לדעתי גם כן הסרט יושב באחלה מקום באמצע ברשימה של טרנטינו, שזה טוב. הוא נמצא מעל 'חסין מוות' ו'ג'אנגו' שבתחתית, וגם מעל 'ג'קי בראון' ו'קיל ביל' הבעיתיים. שם, לצד 'שמונת השנואים' ומתחת לשלושת יצירות המופת האמיתיות שלו, הייתי ממקם את 'היו זמנים'.
הבעיה העקרונית עם הסרט היא שאין לו עלילה. זה לא שלא קורה כלום, כמו ש(כמעט) לא קורה כלום שמשפיע על משהו גדול יותר. יש סצנות, רובן מעולות ובצורה מנותקת בהחלט קורים בהן דברים. אבל חלקן הגדול אלו פלאשבקים או זכרונות, חלקן פשוט צילום של סרט בתוך הסרט, וחלקן פשוט נשארות בלי משמעות גדולה יותר מעבר למסר או ההנאה הנקודתית מהן.
ולדעתי זה עדיין סרט טוב, או לפחות מאוד מהנה, כי שלל הסצנות שטרנטינו זרק לפה נעשו ביד אמן. כשהוא מנסה להצחיק אתה צוחק, וכשהוא מנסה למתוח אתה נמתח. אולי הכי חשוב, כשהוא מנסה להרשים אותך ביכולות הקולנועיות הווירטואוזיות שלו אז אתה באמת מתרשם.
אבל אי אפשר בכל סאת להתעלם מהבעייתיות הגדולה של הסרט בכל הקשור למנוע העלילתי שאמור לחבר את הכל. פשוט אין. וכמו שאמרתי, בהקרנה שלי הייתה כמות מכובדת של אנשים שיצאו באמצע, אז אני מניח שעבורם זו הייתה התעללות אם הם עצרו באמצע. אני נהנתי, ומקום טוב באמצע של טרנטינו בעיניי זו מחמאה גדולה. ועדיין, בעייתי משהו וממש לא לכל אחד.