במה אתם משחקים?

זה כמו הצינוקים בזלדות של הSNES, רק חולני בטירוף (הסיפור הוא שאתה ילד קטן בן 6, שאמא שלו חושבת שאלוהים מדבר אליה ואומר לה לרצוח אותך, אז אתה מנסה לברוח, דרך דלת למרתף), בתוספת של ממש המון רנדומאליות והמון פריטים שונים ומשונים, שנותנים לך כל מיני יכולות ומשפיעים על הנתונים שלך (חלק בצורה טובה וחלק בצורה רעה).
המשחק מעוצב מאוד חכם. הוא מתוכנן ככה שככל שאתה משחק יותר, ככה אתה משחרר יותר תוכן שיכנס לבניית העולם הרנדומלית (וזה כולל גם חדרים מסוגים שונים, גם אויבים מסוגים שונים, בוסים חדשים, פריטים חדשים וכן הלאה) ויש ממש המון לגלות.

לדעתי, הוא באמת נהדר. כדאי לך לנסות קצת ולראות אם הוא זורם לך. משלשום יש לי בו כבר 3 שעות 😁

אני אתן לו צ'אנס אבל יש לו סיום בכלל? הבנתי שיכול לקחת מאות שעות וזה נראה לי קצת מוגזם לסגנון הזה (או לכל סגנון למען האמת)

יש לו סוג של סיום, אבל לא באמת.
הוא מעוצב ככה שאתה אמור להגיע לסוף הרבה פעמים ובכל פעם אתה משחרר עוד תוכן והמשחק הופך לקשה יותר.
טכנית, אפשר "לסיים" אותו בפחות משעה, אבל אז שווה לך לסיים אותו עוד פעם ועוד פעם, כי אתה משחרר המון תוכן חדש, מגלה סודות, מעלה את האתגר וכמובן שבכל פעם, הכל שונה לגמרי.

לא הכי מת על הסגנון הזה שלא נגמר אבל אני אשחק בו רק כדי לפחות לסיים אותו בפעם הראשונה שלא לוקחת יותר מדי זמן ושיהיה לי לרקורד שסיימתי את יצחק 😁

לא באמת יקח לך פחות משע... סביר להניח שתצטרך כמה וכמה וכמה ניסיונות, עד שתצליח "לסיים" פעם אחת. גם צריך קצת מזל, שיהיו לך drops טובים.

סיימתי את הזאב ביננו, משחק פשוט מעולה, ממש מעולה. אולי דיוויד קייג׳ יכול ללמוד דבר או שניים. התחלתי לשחק בסוואפר, ממש הפתיע אותי. בסרטונים הוא הרגיש כמו משחק לא מופק משהו, חצי חובבני. אבל כשישבתי לשחק בו, הוא הרגיש מאוד מהוקצע עם אוירה פשוט מצויינת שמזכירה את הנוסע השמיני (ולאחרונה פרומתאוס) ואחלה של פאזלים. מקווה שהוא שומר על הרמה.

הפאזלים בהחלט שומרים על הרמה, גם האווירה והכל, רק לא עקבתי אחרי כל הטקסטים והסיפור במיוחד, נראה לי קצת טרחני, זה היה נטו בשבילי משחק פאזלים עם אווירה חללית מבודדת, בלי הרבה context.

אין יותר מדי מה לקרא אז אני קורא, אבל בדיוק ראיתי את אינטרסטלר והקונספטים של סוופר נראים קצת מפגרים 😃

מאוד נהנתי מסוואפר כשיצא. סיימתי אותו כמעט בישיבה אחת באותו יום. האמת היא שיש קונטקסט ומלא רפרנסים לתחום חקר התודעה, וזה היה נחמד.

כרגע אני חורש על AC4 BF, אחד ממשחקי הAC הכי טובים שיצאו אי פעם, זה כל כך כיף שאתה שט סביב הקריביים בין צי בריטי/ספרדי וכל פעם אתה מתחיל לשדוד את הספינות בשביל משאבים לשדרוגים/מכירה.

המשחק לא עובד לי בגרפיקה הכי טובה בגלל שאני עדיין תקוע עם GTX570, מקווה שאוכל לשדרג בקרוב ל970 וגם שיצא כבר רוג למחשב (וגם GTA 5 😃 ).

סיימתי את סוופר, ממש נהנתי ממנו. משחק אינדי סופר מומלץ, גיימפליי מאוד דומה לפורטל ואוירה פשוט מעולה.

עברתי לגוואקומילי. שמעתי עליו דברים טובים, לא רציתי ממש לשחק בו אבל התחלתי בכל זאת ואני נהנה מכל רגע. הוא כל כך טוב, מומלץ בחום.

מצאתי לי שעה פנויה וסוף סוף התחלתי אותו. אני רק מסיים כמה תיקונים על התזה - ואז... שבועיים חופש!!!! (כלומר בערב, עבודה ביום עדיין יש) אני מתכנן רבות לשבועיים הללו... 🙄

גוואקמילי פשוט מעולה, אבל הוא נהיה ממש ממש מורכב עם הזמן, לטובה ולרעה... בכל אופן אחד הטובים מסוגו, ללא ספק.

אני בערך 3 או 4 שעות פנימה, משער שאני לא רחוק מדי מהסוף. הוא באמת מעולה. אחריו אני אעבור בטח לסטנלי פרבל או אולי Papers please, נראה מה יבוא בטוב.

סטנלי פרבל, בבקשה.
אחד המשחקים שיותר נהנתי מהם בשנים האחרונות.

גם Papers please אחלה משחק. באמת. סטנלי פרבל היה חביב מאוד, אבל אחרי איזה חמישה סופים שונים, פשוט השתעממתי.

שניהם טובים מאוד, סטנלי פרבל והמתח עם ההחלטות, Papers please קשה בירוקרטית אבל משעשע כל פעם מחדש.

התכנון כולל, במקרה, להרוג כמה דרקונים?

לא כרגע.... אבל כנראה לאורך השנה.
גם כי אין לי זמן אף לזה, וגם כי אני מתכנן לשחק במשחקים של הדור הבא, על קונסולות דור הבא. המחשב כבר הזדקן, אז אולי הוא יסחוב את DA, אבל לא בצורה מהממת. אז נראה מה נעשה בהמשך בנדון.
('הקו האדום' להתחלת ה"דור הבא" הוא ME4 כמובן...)

אחרי ששנים לא שיחקתי בסדרת Assassin's creed (המשחק השני בסדרה בשנת 2009 היה הניסיון הקודם שלי) חזרתי לשחק בה עם AC4 ואני ממש נהנה. אומנם יש מלא פאקים, השליטה נוראית (בטח ביחס למשחק כמו Shadow of mordor), ההתגנבות חצי אפויה, אבל איך שהוא, חופש התנועה, הדיוק ההיסטורי, האווירה, הדמקה והעובדה שסוף-סוף יש מגוון במשחק עושה את שלו. בצורה מפתיעה אני ממש נהנה 😁.

אם היה אפשר לעשות מן שילוב של כל הדברים הטובים של Shadow of mordor בתחום הגיימפליי + הסטינג והאווירה והעולם של AC זה היה יוצא פשוט המשחק המושלם.

שיחקתי עוד שעה - והקרבות הימיים קצת מטרחנים, אפילו אחרי הקצת זמן הזה, אבל אני אוהב אותו (כמו כל AC, אני היסטוריון, אני חייב...)

מה זה אומר? מה טרחני בהם?

הכוונה שהם חוזרים על עצמם, אבל ארוכים מדי בשביל משחק חוזר (נכון שיש טיפה שיטות שונות, אבל זה לא לגמרי משחקיות שונה)

סיימתי את הסיגנל של קוד. נחמד... עובר למולטי ואולי מתחיל סוף סוף את סאסנט...

אססינס קריד 4 (יותר נכון ליבריישן הראשון שלא קשור והגרוע ביותר) הוא המשחק הראשון שלא בדיוק קשור לסיפור הראשי שהמשחקיות שלו מעניינת יותר מהסיפור, לפעמים לא צריכים סיפור מושלם למשחק בשביל שהוא יהיה טוב, אם למשחק יש עולם פתוח עם הרבה אפשרויות ופעילויות אז הוא גם יחשב למצוין ויגרום לאנשים להתעלם מכל הסיפור המרכזי ולהשתולל בעיר.

GTA זו הדוגמא הכי טובה למשחקים כאלו.