1) אני בטוח שזה היה מאוד פופולרי במסיבות קולג', לא סתם קוראים להיילו MY FIRST FPS. אחלה נקודת כניסה לעולם הגיימינג למי שלא מכיר FPS.
2) אתה אמרת המולטי הכי טוב של זמנו והסינגל הכי טוב של זמנו באחד. אז המולטי שלו היה אולי הכי טוב בזמנו על הקונסולה אבל לא על הPC (זאת גם הסיבה שהוא תפס בארה"ב חזק, מדינה שלא יודעת מה זה PC ולכן לא יודעת מה זה FPS טוב בזמנו) והסינגל שלו היה מאוד רחוק מהכי טוב של זמנו.
3) PERFECT DARK וגם GOLDEN EYE היו שני משחקי סינגל מדהימים וגם משחקי המולטי הכי טובים על הקונסולות בזמנם.
4) אנריל 1 היה משחק סינגל חביב ומולטי פשוט מדהים. בעצם המולטי שלו היה כל כך מדהים שהרחיבו אותו עם עוד נשקים ושלבים וקראו לזה UT. ומי דבר על U2? אמרתי שU2 היה עוד נסיון כושל לעשות סינגל טוב רק בניגוד לבאנג'י אפיק פשוט וותרו על סינגל ממוצע ובאנג'י המשיכו לדבוק בו.
5) לא היילו 1 וגם לא היילו 2 הצליחו להגיע לשלב המיכלית של MGS2, אפילו לא קמצוץ. כן, האחד לינארי והשני קצת יותר פתוח אבל השלבים הצפופים והפנמיים של היילו 1 היו פשוט מכוערים במקום להיות מדהימים גרפית. היילו 1 לא הגיע לרמה של רוג סקוואדרון או MGS1 או מקס פיין, אפילו לא קרוב.
1) לא. זה היה פופולארי במסיבות קולאג' גם אצל אנשים שגדלו על דום וקוויק. לא בדיוק My first FPS, וזה שארה"ב הובילה את עולם הקונסולות לא סותר את העובדה שזו גם המדינה שby far משחקי PC מכרו בה הכי הרבה.
2) לא אמרתי שהיילו היה "הכי טוב" בשני הצדדים. אמרתי שלא היה משחק אחר שעשה יותר טוב את שני הצדדים. וזה עדיין תקף אחרי כל הלא-דוגמאות שהבאת.
4) גולדנאיי בהחלט היה הדבר הטוב ביותר שיצא על הקונסולות ואולי גם בהשוואה לPC - אבל זה היה בעידן אחר של שלהי 96. פרפקט דארק... בהתחשב בותיקות של הN64 הוא בהחלט היה הישג, אבל כבר יצאו באותה השנה משחקים מרשימים יותר לקונסולות חדשות יותר, והיילו כבר בכלל השאיר לו אבק.
5) שלב המיכלית של MGS2, כמו כל שאר MGS2, נראה מזוויע ביחס להיילו. בעיקר בגלל מגבלות חומרה, אבל גם הארט לא היה שום דבר לכתוב עליו הביתה. RS גם נמצא טכנולוגית מאחורה (לא מרוחק כמו MGS2 אבל עדיין מאחור, ובצד הארט כמובן בלי האימפקט של עולם משחק חדש ומרשים כמו זה של היילו). מקס פיין יצא למחשב והיה מפלצתי גם בהשוואה למשחקי PC אז בטח שהוא נראה יותר טוב. אבל שוב - אתה עובר לדבר עם משחקים שלא קשורים לדיון בכלל.
