כן, היה לי מימון כמעט כל התואר (למעט שכ"ד והכל).
ועומר, אני חושב שזה אינדיווידואלי אצל כל סטודנט. הייתי בקורס בסמסטר אחרון בתואר שהמרצה דיבר רק עם אלה שהקשיבו לו... אני דווקא אוהב ללמוד רק החלק הנלווה של כל המטלות והישיבה על הלימודים זה קצת הופך למתסכל עם הזמן. כבר בשנה אחרונה ראיתי את עצמי ממשיך בשמחה לתואר שני אבל חשבתי לקחת שנה הפסקה כדי לטייל ולעבוד אז בדיעבד כבר קצת אחרי שהתחילו הלימודים זה הרגיש לי די חסר.
אני גם בחרתי במנחה לפי תחושת בטן אבל גם לפי השיקולים בראש שלי, אני יכול להגיד לך שהייתה לי נטייה לבחור פרופסורית מסוימת כי היה לה שם די גדול בתחום שאותו אני לומד וכבר שמעתי על מספר מקרים שדוקטורנטים ומאסטרנטים קיבלו עבודות די טובות בסיום לימודים. בסופו של דבר החלטתי לבחור במנחה אחר כי ראיתי שאני כן יכול לסמוך עליו ואם הוא מאוד שאפתן אז זה יעזור לי.
בעניין של היעדרויות, לא ידעתי אם זה משהו שצריך להגיד כל כך למנחים כי אז בעצמי לא ידעתי ממש איך המנחה אמור לתפקד אם זה בתור בוס או כעמית לעבודה וכו'. הוא הציע לי בכל מקרה עזרה כדי שיהיה יותר לי קל.
בקבוצת מחקר יש כמה סטודנטים שעובדים על מחקרים שמרכיבים מחקר אחד גדול, אני קיבלתי על עצמי נושא די חדש שאולי בשנה הבאה יציעו מחקרים דומים. אני כבר מכיר סטודנטית אחת שאותה הזכרתי מספר פעמים ועוד סטודנט שלומד אצלו והשאר רק שמעתי שמות. בגדול זו קבוצה די קטנה כמו שהקמפוס עצמו די קטן ונתנו לי את הנאום כמה שהקבוצה קטנה ככה יותר מלוכדת וכו'... אני די מאמין שיכולות לצאת מזה שנתיים טובות. שוב, מניסיון שלי אני קצת חסר בטחון כל פעם שאני מתחיל תקופה חדשה עם אנשים חדשים ושבסוף לא אסתדר עם אף אחד שמה במיוחד במקום מאוד רחוק, אני רק מקווה שהחוסר בטחון הזה יעבור כבר מהר מאוד.
בקשר לכסף, אני לא עושה תואר בהייטק אז אני די בטוח אני לא אפספס כמיליון שקלים ב-6 שנים (כולל דוקטורט).
ומקווה שאוכל לייעץ בעוד שנתיים!