נושא הסרטים והסדרות הרשמי

טריילר לקפטן מארוול היום בלילה.

https://www.youtube.com/watch?v=xpNisnvFmOk

youtube

נראה נחמד

We're in the endgame now:
https://www.youtube.com/watch?v=hA6hldpSTF8

youtube

הטריילר מצויין אבל אני חושב שיכלו להשאיר בחוץ את הקטע עם אנטמן. כלומר כל העולם ואחותו הולכים לסרט הזה, לא באמת צריך להראות שם plot points.

אקוואמן עשה את הפתיחה הכי גדולה של סרט WB בסין אי פעם, 94 מליון דולר. הוא עשה את הפתיחה הרביעית של סרט סופר גיבורים בסין אחרי הנוקמים 2-3 ו-וונום. בארה"ב התחזית צנועה בהרבה, רק 65 אבל זאת תחזית והסרט יוצא רק עוד שבוע וחצי כך שנצטרך לחכות ולראות איזה מספרים הוא יעשה.

להבנתי הקליפ הזה מיצג את כל מה שהוא אקוואמן (הקליפ הוא רק 45 שניות, אחריו הדביקו את הטריילר). כלומר בייסיקלי CGI של בליזארד באורך שעתיים, הרבה טקסט פתוסי רדוד ו-CGI אקשן בזויות מגניבות. הסרט הזה נראה לי כמו קליפה ריקה ומהנה באיימקס וזה בדיוק מה שאני הולך לעשות, לראות אותו באיימקס + כיבוי טוטאלי של המוח 😃
https://www.youtube.com/watch?v=4qjgvepWLSQ

youtube

https://www.haaretz.co.il/gallery/television/.premium-1.6743471
הכתבה מספרת על הסדרה חברים. (זו משנות ה90)
הסדרה נמצאת בקטלוג של נטפליקס. מסתבר שעד היום זו אחת הסדרות הנצפות ביותר.
מכיוון שהחוזה עם חברת ההפצה עמד להסתיים (סוף השנה, עוד שבועיים) נטפליקס הודיעו למנויים על הורדת הסדרה.
מייד טווויטר נמלא בציוצים זועמים/עצובים עם גיפים של גיבורי הסדרה עושים "או לא!" או משהו דומה.
ואכן, נטפליקס מיהרו לחתום על הארכת חוזה בתמורה ל80 מליון דולר.
כאילו, החברה המפיצה הרוויחה 80 מליון דולר על סדרה מלפני 20+ שנה.

לפי הכתבה, ההערכה היא שבני דור המילניום רואים בסדרה את הקשר האנושי בין חברים שאין להם בחיים הדיגיטאליים העכשויים.
בתור אחד שהוא לא בן הדור הזה, ועברה עליו ילדות ובגרות "נורמליות", אף פעם לא הייתי מעריץ של הסדרה, לא כאשר היא היתה חדשה ולא היום.
בעיניי היא לא טובה יותר מכל הסדרות סיטקום שהטלוויזיה האמריקאית הוציאה בשיטת הסרט הנע.
סיינפלד בת דורה היא מסטרפיס ואין בכלל מה להשוות בינהן מבחינת האיכות ועמידה במבחן הזמן.

אני גם אף פעם לא ממש אהבתי את חברים...
היה את סיינפלד וזה העלה את הרף גבוה כל כך מבחינתי שלא יכולתי להנות משום סיטקום אחר עם "צחוקים של הקהל ברקע" מאז.
פה ושם היו קטעים ויציאות שאהבתי, אבל אף פעם לא נראה לי ישבתי וראיתי אותה לבד, אלא אם סתם זיפזפתי ולא היה כלום

ראיתי עכשיו את רומא. הסרט שעתיים וחצי והשעה הראשונה היא אחד הדברים הכי משמימים שראיתי בשנים האחרונות. השעה האחרונה מצויינת אז אם מוכנים לסחוב, אין ספק שהחצי השני טוב בהרבה. אין ספק שאלפונזו גאון קולנוע בצד הטכני, אני לא חושב שמישהו יודע לעשות one shot כמוהו ובסרט הזה יש איזה 20 כאלה אבל באמת שהשעה הראשונה הייתה אחד הדברים הכי קשים לבלועה שראיתי בשנים האחרונות.

חמוד

https://www.youtube.com/watch?v=KBGaoaCRbK8

youtube

אני גם ראיתי את רומא, ואני חושב שזו לחלוטין יצירת מופת וסרט שכמוהו נדיר למצוא וכמעט שאין.
כלומר, כן הוא איטי ומעט כבד וקשה (אם כי מבחינת האווירה שלו הוא הרבה יותר אופטימי משציפיתי, הוא קשה כי הוא איטי אבל יש בו המון אופטימיות ויופי לצד הנושאים הקשים יותר), ממש לא הייתי רוצה שכל סרט יהיה כזה אבל כשסרט לוקח על עצמו להיות מיוחד וכזה, אז ככה אני רוצה אותו.
כמו הדמות הראשית אחריה עוקב הסרט, הכל עובר ליד. כל הדרמה המשפחתית, העולם של מקסיקו 1970 שקוארון יוצר (או משחזר) בצורה מדהימה, כל הסיפורים הגדולים והדרמות הקטנות שהסרט הולך דרכן פשוט עוברות לידנו, וזה איכשהו רק הופך את כל להיות הרבה יותר מרגש.
כלומר שוב, ברור שיש סיבה למה סרטים עובדים כמו שהם עובדים וזה סרט שממש לא בא לי לראות 30 כמוהו בכל שנה, אבל כסרט מיוחד זה לחלוטין מצליח לעבוד בצורה כמעט מושלמת.
מה שאין לגביו שום כוכבית או ספק לבעיתיות זה שהסרט פשוט מדהים ביופיו. אחד הסרטים היותר יפים, ויזואלית, שראיתי בחיי. מהפוקוס העמוק שנעשה בו שימוש חוזר ומצוין, הקומפוזיציות הנהדרות, צילומי נוף פתוחים משגעים ושוטים ארוכים ארוכים שלא מפסיקים להדהים.

אני חושב שמדובר באחד הסרטים שיותר צריכים חיתוך של 45 דקות ממנו במינימום. מדובר באחד הסרטים הכי פחות מהודקים ומלאי שומן שראיתי כבר שנים. עם כמה שהחצי השני שלו טוב, החצי הראשון היה צריך להיות לפחות חצי באורך. גם אני אוהב שוטים ארוכים ודקות של שקט, אבל זה בערך כל מה שהיה בשעה הראשונה של הסרט וכל זה היה מלווא בשיחות חולין שלא תרמו יותר מדי - לא לעלילה או לאפיון הדמויות. אם היית חותך מהסרט אחרי שעה כנראה שלא היית יודע לספר לי שום דבר על הסרט, לא על העלילה ולא על הדמויות, כי פשוט לא היה בו כלום שעה שלמה. אפילו לא ברור אם העוזרת היא הדמות הראשית של הסרט בשעה הראשונה וזה לא כי עוקבים אחרי דמויות אחרות בתחילת הסרט אלה כי לא עוקבים אחרי אף אחד בסרט.

ברגע שמבססים את העלילה שלו והסרט באמת מתחיל להצמד לעוזרת בית, אז כל העניינים של "המצלמה לא באמת מתרכזת בדמות" והשוטים הארוכים עובדים נהדר. אבל עד אותה נקודה? זה רק הוריד מהערך של הסרט לדעתי כי לבנות סרט כאילו על כלום ועל אף אחד ואז לצלם שיחות חולין של עוברים ושבים במקום הדמויות הראשיות, זה רק גורם לעוד יותר חוסר פוקוס. כשהסרט בפוקוס, כל האלמנטים שמאפיינים את אלפונזו קווארון יוצרים יצירת אומנות. כשהסרט לא בפוקוס, האלמנטים האלה הופכים אותו לאפילו פחות בפוקוס.

קבלתי קצת אפקט "אבודים" מהסרט. חצי ראשון משמים שגרם לי אולי אפילו לרצות לחתוך באמצע, אבל החצי השני היה פשוט מעולה וגרם לך לשכוח את הראשון.

קודם כל, אז מזל שלא הוציאו את הסרט רק כשעה הראשונה 😃
כאילו, אפשר להגיד שהחצי הראשון פחות מוצלח אבל אם שופטים אותו כיצירה אז בוא נשפוט אותו כסרט שלם, זה שלא הייתי אוהב אותו אם הוא היה נגמר באמצע לא ממש אומר משהו (הנה, רק עכשיו חיפה הפסידו למכבי 3-1, אבל תכלס הם ניצחו 1-0 ב20 דקות האחרונות...).

בכל מקרה, אני יכול להבין אי התחברות לסרט כי הוא כאמור שונה, ולא סתם סרטים 'מקובלים' הם מה שהם. כמו שאמרתי הדבר היחיד לדעתי שלא נתון לדיון פה זה שהסרט עוצר נשימה ביופי שלו, מעבר לזה הוא מאוד לא קונבנציונלי במבנה ובצורה שלו ככה שאני יכול לקבל את זה שפחות אהבת אותו לצד זה שאני מאוד אהבתי אותו בלי צורך 'להתוכח' על מי צודק.

(מכאן ספק קצת ספוילרים, אולי, בנינו אין באמת ממש עלילה: )
מה שכן אפשר אולי להתוכח, זה האם לחתוך 45 דקות באמת היה עושה אותו טוב יותר? אני לא יודע, כלומר מעבר לעובדה שאהבתי אותו ממש כמו שהוא, הוא פשוט היה סרט כל כך שונה אם היו מקצצים לו את החלקים ה'מתים'.
אני מבין בדיוק לאיזה חלקים אתה מדבר, ואכן בסרט קלאסי עם מבנה קלאסי זה לא עובר וזה שומן עודף, אבל כאן הרבה מהמטרה היא ליצר עולם מתפקד, וליצר עולם שהדמות שלו מנוכרת ממנו לגמרי. העולם המתפקד אחרי זה נשבר, והעוזרת מקבלת איזשהו תפקיד מעשי בו לרגעים מסוימים, אבל בסוף הכל חוזר לעצמו באותה צורה עם מבט אופטימי הרבה יותר על הנעשה בעולם הזה, והעוזרת לכאורה חוזרת להיות מנוכרת באותה המידה, רק שבעצם לא, והניכור הזה הוא המשמעות והמקום שלה.
כלומר אני יכול להבין שלא אהבת את האיטיות ואת המבנה שנוצר כדי לספר את הסיפור ואת נקודת המבט הזאת, אבל הסרט הזה ספציפית מינוס 45 דקות? אני ממש לא בטוח שהוא היה הופך לטוב יותר ואני בטוח שהוא היה הופך לשונה לגמרי.

אתה אומר שיחות חולין שלא תרמו לעלילה או לאפיון דמויות, ואתה אומר שהמצלמה לא מתרכזת בדמות, אבל זה ממש לא נכון. המצלמה כן מתמקדת בדמות, כל הזמן, משוט הפתיחה המדהים ועד לשוט הסיום שמצלם את אותה נקודה בדיוק רק בכיוון ההפוך - אנחנו תמיד עם העוזרת.
אבל העוזרת היא זו שלא נמצאת שם, לא שייכת. אין לה משפחה, אין לה חיים, אין לה באמת סיפור. בחצי השני היא כאילו מקבלת סיפור אבל הוא מוביל אותה לאותה נקודה בדיוק, רק שאנחנו הצופים נמצאים עם מבט מפוכח יותר.
וכל השיחות חולין האלו, הן לא שיחות חולין, יש דרמה שלמה שנמצאת שם אבל לנו (כלומר, לעוזרת שאנחנו איתה מהשנייה הראשונה עד לאחרונה) אין קשר אליה. הכל ליד, האבא שהרכב שלו גדול מדי לחנייה של המשפחה, שבסוף עוזב את המשפחה, אנחנו זוכים רק לטעימות חטופות מכל הסיפור הזה דרך שברי שיחות שהעוזרת שומעת ללא שום זכות לפעול או להגיב עליהן. כנ"ל הסיפור של העיר עצמה שנראת כאילו היא על סף מהפכה אלימה בכל רגע.

טוב, אני יכול להמשיך לחפור ככה גם עוד שעה כי ממש אהבתי את הסרט, אבל אני מרגיש שבסוף אני בעצמי קצת צריך לחתוך שומן מיותר מההודעה הזאת, אז נשאיר את זה בזה 😃.

אני חייב להגיד שאני לא ממש אוהב את הגישה הזאת של ״אתם אוהבים בלוקבאסטרים אז לעולם לא תבינו את האומנות הזאת״. אין ספק שיש בחצי הראשון של הסרט סצנות חשובות עבור ההשתפות שלהן בחצי השני (נניח הסצנת חניה של האבא מול זאת של האמא בחצי השני) אבל הן מרכיבות אולי 10 דק׳ מהחצי הראשון של הסרט. כבר 5 דק׳ לתוך הסרט מבינים את הניקור של העוזרת מחיי הבית וכח סצנות המראה שמשתקפות בהמשך הן אולי כמה דק׳ סך הכל אבל ומסביב לזה יש עשרות דקות של פילר. אז נכון, סצנה x וסצנה y מהחצי הראשון חשובות מאוד וממש לא אמרתי שצריך פשוט לחתוך בברוטליות את החצי הראשון כמו קצב אלה לקצץ בשומן. יש בחצי הראשון כמה שוטים מדהימים, כמה סצנות מבססות על היחסים של העוזרת מול המשפחה, טיפה על החוסר יציבות של האמא או החוסר אכפתיות של האבא וכמובן הסצנות שמשתקפות מאוחר יותר אבל עדין יש סביבן כמויות אדירות של שומן שרק פוגע בסרט לדעתי.

אני חןשב שהחצי הראשון של הסרט הזה הוא משהוא שצריך ״לסחוב״ כדי לקבל את התגמול בחצי השני.

רגע, ב"אבודים" זה לא הפוך? 😁

הכוונה שלי לפרקים האלה של אבודים שהרגישו כמו בזבוז זמן טוטאלי ואז ב3 דק' האחרונות הראו לך איזו תגלית גדולה ועפת על הפרק למרות ש42 מתוך 45 דקות היו משמימות ובזבוז זמן 😃

מה? חלילה, אני גם ממש נגד הגישה הזו ואני מצטער אם איכשהו זה יצא שאני מדבר ככה, כי למעשה די ניסיתי להגיד את ההיפך.
אני לא אומר "זה סרט אומנותי ואתה לא מבין באומנות לך תראה זבל לא הבנת כלום מהסרט אין לך מושג", להיפך, אני אומר שזה בסדר גמור שפחות אהבת את הסרט ושלגמרי יש סיבה (מוצדקת) שרוב הסרטים הם לא כאלה. סך הכל זו העדפה אישית שלך והכל בסדר, מה גם שלא טענתי בשום מקום שפחות אהבת את הסרט בהכרח כי הוא לא הוליווידי או משהו כזה, סך הכל ציינתי שאני מאוד אהבתי אותו למרות שאני *כן מעדיף* את הסרטים שלי 'קלאסיים', הוליוודים, שלא הייתי רוצה לראות 30 כמוהו כל שנה, ורק שכסרט מיוחד שכמוהו אראה מדי פעם מאוד אהבתי אותו והוא היה מאוד מוצלח.
אז אני מקווה שהנקודה הזו מאחורינו 😃.

מה שעוד אמרתי זה שהסרט הזה מינוס 45 דקות משעת הפתיחה שלו, זה פשוט לא אותו סרט.
עכשיו, כאילו, זה סבבה להגיד שפחות אהבת את הסרט ואין שום בעיה, אבל ה'פתרון' שלך הוא די ריק כי אתה פשוט מבקש סרט אחר לגמרי.
כן, השעה הראשונה עובדתית פחות עמוסה באירועים. היא עדיין מצולמת מדהים, בונה עולם שלם ונותנת משמעויות וחוסר משמעויות בכל הדברים בהם הסרט יגע בהמשך, אבל היא יותר איטית וקורה בה הרבה פחות. אתה אומר משעממת, אני יכול להגיד שלאור מה שציינתי היא עדיין עניינה אותי, אבל זה לא משנה. באותה מידה אתה יכול להגיד שכל הסרט שעמם אותך ואני אגיד שאותי לא וזה לא משנה עדיין בשום צורה, כי הנקודה היא שהשעה הזו הכרחית בשביל האימפקט שמתקבל מהשעה השנייה והעמוסה יותר.
כדי שתתרשם מקוסם שחותך בחורה לשתיים אתה צריך קודם כל לראות אותה מחוברת ומתפקדת, גם אם כל העניין עצמו נמצא בחלק של החיתוך.

בקיצור מה שאני מנסה להגיד זה שלדיון על 'סרטים איטיים - משעמם או לא?' אין באמת שום פואנטה, כי זה טעם אישי.
ולא רק שזה טעם אישי, זה אפילו לא קרוב ללהיות שחור ולבן כי כמו שאתה אומר אתה יכול לאהוב סרטים וסצינות איטיות ועדיין השתעממת בהתחלה, ואהבת את הסוף שגם הוא ממש לא הופך להיות מהיר ועצבני 9 או משהו, בלשון המעטה.
אבל מה שכן - אני חושב שהחלק הראשון הוא הכרחי ושהסרט מאוד מהודק ושלם. כלומר הרבה מהדברים שלא אהבת בחלק הזה אני יכול להבין כי פשוט פחות אהבת את הסרט, את הצורה שבה הוא סיפר את הסיפור, את הקצב שלו, את המינימליות או כל דבר אחר, אני לא מנסה להכניס לך מילים לפה.
אבל הדבר היחיד שאני לא מסכים איתך לגביו זה שהסרט היה הופך להיות טוב יותר אם פשוט היו מנקים ממנו 45 דקות, או חצי שעה או משהו כזה, כי אתה פשוט מחפש סרט אחר לגמרי.
כלומר - או שתקבל סרט די ריק שאני לפחות לא מוצא בו שום פואנטה ואני הייתי אוהב הרבה פחות, או שתאלץ להכניס עוד חצי שעה נוספת איפשהו (להמשיך את הסוף, התחלה אחרת, לא יודע) כדי לייצר את הפואנטה, ואז בכל מקרה אתה מקבל משהו אחר לגמרי.

אז אני מקווה שעכשיו זה קצת יותר מובן, בכל מקרה שיהיה ברור שאני לא שם את הדיון הזה כדיון על 'אוהבי אומנות שמבינים סרטים מול אוהבי זבל שאין להם מושג', או משהו כזה 😃
(מה גם שהסרט הזה לא עד כדי כך אומנותי ופסטיבלי, הוא די גרסה מסחרית של סרט כזה. אפשר לרדת הרבה יותר נמוך בחיפוש אחר העלאק אומנתיות ומסתובבים בעולם סרטים 'למבינים' שאני באמת לא מאחל לאף אחד כאן לראות).

אז אני אנסח מחדש, הסרט היה הרבה יותר טוב לי, אישית, אם היו מנקים 45 דק' מהשומן. במאי טוב מבסס עולם, דמויות ושאר הדברים הנחוצים עבור החלק השני תוך דקות וכאן אלפונזו לקח שעה+ שלמות. יש בחלק הראשון המון דברים נורא חשובים לחלק השני אבל גם המון דברים (שלדעתי) מיותרים. הסרט יכל בכיף להיות 1:50 ועדין להכיל את כל הסצנות החוזרות בתצורה הפוכה, את כל בנית העולם וכל בניית הדמויות. כך שלטעמי, הוא היה סרט הרבה יותר טוב אם הוא היה קצר יותר, מן הסתם בלי לאבד מהמשמעות שלו. אני מת על איטיות בסדרות וסרטים, סצנה ארוכה שמרגישה די חסרת משמעות אבל איכשהו מגדירה דמות יכולה להיות דבר נהדר (ויש לא מעט כאלה בלמשל better call saul). אבל 14 כאלה ברצף שרובן לא מגדירות דמויות או נעשה בהן שימוש מאוחר יותר? פחות בשבילי.

טריילר מחרתיים.
https://oyster.ignimgs.com/wordpress/stg.ign.com/2018/12/FIN05_Hellboy_1Sht_Horns_VF.jpg

אחרי רומא של אתמול, החלטתי לעשות 180 היום עם פופקורן טפשי וראיתי את ונום. כן, זה לגמרי סרט B אבל הוא מודע לעצמו, יודע שהוא סרט B מה שהופך אותו לכמעט קומדיה שמזכירה את סרטי האימה של סם ריימי. טום הארדי לגמרי מבין באיזה סרט הוא נמצא והבן אדם עף על התפקיד הזה (מסתבר שהוא מעריץ של ונום). סרט טפשי עם שחקנים מעולים (לא שמישהו חוץ מטום הארדי מנסה בכלל) שנהנתי ממנו בערך עם אותו חלק של המוח שנהנה מplanet terror של רודריגז. רק היה חסר לי הגרעון והפריימים הקופצים כי זה לגמרי סרט grind house שהסירו ממנו כל exploitation כי הוא pg13.

רומא הוא אחד הסרטים המשעממים שראיתי עד היום, כמעט כמו פאני ואלכסנדר שראיתי לפני חודש וחצי - מבחינות מסוימות הם די דומים, ואני לא ממליץ על שניהם.
אבל כן ראיתי את widows לפני כמה שבועות - סרט טוב מאוד, ממליץ לכולם.

https://www.youtube.com/watch?v=dt5g5_1cKVk

youtube

נחמד מאוד, נראה כמו סרט ממש מהנה

לא יודע, קשה לי להשתחרר מהגרסה של גיירמו דל טורו. הגרסה הזאת אמורה להיות R אז אולי זה יצליח לנער אותי אבל הטריילר הזה הרגיש מאוד pg13 (מעבר לקצת דם).

https://www.youtube.com/watch?v=BV-WEb2oxLk

youtube