אני כמה וכמה שעות טובות בתוך אנצ'רטד 4 (פרק 13 - אני מניח שאני קרוב לסוף, אבל אעדיף אם לא תגידו באמת כמה קרוב). יש כמה ספוילרים בנוגע למיקומים במשחק, אז מי שלא רוצה מסיבה כלשהי להחשף לזה, שיפסיק לקרוא.
אתחיל מהרע, כדי לסיים בטוב. היתה בעיה עם חיבור האוזניות לשלט. זה יצר מידי פעם גמגומים בסאונד ויש גם דיליי משמעותי שבולט מאוד בזמן סצינות מעבר. ברגע שחיברתי את האוזניות עם USB, זה עבד מושלם. לא יודע אם זו בעיה ספציפית של האוזניות שלי (G633), או של הPS4, אבל קצת באסה. לא נורא.
המשחק מרגיש הרבה פחות מלוטש וחלק מאיך ש(אני זוכר)אנצ'רטד 2 היה. יש רשימה ארוכה באופן מפתיע של גליטצ'ים שנתקלתי בהם. במערה הגדולה ראשונה דרייק פתאום התחיל להשתגע על איזה קיר גם אחרי שעזבתי את השלט. אחרי 5 שניות כאלה הוא פשוט נפל למותו. כשזרקתי חבל למנוף על המשאית (מה שהיה בטריילר החשיפה), דרייק נכנס לתוך האדמה וחצי מהעולם היה שקוף לפתע לכמה שניות... היו עוד כמה, אבל אלה הכי משמעותיות, אני חושב.
מעבר לקטע הטכני הזה, יש עוד כל מיני בעיות. נפילות פריימים רגעיות (כנראה קשורות לטעינה ברקע, כי זה לא קורה בהכרח ברגעים מאוד עמוסים), הטיפוס פשוט רע ולא רספונסיבי (הוא תמיד היה זכור לי כמאוד מסילתי, אבל עובד מושלם) והפך ליותר גרוע ברגע שהשגתי את המסמר שהפך את הטיפוס לעוד יותר גמיש.
עוד בעיה עם החקירה של הסביבה, זה כמה היא לא אינטואטיבית. לעיתים קרובות מידי מרגישים בבירור שהם פשוט לא עיצבו משחק כל כך פתוח אף פעם. יש כמה דרכים להגיע מנקודה לנקודה ויש כמה מקרים שבהם הניסיון שלהם לא להפוך אף דרך לברורה מאליה ולעודד חקירה, גרם לכך שאין דרך ברורה. לעיתים הדרך להמשיך מוסתרת לחלוטין בצל והיא פחות או יותר בלתי נראית בגלל אפקטי האור והצל (הממש יפים) של המשחק.
הם גם חוזרים על כל מיני בעיות שנפתרו די מזמן במשחקים אחרים (בRDR, ספציפית) - כשיש שיחה בין הדמויות בזמן שאתה נוסע ואז אתה חוזר על הקטע הזה, הם חוזרים על אותה השיחה בדיוק. במשחקי רוקסטאר האחרונים ידעו לטפל בזה ולעשות כמה וריאציות שונות לכל שיחה. יש בעיה בשיחות האלו גם כאשר משהו מפריע להם (יציאה מהרכב, התקלות בבאר שדרייק מתייחס אליה). הפתרון שלהם מאוד לא אלגנטי (כשחוזרים רכב מישהו אומר "אז מה אמרת?" ואז סם אומר "אהה... כן" וממשיך לדבר בדיוק מאיפה שהוא עצר. זה מאוד מאוד ברור שהדברים הוקלטו בסשנים שונים לגמרי. לא צפוי לראות משהו כל כך לא אלגנטי במשחק אנצ'רטד.
עכשיו הטוב - לקח קצת זמן, אבל הגעתי למדגסקר והגעתי לרגעי ה"הולי שיט, המשחק הזה יפה" שאני תמיד מחפש באנצ'רטד. ו...ובכן... הולי שיט, המשחק הזה יפה. החלק המרשים עוד יותר מעבר לזה שהוא פשוט הדבר הכי יפה אי פעם, זה שזה לא מגיע בזכות מסדרונות צרים במיוחד, כמו במשחקים הקודמים בסדרה. יש אזורים פתוחים. יש זירות קרב שאני יכול לבחור מאיפה ואיך לגשת אליהם. מערכת ההתגנבות החדשה חביבה במיוחד (נלקחה ישירות מFC/AC). כל התוספות האלו גורמות לקרבות להרגיש הרבה יותר ואישיים ומעניינים. לא יצא לי להשתמש כל כך בחבל בקרבות כמו שהראו בהדגמות (לרוב האויבים פשוט לא במקום הנכון), אבל הוא מוסיף קצת לפלטפורמינג וזה נחמד.
בסה"כ, מרגיש שחוסר הליטוש (יחסית למשחק נוטי דוג, כן? זה אחד המשחקים הכי מלוטשים מחוץ לבאטלנט) נובע לעיתים מכמה שהמשחק הרבה יותר פתוח וגמיש וזה לחלוטין שווה את זה.
הacting במשחק הזה ברמה הכי גבוהה שיש בתעשייה. גם כאשר סצינות המעבר ארוכות יחסית, זה לא מרגיש רע, כי השחקנים כל כך טובים. אם זה אנימציות הפנים הנהדרות (LA NOIR, אבל לא מוגזם), או הדרך שבה הדמויות מחזיקות את הגוף. כל הדקויות שמוצאים בסרט או סדרה, יש גם פה. מאוד מרשים.
הסיפור מוצלח מאוד. הדמויות מרגישות אמיתיות (כלומר, דמויות אמיתיות של סרט אינדיאנה ג'ונס). הפייסינג מרגיש מצוין עם מעבר בין סט פיס, לקרב, לפלטפורמינג, לחקירה. כל הדברים שעושים גם מקבלים הקשרים מעניינים בזכות הסיפור. הכתיבה גם מאוד מוצלחת. למרות שלעיתים השיחות ה"אח גדול-אח קטן" קצת בנאליות, הן מאוד מוצלחות בכך שזה באמת מרגיש כמו שיחה בין אחים שלא ראו אחד את השני הרבה זמן ושיש להם היסטוריה משותפת לא פשוטה בכלל. לא קורה לעיתים קרובות שאחד הדברים הכי יפים במשחק זה מערכות היחסים בין הדמויות.
בשבת שיחקתי במשחק שעות ארוכות ונהניתי ממנו מאוד. ממש כיף לשחק שוב משחק נוטי דוג אחרי לא מעט שנים.
המשחק הבא שלי בPS4 כנראה יהיה הורייזן. יש אותו לחבר והוא ישאיל לי אותו 😃