כמו שסטיק אמר וילנוב בהחלט הביא קדימה חלק גדול מההרגשה הכללית של המשיח של דיון כדי לעשות את הקטע של "פול הוא קצת space היטלר" יותר in your face. אנשים אוהבים לקחת מדיון הראשון "איזה גיבורים הפרמן, איזה גיבור פול" כשהרברט בעצם ניסה לכתוב סיפור אזהרה על הסכנות של עליה של כוח משיחי, הסכנה של ללכת בצורה עוורת אחרי מטיפי דת. הספר מנסה להגיד לך 30 פעם שאם פול ילך בדרך הזו, מליארדים ימותו, ואנשים עדין רואים רק את סיפור הגיבור. ובסרט ווילנוב עושה את זה אפילו יותר בוטא, הכי on the nose שיכול להיות, ועדין אנשים מסויימים רק רואים את סיפור הגיבור.
בקשר לשינויים, קראתי את הספר שוב לפני שנה+ אז אני זוכר קצת יותר הבדלים מסטיק.
- בספר ת'ופיר הוואד (השחור הלבקן השמנמן שהיה המנטאט של הדוכס לטו) שורד את המתקפה מהסרט הראשון והופך לאסיר של הארקונין. שם מתעללים בו, אבל הוא נוקום בנסיון התנקשות בפייד. בספר פייד נלחם בזירת גלדיאטורים כמה פעמים ובדומה לסרט הוא אוהב לטבול את הסכין ברעל לפני הקרב בכדי לסמם את האוייב ברגע שהוא מבצע בו שריטה. לפני אחד הקרבות ת'ופיר מצליח למנוע את ההרעלה של הלהב, ואז פייד נאלץ להלחם בצורה הוגנת וכמעט נהרג. בסרט הת'ופיר לא שרד, פייד נלחם רק פעם אחת מול מול שלושה אוייבים והברון מונע סימום של אחד מהם כדי לאתגר את פייד. לדעתי זה שינוי פשוט מעולה, הפכו thread עלילתי שלם שהיה לוקח 20 דק' מהסרט וצמצמו אותו לקרב גלדיאטורים בודד.
- בספר אין את הקטע של הדרדרים הצפוניים חסרי אמונה והפרמן הדרומיים שמאמינים בצורה עוורת. בספר רוב הפרמן מאמינים אבל סטילגר הוא פאנט שמאמין בצורה מאוד אדוקה. בסרט גם הפכו את צ'אני למפקפקת בפול למרות שבספר היא מאוד מהר מתישרת לאמונה שהוא הליסן אל גהיב.
- בספר אחרי שפול מצטרף אל הפרמן נכפה עליו להתחתן עם האישה של ג'יימס (הבחור שהוא הרג בקרב בסיום הסרט הראשון), הוא וג'סיקה שותים את מי החיים ואז יש קפיצה של 3+ שנים שבמהלכה אליה נולדת והיא הופכת לדמות הזויה של בת גשרית בת 3 עם מוח של בת 35 עם אספרגר שרוצה לשכב עם אח שלה, אבא שלה ועוד כמה. וכמו שסטיק אמר, היא זאת שדוקרת את הברון בסיום, ושניה לפני שהיא עושה את זה היא מגלה לכולם את הקשר המשפחתי בין ג'סיקה לברון כך שגם התגלית המשפחתית הגדולה קרתה בנקודת זמן אחרת לגמרי.
- הספר גם מציג בצורה שונה את הנישואין של פול לנסיכה ארלון. בסרט הציגו את זה בתור רגע של בגידה לצ'אני, אבל בספר דווקא הנסיכה ארלון היא המסכנה. פול מתחתן עם ארלון למטרות רשמיות בלבד, אבל לשלושתם ברור שפול בעצם עם צ'אני והנישואין הם מצגת שווא. הנסיכה ארלון דמות טרגית בספר, נכפים עליה נישואין לאדם שהולך לשחוט את הבית שלה ובמציאות אוהב אישה אחרת.
LaskinElder
