RDR2 | הנושא הרשמי

איפה אתה מוצא את החיות האגדיות? אני יודע שיש מפה אבל אני לא מסתדר עם המפות האלה, יש לי חוש כיוון וזיכרון לא משהו בדברים האלה, אין איזה ווייז להפעיל במערב הפרוע? 🙁

ובתכלס את תחושת החופש הכי גדולה מרגישים בהסתובבות הזו בעולם הפתוח ובאירועים שקורים שם כמו שתיארת. יש יותר אפשרויות ודילמות איך להתמודד עם סיטואציות מאשר במשימות ששם הכל יותר מובנה ומוכתב.

אני מבטיח לך תגובה על זה - פשוט בהמשך אחרי שאתקדם בו מעבר ל3 שעות שהספקתי בינתיים 😃. אולי אני סתם מחרטט? לא יודע.. הסתמכתי על הרבה דברים שאמרתם פה ועל הניסיון המאוד מועט שלי... קיצר, אני בפרק 2 ואולי בסוף 3 אתן התייחסות יותר נורמלית.

😃

הן מופיעות גם על המפה הראשית (יש איורים שלהן), וברגע שאתה נכנס לטריטוריה של אחת מהן צריך לעקוב אחרי כמה רמזים שיובילו אותך אליה. רק תיזהר לא להרעיש.. הדוב קרע אותי לגזרים וחזרתי לחיים רחוק מהאיזור כך שלא היה לי כח לחזור 😃

לא יודע, יכול להיות שסתם משעמם אותי לצוד 😃

לאסקין, אני גם עושה את סימני השאלה, אבל כשאני רואה אותם במפה. אני לא אסתובב כדי לראות אולי יהיה סימן שאלה בדרך.
ואגב, נתקלתי גם באותו אירוע כמו שלך, הרגתי את שניהם, ודינמיט כן מפוצצת את הכספת 😃.

בלינג, זה פשוט לא שיש יותר מדי מה לקנות. אחרי שקניתי את כל השדרוגים למחנה מהספר וכמה בגדים כדי להרגיש יפה יותר, אני די חוסך סתם.
תחמושת מעולם לא קניתי כי תמיד יש מלא אצל האויבים אחרי כל קרב, כנ"ל בקבוקי וויסקי או סיגרים כדי למלא את הדד איי בקרבות.
אם אני מוצא סוס טוב יותר בחנות אז אני תמיד מוכר את הסוס הקודם וככה זה לא כזה יקר.
יש כמה משימות שמכניסות משמעותית המון כסף (1,000 דולר נגיד) ואז אתה די נתקע איתו.

וואלה לא ניסיתי דינמיט (: טוב לדעת לפעם הבאה

והקטע של המפות בעיניי לא פחות מגאוני... זה ממש כמו להשתמש במפות, כמו פעם... כמו גם עד לפני איזה עשור כולה (: רק שפה אתה צריך להבין לפי ציורים וכשתתקל במשהו דומה אתה תזכר... או שלא, אבל הקטע הזה אדיר, כמו גם האוצרות, שמצוייר בערך איפה ואז איך להגיע לשם ברגל... זה קטע שמאוד אהבתי.

אני חייב להגיד שאיפשהו בפרק 4 המשחק מתחיל באמת להתחבר לי, ומצד אחד המשימות הפכו להיות יותר מעניינות מבחינתי בעקבות הצד הסיפורי שלהן (לא בהכרח הסיפור הראשי, שעדיין די מסתובב במעגלים בלי איזו תכלית ברורה, אבל ההיכרות עם הדמויות כבר מספיק עמוקה שהאינטרקציה איתן לבדה הולכת ומקבלת יותר ויותר עניין), ומצד שני ההיכרות עם העולם הופכת גם את ההסתובבות בו להרבה יותר מעניינת.
אני יכול לקבל משימה בעיירה אחרת שכבר הייתי בה ופשוט להינות לעשות את הדרך חזרה (בלי מיני מפה! המשחק עושה עבודה נהדרת בלעצב את העולם ככה שתמיד תדע איפה אתה ברגע שאתה מכיר אותו).
אמנם זו קצת בעיה אם הייתי צריך לשחק כל כך הרבה עד שהוא יעניין אותי ברמת הגיימפלי הסטנדרטי, אבל עד אז הוא מספיק מרשים טכנית בשביל להשאיר אותי איתו. אני חושב שהוא מתחיל להפוך אצלי ממשחק מאוד מרשים טכנית של 8 למשחק מאוד מרשים טכנית של 9.

אז אני ממשיך לשחק, ואני חייב להגיד שאני הרבה יותר אוהב אותו משאהבתי אותו שבוע שעבר או לפני שבועיים.
כל הטענות שלי על כך שהסיפור מונע מהמשחק ומהמשימות שלו להתרומם עדיין נכונות מאוד בעיניי, אבל מרגע מסוים (שלא אחשוף בדיוק מתי בשביל ספוילרים, אבל די ברור למי שכבר הגיע לשם לאיזה קטע אני מדבר) המשחק פשוט שם הכל בצד ומגביר הילוך כמו שצריך.
פתאום המשימות מרגישות משמעותיות, פתאום דברים קורים, פתאום דברים מתחברים. המשחק אפילו הופל להיות חצי-לינארי לפרק זמן לא קטן בשביל להזיז כמה דברים, אולי יהיו כאלו שפחות יאהבו את זה אבל אני תמיד יותר מתחבר לסגנון הזה.
בכל מקרה העולם חוזר כמובן עם הזמן וזה עדיין חוזר להיות משחק רוקסטאר קלאסי, אבל משלב מסוים פשוט הכל הופך להיות חשוב ומיידי ומעניין והמשחק באמת עולה רמה בעיניי ומצליח לשלב בצורה טובה יותר את העולם עם הסיפור הדמויות והמשימות.

עדיין חבל שצריך לחכות איזה 20 שעות גיימפלי עד שהוא באמת הופך למשהו מאוד מעניין, זה חתיכת חסרון בעיניי, אבל עדיין.. כשהוא נפתח הוא ממש טוב 😃
רק שהרמה הזו תמשיך גם בהמשך, כי פתאום אני מוצא את עצמי מאוד רוצה לחזור ולשחק בו בכל רגע.

ישבתי עליו לא מעט אתמול והיום, אני מנחש שאני בסביבות ה-25 שעות ומקווה להתחיל בקרוב את פרק 3. אני אמנם עדיין בהתחלה אבל כן בסה"כ יותר נהנה בשעות האחרונות. שמח לשמוע שמשתפר.

משתפר לגמרי, כן.
אני חושב שבמבט לאחור דווקא את פרק 3 הכי פחות אהבתי, אבל הוא לא איזו נפילה סופר משמעותית וסך הכל כן ברמה הרגילה של הפרקים שלפניו. פשוט איפשהו בסביבות הסוף שלו או פרק 4, אני כבר לא ממש זוכר, מתחילות משימות שבאמת מקדמות עניינים ובאיזשהו שלב הוא כבר באמת נפתח ונהיה אדיר.
התקדמתי גם עוד קצת ואני עדיין מרגיש בזה, פתאום הקצב של המשחק מושלם, השילוב שלו בין העולם למשימות, הסיפור והדמויות. זה כאילו היה להם סיפור טוב לחצי מהמשחק ובחצי השני (הראשון למעשה) הם פשוט דחפו טוטוריאל ארוך, איטי ונגרר הרבה יותר מדי.
המשחק עדיין מדהים גם בהתחלה מכל הסיבות הטכניות שלו והעולם, אבל אחרי שמגיעים לקטעים שבעיניי באמת לוקחים את המשחק צעד קדימה, קצת קשה שלא לחשוב איך המשחק יכל להראות אם היו חותכים לו קצת בשומן העודף או ךפחות מחזקים קצת את החלקים הרופפים יותר בכל הקשור לקמפיין עצמו.

התחלתי את פרק 6, ודעתי על המשחק לא השתנתה כהוא זה.

אני רק התחלתי את פרק 4...
באמת שבסוף הפרק השלישי העלילה לגמרי תופסת כיוון מצויין, יחסית למה שהיה עד עכשיו, אבל מה אני אגיד לכם... העלילה לא הייתה ולא תהיה המוטיבציה שלי להמשיך לשחק, אלא העולם, והאינטראקציה של הדמות שלי בו.
אין ספק שהעלילה עדיין יותר טובה ממשחקי רוקסטאר אחרים, כולם, אבל היא לא משהו מלהיב במיוחד (בינתיים, לא שולל) ואני לא רואה שום סיבה שזה יפגע לי בחוויה, כמו שהעלילה בזלדה גם כן לא העיקר בו.
יש במשחק הזה כל כך הרבה דברים ופרטים ששום משחק אחר לא טורח לשים אליהם לב, שאני כבר הפסקתי לספור. שום חברה היום לא מסוגלת להתקרב לזה... אני אפילו אהמר מראש שגם סייברפאנק לא יצליח להציג עולם מורכב ו״אותנטי״ מזה. וגם לא שום משחק בדור הבא עד GTA6. כמעט כל פעם שאני משחק אני חווה משהו שעוד לא נתקלתי בו בשום משחק, ואני כן מוצא את עצמי מנסה לפנות כמה שיותר זמן כדי שאוכל לשבת עליו כמו שצריך, בכל הזדמנות שתתן לי יותר משעתיים איתו.

לא רק שהעלילה לא מלהיבה, לדעתי היא ממש מורידה. הקאטסינים והדיאלוגים ממש גורמים לי לפהק. הכתיבה בנאלית ומשעממת ברובה, וכך גם כל העלילה. הדמויות בכנופייה לא מעניינות אותי בכלל, ואני חושב שכל פרק 5 מיותר לגמרי. עדיין משחק טוב מאוד, אבל גם די מאכזב. והאמת? די בא לי שייגמר כבר.

באמת? אני גם הגעתי בדיוק לפרק 6, ואני חושב שהמשחק עבר קפיצה משמעותית בכל הקשור למשימות ולחיבור שלי אליהן ואל הדמויות.
פרק 5 בעיניי היה מצוין, גם מבחינת המשימות עצמן ברמת הגיימפלי וגם בהרגשה שיש להן סוף סוף משמעות עלילתית ודברים זזים ומתקדמים. גם כל סוף פרק 4 מצטיין בזה. בנוסף גם אהבתי את החצי-לינאריות של הפרק הזה, אבל כאן זה כבר טעם אישי. וכמובן שאת הייחוד של החצי הראשון של הפרק.
אבל כמובן שזה לא שהסיפור פתאום הפך להיות שייקספיר או משהו, זה עדיין סיפור מאוד בסיסי וישיר, אבל לפחות יש הגשה שדברים קורים, משתנים, זזים ומתקדמים. הרגשה שלא הייתה עד סוף פרק 3 או אפילו קצת אחרי.

כשהתחלתי את פרק 5 חשבתי שהנה, סוף סוף העלילה תופסת כיוון קצת פחות שגרתי ומתחילה לעניין. כמה שעות אח"כ הבנתי שלא, זאת סתם אשליה. פרק מיותר ובזבוז של זמן. וגם האירוע שהוביל לפרק 5 היה צפוי לחלוטין.

לא יודע, אם מה שאתה מחפש זה טוויסטים שיפתיעו אותך או איזה שינוי קיצוני פתאום בתמה של המשחק אז מלחתחילה אתה לא תמצא את זה כאן.
זה סיפור מאוד צפוי והרבה מזה עקב היותו פריקוול. כלומר מההתחלה זה סיפור נפילתו של דאץ' ואתה יודע בדיוק איך תמצא אותו בעוד עשור במשחק הקודם. בעיניי הם עושים עבודה נהדרת, בעיקר בפרקים המאוחרים, בלהראות את הנפילה האיטית שלו אל השגעון ואיבוד השליטה. לצד זה יש את הסיפורים הקטנים והאישיים יותר, חלקם מוצלחים יותר וחלקם פחות, וברגעים האלו הייתי אומר שאכן המשחק יותר מחמיץ מפוגע אבל שוב, בשלבים המאוחרים שאני כאמור הרבה יותר אוהב הפוקוס עובר משמעותית אל הסיפור המרכזי וכשהוא סוף סוף זז, הוא מצליח לתפוס אותי.

לא מחפש טוויסטים אלא עלילה מעניינת עם דמויות טובות ומעניינות. אין את זה פה. כל קאטסין הוא פיהוק אחד גדול, ולמרבה הצער המשחק עמוס בהם. אם זה לא היה משחק עלילתי, ניחא. אבל זה לא זלדה, והעלילה היא עיקר המשחק.

תראה באופן עקרוני אני מסכים איתך לגמרי. אני גם חושב שהסיפור והחיבור שלך כשחקן אליו במהלך המשחק הוא מאוד חשוב במשחק הזה, ואני גם כמוך חושב שלאורך המון זמן הוא באמת כשל באספקט הזה ואמרתי לא פעם שזה משהו קריטי שמונע מכל המשחק לעשות את הצעד הזה קדימה.
אבל אני פשוט חושב שמהשלבים האלו שדיברנו עליהם המשחק כן עושה את הסוויצ' ומשתפר מאוד באספקט הזה.
כלומר זה לא לגמרי שהסיפור עצמו, העלילה, עושה צעד קדימה, כמו שפשוט תחושת המיידיות וההרגשה שהמשימות מתקדמות בקצב טוב ושאירוע 'אמיתי' רודף אירוע אמיתי.
בעיניי המשחק גם עושה עבודה טובה בסיפור המרכזי שלו מבחינת הדמויות המרכזיות (דאץ', ארתור ושאר אלו שהזרקור עליהם) ברגעים האלו.

העובדה שלאורך זמן כל כך ארוך המשחק כשל בזה היא בהחלט נקודה רצינית לרעתו, כי אני כמוך מסכים שזה מאוד חשוב, פשוט בעיניי זה משתפר בשלבים האלו של המשחק.

אז לדעתי השיפור לא משמעותי, וכרגע אני בעיקר רוצה שהמשחק ייגמר כבר. זה אומר הכל.

פשוט תמחק אותו וזהו (: לא מבין למה ״לסבול״

שמעו, קשה לי קצת להבין... זה אמנם לא בדיוק GTA אבל זה עדיין משחק סאנדבוקס בעולם פתוח, העלילה לגמרי צריכה לשחק תפקיד משני בהנאה ממנו, ואני באמת בן אדם של ״עלילה קודם״ וכמעט כל המשחקים שאני משחק הם עלילתיים ועל פי זה אני שופט אותם בעיקר ולכן רוב המשחקים האהובים עליי הם משחקי מסילה ממבט שלישי, אבל במשחק של רוקסטאר בעולם פתוח? ועוד אחד שמרגיש כל כך ״חי״ ובעל כל כך הרבה הישגים שלא ראינו? זה גג מהווה אצלי 10% מה״ציון״. אינטר אתה ממש מגזימיסט (:

אני לקראת סוף פרק 2( לדעתי, כי אין לי עוד משימות צהובות חוץ מ uncle, שלא בא לי לעשות כי לא בא לי את הבאג, כי עדיין אין תיקון, כמובן).. בינתיים הסיפור חסר כל תכלית, המשימות לא ממש מעניינות (בסוף מסתכמות בלך לשם, תירה באנשים, תחזור שעה על הסוס).

לעניין העולם החי - אני מבין לגמרי למה אנשים התלהבו מזה, אבל אני. חושב שעפו עליו הרבה יותר ממה שהיה מגיע.. משחק המספרים של "מעל 200 חיות" ו "מעל 500 אלף שורות טקסט" וכל הסיפור של 8 שנות עבודה בשביל סקין גדול של GTAV? שוב, אני ממש בהתחלה כרגע, אבל במקום בו אני. נמצא הסיפור משעמם, האירועים שקורים תוך כדי הרכיבה נחמדים, אבל בינתיים לא נפלתי מאף אחד מהם (קראתי חלק מהדוגמאות שכתבתם פה וקרו לי) וגם דברים אחרים.. לרוב אני לא מתרשם מהם עצמם, אלא פשוט מהכמות הגדולה שלהם...

לסקין, אני לא ממש סובל, פשוט רוצה שיגמר. בסה״כ אני די נהנה. חוץ מזה, אני כבר בפרק האחרון - מאוחר מדי.
קליימן, תכין את עצמך לעוד עשרות שעות של עלילה חסרת תכלית.

לפחות עד סוף פרק 2, גם העולם הפתוח מרגיש מוגבל מאוד ומתיש. אתה הורג איזה מישהו באמצע שום מקום, ואיכשהו יודעים שזה אתה כי בדיוק בשניה שהרמת אותו על הכתף, המשחק החליט להביא שיירה של אנשים על סוסים שרצים להודיע לחוק ש"ארתור מורגן(שבחיים לא פגשנו קודם) הוא זה שרצח מישהו אקראי באמצע היער".מעייף.

לוקח את הילד של ג'ון מרסטון לדוג. חוזר משם ופתאום המסך נהיה שחור "failed. Jack was frightened". מה באמת קרה? קפצתי עם הסוס מעל איזו אבן...

אם אתה חושב שזה לא מפחיד...

https://i.pinimg.com/originals/e5/ae/06/e5ae0689cc30b38473179dd3d3e00e44.jpg

אני באמת לא מבין את העיצוב משימות של רוקסטאר. הם כאילו סובלים דו קוטביות או משהו כזה. מצד אחד הם בונים את העולמות הכי חופשיים ומדהימים שיש ומצד שני בונים משימות מסדרוניות כל כך מוגבלות. הזוי.