במה אתם משחקים?

לא יודע מה אתה מתלונן
וויצר 3 הרבה יותר מגוון ומעניין מmgs5 לטעמי

גם הדיבוב וסרטוני המעבר,אפילו למשימות צד,זה מגניב
וחלקם מתקשרות לעלילה, ככה שבחלקם אתה מקבל הרחבה
על העלילה הראשית,שבלי זה לא היתה מקבל

לא חייבים לעשות כל דבר קטן, אבל כן ממליץ על המשימות צד
היותר מורכבות
כי יש חשובות יחסית,ויש סתם דבילית

ובכלל כיף למצוא אויבים מסוימים,שלא נמצאים בעלילה הראשית
מאוד אהבתי למצוא מפלצות במשחק

היתי מעדיף את זה בהרבה, על המשימות צד בmgs5

העלילה של שניהם די גרועה לטעמי, אבל בעוד שהגיימפליי של MGS5 מדהים, הגיימפליי של וויצ'ר 3 מעפן ושבור. MGS5 הוא לא ממש משחק עלילתי (כלומר העלילה היא לא העיקר), אז אני סולח לו לחלוטין על העלילה. וויצ'ר 3 הוא סופר עלילתי, ומאחר והעלילה שלו בינונית במקרה הטוב, אי אפשר לסלוח על זה כלל.

אם אתה לא נהנה מהוויצר אז אין סיבה להמשיך סתם כדי לסבול. אני אומנם חושב שמדובר באחד מהמשחקים היותר טובים שיצאו בשנים האחרונוץ, אבל נראה לי מיותר לשרוף עליו 40 שעות כדי להבין שאתה לא מתחבר.

אני אסיים אותו בכל מקרה, כי אני לא אוהב לא לסיים משחקים, במיוחד אחרי שהשקעתי בהם כ"כ הרבה זמן. חוץ מזה, הוא משתפר לפי מה שאומרים. סה"כ גם די אהבתי את המשחקים הקודמים ואפילו קראתי את שלושת הספרים הראשונים של הסדרה. העלילה והכתיבה שם היו טובות בהרבה.

הוא משתפר לאיזה 10 דקות למשימה אחת, הוא משמים לכל אורך אורכו גם בסיום הלא מרגש. אבל כן, יש משימה מאוד טובה בהמשך.
דרך אגב, לא נתקלתי במשימת חזירים, הזוי, והשקעתי במשחק 130 שעות וסיימתי את כל הקווסטים מלבד הFetch המזעזעים של הציוד.

אני רק אציין שזה קצת מוזר לשמוע תלונות על משחק ששרפתם עליו כל כך הרבה זמן.
כאילו.. 130 שעות ואז להגיד שהמשחק היה "משמים לכל אורך אורכו"? משלמים לך כדי לשחק או שאתה סתם מזוכיסט? אולי מצאתם דרך להגדיל את מספר השעות ביממה ואין לכם מה לעשות עם כל הזמן הזה..

כשמשחקים המון שעות ומתלוננים אומרים שהשחקן מזוכיסט או צבוע, כשמשחקים מעט שעות ומתלוננים אומרים שדעתו חסרת חשיבות כי הוא לא שיחק מספיק... 😉

בכל מקרה, לא יוצאים הרבה משחקי תפקידים מושקעים כמו בעבר, אז כשיוצא אחד כמו וויצ'ר 3, חובה לשחק ולסיים אותו, גם אם אתה לא ממש אוהב.

death -הקווסט של החזירים התווסף למשחק באיזה DLC חינמי שהם שיחררו כמה חודשים אחרי היציאה. האמת שחשדתי בכך מייד לאחר שסיימתי את הקווסט, כי הוא היה טוב בצורה חריגה ביחס לכל השאר. אז בדקתי באינטרנט לגביו, ומסתבר שצדקתי. DLC.

אני זוכר שהתלוננתי כאן ש-90% מהקווסטים שנתקלתי בהם בימים הראשונים שהתחלתי לשחק היו משעממים (במיוחד בהשוואה ל-2), אבל כמה עשרות שעות פנימה כבר ממש התאהבתי במשחק. אם זה לא קרה אחרי 100+ שעות אז זה כנראה כבר לא יקרה, אבל מבין את הצורך להמשיך 😃
בכל אופן אני עם סטיק, לדעתי מדובר ב-RPG הכי טוב של השנים האחרונות וחלק מהקווסטים המשניים הם ברמה שלא ראיתי בתעשייה מאז באלדור.

משעה 90 זה היה מזוכיזם, הבנתי שאני מאחור מידי בעלילה (בדיוק הגעתי לסקליגה) אבל הרגשתי צורך לסיים. 70 שעות ראשונות בביצות ששכחתי את שמן היו נהדרות ומסיבה טובה, הקווסט הראשי היה נהדר וביליתי את מרבית הזמן במשחקי גוונט והגיוון היה מספק. נוביגראד, או איך שקראו לעיר היה שעממון, אז ניסיתי לרוץ וכמה שיותר ועדיין לקח לא מעט. העלילה הראשית משעממת, אין מה לעשות. את רוב הזמן ביליתי מחוץ לה.

דרך אגב, השעמום היה כל כך גדול שהמצאתי לי חוקים חדשים - מסקליגה אין יותר סוס כי אולי ההתעמקות בנופים (סקליגה אזור יפיפה) תעצים את החוויה אם הכל אעשה בהליכה מדודה בטבע בין שפנים לנחלים.

אז למעשה השתעממת מהמשחק, ולכן קבעת חוקים כדי שהוא יהיה ארוך יותר ואיטי יותר 😃

אינטר, אני לא ממש מבין את הגישה הזאת, מה זה "חובה לסיים גם אם אתה לא נהנה"? יצא משחק שמרבית השחקנים (ואני בתוכם) חושבים שהוא בגדר משחק-דור, אתה לא התחברת, אבל אתה "חייב" לסיים אותו כי..?
אני לצורך העניין ממש לא נהנתי מהכמה שעות הראשונות של סקיירים, שנחשב גם כן משחק על וRPG מושקע בטירוף ואהוב על ידי רוב מוחלט של השחקנים. מה עשיתי? כלום, הוא יושב לי בסטים וכנראה שלא אפתח אותו יותר כי מסיבות כלשהן לא התחברתי אליו.
אני באמת לא מבין את זה, אם אתה לא נהנה מהמשחק אז למה לסבול בכוח, ועוד לבוא להתלונן על זה? במקרה הרע שבו אתה כבר מרגיש מושקע מדי במשחק הייתי מבין אם היית מתיישב מול יוטיוב וסוגר את הסיפור, אבל סתם לסבול בצד בכוח?

תמיד יש סיכוי שדעתי עליו תשתנה. אגב, גם את סקיירים לא סבלתי ב-2011, שיחקתי 30 שעות ונטשתי. חזרתי אליו ב-2014, דאגתי לעשות את כל הקווסטים וה-DLC מחדש עם בילד אחר, וממש אהבתי. שרפתי עליו למעלה מ-120 שעות ורציתי עוד אח"כ. אני רוצה לסיים את הוויצ'ר כי אני רוצה לראות איך העלילה תסתיים + יש מצב שהיא תשתפר + אני רוצה לשחק ב-DLC שנחשבים לטובים, ואין מצב שאני אתחיל אותם לפני שאסיים את העלילה הראשית.

לא, ניסיתי לשנות את צורת המשחק שלי במטרה לחוות אותו בצורה יותר מעניינת, סוס הוא בסופו של דבר fast travel, אתה לא באמת חווה את העולם על גביו, הכל מרגיש מאוד מכני, לך מנקודה א' לנקודה ב' בצורה הכי מהירה כשהכל מוצג על פני המיני מפה. ניסיתי משהו אחר, רציתי להעצים את המשחק כמשחק תפקידים (למרות שהוא לא משחק תפקידים), כיביתי את הhud ואמרתי לעצמי - "עכשיו אני גרלט, בוא נתור את העולם כמי שלא מכיר אותו, רגלית, בלי הכוונה וננסה להנות בצורה מקסימלית מהמשחק המדובר". עצם העובדה שהוא משחק מרהיב במראה שלו רק עזרה לי לקבל את ההחלטה.

לדוגמא ציטטה שלי מהשעה ה-130 (מסתבר שסיימתי אותו ב-150):

היו לי כמה נקודות שבירה לאורך המשחק, אחת ב-90 והשנייה ב-130 ובכל זאת סיימתי.

דרך אגב, בFO4 גם התחלתי לעשות Fast travel אחרי איזה 70 שעות כשהוא התחיל לחזור על עצמו בטירוף (עד היום לא הצלחתי לסיים אותו מרוב שיעמום).

אין מה לעשות בוויצ'ר יותר מ90 שעות, כמעט כל השחקנים פה בפורום גמרו את המשחק אחרי 90 שעות. לא ברור לי איך שחקת כל כך הרבה דודי אלה אם החלטת ללכת ברגל ממקום למקום ולא השתמשת במסע המהיר.

זה בדיוק מה שהוא עשה... אין לי כח לחפש את ההודעה ההיא, אבל היא שם בפורום..

הוא ציטט אותה בדיוק בהודעה האחרונה שלו...

סיימתי את rise of the tomb raider.

אני בספק אם בכלל אפשר להגיד שהוא יותר טוב מהקודם. הדיבורים על התמקדות גדולה יותר על 'קברים' היו חרטא ברטה. המשחק לא מגיע כלל לקרסוליים של משחק TR קלאסי. 8-9 חדרים שהתגובה לכל אחד מהם זה 'אוקיי, התחלה לא רעה - רגע זה הסוף, פחח'.

לא יודע אם בכלל אפשר להגיד שמדובר להמשך למשחק 2013. כאילו עשו ריבוט לריבוט. צריך ללמוד כישורים מחדש שכבר למדנו אז, אין שום זכר לצמד האקדחים האייקוני. כזו עצלות של המפתחים. שוב לארה נקלעת למצב בו היא מאבדת את הנשקים שלה, אבל כל שאר הציוד נשאר בסדר גמור. שתתחיל את המשחק עם ציוד? השתגעתם? אנחנו צריכים לתת לאנשים משהו לפתוח ולשדרג ותחושת התקדמות כי זה הרבה יותר קל לנו לעצב את המשחק כשאין לך כלום מאשר אם לארה תהיה מצויידת כפי שצריך לעבודתה.

כמו במשחק הקודם, שוב מערכת השדרוגים ופתחית יכולות על הפנים ומיותרת. סימן למערכת שדרוג רעה: הדבר הראשון שמציעים לשדרוג זה לספוג פחות נזק. כאילו בחייאת. אולי תבחרו ערכים מסויימים ותאזנו את המשחק לפיהם? אתה רוצה לפסוג פחות נזק? בשביל זה יש דרגות קושי במשחק. אז מי יודע כמה שדרוגים סביב ספיגת פחות נזק, עוד כמה שדרוגים פתטיים ל detective vision, עוד שדרוגים מטומטמים של 'יותר סיכוי לקבל אלמנט X בלוטינג' וכו' וכו'. מערכות שדרוגים ממשיכות להיות מחלה פושה במשחקים המודרניים שמנסים בכל הכח כאילו לתת ערך מוסף או יותר סיבות לשחק או פרסים לשחקן.

אותו הדבר לגבי שדרוגי נשקים. יותר נזק, פחות ריקויל, יותר תחמושת *פיהוק*. שוב, תברו ערכים ותאזנו את המשחק. למה שאשתמש בנשקים אחרים אם אני יכול לשדרג אחד? לנשקים צריכים להיות יתרונות וחסרונות וכך להשתמש בהם בהתאם. ברגע שאני יכול לבטל חסרונות אז הנשקים אחרים מיותרים ובקושי משתמשים בהם. למה לעזאזל שאשתמש במטול הרימונים ב SMG שלי אם יש לי חץ פיצוץ בקשת שלי שעדיף בהרבה?

מערכת קרב מניחה את הדעת - יותר בהיבט ההתגנבותי ואלתור רימונים אבל פשוט יש יותר מדי מזה. זה צריך להיות 80% אחוז חקירה ופאזלים ב20% קרבות ולא ההיפך. מערכות מפותחות יותר של ה grappling hook וחצי-הטיפוס יכולות אולי להיות בסיס לא רע של משחק TR מבוסס פאזלים ופלטפורמה. כרגע כמעט כל המשחק מתנקז לחץ-חבל כפיתרון הברור (כי הכל עטוף בחבלים) לכל פזאל או מכשול.

ולמה אין לארה טלפון לווייני? ולמה בתור חוקרת וארכיאולוגית היא לא מתעדת שום דבר? כאילו, אולי תוציאו טלפון ותצלמי תגליות? מבחינתי שתלבש גו פרו כל הזמן ותקליט הכל. וכל השטות של 'למידת שפות' - אולי תרימי טלפון למומחה הבלשנות שלך בלונדון וכך תלמדי. בתור אישה עשירה כקורח לא רואים זאת בכלל. שיעשו מזה אלמנט צילום כמו ב DR: תצלם תמונות של כל התגליות באיזור הזה. עדיף מבערך כל ה collectibles שיש במשחק.

זה העונש שלי על שלא חזרתי לעמוד הקודם 😛.

ככה זה במשחקי מטרוידואניה, תמיד מאבדים את כל היכולות בהתחלה וצוברים אותם מחדש במהלך המשחק. לגבי שאר הדברים - היו יותר קברים במשחק הזה ביחס לקודם, ולדעתי הם מעוצבים טוב יותר וחלקם גם די מאתגרים. אין ספק שהם יצירתיים יותר מעיצוב השלבים המזעזע של TR1/2, שאולי הדהימו לזמנם אבל היום הם די מבחילים. לא רק מבחינה גרפית אלא מבחינת ה"פאזלים" והגיימפליי שהיה שם. סה"כ rise רחוק מלהיות משחק מצוין אבל הוא בהחלט טוב ומהנה.

כמה דברים,קודם כל המשחק בכלל בכלל לא בסגנון מטרווניה
שלמי שלא יודע את המונח, זה חיבור של מטרויד וקסטליווניה
אבל מהתקופה של סימפוניה אוף דניט, ולא מהמשחקים המודרנים

אין חובה לחפור בה tr האחרון, וכמו הקודם,הוא קלון אנצארטד
ולא קשור במשחקיות למקורים
זה בעיקר משחק אקשן ואפקטים

בתקופת הps1 היו הגבלות חומרה,וידע של מפתחות
למעשה ההתחלה של משחקי 3d כמינסטרים, ופיתחו משחקים אחרת
Tr המקורים, הרבה יותר קשים,יש הרבה חקירת עולם להתקדם
זה לאומת אנצארטד, ודומיהם לו, שהרוב אקשן
מבחינתי זה אפילו לא אותו הז'אנר

ואני אהבתי את tr האחרון,אבל כמה שהוא
משחק בעיקר אקשן אפקטים,ולא חקירה

RotTR הוא לא משחק מטרוידואניה. הדרך אף פעם לא חסומה לך, אתה תמיד מקבל את מה שצריך כדי להמשיך באופן לינארי. האיבזרים שאתה משיג במהלך הדרך פותחים לך גישה עבור כל התכנים הצדדיים והאיסופיים ולא המעניינים במשחק. אין לזה שום השפעה על קו העלילה והמשחק הראשי. רק ב2 קברים צדדים נתקלתי במצב שנכנסתי אליהם בלי שהיה לי את הציוד הנדרש.

חוץ מזה, זה עדיין עיצוב עצל.

בתור מי שאין לו זיקה מיוחדת למשחקי TR וששיחק באניברסי ובאנדרוורלד ב2013, המשחקים האלה שמים בכיס הקטן את הריבוטים מבחינת פאזלים ואתגר וגיוון. אל תבואו לחפש את זה ב RotTR. תבואו לגרפיקה ולמראות (חרף shimmering\aliasing מבחיל) ולתת הדשוטים עם החץ והקשת.

אנברסרי ואנדרוורלד משחקים ממש חמודים אבל הם לא בקרסוליים של הריבוט. הריבוט הוא המשחק AAA הראשון בסדרה מאז TR2 (אם אתה ממש נדיב TR3) בשנות ה90.

המטרוידואניה בא לידי ביטוי בתכנים האופציונליים, ובראשם הקברים. בשביל חלקם אתה חייב לחזור אחורה ולהשתמש בציוד מתקדם יותר. אין ספק שזה מטרוידואניה סופר לייט. הקברים היו נחמדים לטעמי, אלה לא חידות מבריקות ברמה של פורטל או זלדה, אבל עדיין עיצוב די טוב. לגבי אניברסרי/אנדרוורלד - אני בספק שהם טובים יותר, אבל אולי. לא שיחקתי בהם איזה עשור.

מעתיק את עצמי מפייסבוק:

אתמול קיבלתי סוף סוף את ה-PSVR שלי. איחור של שבוע בלבד מתאריך המשלוח שנקבע ע"י אמזון! יאי דואר ישראל! הנה כל מיני מחשבות שעלו לי בראש מהבערך-שעתיים שהשתעשעתי איתו אתמול (תשובה לשאלה "כמה עלה לך" בסעיף האחרון):

1. זוכרים את התקופה הפרהיסטורית הזאת בהסטוריה של הקונסולות, שבקרי המשחק היו חוטיים ואם מישהו היה עובר בינכם לבין הטלוויזיה היה לו סיכוי ממש טוב למעוד על הכבל ולנתק את הכל? אז זה חזר. כמות הכבלים שה-VR הזה דורש היא אסטרונומית. סוני ניסו לעשות כל מה שאפשר בשביל לגרום לזה להיות נוח, אבל זה עדיין מרגיש ממש ממש מוזר לחזור לעולם חוטי אחרי שהרגילו אותנו שכבר לא צריך כבלים.

2. מציאותי זה עדיין לא. רבות דובר על כך שהפלייסטיישן 4 אינה חזקה מספיק בשביל להריץ משחקים פוטוריאליסטים ב-VR, אבל זו לא הבעיה שלי עם הטכנולוגיה. הבעיה היא חדות המסך ו"אפקט הרשת", שנמצא גם ב-Vive ובאוקולוס. כשמרכיבים את הקסדה רואים "רשת" של פיקסלים, ונוצר אפקט כאילו מסתכלים על העולם דרך מסך רשת כזה כמו שיש בחלונות בבית. בפלייסטיישן VR זה הכי בולט משום מה כשהמסך כהה. זאת ועוד: הרזולוציה לא מספיק חדה והכל די מטושטש, במיוחד טקסטים. על AA אין על מה לדבר.
זה לא נורא ובסופו של דבר אפקט ה"וואו" עדיין קיים (עוד על כך עוד מעט), אבל זה כן קצת מרגיז. מסך ה-50 אינץ' שלי הוא אפילו לא 4K אבל כל סרט שאני רואה בו חד לאללה. כשניסיתי לראות פרק של איזו סדרה בנטפליקס דרך ה-VR זה הרגיש כאילו אני רואה משהו על מוניטור טלוויזיה ישן ונחות.

3. ועדיין, בפעם הראשונה שנכנסים למשחק שמציב את השחקן בחלל גדול זה עושה וואו. תחושת ה"נוכחות" במרחב אמיתית, ועם כל הטישטוש אפשר להרגיש שנמצאים בעולם אחר.

4. ניסיתי את PlayStation VR Worlds, אוסף של 4 משחקונים שמהווה סוג של דמו טכנולוגי. הם מנצלים טוב את המציאות המדומה, עם שלל טריקים של פרספקטיבה וזוויות ראייה רחבות. אין בהם יותר מדי מבחינת גיימפליי, אבל כהדגמת יכולות זה יופי של דבר.

5. ניסיתי גם את Wayward Sky, משחק הרפתקאות (סוג של קווסט / פאזל גיים) חמוד לאללה. הוא לא מנקר עיניים כמו VR Worlds, אבל יש בתוכו הרבה יותר "משחק", וממש ממש נהנתי מהקצת שהספקתי לשחק בו.

6. ולסיום שיחקתי ב-Thumper, משחק קצב שעובד לא רע גם לא ב-VR, אבל כשמשחקים אותו במציאות מדומה זה פשוט עולם אחר. וואו. זו ללא ספק היתה החוויה הכי מספקת עד כה.

7. על המדף הוירטואלי ממתינים לי גם Rez Infinite ו-The Playroom VR. מתפתה ממש לקנות גם את Tethered. מקווה להספיק לבדוק אותם היום.

8. ונחזור קצת לביקורת פחות חיובית: הפלייסטיישן VR מזכיר את המפלצת של פרנקינשטיין. סוני לקחו כל מיני טכנולוגיות קיימות ושילבו אותן במוצר חדש. יחסית למגבלות יצא להם לא רע בכלל. ולמרות זאת, הבעיה הגדולה ביותר של המוצר הזה נעוצה במעקב המיקום שלו. הוא משתמש ב-PlayStation Camera הקיימת ושלטי ה-Move הוותיקים בשביל לנסות להבין איפה נמצא הראש של השחקן, וזה לא תמיד עובד טוב. במשחקים עם שליטת תנועה חוויתי לא אחת "קפיצות" של השלטים בלי שהזזתי אותם באמת. פה ושם העולם כולו זז לי מול הפנים כי הפלייסטיישן החליט שאני מזיז את הפנים למרות שאני לא.
זה... לא נעים. התקווה שלי היא שעם הזמן ישפרו את העניינים האלה בעדכוני תוכנה. כרגע זה קצת מוריד.

9. אבל, שוב - כל זה שווה את אפקט ה"וואו" כשזה כן עובד כמו שצריך.

10. כשסיימתי את סשן המשחק השני שלי כיביתי את הקסדה ושיחקתי טיפה טיטאנפול על מסך הטלוויזיה הרגיל שלי. 50 אינץ' כאמור, במרחק מטר וחצי בערך. לא מסך קטן. ועדיין, אחרי שהעולם כולו עטף אותי, הוא פתאום נראה פיצי ולא משמעותי. וזה חתיכת גיים צ'יינגר.

11. ולמי ששאל: כל העסק עלה 2,050 שקלים (כולל משלוח ומיסים) דרך אמזון UK. יש מצב שחלק מהסכום הזה יוחזר בהתאם להאם גבו או לא גבו מס.

מעולם לא חוויתי VR מעבר לSDK1 של אוקולוס שהיה ברזולוציה של 720P, ככה שאני לא מסוגל לדמיין את האפקט רשת המדובר. מה שכן - הבעיה עם המצלמה בנוגע לשלטים (לגבי הקסדה אני שומע לראשונה) ידועה, גם הדיוק שלהם בקנטים, סוני היו צריכים להוציא בקרים חדשים ולאפשר תמיכה בישנים למי שרוצה, החלטה תמוהה.

בכל מקרה נשמע מגניב, למה וויתרת על וואלקיר? למרות שהוא דיי גרוע הוא הדבר הכי קרוב לגיימפליי אמיתי שהקסדות הללו מסוגלות להציע.

אני חושב שהבעיה היא לא בשלטים אלא במצלמה. היא לא מספיק מדוייקת וכנראה לא מתמודדת מספיק טוב עם תנאי תאורה נמוכים. ההרגשה היא שמדי פעם היא יוצאת ונכנסת לפוקוס וזה מה שגורם לחוסר האורינאציה שלה ולרעידות בתוך המציאות המדומה.

(מתפלא אגב שאתה אומר שזו פעם ראשונה שאתה שומע שזה קורה בקסדה עצמה. החבר'ה של Giant Bomb מדברים על זה ה-מ-ו-ן)

לגבי וואלקיר - לא הז'אנר שלי, ככה שלהוציא עליו 60 דולר קצת גדול עליי כרגע. אולי אם יהיה במבצע מתישהו, למרות שאני גם קצת מקווה שכאשר יתחילו למכור את ה-VR בארץ בתחילת שנה הבאה אז אולי אקבל עותק ביקורת של זה.