נושא ה-ppוליטיקה הרשמי

בסדר, להסביר למה יש ניגוד עניינים כשר החינוך מטפל פרטנית באיזה בעיה בבי"ס של הבן שלו - יותר טוב ממה שכבר עשיתי אני לא אצליח.
לגבי כל הדוגמאות שנוגעות לחקיקה - אני לא רוצה להתפזר יותר מידי. במקרה של אוחנה זה לא רלוונטי. אני לא זוכר על איזה חוק שלח הצביע. בכל אופן, חוק לא אמור להיות "נגד עיתון" ספציפי. אין חוק כזה בארץ. יכול להיות שאיזה עיתון ייפגע כתוצאה מחוק חדש ויכול להיות שזה היה שיקול של ח"כ כשהצביע. חוקים פרסונליים למשל זה תופעה לא חדשה. ועדיין, חוק אריה דרעי לא נקב בשמו, וחוק שי דרומי לא נקב בשמו. זה לא אותו דבר כמו ששר התקשורת יגיד למפכ"ל שלו אני רוצה שתעשו ביקורת לעיתון X

כבר אמרו פה שאפשר לוותר על ההיתממות מה היו השיקולים של אוחנה כשניסה להשפיע על עבודת המשטרה בטיפול בהפגנות בבלפור.

אגב, כהן לא ציין מה בדיוק אוחנה ביקש/דרש. אין עדות לכך שזה היה קשור לחוקי קורונה.

אני בטוח שהיו מקרים ששוטרים פוטרו בגלל שעשו עבודה לא טובה. זה שאני ואתה לא שמענו על זה לא אומר שזה לא קרה.
מי שמפטר בהכרח עשה את זה עפ"י הערכה שהוא או מישהוא אחר עשה לשוטר שסרח. ככה זה עובד.
כבר הסברתי למה לאוחנה יש אינטרס אישי לעזור לנתניהו. שום דבר ממה שאמרת לא סותר את הנקודה שלי
התבלבלת: שרים לא ממונים ע"י הציבור. היו בעבר שרים שבכלל לא היו ח"כים ולא נבחרו ע"י שום ציבור.

שוטרים הודחו, בטח... מפכ״לים וניצבים? פחות, ולא על רקע מקצועי.

לא הסברת אינטרס אישי, הסברת אינטרס פוליטי. האינטרס של אוחנה לא שונה מהאינטרס של שוסטר ובטח לא שונה מהאינטרס של כל ח״כ שמצביע להעלות את השכר של עצמו.

שרים לא ממונים ע״י הציבור ישירות אלא בעקיפין ע״י ראש הממשלה שהוא נבחר ציבור. אבל זה לא משנה, בפועל 99% מהשרים הם שליחי ציבור. יש רק דוגמאות ספורות לשרים מקצועיים בהיסטוריה שלנו.

אינטר - זה דומה מאוד, אבל אני מדבר על השפעה כלכלית ישירה שהשר הממונה שמציע את החוק/וואטאבר ומצביע/פועל בעדו - נהנה ממנה ישירות, כלכלית.
וזה לא שכל בן של כל שר חרדי הוא אברך שנהנה מזה. מי שכן - זה בהחלט ראוי בעיניי שיימנע מהצבעה בנושא.

שרון, מעניין שאתה לא שמעת על חוק "ישראל היום" שכמו חוק שי דרומי - אכן נקרא כך, גם אם לא בצורה הרשמית, וכך הוא הוצג ע"י מי שהציע אותו... מעניין שאתה לא מכיר אותו, בעירק כי הוא חלק מההאשמות של נתניהו (שלכאורה הבטיח למה-שמו שיתמוך בחוק הזה ויפיל את "ישראל היום" תמורת סיקור אוהד באתר/עיתון שלו).
מדובר בחוק שאוסר על חלוקת עיתונים בחינם, בפועל, ושולל את המודל של רווחים מפרסומות בלבד, והיה רק עיתון אחד שעשה זאת בזמנו... אפשר להתמם ולטעון שזה לא היה חוק שמופנה ספציפית כלפי ישראל היום, אבל אפילו היוזמים שלו (בין היתר - איתן כבל, שנפגש באותו שבוע של הצעת החוק בכנסת עם נוני מוזס) - לא השתמשו בהיתממות הזו 😃
למזלנו, החוק ההזוי הזה לא עבר בסוף...

לסקין, אז לשר אוצר/ח"כ אסור לשנות מדיניות מס, כי הוא הרי משלם מיסים ולכן נהנה מכך ישירות... וכמובן הדוגמה של קביעת שכר ח"כ שאני חוזר עליה בפעם השלישית. לכאורה, זה ניגוד עניינים קיצוני.

אני לגמרי חושב שקביעת השכר של עצמם הוא ניגוד עניינים... חושב שזה צריך להיות משאל עם, או רשות חיצונית כלשהי, אבל אנחנו עדיין לא מדינה שעושה דברים כאלה, לצערנו.
לגבי קביעת מס - אין ממש דרך להוציא אותם מהמשוואה, כי כולם (לכאורה) משלמים מסים, אבל נגיד יש ח"כ שיש בבעלותו או בבעלות בני משפחתו חברה לייבוא רכבים והוא מציע או תומך בהצעה להוזיל מס עבור ייבואני רכבים - אז זה יהיה ניגוד עניינים.

אבל נגיד ויש ח"כ מהאופוזיציה שלא משלם מסים, והשר שאחראי על האכיפה הזו מקבל מידע שזה המצב - אני לא חושב שזה יהיה ניגוד עניינים אם השר הממונה על כך יבקש לבדוק את העניין ולטפל בו כמו שכתוב בחוק.

למה זה ניגוד עניינים? אני שליח ציבור ומקדם מטרות שהציבור שלי רוצה. אולי הציבור מעוניין בכך שהנציגים שלו ירוויחו טוב (תטען - אולי הוא לא - אז שישלח נציג אחר שישאף להוריד את שכרו, יש כאלה גם בכנסת). לגבי חברה לייבוא רכבים - לא רואה בכך ניגוד עניינים. נכון שהח״כ מרוויח מזה, אבל לא רק הוא. מה אם הוא שליח ציבור של יבואני הרכב?

לא צריך בכח לחפש קונספירציות. זה הרי ברור שמי שהגיע להיות ניצב או מפכ"ל כבר הוכיח את הרמה המקצועית שלו בדרגים הנמוכים.
חוץ מזה, בדרגי הנהלה בכירים לא נהוג לפטר. זה נכון גם בחברות פרטיות. אם הבן אדם לא ממש קטסטרופה לפעמים פשוט מחכים שיפרוש.

אז אני אחזור על עצמי: נתניהו הוא הבוס של אוחנה ואחראי הבלעדי על הקידום המהיר של הלז תוך דילוג מעל בכירים ממנו במפלגה. באמת קשה לדמיין שנתניהו רמז או שאוחנה מבין לבד מה מצפה הבוס ממנו?

שרים מפטרים בכירים במשרדים שלהם כל הזמן, על מה אתה מדבר?

יפה שחזרת על עצמך והסברת שוב למה מדובר בניגוד עניינים פוליטי. המשרה של אוחנה פוליטית, הבוס שלו פוליטיקאי וכל מערכת היחסים ביניהם היא פוליטית, לא אישית. כן, פוליטיקה זה עסק מסריח שכל המהות שלו היא ניגוד עניינים.

למה מעניין? אתה חושב שיש לי משהו להסתיר?
אנחנו מתדיינים פה כאנשים פרטיים ושווים. אני מבקש להשאיר הערות פרסונליות מחוץ לדיון.
אני שמעתי על חוק ישראל היום, וכבר ציינתי את המושג של חוקים פרסונליים. לא התעניינתי מה שלח הצביע אבל זה לא חשוב. לא צריך את הדוגמה של עפר שלח להבין שהחוקים האלה באו לעולם בשביל להיטיב או להזיק לאדם או גוף ספציפים. זה ניגוד עניינים במובן המוסרי, אבל זה לא מהלך לא חוקי וזה לא סותר את ההגדרה החוקית של ניגוד עניינים.
עובדה שחוק ישראל היום לא ציין את העיתון בשמו - כי חוק כזה לא היה עובר מבחן בג"ץ. אז מבחינה חוקית יש הבדל אם העיתון צוין בשמו או שתפרו חוק שנועד ללפגוע רק בו

שרים לא "מפטרים בכירים במשרדים שלהם כל הזמן". כששר נכנס לתפקיד הוא ממנה בכירים שהוא רוצה לעבוד איתם, זה נקרא משרת אימון וזה לא בגלל שבעל התפקיד הקודם לא ביצע עבודה טובה. זה לא נפוץ בכלל שבכירים מפוטרים במהלך הכהונה של שר (בין היתר בגלל שהוא מינה אותם ויודע שיהיה לו נוח לעבוד איתם)

מה זה משנה התחום? הקריירה המקצועית של אוחנה תלויה בנתניהו. מה זה משנה אם זה קריירה פוליטית? זה עדיין החיים המקצועיים שלו

מנכ״ל זאת משרה מקצועית, לא משרת אמון. יועץ/עוזר אישי זאת משרת אמון. כששר ממנה מנכ״ל, הוא מפטר את המנכ״ל הקודם (אלא אם המנכ״ל הקודם התפטר בעצמו), ולא כל השרים עושים את זה.

הקריירה המקצועית של אוחנה תלויה גם בתוצאות הבחירות המקדימות והכלליות. התחום משנה, כי כל מהותה של הפוליטיקה היא ״ניגוד עניינים״, אין בטיעון הזה שום עקביות.

אה, כל מה שחשוב זה האם השם של העיתון מופיע בחוק, גם אם זה העיתון היחיד בארץ שפעם בשיטה הזו? אז אוחנה בעצם יכול פשוט להגיד למפקד המשטרה שיפעל ביותר נחישות כלפי מפגינים כנגד ראשי ממשלה באופן כללי, ולא רק נגד ביבי ואז זה לא פרסונלי יותר? 😉
ולא כתבתי ״מעניין שלא שמעת״ בקטע שאתה מסתיר משהו, פשוט זה משהו מאוד מפורסם ואתה מאוד בעניינים, זה הכל, לא רמזתי לשום דבר ולא הייתי ציני 😃

מנכ"ל זה משרת אמון. משרת אמון לא עומדת בסתירה למשרה מקצועית. שר יכול בהחלט לעבוד עם מנכ"ל קודם או למנות אחד חדש כל זה לא סותר שזו משרת אמון.
https://www.workrights.co.il/%D7%9E%D7%A9%D7%A8%D7%AA-%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%9F
https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3824371,00.html
לגבי אוחנה: זה נראה שלפי הבחירות המקדימות והכלליות דווקא לא הגיע לו המשרה הבכירה. מי שבמקום ה21 ברשימה לא מצפה לקבל את תיק המשפטים. לי נראה שאת ההתקדמות בקריירה אוחנה בהחלט חייב לנתניהו ולא לבוחר.
מהותה של הפוליטיקה היא לא ניגוד עניינים. זה שזה קורה הרבה מעיד על הרמה הנמוכה של נבחרי הציבור שיש לנו, לא על התחום בכללותו.

אוחנה יכול להגיד למפכ"ל שהמשטרה צריכה לדאוג שלא יהיו הפרות חוק בהפגנות. "לפעול בנחישות" זה האמצעי להגיע למטרה. המשטרה צריכה להחליט מה האמצעים להגיע למטרה. ואין סיבה שהפגנות נגד רוה"מ המשטרה תאכוף את החוק ביותר נחישות מול הפגנות אחרות. החוק צריך להשמר בכל הפגנה.

היא לא משרת אמון מהסיבה הפשוטה שדרושים אישורים של ועדת מינויים ושל הממשלה. במשרת אמון קלאסית, לדוגמה יועץ או עוזר אישי, למעסיק יש אוטונומיה מוחלטת על המינוי.

לגבי אוחנה, נתניהו בהחלט קידם אותו מעבר לצפוי ואין ספק שזה בזכות הליקוקים שלו, אבל עדיין, אוחנה סופר פופולרי בליכוד כרגע. גם אם נתניהו נעלם מחר, הוא יגיע גבוה בפריימריז.

מהותה של הפוליטיקה היא לא ניגוד עניינים? לשיטתי לא, לשיטתך לגמרי כן. אתה הרי טוען שלנבחרי ציבור אסור לפעול בצורה שתיטיב איתם אישית. אבל זה חלק בלתי נפרד מהפוליטיקה. הרי נבחרי הציבור באים כדי לקדם את עניינם של הציבור אותו הם מייצגים. ברור לגמרי שהם לא אנשי מקצוע נייטרלים, הם מגיעים מאותו ציבור ולכן יש זהות אינטרסים בינם לבין הציבור ששלח אותם. כלומר אם אין ניגוד עניינים (ע״פ ההגדרה שלך), השר מועל בתפקידו כשליח ציבור.

כנראה יש לך תפיסה משלך לגבי משרת אמון. המושג מוגדר בקישור הראשון ששלחתי.
הפופולאריות של אוחנה זה בזכות הקידום שהוא קיבל מנתניהו. ואם ני לא מציע לאוחנה להקשיב לך ולחשוב שהוא יכול עכשיו להפסיק ללקק לנתניהו. נתניהו, כמו שבעצמך הודית נוטר טינה למי שמפנה לו עורף. אני חושב שכולם יודעים מה יקרה.

לשיטתי כן, מהותה של הפוליטיקה היא לא ניגוד עניינים. זה גם לשיטתו של החוק. בשביל זה יש הגדרה לניגוד עניינים ויש עונשים על הפרה.
לקדם את ענייני הציבור זה לא מושג נרדף לקידום עניינים אישיים ופוליטיקאי שמגיע מציבור, כאשר הוא נושא משרה ממלכתית אמור לקדם את טובת כלל הציבור, לא רק זה שהוא בא ממנו. אבל זה לא ניגוד עניינים. אם השר פועל לקידום טובתו האישית או טובתם של מקורבים - זה ניגוד עניינים.

אני לא מציע לו להפסיק ללקק, ברור שזה הביא אותו רחוק. אבל זה לא אומר שהקשר הפוליטי שלו עם נתניהו מהווה ניגוד עניינים כשהוא מורה למשטרה להחמיר עם המפגינים.

ואני לא מכיר חוק לניגוד עניינים. יש פסיקות בג״ץ וכללים שקבעה הממשלה, אבל הם לא בגדר חוק. חוץ מזה, הם עמומים ונתונים לפרשנות. אפשר להציג כמעט כל החלטה של שר כניגוד עניינים, אם אתה רק רוצה בכך.

ברור שהקשר המקצועי בין אוחנה ונתניהו הוא מה שגרם לאוחנה להתערב בעבודת המשטרה.
אין "חוק לניגוד עניינים". מי שחושדים בו שהפר את ההוראות, אפשר להעמידו לדין באשמת הפרת אמונים או שוחד.

הוא אחראי על שמירת הסדר הציבורי. הסדר הציבורי מופר בצורה לא מידתית לטעמו. נשים רגע את נתניהו בצד, בהחלט יש הגיון בטענות האלה. חייהם של התושבים בשכונה הפכו לגהנום, אי אפשר להתכחש לכך, ולנימוק הזה אין כל קשר לנתניהו.

וכמו שכתבתי כבר, החשד לניגוד עניינים הוא סובייקטיבי. כל החלטה אפשר להציג כניגוד עניינים, זה עניין של פרשנות.

אתה עכשיו מעלה את אותן טיעונים שלאסקין כבר העלה.
קודם כל בג"ץ קבע כבר באוגוסט שההפגנות חוקיות ומותר להשתמש ברמקולים עד 11 בלילה.
שנית, אפשר לטעון כל מיני דברים, אבל למה ההיתממות. זה הרי ברור מה גרם לאוחנה להתערב דווקא בנושא הזה.
החשד לניגוד עניינים הוא סובייקטיבי (כמו ההערכה של הרמה המקצועית של השוטרים). בשביל זה יש יועץ משפטי לממשלה ופרקליטות. בשביל זה יש שיקול דעת של שופט.

יופי שבג"ץ קבע. בג"ץ לא נושא באחריות ציבורית בנושא. אגב, בג"ץ קבע בתקופת אוסלו להגביל את ההפגנות ל-500 איש עד 21 בערב מול בית ראש הממשלה. אבל אז זה היה רבין ולא ביבי, אז זה כמובן מוצדק בהחלט. זכותו של השר להגביל את ההפגנות ככל שמאפשר לו החוק. חשד לניגוד עניינים? מצוין, תתחיל עם שוסטר. אה, בעצם הוא מכחול לבן, אז שכח מזה.

תפסיק עם האשמות מופרכות. אין לי בעיה שיחקרו את כל הממשלה על ניגוד אינטרסים. בכלל אין לי מילה טובה להגיד על מישהו מהממשלה המקולקלת הזו.
ההגבלה על 500 מפגינים היתה בצומת שמוביל לבית רוה"מ. לא בכיכר פריז. ד"א הצומת הזו (עזה-בן מימון) חסומה בפני המפגינים היום (כנ"ל לגבי כל רחוב בלפור)
נכון. יופי שבג"ץ קבע. הוא הגוף שיש לו סמכות לקבוע במדינה. ומה לגבי "אחריות ציבורית"? למה רשות המיסים כן יש לה "אחריות ציבורית"? המשטרה יש לה "אחריות ציבורית"? ההוצל"פ? הצבא? השב"כ? המוסד? אז מה? הם לא מחליטים שם החלטות?

אתה רציני? השופטים ב-1993 הקציבו 500 מפגינים להפגנה ״מול בית ראש הממשלה״. ההבחנה בין כיכר פריז לצומת עזה-בן מימון היא לא ממש רלוונטית, גם כי המרחק בין המיקומים הוא 100 מטר, וגם כי ממילא זה המיקום שהוקצה להפגנה. אז היום הוא מוקצה בעיקר בכיכר פריז... אין שום הבדל. ההבדל היחיד הוא שהיום אין הגבלה, וב-1993 היתה הגבלה. למה? כי ההפגנה נגד נתניהו היא מטרה קדושה ואסור לאזן אותה חס וחלילה עם שום ערך אחר.

וכן, לכל שאר הגופים שמנית יש אחריות ציבורית, גם אם באופן עקיף, כי לכולם יש גוף שמפקח עליהם. לבג״ץ אין, זה ההבדל.

אם אין שום הבדל, אז ב1993 הוקצה מקום להפגנה בלתי מוגבלת ברחבה שמול בית הכנסת הגדול ברחוב המלך ג'ורג', כ-280 מטר ממעון רה"מ.
גם לבג"ץ יש אחריות ציבורית עקיפה. בג"ץ ובתי המשפט בכלל תלויים בגופים כמו הממשלה והמשטרה לאכיפה ולכן תלויים באמון שגופים אלה נותנים בסמכות. חוץ מזה הדרג הפוליטי שותף במינוי שופטים.
אבל לפני שאנחנו נכנסים לדיון עקר על הרשויות במערכת דמוקרטית, אולי אפשר לסכם שככה המערכת עובדת. אי אפשר לפזר את בתי המשפט. אני מוכן לקבל שיש צורך להגביל את כוחו וכן לפקח ולבקר את בית המשפט.