StickSage
אני לא באמת מסכים עם מה שאתה אומר. BVS מדבר על הרבה דברים, הקונספט של אלוהים, שנאת זרים, טרור ובכלליות המון THEMES של ארה"ב פוסט 9/11. אפשר להרים טענה די בקלות שבטמן מיצג את הגישה של ארה"ב פוסט 9/11. יש הבדל מאוד גדול בין לא לאהוב סרט ללקרא לו שטחי ואני במיוחד לא אוהב כשאנשים נטפלים לסצנת מרת'ה. אני לא סובל את מלהולנד דרייב, אבל אני לא חושב שהוא שטחי (לא שאני טוען שBVS הוא מלהולנד דרייב). הדוגמה של האביר האפל קודר וגם BVS קודר דווקא מדגישה את העניין. הבמקרים קוטלים את BVS על זה שהוא קודר ונכון שאם הוא היה פסטיבל בדיחות מצחיקות צבעוני אז הוא היה מקבל ביקורות יותר טובות, אבל אפשר להגיד את זה על כל סרט קולנוע שמבקרים לא אהבו. הסרט גרוע? תצחיק אותם פעם ב-6 דקות ותעשה פיצוץ פעם ב-10 ולפחות הם נהנו קצת. אם תדביק לכל דבר סוכר הוא יהיה טעים יותר, אבל זה לא אומר שתקלת את הבעיות של הסרט, רק הסחת את הדעת מהם. כלומר במקום להצביע על הבעיות של הסרט, שרובן נובעות מבעיות עריכה, המבקרים לא הבינו למה לא הדביקו עליו עוד סוכר; הרי זה סרט קומיקס, לא? אז איפה הבדיחות והצבעים העזים? אני חושב שזה עצלני.
אי אפשר לעשות סרט קולנוע עם כובד אמיתי ובו בזמן שהוא יהיה מלא בבדיחות על ימין ועל שמאל ואני חושב שת'ור דוגמה מושלמת לאיך הסרט זורק לאשפה כל דרמה או עומק בשביל להפציץ בבדיחה שחותרת תחת הקטע העצוב, הרי חס ושלום שדור ה-ADD לא יקבל בדיחה כמעט 40 שניות שלמות. כלומר אם זה הכיוון שWB יקחו, תקבל בינוניות חביבה לכל היותר, לעולם לא תקבל עוד לוגן או אביר אפל. המבקרים הדגישו עד מוות את הקטע של האפלה בסרט, כאילו זה מרכז הבעיות שלו אבל כיוון צבעוני ובדיחתי רק יכל להמתיק את מה שלא בסדר בו. דווקא האביר האפל או לוגן מדגישים את זה, סרטי קומיקס הם במייטבם כשהם קודרים ומנסים לתקל בעיות אמיתיות. אם DC ילכו בכיוון מארוול לא תקבל כאלה יותר.
וזאת הבעיה הגדולה שלי עם הכיוון החדש של WB, להמתיק את הסרטים בהומור, פיצוצים וצבעוניות רק ישים פלסטר. הכיוון המקורי שלהם הוא לדעתי הנכון, לקחת במאים ולתת להם להביע את הקול שלהם. פלאש יכול להיות סרט ששולפים בו בדיחה כל 30 שניות, וונדרוומן יכול להיות סרט סופר חיובי על אהבה או לא יודע מה, אבל בטמן או סייבורג? לא באמת, הם הצריכים סרטים קודרים ורציניים. אני חושב שזה היופי ברוסטר גדול של דמויות, כל אחת יכולה לקחת כיוון שונה לגמרי ולעשות את הפורטפוליו מגוון ומעניין במקום להיות אותו סרט שוב ושוב 17 פעמים.
יש פה כמה נקודות אז אני אנסה להתייחס לכולן בנפרד:
- אתה לא צריך להסביר לי שסרטי מארוול הם בעיתיים כי תאמין לי שאני ממש לא מתחבר אליהם, אבל בכל זאת הם עובדים כנוסחה. מה זה להצחיק כל 6 דקות ולהדביק פיצוץ כל 10 ואז כל המבקרים שלא אוהבים את הסרט לפחות יהנו? זו בדיוק הנוסחה. לא סתם אומרים שכל סרטי מארוול הם אותו הדבר (יוצאי הדופן באיכותם הם הנוקמים הראשון שבאמת היה אירוע מיוחד בזמנו, שומרי הגלקסיה הראשון שהיה סופר מרענן וחייל החורף ששוב, לטעמי שבר את הנוסחה לרעה אבל איכשהו מאוד אהבו אותו. תקן אותי אם יש עוד כי לא צפיתי בכולם), כל סרטי מארוול הם אותו דבר וכל הביקורות עליהם הם אותו דבר בדיוק בגלל זה. מארוול עושים סרטים בינוניים והם יודעים את זה אבל הם עלו על נוסחאת הקסם שמאפשרת להם לעשות סרטים בינוניים שפורחים בשיטה של עגבניות רקובות ופונים לקהל עצום של אנשים שהם לא חובבי קולנוע במשרה מלאה.
-לגבי BVS, שלא תבין לא נכון, אני מאוד מעריך את DC על כך שהם מנסים (או ניסו) לעשות משהו שונה. אתה צריך להבין שאני לא בא בטענות על כך שהסרט לא צבעוני או לא מצחיק אלא על כך שהוא פשוט לא מאוד טוב. סרט יכול לנסות להגיד משהו, הוא יכול לשים את היסודות אבל זה לחלוטין לא אומר שהוא יצליח להגיד את מה שהוא מנסה להגיד, או שהוא יעשה את זה בצורה טובה. "האביר האפל" הוא דוגמה מצויינת כי הוא דוגמה לסרט שניסה והצליח לעשות את מה שהוא ניסה. שניהם מכוונים לנושאים "קודרים" ולכן שניהם סרטים קודרים, אבל ה"קודרים" הזה הוא לא המאפיין שלהם, המאפיין הוא הנסיון להגיד משהו.
עכשיו שוב, אני מעריך את DC על הנסיון ואני אשמח שהם ימשיכו ככה כי בסוף אולי זה יצליח (אני לא מפסיד על זה כסף ואין לי שום רגש לדמויות האלו ככה שמבחינתי שיעברו לידי גם עוד 20 סרטים גרועים אם בסוף יהיה אחד מעניין), אבל כרגע זה לא. מארוול פשוט לא מעניינים כי הסיכוי שהם יוציאו בטעות משהו מיוחד הוא אפסי, הם פשוט לא מנסים.
ובכל זאת, אי אפשר להתעלם מהעובדה שBVS פשוט לא עובד, גם אם הוא יותר מעניין (והוא יוצר מעניין) מכל סרט מארוול. מה זה להטפל לסצינת מרת'ה? עזוב את זה שמדובר בביצוע נוראי, זה הפתרון של הסרט! אם נסתכל על זה רק ברמה התסריטית, מה אנחנו צריכים להבין מהסרט? אתה אומר שאתה הבנת שבאטמן הוא אמריקה שאחרי הטראומה מפחדת מהשונה ומנסה להעלים אותו? אז מה הפתרון, בסוף כולנו בני אדם (דרך המוטיב שלכולנו יש אמא) וצריך לסלוח לכולם? מה עם העובדה שיש שם מחבלים שאומרים בפה מלא שהם רוצים לחסל את השטן הגדול..? אבל רגע, אמרת את זה ואני דווקא רואה דימוי הפוך, סופרמן הוא אמריקה ובאטמן הוא העם שנדרס מהאימפריה ומחפשת נקמה לא צודקת. הרי אמריקה היא ממש לא האנדרדוג בסיפור הזה ובדיוק כמו סופרמן, היא יכולה להשמיד את המזרח התיכון בחצי שעה אבל היא כן בוחרת לעשות "עבודה קשה" ולייצר הפרדה בין טוב לרע. ואם ככה אז מה הפעם הפתרון של הסרט אומר? ומה אומר כל השליש האחרון (שהוא משמעותית נוראי יותר מכל מה שבא לפניו)?
מה שאני מנסה להגיד זה שזה לא משנה, אלו שאלות שלא עולות מסרטי מארוול פשוט כי הוא לא מסנה להגיד כלום. סרט מארוול הוא סרט בינוני שמצחיק כל 6 דקות וזורק פיצוץ כל 10 ואנשים נהנהים וכותבים סבבה והעגבניות טריות וכולם שוכחים מחר. BVS הוא סרט שמנסה אבל לא מצליח, וזו הנקודה שלי. הרבה יותר קשה לאהוב סרט עם יומרות שהוא, מה לעשות, סרט טיפשי שפשוט לא מצליח לעמוד בנעליים הגדולות שהוא תפר לעצמו, מאשר לאהוב סרט קליל שאומר לך "לא צחקת מהבדיחה הזאת? אל תדאג יש עוד אחד עוד חצי דקה".
