הממ מזכיר לי איך הרגשתי כשראיתי את משחקי הרעב הראשון. בשבילי, שקראתי את הספרים, הסרט היה פספוס גדול. כ"כ הרבה פרטים ודמויות הושמטו או שהוזכרו בקיצור, שזה אשכרה קילקל לי את הסרט. (לא המשכתי לראות את הסרטים הבאים)
ד"א אני ניסיתי לקרוא את חולית. התחלתי כמה פעמים והתעייפתי והפסקתי. העלילה פשוט מתקדמת כ"כ כ"כ לאט. מה שהספר מעביר ב50 עמודים זה עלילה של 5. אני גם בכלל לא אוהב שמערבבים פנטסיה בספר מד"ב. כל המיסטיקה עם הבנות גישרית רק עצבנה אותי. אני כנראה אוהב מד"ב קשה.
אני מבין מקיאו שסדרת הספרים חולית מקיפה עלילה מאד רחבה עם הרבה פיתולי עלילה וכו. יכול להיות שהיה מתאים יותר סדרה?
ומענין לענין - מישהו ראה את המוסד ויכול לספר האם זו סדרה מעניינת? עד כמה היא קרובה למקור? אני מודה שקראתי את הספרים לפני 40 שנה ולא זוכר כלום, רק זוכר שמאד אהבתי אותם. בכלל אסימוב הוא גדול סופרי המד"ב אצלי - מד"ב קשה. העלילה נמצאת במקום הראשון, בלי קישוטים ותיאורי נוף ומחשבות פנימיות...

