כמה הערות על דברים שנכתבו פה
- הראשונים שהפרו את ההסכם היו חברי כחול לבן, את זה משום מה אתם שוכחים לציין.
- ביבי לא יכול להמשיך לכהן כראש ממשלה בגלל "חור בחוק", אלא בגלל חוק יסוד מאוד ברור. יש מאחורי החוק מחשבה דמוקרטית הגיונית לחלוטין שאומרת שפקיד, אולי הסוג שמחזיקים אותו בגרון, לא יוכל להפיל ראש ממשלה נבחר מתי שבא לו. כמובן שמי שחוקק את החוק הייתה בכלל ממשלת שמאל, אבל זה היה בתקופה שהשמאל עוד היה דמוקרטי, לפני שהבוחרים הפסיקו לקנות את הסחורה שלהם והם בתגובה החליטו שיש לאפשר לבג"ץ לנהל את המדינה. מי בכלל זוכר שיצחק רבין ז"ל חוקק חוק עוקף בגץ והשמאל מחא כפיים? היום הם קוראים לזה קץ הדמוקרטיה.
- אחרי שהוא היה אופוזציה בתוך קואלציה בסיבוב הראשון שלו, יאיר לפיד לא היה מוכן להיכנס עוד לממשלת נתניהו גם לפני שהיו לו כתבי אישום והאובססיה הרל"בית תפסה תאוצה חסרת תקדים, מהסיבה הפשוטה שיש לו אפס מודעות עצמית והוא רואה בעצמו ראש ממשלה פוטנציאלי (למרות שאפילו במחנה שלו לא תופסים אותו כך) ולא מה שהוא אמור או צריך היה להיות - ראש מפלגה מגזרית של חילונים ממעמד הביניים. ולכן לצפות ממנו לשתף פעולה עם נתניהו דווקא היום שהוא עומד בראש הגוש שלו (אמנם רק 18 מנדטים, אבל עדיין) והציבור שלו באטרף גמור נגד ביבי, שגם מאוד מוחלש בגלל שחקנים עלובים כמו ליברמן, זה לא ממש הגיוני בלשון המעטה.
- בניגוד ללפיד, לסער כן יכול להיות אינטרס פוליטי להיכנס לממשלה כי לא מופרך בכלל שהוא ימחק בעוד סיבוב בחירות.. למרות שמפלגת התקשורת מכרה אותו כמועמד רציני לראשות ממשלה, בפועל אין הרבה קונים לסחורה של איש ימין שבר"לביותו מבטיח שתקום ממשלה עם רוב לשמאל. ולכן אחרי שנגמר ההייפ של הסיבוב הראשון, הוא צפוי להימחק. אבל אם הוא יבחר נושא כלשהו שקרוב לליבם של אנשים בימין כמו הגירה או ההפקרות בדרום, דברים שהממשלות של נתניהו נכשלו בהם, ידרוש יד חופשית במסגרת ההסכם הקואליציוני וילך לעבוד.. הוא יקנה לעצמו כרטיס כניסה חזרה לליכוד ואולי להנהגת הימין ביום שאחרי ויוכל להציל את הקריירה הפוליטית שלו. הוא כמובן עלה על עץ גבוה מידי וברמת האגו אין שום סיכוי שזה יקרה, אבל זה כן יהיה המהלך הפוליטי החכם מבחינתו לדעתי.. במיוחד שאם יהיו עריקים לגוש נתניהו, הם כנראה גם ככה יהיו מהמפלגה שלו.