשק) ומנסים להלחם בכל מיני אויבים מעל המים.
יש ספינות קטנות, גדולות, טילים, מטוסים ממלא סוגים ועוד כל מיני הפתעות שמופיעות ככל שמתקדמים במשחק. יש מערכת התקדמות ברמות שפותחת לך ציוד חדש, מעקב סטטיסטי שעוזר לך להתלהב מהמספרים ההולכים וגדלים שלך, מערכת "משימות" שצריך להשלים.

מערכת הרמות מבוססת על ניקוד. צריך להגיע לניקוד מסוים, כדי לעלות לרמה הבאה. הניקוד עולה ככל שהורגים יותר אויבים, כאשר אויבים קשים יותר להריגה, נותנים יותר נקודות. בנוסף, על כל אויב שאתה הורג, אתה מעלה את מד הקומבו שלך, שמכפיל את הניקוד שלך בהתאם. אויבים שונים גם יכולים להוסיף כמות שונה למד הקומבו (סתם מטוסים, מוסיפים 1. ספינות מוסיפות 2).

המשחק ממש כיפי. הוא רק 9 דולר בסטים, במבצע השקה ולגמרי שווה את זה.
למי ששיתפתי את המשחקים שלי איתו בסטים - תבדקו אותו. הוא באמת נהדר.

סיימתי את DMC.
משחק פשוט מצוין. מאוד מלוטש. המון רעיונות טובים, עם אחלה ביצוע.

קצת התאכזבתי מהבוס השד האחרון, בגלל שהיו בו קטעים שהיו סרטוני מעבר, במקום סתם קטעי פלטפורמינג. אם בשאר המשחק זה גם היה ככה, אז אולי זה לא היה כל כך מפריע, אבל בכל המשחק הי קטעי פלטפורמינג ממש מוצלחים ורק פה פתאום החליטו לעשות סרטון מעבר קצר. משונה, אבל לא נורא כל כך.

הסיפור גם היה חביב למדי והשחקנים, כמו בשני המשחקים האחרים שלהם, היו מוצלחים ואמינים.

אני מאוד מצפה למשחק הגדול הבא שלהם. אחרי הוונלי סוורד שאף פעם לא נראה לי משהו מיוחד, אני מאוד מופתע משני המשחקים האחרונים שלהם. צוות ממש מוכשר ואני מת לראות מה עוד יש להם בשרוול.

אבל באיזו רמה?? (: תסיים בקשות יותר ותפתח את כל דלתות שלבי הבונוס, ותשדרג לכל התרגילים. אני באמת חושב שזה אחד המשחקים המהנים יותר של הדור הקודם.

על הרמה האמצעית.

אין לי דחף עז לעבור עליו שוב, או לשחרר הכל, או לשדרג את כל הכוחות (בחלק מאלו ששיחררתי בכל מקרה לא השתמשתי). נהניתי מאוד בריצה הראשונה ואני מרגיש שזה מספיק לי.

אוקיי, למרות שלדעתי אתה מפספס את עיקר הכיף בו. כשכל אוייב יכול להרוג אותך כמו בDARK SOULS, רק מהיר בהרבה ומערכת קרב מהנה יותר 😃

מה הבעייה מHS מלבד הבעיות הטכניות שניכרות שלו? היה אחלה משחק.

לא אהבתי את מערכת הקרב שלו,כי היא הרגישה שטחית מידי. סיפור לא מוצלח כל כך. כל המשחק הרגיש יותר מידי כאילו הם ממש מנסים לעשות GOW וזה לא פעל לטובתו.
הוא פשוט לא היה טוב כמו אינסלייבד או DMC. הם קפיצה מרשימה באיכות, לפי דעתי.

הוא לא היה מחורבן, או משהו כזה. בשביל משחק שני של מפתחת, הוא ממש אחלה. מרגיש כאילו הם במגמת השתפרות קבועה. אני ממש מצפה למשחק הבא שלהם לקונסולות (הם עובדים על משהו לiOS, אבל כנראה שיש להם עוד כותר חדש מאחורי הקלעים).

אני יכל להגיד במה בטוח אני לא משחק וזה בעינוי הסיני הזה שנקרא מגה מן 1 לדוס:
http://www.youtube.com/watch?v=iDZ3hzwfAic
WTF זה נראה פי כמה יותר קשה מכל משחקי Dark Souls + נינג'ה גיידן 3 ביחד.

אחד המצחיקים.

youtube

סיימתי את Outlast על הפס4, כמשחק אימה הוא עושה את העבודה, אחד היותר מפחידים שיש.
מבחינת גיימפליי הוא די meh, יותר נהנתי מרגעי המעבר והחקירה האווירתיים מאשר הגיימפליי עצמו שכלל התגנבות מוגבלת ומשעממת מלאה ב fetch quests למיניהם כמו להדליק את הגנרטור, לאסוף פיוזים, לפתוח שסתומים וכו׳ כשכמובן באיזור תמיד מסתובב איזה יצור שרודף אחריך.

תמיד כשהגעתי לאיזור שראיתי שיש מקומות להתחבא התבאסתי כי זה אומר שהמשוגע מגיע וצריך להשלים עוד משימה גנרית.

מבחינה טכנית זה די בקלות משחק האינדי הכי מרשים שראיתי, הסביבה והתאורה נראים מעולה, המודלים פחות, אבל באופן כללי כשמסתובבים עם המצלמה והכל יש לא מעט פעמים הרגשה אפילו של פוטו ריאליזם כאילו אתם באמת מתעדים מקום אמיתי, ברור לי שהוא אינדי והכל אבל בשילוב ה IQ שמציע הדור הבא הוא לא ממש נופל ממשחקי הפס3 המובילים (אולי ביושוק אינפיניט יותר יפה בזכות האומנות אבל באופן כללי אין לו מה להתבייש)

עוד משהו שאהבתי זה את ה full body awareness שיש במשחק, לא מובן לי איך fpsים בעשרות מליונים נופלים בזה ודווקא משחק האינדי הקטן הזה עושה לכולם בית ספר כשזה מגיע לפרטים הקטנים אבל החשובים- כל פעולה במשחק מונפשת עם אנימציה, בין אם כשפותחים דלת או שמסתכלים למטה ורואים את כל חלק הגוף התחתון, מטפסים על מעקה, מחליקים למטה, תמיד הכל מונפש ויש הרגשה של בנאדם אמיתי יותר מבכל משחק מגוף ראשון ששיחקתי שלא מתקרבים אליו בכלל ומרגישים כמו מצלמות מרחפות.

בתכל׳ס אותי אישית הוא קצת עייף לקראת הסוף ודי סחבתי אותו בקושי, אבל באופן כללי הוא עשוי טוב ועושה את העבודה, שווה צ׳אנס לחובבי האימה למיניהם למרות שהוא לא מדגדג את הגדולים בז׳אנר.

אני 4 שעות בתוך סאות' פארק והוא בדיוק מה שציפיתי ממנו.
אני ממש נהנה מכל רגע. ההומור, כצפוי, נהדר. כל רגע יותר מצחיק מהקודם. המשחק ממש מרגיש כמו פרק של סאות' פארק ובכל רגע יש אזכור למשהו הזוי אחר.

מכאניקות המשחק לא בדיוק מדהימות. נראה שאין להם את היכולת ליצור מערכת עמוקה, אז הם פשוט זורקים המון מערכות שונות, כדי ליצור מורכבות. לא נורא ואיום, אבל בטח לא עיצוב משחק טוב.

נראה לי שממש אהנה מהמשחק הזה. עד עכשיו הוא תענוג.

החיבור לסדרה באמת נהדר, אבל כמשחק הוא נופל כמעט בהכל. אבל באמת ההומור והויזואליות כל כך טובה שאי אפשר לוותר עליו. אני רק מצטער ששילמתי עליו מחיר מלא, זה בכיף משחק של 10 דולר.

אין קשר להערצה, ראיתי בחיי את כל העונות של Southpark ואני עוקב אחריה מאמצע שנות ה-90, ההפך, זה הדבר היחיד שעוד מחזיק אותי במשחק, אבל הוא פשוט משחק רע. באתי לשחק, לא רק לראות עוד פרק של SouthPark.

אני מניח שזה ההבדל בינינו. אני לגמרי באתי לראות פרק ארוך במיוחד של סאות' פארק. הקטע של המשחק לגמרי משני, בשבילי.

אגב, הפרזנטציה במשחק, מעבר לעובדה שהיא נראית בדיוק כמו הסדרה עצמה, עשויה ממש מצוין. הכל מרגיש מאוד מלוטש באנימציות ואויבים שונים (נגיד ילד עם קסדה ונשק מסוג מסוים) נראים שונה גם בעולם המשחק וגם בקרב עצמו. גם הדמות שלך משתנה בהתאם לציוד שאתה שם עליה. לא משהו הכרחי, אבל אני תמיד נהנה לראות את זה במשחקים. אני זוכר כמה התלהבתי מכך שהנשקים באמת משתנים בFFX (שאמור להגיע אליי שבוע הבא), כשהחלפתי אותם. היו ימים...

בתור מעריץ של סאות' פארק ושל טריי פארקר ומאט סטון, אין לי ממש חרטה על לשלם עליו 160 שקל, אבל למישהו שהוא לא מעריץ להוט, זה באמת משחק באזור של 70-80 שקל.
לא ציפיתי ליותר מזה מאובסידיאן, למען האמת.

אני סיימתי את הצד של השוטרים של NFS RIVALS. המשחק דיי מאוס את האמת ואני מצטער שלא השארתי את ה200 שקל הללו לאינפיימוס... 🙁

אני ממש נהנתי ממנו... עדין יש לי כמה דברי שלא השלמתי, אבל סיימתי 90 אחוז לדעתי. אחזור השבוע לסיים הכל.
והייתי מוכן לשלם עוד 200 שקל אם זה יבטיח שהצמד הזה יעשה המשך ראוי ומושקע, או כל משחק אחר...
הם מביאים אווירה שאין במשחקים אחרים.

זה בדיוק מה שאני חושב אליו
לקחו משחק שבגדול ,חוץ מהגרפיקה והדיבוב ,בקלות היה יכול להיות משחק NES ,וגם אז די בינוני

ושמו אליו את העטיפה מצוינת של סאוט פארק , אבל בגדול זה עדין הרגיש לי משחק 8 ביט ,ולא מהטובים שבהם

ואני לא סתם אומר 8 ביט ,כי ב16 ביט ראינו כבר משחקי RPG ,הרבה הרבה יותר טובים וארוכים מזה

היו יכולים להוסיף המון תוכן למשחק הזה ,אבל העדיפו ליתמקד בדברים שלי אישית הרבה פחות חשובים במשחק
כמו ענין התחפושות

במקום להוסיף דברים דוגמת קנדה במשחק ,שהיה שינוי מרענן ,אבל מאוד קצר ,יתמקדו בשטויות

זה אמור להיות משחק בסופו של דבר ,היתי רוצה פארודיה על מאריו ,הילו ,גוד אופ אוור וכו וכו ,לשלב אותם בעולם של סאוט פארק
בסדרה עצמה יש הרבה פירקי פארודיה ,היתי רוצה לראות את זה ניכנס גם למשחק

אני לא מסכים, הוא בהחלט לא הJRPG הכי מתקדם, אבל הוא לא נופל משום משחק FF מבחינת המכניקות עד FF12. ההבדל היחיד שמרגיש פחות טוב בו זה נושא עליות הרמות והעובדה שזה לוקח יחסית המון זמן. הוא עדיין לא כל כך מצליח לשאוב אותי מבחינת משחק כי למרות העלילה הראשית הנהדרת כל השיטוטים בעיירה קצת מייגעים.

אתה מוגבל פה לצוות של שתי אנשים בקרב ,כבר בNES היו משחקים של 4 צוותים בקרב
אתה מאוד מוגבל גם מבחינת היתפתחות של הדמויות ,והאפשרויות בחירה בכללי ,גם בזה כבר היו משחקי NES מורכבים יותר ,שלא לדבר על הSNES

מבחינת המכניקות משחק -יותר מזכיר את מאריו נייר המקורי -משחק N64 ,שעדין היום טוב יותר לטעמי
פשוט לא זכור לי משחק מוקדם יותר עם מכניקות כאלו ,אולי קיים ,פשוט לא זוכר
עד כמה שאני זוכר מאריו RPG לSNES ,היה דומה לפינל פאנטזי ,רק בעולם של מאריו ,אולי אני טועה ,פשוט שנים לא שיחקתי בו

אבל מבחינת גודל העולם ,והמורכבות ,סאוט פארק פשוט מרגיש משחק 8 ביט
תוריד את כל הסירטוני מעבר ,דיבוב ,וכו ,ויש לך במשחקיות עצמה ,משחק מאוד קטן ,מאוד פשוט ,ומאוד מאוד קצר

במשחקי NES פשוט היה נוהג לעשות אותם קשים ,שיקח זמן לסים
פה במקום זה יש לך סירטוני מעבר ,דיבוב ,וכו

בכל מקרה פה יש תאור של דרגון קווסט 4
יצא במקור ב1990

"Dragon Quest IV offered several new features over the first three titles, while carrying on many of those introduced in the previous games.[9] Similar features included are the day and night cycles, the ability to travel via ship and a flying vehicle (this time, a hot air balloon), and the three levels of keys. They are Thief, Magic and Ultimate (originally localized as Final). There are also travel doors, which allow the party to move a great distance on the world map with little travel. Unlike the Hero in Dragon Warrior III, the Hero of Dragon Quest IV is not required to be in the party at all once the wagon becomes available. Despite this, the Hero is again the character that possesses the most powerful healing and attack spells. Many spells, weapons, armor, and shops (including the vault/bank) function the same as in past games.

In addition to the new chapter-based storylines, an artificial intelligence system called "Tactics" was implemented that allowed the player to provide strategies to the party members (who become NPCs in the final chapter), such as prioritizing damage, healing or MP conservation, while maintaining full control of the Hero. Dragon Quest V: Hand of the Heavenly Bride, Dragon Quest VI: Realms of Revelation and the remakes of IV allow tactics to be set for characters individually rather than using one tactics mode for all characters, as well as including the "Follow Orders" Tactics mode, which allows other characters to be controlled manually.[12] This "Tactics" system is seen as a precursor to Final Fantasy XII's "Gambits" system.[13] The wagon, first introduced in this game, allows the player to choose which characters are used in battle. The wagon can also be seen in Dragon Quest V and Dragon Quest VI. The first casino appears in this installment as a place to play several mini-games (slot machine, poker, and the Monster Betting that was introduced in Dragon Warrior III) using tokens that could be traded for special items. Searching drawers and inside of jars was first introduced in this game as a means to find items. Small Medals, later Mini Medals, were introduced as a new item to search for and trade for special unique items from a secluded king.

Saving the game was made easier by allowing one to save a game in a House of Healing, rather than talking to a king.[12] Also, the save ("Confession" in the DS remake) and EXP point to the next level-up ("Divination" in the DS remake) are now separate commands. Returning to the format of the original North American Dragon Warrior, programmers allowed users to open a door using a command appearing in the top level of the menu (rather than requiring users to search through various characters' inventories for the key as in some previous games). The only requirement was that at least one character in the party needed to have an appropriate key in his or her inventory. Since this command was added, an unlocked door was added in this game, as well as large Castle Doors. However, this command was eliminated in later games and the remake, in which doors can be opened by attempting to walk through them."

בכל מיקרה שים לב לביקורת פה ,מתחיל מסדרה פשוטה ,ואופך להיות מורכב יותר מסאוט פארק ,עוד בימי הפאימקום (NES יפני ) ,העליזים

אוי, הלילה השני בסאות' פארק. כל כך נהדר.

אם הם יעשו את זה ביחד עם אנשים שיודעים לפתח משחקים טובים, זה בכלל יכול להיות נהדר.

מישהו אמר שזה הכל ? ,וכמובן זה תלוי מאוד בסוג המשחק
סאוט פארק ,מבוסס על מודל של JRPG ,ולא על מודל של RPG מערבי כמו סקרים ,וככה אני שופט אותו
וכאחד ששיחק בהרבה RPG משני הסוגים ,המשחק פשוט מאוד מאוד מיושן בליבה שלו

אז על מה הוויכוח בכלל ?

גם אני נהנתי מהדיבוב והגרפיקה ,לפחות כל עוד זה היה רענן ,הבעיה שחלק מהדברים רואים ושומעים שוב ושוב עם עושים משימות צד

קרירין, אין שמץ של קשר בין כמות האנשים שבהם שולטים בקרב, לבין כמה המשחק מורכב, או מתקדם.
עוד מעט תגיד שסקיירים לא מתקדם, כי גם בו יש רק שני אנשים לכל היותר שאפשר לשלוט עליהם.

---

סיימתי את הסיפור במשחק. נשארו לי ממש מעט משימות צד, שלא בטוח שאעשה (למצוא בסיס חסרי בית אחד, למצוא שני ילדים קטנים שמשחקים מחבואים ולמצוא מפתח לאסם, כדי לדבר עם החוואי שם ועוד כמה בתים שלא הצלחתי להשיג את המפתחות עבורם).
הסוף היה נהדר, עם אחלה treat למעריצים הוותיקים של הסדרה.

בסה"כ, ממש נהניתי ממנו. מכאניקות המשחק מאוד שטחיות וממש מרגישים שהערימו עוד דבר לעשות ועוד דבר לעשות, כדי ליצור מורכבות.
עליית רמה לא הרגישה כמו "אירוע" אז החלק הזה תמיד הרגיש קצת מעפן, למרות שהHP שלי עלה באופן מרשים, בלי ששמתי לב כל כך, כמו גם הכוח של ההתקפות שלי.
כל נושא הציוד נעשה לא רע, אבל רק בשעתיים האחרונות הרגשתי שיש בכלל מקום לבחור בין סוגי ציוד, בהתאם לאיך שאני משחק ואין זוג כפפות/כובע/שיריון אחד שטוב מכולם באופן ברור. מערכת הסטיקרים הוסיפה קצת גיוון, אבל היא גם הרגישה כמו עוד מקרה של מורכבות, במקום עומק.
כל נושא עיצוב הציוד (בכל הנוגע לצבע, לפחות) ממש נחמד ונהניתי מעצם העובדה שאני יכול להחליט להיות לינק עם חולצה אדומה, או לוחם וויקינגי/מונגולי עם שיריון בצבעי חום ואדום ולאחר מכן נינג'ה שחורה מוזרה, עם מחושים וידי סרטן (אגב, קצת ביאס שהשיריון הכי טוב במשחק נורא מכוער, אבל לא נורא).
היו המון רגעים פשוט מדהימים (קנדה, הלילה השני, הסיום, החלק המסוים בסיום) שאני בהחלט שמח שזכיתי לראות.

בסה"כ כל מכאניקות המשחק שלו די בינוניות, במקרה הטוב ומעפנות במקרה הרע, אבל כל זה לא הפריע, בזכות הפרזנטציה המושלמת (כל מיני פרטים קטנטנים, כמו זה שהעיניים של הדמות שלך מסתכלות לכיוון הטלויזיה, אם יש אחת דלוקה ואתה עומד מולה הוסיפו המון, לדעתי ותשומת הלב הזו לפרטים הקטנים מאוד בולטת בכל רגע ורגע).
הכתיבה, הדיבוב והמוזיקה שומרים על הרמה של הפרקים הטובים ביותר. בסה"כ לא נופל מהסרט בתחומים הללו וזה כולל את המוזיקה שהיתה פשוט מדהימה.
העולם עצמו בנוי ממש מגניב, לדעתי. נורא נהניתי להיות בסאות' פארק, אחרי כל השנים שבהם ראיתי את העיר, אבל לא ממש הצלחתי לדמיין אותה ככזאת. גם לא הרגשתי שזו טרחה להסתובב בעולם, כי כשרציתי, תמיד יכלתי להשתמש במערכת הfast travel.

למרות שבשורה התחתונה, זה לא משחק טוב בכלל (כתוב עליו אובסידיאן באותיות קידוש לבנה), ממש נהניתי מהזמן שלי איתו (14.4 שעות, לפי השעון בסטים). מומלץ בחום, למי שאוהב את הסדרה ורוצה להנות מעוד משהו ברמה של הסרט.