נעילת הקווסטים באודיסי קיימת וקיימת בצורה מורגשת. אולי זה יותר גרוע באוריג'ין, אבל ממש אי אפשר להגיד שזה תוקן באודיסי. אולי עשית הרבה קווסטי צד באופן טבעי אז לא שמת לב, אבל להגיד שלא היו קווסטים נעולים אם תנסה לשחק רק (או בעיקר) את הקווסט הראשי זה ממש לא נכון.
אגב, כמה מעלילות הצד הטובות שנתקלת בהן? וואו, אפשר דוגמאות? מוזר שפספסתי את *כל* הקווסטי צד עם הסיפורים הטובים 😃.
בכל מקרה את דיון האיכות נשאיר רגע בצד, לעשות קווסטים כשאתה רמה-שתיים מתחת תמיד אפשר. הבעיה היא שבערך מ3 או 4 רמות הבדל זה כבר בלתי אפשרי. לא כי אתה לא טוב או משהו כזה, שזה פשוט ברמת קושי גבוהה יותר, אלא כי פשוט אי אפשר. מילא אם ההתגנבות הייתה נשארת אופציה, זה דווקא היה הופך את זה למעניין שמשימות 'קשות' (מבחינת נעילת רמות) חייבים לעשות בהתגנבות ומושלם. אבל לא, גם להתגנבות אין שום ערך כשאתה במרחק 3 רמות ומעלה.
אגב, זה עוד דבר שיתוקן בACV, ההתגנבות תמיד תהיה בעלת ערך.
לגבי הנשקים, זו בדיוק הבעיה. זו מערכת שמתאימה למשחק כמו דיאבלו, בו אין באמת ערך משמעותי לנשק עצמו בו אתה משתמש אלא רק למספרים שלו, ולא למשחק כמו אודיסי בו אמור להיות ערך לנשק עצמו ולmove set שלו.
העובדה שאתה תמיד תמצא נשק ברמה שלך היא נוראית... אני רוצה להגיע לאיזה מבוך מסתורי שבסופו אמצא נשק ייחודי שבאמת ירגיש חזק ומיוחד, לא סתם חרב נדירה רמה 19 שלא תהיה שווה כלום עוד שעתיים.
האם זה נכון שאפשר להשתמש ביעילות בנשק 10 רמות מתחתיך? אני לא חושב, אולי אפשר תאורתית ואם תמצא נשק ממש נדיר שממש מתיישב עליך או משהו, אבל זה לא באמת רלוונטי. כמו שאתה אומר הדבר היחיד שבאמת משתנה וגורם לך להתחזק זה הסקיל טרי שלך. העולם עולה איתך ברמות באופן אוטומטי, אתה יכול או להשוות את הנשק שלך למצב החדש של העולם באופן שחוזר על עצמו או פשוט ללכת למצוא עוד loot ולא לצאת מהמעגל האינסופי הזה. אבל הכל מאוד פיקטיבי במערכת הזו בגלל זה, ועובדה שהם מנערים אותה באופן משמעותי במשחק החדש.
"נעילת קווסטים" אמיתית היא כשמשחק אשכרה אומר לך "לך תעשה X משימות צד עד שניתן לך להמשיך במשחק הראשי" - ואת זה אין כאן. יש אמנם רמות "מומלצות" לכל אזור סטייל בורדרלדנס או סקיירים, שבהם להיות יור מידי רמות מתחת לאויבים שלך הופך ללא פרקטי - אבל אני מניח שזה אמור להיות הקטע במשחקים כאלו, שלא תוכל להפוך פתאום לאלוף הArena חמש דקות אחרי תחילת המשחק (אגב, כמשחקים מול אויבים שהם רק רמה אחת-שתיים מעליך, המשחק דווקא מרגיש כמו שמשחק התגנבות אמור להרגיש).
בהתקדמות הרגילה שלי במשחק לא יצא לי להיתקל בשום נקודה שהיתה 3-4 רמות מעל רמת הדמות שלי. אמנם לא "רצתי" על הסיפור הראשי, אבל גם נמנעתי באופן מוחלט ממשימות צד שהן לא עלילתיות. הקטע הוא המשחק מאפשר לך גם לשנות את הגדרות הסקיילינג בנפרד מרמת הקושי, כך שיש לך אפשרות לשחק בצורה כזו שלא תיתקל בכלל באויבים ברמה יותר גבוהה משלך.
מערכת רמות הנשקים שקיימת בדיאבלו חילחלה מאז לאינסוף משחקים אחרים, כמו בורדרלנדס שהזכרתי קודם. במשחקים כמו בורדרלנדס ואודיסי מדובר פשוט בשילוב של DPS והיחודיות של סוג הנשק (כמו reach וspeed במקרה של אודיסי) - ולכן בהרבה סיטואציות עדיף לבחור דווקא לא בנשק עם הכי הרבה DPS אלא בזה שהכי מתאים לסגנון המשחק ומול האויבים הספציפיים: יש אויבים שמולם עדיף לך נשק כבד אבל עם טווח, ואחרים שעדיף להשתמש מולם בנשק מהיר. אודיסי באמת לא שונה מהרבה משחקים אחרים על הסקאלה הזו, וההבדל המשמעותי היחיד הוא שחלק מהמשחקים מאפשרים לך (אבל לא מחייבים אותך) לשדרג את הנשק עצמו ברגע שהוא נהיה חלש מידי בעבור האויבים החדשים שאיתם אתה מתמודד, בעוד חלק אחר מהם מחייב אותך להיפטר מהנשק ולחפש חדש כי אין אפשרות לשדרג אותו.
מעבר לזה, באודיסי הנזק שאתה גורם בפועל הוא שילוב של סטטיסטיקות הנשק היבשות שלך, של הengravings הספציפיים שלו, ושל מה שפתחת בskill-tree של המשחק. לשדרג את הנשק בדרגה בודדת נותן לך בוסט של פחות מ-10% לDPS אם אני זוכר נכון, ולעומת זאת נשקים מסוימים יכולים להביא לך בונוס של 50% ויותר בתנאים מסוימים: למשל הפגיון של קרונוס שהסתובבתי איתו חלק לא מבוטל מהמשחק מהרגע שבו מצאתי אותו, ונותן גם בונוס לwarrior damage, גם בונוס לdagger damage וגם בונוס להתקפה מאחור (ועל זה עוד אפשר להוסיף engraving).
ברגע שאתה מחזיק נשק כזה והוא מתאים לצורת המשחק שלך ולבילד שלך, הוא יהיה הרבה יותר אפקטיבי מאשר נשק אחר שנמצא 5 ולפעמים אפילו 10 דרגות מעליו אבל לא מסתדר עם הבילד הנוכחי שלך. בכל משחק כזה צריך לעצור ולהחליף או לשדרג את הנשקים פעם בכמה זמן, אבל באודיסי אם בנית את הדמות נכון העצירה לשדרוגים והחלפת נשקים היא ממש לא משהו שצריך לעשות בכל דרגה ודרגה של התקדמות במשחק, אלא רק אחת לכמה דרגות.
ולשאלתך על עלילות הצד הטובות, הנה כמה דוגמאות נבחרות:
Trouble in Paradise - משימת צד שמתחילה במיקונוס וחשבתי שתהיה חצי שעה של הסחת דעת. אחרי שרשרת של משימות נוספות בערך שתוחמות את סיפור המשנה במיקונוס ודאלוס, ביצעתי הפיכה וקיבלתי טרגדיה יוונית משובחת. זו דוגמא מעולה לסיפור עם בחירות אמיתיות, שהוא לחלוטין self-contained מהסיפור הראשי.
Righting a Wrong - שוב משהו שמתחיל בתור משימת צד אבל מתקדם משם לסיפור שלם, עם מתחזה לeagle bearer שצריך למצוא, וכל מיני תושבים בעיירה מסכנה שצריך לעזור להם. רק שבמקום טרגדיה מקבלים פה קומדיה משובחת.
Minotour De Force - מאד אהבתי באודיסי כמה הסיפור הוא ברובו מקועקע במציאות, עם המון ambiguity לגבי הקיום של האלים מהמיתולוגיה. זה מתחיל כבר בקפלוניה עם הקיקלופ שבסופו של דבר מתגלה בתור סתם מישהו גדול, וממשיך לכרתים עם קו עלילת צד שכולל כל מיני סוחרים, מדריכי טיולים וסתם רמאים שמנסים להתפרנס מתיירות בעקבות המינוטאור. זה גם היה שובר שגרה וגם עשוי מעניין, והעובדה שבסופו של דבר העסק מתהפך עליך וכן מקבלים קצת מיתולוגיה היה הפתעה מאד חיובית בעיני. אחר כך גיליתי שיש עוד כמה יצורים מיתולוגיים במשחק, עם קו עלילה שאפילו מצליח להתחבר לסיפור הרקע המקושקש של אססינס קריד על הIsu והציביליזציה הראשונה. זה היה מאד נחמד לגלות שכל התוכן הזה הוא למעשה אופציונלי ובעצם מיועד להיות post-game שנותן איזו סגירה נוספת אחרי שהעלילה הראשית מסתיימת.


