DrKeoSite Adminהודעות: 45,524הצטרף: 08 באפריל 2013
בו נגיד שזה יותר ברמה של וויפלאש, לא ללה לנד. אבל אשתי כל כך אוהבת את ללה לנד שאני שאני לא יכול באמת להוריד מהסרט הזה. אני לא חושב שהוא כזה טוב אבל כשאני רואה את האהבה של אשתי אליו אני מבין שהוא פשוט לא הסגנון שלי. אני אוהב את דמיאן שאזל וזאת הסיבה שהלכתי לללה לנד אבל ביננו, מי פה היה הולך בכלל למחזמר על אהבה בין נגן ג'ז לשחקנית אם זה לא היה סרט שלו?
אז אני מעדיף להתעלם ממנו ויותר לחשוב על כמה אני אוהב את וויפלאש ושהאיש הראשון היה סרט ממש טוב למרות שיש איזה חצי שעה באמצע שהייתי מעדיף לקצר או להחליף למשהו אחר. האמת שזה משעשע שהאיש הראשון שהוא סרט שבתאוריה מספר על הצלחה אדירה הוא דיכאון ענקי בזמן שהסרט על פרדי מרקורי שאמור להיות על אדם שגוסס מאיידס נראה כמו פאן אחד גדול.
אגב, אפשר להגיד על האיש הראשון הרבה דברים, אבל אי אפשר להכחיש שהסצנות טיסה שיש בו (ויש בו כמה וכמה כאלה) עשויות פשוט מדהים. זה יותר מזכיר סרט מתח/אימה מאשר ההרגשה הזאת של גיבורי העל שסרטי מדע ומדע בדיוני אוהבים לתת לאסטרונאוטים. רוב הצילומים הם בגוף ראשון או סופר קלסטרופובים בתוך התא טייס וזה סופר אפקטיבי, ביחוד אם רואים באולם שיש בו סאונד טוב. אני חושב שיצאתי מהסרט הזה עם כאב שרירים מרוב שהגוף שלי היה בסטרס.