לאסקין, זה שישבת 20 שעות רצוף לא אומר ששווה להם לשים את כל העבודה ולשנות את כל המשחק בשביל שאתה ועוד 200 אנשים בעולם תחוו אותו ככה

.
גם אני שסיימתי אותו ביומיים נתתי עליו סשנים של כשעתיים בכל פעם, עם המון הפסקות יזומות, כי יש גבול לכמה אפשר לשבת ברצף על התחת. ברגע שאתה קם - הוואן שוט מתפספס, למעשה עשית לעצמך קאט. בהתחשב בעובדה שהיצירה לא נשפטת בוואקום אומנותי כלשהו, אלא על ידי האנשים שחווים אותה, ואף אחד (טוב נו, כמעט אף אחד) לא עומד לשבת 20 שעות ברצף כדי לחוות וואן שוט, אז אין לזה שום טעם.
ההישג הטכני מרשים, אבל בזה הוא מסתכם. אם היו 20 או 30 או 100 קאטים לאורך המשחק (שהיה שומר את הסגנון הויזואלי והצילום בדיוק כמו שהוא), היית שם לב בכלל? האמת שכן, כי היית מקבל קטעים שלא יכלת לקבל בוואן שוט כמו הדוגמה שהבאתי, אבל בזה זה היה מסתכם. אותה החוויה בדיוק.
קיאו, ברור לי עד כמה זו עבודה קשה, אני רק מנסה להעביר נקודה. לצלם בכאילו וואן שוט כמו בירדמן זה כבר הרבה יותר פשוט, אבל עדיין לא עושים את זה. היצקוק הצליח לעשות את זה ב'חלון אחורי' והוכיח שאפשר, אבל עדיין לא המשיך לעשות את זה בכל סרט אחר שלו.
הנקודה היא שוואן שוט וכאילו וואן שוט הן טכניקות הרבה יותר קשות אבל לא אוטומטית יותר טובות, הן טובות לסרטים מאוד ספציפים ומצומצמים (למשל, הסרט הגרמני 'ויקטוריה' מ2015, וואן שוט אמיתי לגמרי לאורך כל הסרט המדהים הזה, שלא היה שווה כלום בלעדיו) אבל זה לא אוטומטית יעשה את סרט X לסרט X+5.
אמנם זה מאוד קשה (אם כי כאילו וואן שוט לא עד כדי כך ברמה כמעט בלתי אפשרית) אבל אני מבטיח לך שאם זה היה אוטומטית יותר טוב אז היו לך המון סרטי במאים (טרנטינו, האחים כהן, פת"א, נולאן.. כל מי שיכול) שהיו עושים את זה המון עם כמה שזה מקשה, כי יש להם את האפשרות הזו תמיד.
אבל הם לא עושים את זה, כי זה מפריע להם לספר את הסיפורים שהם רוצים. העריכה היא כלי שהם משתמשים בו ולא להיפך - אי השימוש בעריכה וקאטים הם קשירת הידיים ולא להיפך.
עריכה:
לאסקין כן, תיבה רוסית הוא סרט נהדר שצולם גם הוא בוואן שוט אמיתי. אבל זו בחירה אומנותית עם משמעות מאחריה וזה סרט מאוד לא עלילתי. מסע במוזיאון ומעברים רציפים בין תקופות, יש סיפור מסוים, אבל זו לא דוגמה לסרט קלאסע בכלל.