אחרי כמה שעות טובות בדום אני מתחיל לחשוב שזה המשחק האהוב עלי ב-2016. אני בשלב החמישי ולפחות בנתיים יש הרגשה שלקחו את כל מה שטוב ממשחקי דום של שנות ה-90 וכל מה שטוב בשוטרים מודרנים ושלבו אותם יחד למשחק פשוט מעולה. הקונספט של להיות תקוע בשלב סגור שחלקים שלו מוגבלים במפתחות צבעוניים נותן למשחק הרגשת מטרויידווניה קלה, אפילו סוג של ביושוקיות מסויימת שגורמת לך להסתובב בכל שלב הלוך וחזור דרך קיצורי דרך שונים ולמצא הכל. האזורים הסודיים והאיסופים מוסיפים המון למשחק והם נעשים בצורה פשוט מושלמת. אין צורך לנחש או לחפש שעות, כמו בדום 1 ו-2 אם חוקרים בצורה סבירה מינוס מוצאים מפה שמראה איפה כל סוד נמצא בשלב ולכל פריט שמוצאים יש משמעות לגיימפליי - נקודות שדרוג לנשקים, רונים שנותנים לך באפים פסיבים, נקודות לשדרוג הדמות או יומני LOG (שבניגוד לטרנד בשנים האחרונות הם טקסט בלבד שכתוב בצורה יבשה, כמו סוג של אינדקס ב-ME ופחות קומסטוק מספר על פילוסופיות חייו). אפילו שיש מפה ואתה יודע שאמור לצאת מסדרון מחדר מסויים לא תמיד קל למצא את המסדרון הזה כך שיש איזון מאוד עדין בין הסודיות של הסוד ובין המפה שמספרת לך שהוא בסביבה. אני מוצא את עצמי חוקר חדרים, מחפש דרכים להגיע לפלטפורמות גבוהות או מחפש בנקיקים ומאחורי ארגזים רק כי המפה אומרת לי שיש באזור משהו וזה כיף לא נורמאלי.
הגיימפליי עצמו פשוט נהדר. הוא סופר מהיר, אפילו יותר מהיר מדום 1 ו-2 המקוריים, כך שאין מצב שעומדים אפילו שבריר שניה במקום. אימפס עושים טלפורט לכל מקום כולל מאחוריך (אבל בניגוד לדום 3 זה לא מפלצות ארון והפחדות מאחור, הן פשוט עושות את זה כמהלך בזמן הקרב) וכל סוג אוייב יכול להגיע לכל מקום בשלב בקלות, הם לא בשר תותחים שעומד על הרצפה ומחכה שתפציץ אותם מפלטפורמה גבוהה, הם תוך שבריר שניה על הפלטפורמה, ישר בפרצוף שלך כך שכל אוייב במשחק יכול להרוג אותך ובאמת מתים לא פעם ולא פעמיים בכל שלב.
אחד הדברים שאני הכי מעריך בגיימפליי הוא מערכת הבריאות. אני חושב שעשיתי לפחות 10 פעמים בפורום הזה ובקודם (כלומר בכל דיון HL נגד היילו 😃) רנט שלם על כמה אני שונא בריאות נטענת במשחקי FPS, על זה שזאת מערכת עצלנית וטפשית שעושה את ההפך ממה שמערכת בריאות אמורה לעשות במשחק אקשן. דום עושה את זה פשוט נהדר, חבילות בריאות מפוזרות בשלבים בכמויות לא קטנות אבל מצד שני מאבדים המון חיים במשחק בגלל האקשן המהיר. המערכת של ה-Glory Kills, מערכת שנותנת לך להוציא להורג שדים כשהם ממש קרובים למוות ובכך הם משחררים קצת בריאות, יוצרת סוג של מכניקה שנוגדת את האנסטינקט, אתה נמשך לתקוף ולהיצמד לשדים דווקא בזמן שאתה גוסס; זה יוצר רגעי "הולי שיט יש לי רק 3% בריאות ואני נצמד לחמישה שדים" פשוט מדהימים.
קשה לי לתאר במילים כמה אני עף על המשחק הזה. ההרגשת דום הקלאסית (שמגיעה מאקשן מהיר, טיפה אימה, שלבים שעומדים בפני עצמם, דלתות שדורשות מפתחות צבעוניים, המון סודות, חבילות בריאות, נשקים קלאסים ואלימות קשה) בשילוב עם הטאצ' המודרני וגרפיקה מאוד מרשימה שרצה ב-60 פריימים נעולים כמו ברזל החזירו לחיים את ז'אנר ה-FPS הקלאסי. אם אנחנו לא מתחילים לראות חקיינים צצים בכל מקום אני צנצנת. צפו דיוק נוקם חדש שמחקה את המשחק הזה וזה יהיה אדיר.