במה אתם משחקים?

וסיפור מהנה עם דמויות טובות.
הכל נכון ונמצא כאן, אין פה איזה מהפכה או שינוי נוסחה קיצוני, אבל אני כבר לקראת הסוף והמשחק פשוט מצוין.

כן כמובן, הסיפור והדמויות הן אחד הגורמים הכי מושכים של הסדרה אבל התיחסתי ספציפית לגיימפליי 😃

שיחקתי בדמו של THE SURGE שאמור להיות דארק סולס בעתיד.
לא יודע אם זה הדמו, אבל השלב שהם סיפקו הרגיש לי ממש קל יחסית למשחקי דארק סולס.
עיצוב העולם והעלילה נראים מעניין וממש בא לי לראות לאן הם יקחו את הסיפור מסרטון הפתיחה. יש פיצ'ר מעניין שניתן לשדרג את הדמות שלך מאיסוף חלקי חילוף מהגופות של האוייבים, שנותן הרבה אופציות לשידרוג הדמות.
אני כנראה יחכה לסייל רציני על מנת לקנות אותו.

שיחקתי בזמנו בlord of the fallen של אותה חברה, גם הוא סוג של דארק סולס.
המשחק היה די בינוני, אפילו פחות, בתור מעריץ מטורף של דארק סולס כן נהנתי במידה מסוימת מהמשחק (בכל זאת סיימתי אותו, ואני לא נוהג לעשות את זה כשאני לא נהנה) אבל אני לא חושב שהייתי ממליץ עליו למי שלא מאוד אוהב את דארק סולס.
בכל מקרה הוא היה מספיק נשכח מבחינתי עד שהיום אני אפילו לא שוקל בכלל לנסות את המשחק הנוכחי שלהן, למרות שאני מת על דארק סולס והנוסחה שלו (ואולי זה גם כי אחרי אנצ'רטד 4 אני סוף סוף הולך לשחק בבלאדבורן 😃 )

אני לא אהבתי את העיצוב שלו... דווקא את של המשחק הקודם שלהם מאוד אהבתי, חבל שלא עשו לו המשך

אז.. סיימתי את אנצ'רטד. כמה קשה לכתוב סוף של סדרה שיהיה מספק וישמור על כבוד לסיפור ולדמויות, ואיזה כיף כשזה נעשה כמו שצריך.
סוף נהדר לסדרה מצוינת שאני בטוח שתזכר לעוד הרבה זמן.

אהבתי מאוד את הסוף ובכלל את כל המשחק האחרון, בהחלט יושב עם אנצ'רטד 2 כמשחקי אקשן-הרפתקאות באמת יוצאי דופן (להבדיל מ1 ו3 שהם "סתם" משחקים טובים).
מאוד מדגדג לי לעשות סיבוב נוסף על אנצ'רטד 2 עכשיו כדי לבדוק האם, כמו שאני חושב עכשיו, הרביעי באמת מתעלה עליו באופן מסוים, אבל אחרי כזה משחק אינטנסיבי אני חייב הפסקה קלה, מה גם שאני לא רוצה להעביר את הטעם מהסוף הזה כל כך מהר.
בכל מקרה זה לא באמת חשוב, בכלל לא, מדובר במשחק מצוין שסוגר את הסדרה הזאת (או את החלק של דרייק לפחות) באופן מצוין. אני לא מחדש דבר כשאני ממליץ בחום לכל מי שיש ps4 ברדיוס של 100 מטר ממנו לרוץ ולשחק בזה. מי שמכיר את הסדרה עוד מתחילתה יקבל כאן המון ערך מוסף, אבל גם מי שלא שיחק מעולם, פשוט משחק מצוין.

אני חושב שהסיבה שהמשחק הזה מרגיש כמו המשך אמיתי באיכות למשחק השני, להבדיל מהמשחק השלישי שללא ספק לא שמר על הרמה, נמצאת ממש בבסיס של הגישה של שני
המשחקים.
אזהרת ספוילרים למחמירים:
דוגמה להבדל בגישה הזו אני חושב שאפשר לראות בצורה ברורה בשימוש של שני המשחקים בשלבים בהם משחקים את דרייק הצעיר, אם בשלישי זה היה נסיון (מוצלח אין ספק) לייצר הפתעה אצל השחקן ולבנות שלב מגניב ששם לשחקן חיוך על הפנים, במשחק הרביעי הקטעים האלו לא נועדו בשביל ההפתעה (אחרי הכל זה כבר נעשה), אלא הם ממש מרגישים כפרק בסיפור של הדמות שנועד להעביר כמה נקודות.
השלב השני הזכיר לי ממש את הdlc של TLOU, שהיה למעשה בדיוק זה.
בכלל, הסיפור הרבה יותר קרוב לקרקע (עדיין סיפור הרפתקאות בלתי סביר לחלוטין, אבל הכל יחסי) וגורם לדמויות להרגיש הרבה יותר אמינות וכך גם לאירועים להרגיש יותר משמעותיים, וכמובן לסוף להיות הרבה יותר מרגש.
אין יצורים על טבעיים, אין עיר אגדית כמו בשני והשלישי, ובסופו של דבר פשוט יש פה הרגשה של משחק שנוצר בכוונה לספר סיפור מסוים, או לתת חוויה מסוימת, להבדיל מהשלישי שהרגיש שנוצר רק כדי לתת סט פיסס עוד יותר מוגזמים ומדהימים.

בקיצור, סופר מוצלח, מכל הבחינחת. הן כמשחק בודד והן כסיום (מסוים) לסדרה מדהימה.

אני מזהיר אותך לגבי אנצ'רטד 2, הוא התישן ממש 😃
בנושא אנצ'רטד 3, עם כל התלונות שיש עליו, עדין יש בו את הסצנת מטוס שלדעתי היא הסצנה הכי טובה בסדרה.

אני האמת מסכים איתך לגמרי, הסצינת מטוס ביחד עם סצינת המדבר המדהימה שאחריו הם כנראה הסט פיסס הכי מדהימים בסדרה.
גם הסצינה של הספינה מדהימה ובכלל, אנצ'רטד 3 עושה סט פיסס בצורה מושלמת.
הוא משחק טוב, אין שום ספק בנוגע לזה, אבל הוא פשוט מרגיש כמו משחק שנכתב בכוח ודי בחוסר רצון סביב סט פיסס מדהימים שבבירור ריגשו ועניינו הרבה יותר את הצוות שעבד עליו.
אנצ'רטד 4, וגם 2 (לפחות בזמנו 😃) לא מרגישים ככה, הם מרגישים כמו משחקים שלמים שכחלק מהם נמצאים גם סט פיסס מדהימים. בגלל זה בעיניי הם באמת משחקים יוצאי דופן באיכותם בעוד אנצ'רטד 3 הוא משחק טוב שיש לו את הרגעים שלו.

אנצ'רטד 2 מהנה גם היום,ולא מרגיש מאוד ישן לדעתי. בנוגע לסצינת המטוס,היא הייתה סבבה,קצת קצרה מדי לדעתי ולכן לא הייתי מחשיב אותה לסט פיס הכי טוב בסדרה היא
אפילו הייתה קצת too much לדעתי. הכבוד הזה שייך כנראה למלון המתמוטט מ-2 (למעשה הסיט פיס הכי טוב בסדרה עבורי היה ההדגמה מ-E3 2009) או לכל סצינת המרדף ב-4 שמתחילה בשוק.
ציינתי את זה בעבר: בתחילת ספטמבר מתפרסם הספר של גייסון שרייר מקוטאקו,blood sweat and pixels שמתאר את התהליכים והפיתוח של משחקים בצורה מעמיקה (לפחות בהשוואה לספרות בתחום שאני מכיר,אם כי אני לא מכיר הרבה) והחלק המעניין הוא שזה מלווה בסיפורי פיתוח של משחקים גדולים,רק השבוע התפרסם החלק של DIABLO 3 על כל התלאות שהמשחק הזה עבר. אבל מה שרלוונטי לדיון הוא שיהיה שם פרק על אנצ'רטד 4,שאני מאוד מקווה ומאמין שישפוך אור על הפיתוח של המשחק מההתחלה,ועל מה שהלך עם הנינג והgame director של 3 ולמה כל הסיפור התפוצץ. יהיה מעניין.

הדבר הכי מעצבן באנצ'רטד 4 זה שאת הסט פיס הכי יפה הם הרסו בתצוגה שלו... אני הייתי מספיק חכם כדי לא לצפות בחצי השני שלו, ששיחררו אחר כך, אבל לא מספיק חכם כדי לא לצפות גם בחצי הראשון 😃
לדעתי זה הכי טוב בסדרה כיום, אבל ביחס לזמן שיצא ברור ש-2 היה הרבה יותר מפוצץ.

יאללה, שחק הורייזון עכשיו 😃 אני כל כך נהנתי ממנו... יותר מאנצ'רטד 4

המרדף מe3 אכן היה הסט פיס המוצלח במשחק, וזה אכן מבאס אבל למזלי גם אני ראיתי רק חצי ממנו ועוד לפני שנתיים, אז בסדר 😃.
אי אפשר באמת לכעוס על חברה שהיא מציגה את החלקים הטובים שלה כפרסומת, אני מניח.. בסופו של דבר כולנו יכלנו פשוט לא לצפות בכלום (נשמע פשוט, על סף הבלתי אפשרי 😃).

בקשר להורייזן, הוא כבר מותקן לי על המכשיר ואני מת לשחק בו, אבל הוא הבא בתור, עכשיו זה הזמן של בלאדבורן.

איך אני שמח ששיחקתי (ואהבתי בטירוף) את DS3 לפני BB, לא יודע איך חוזרים למערכת הקרב של DS אחרי מה שהולך בBB..

הרבה נוטים לחשוב שהשינוי העיקרי נובע מזה שאין מגן , אבל זה לגיטימי לגמרי לשחק בלי מגן בדארק סולס בדיוק כמו לשחק עם מגן. לדעתי זה ה dodge ובעיקר האגרסיביות של האויבים והמכניקה שאתה יכול לתקוף ולהחזיר חיים לזמן קצר אחרי שאתה נפגע שמשנים את הדינמיקה היותר טקטית של סולס למשהו הרבה יותר מהיר וחייתי, שגם מתאים לחלוטין לעולם של המשחק.

אבל תכלס נשקי "טריק" ו parry עם שוטגאן, אין דברים כאלה 😃

אני גם חשבתי שזה המגן, למעשה חשבתי מהמעט שראיתי (למזלי התרחקתי מספוילרים במשך שנתיים) שמערכת הקרב של בלאדבורן פחות מוצלחת מזו של DS, לבטח פחות עמוקה ממנו (חשבתי שאתה "חייב" לשחק בצורה מסוימת, להבדיל מDS שבו יש לך לפחות שתי אופציות שונות מאוד).
אבל כמה טעיתי, מערכת הקרב של בלאדבורן לא רק שונה מהותית מזו של DS (אולי הכי רחוקה ממנו שניתן, בהתחשב שהם נבנו על אותו בסיס), היא גם ללא ספק מבחינתי מוצלחת ואינטנסיבית ממנו.

אבל, לצערי בלאדבורן זה משחק בעייתי. שיחקתי בו כבר 5 שעות (שזה, לא יודע, רבע משחק במונחים של DS?) ולכן כל מה שאני עומד להגיד עכשיו עוד עשוי להשתנות, אבל הוא משחק שמצד אחד עולה מאוד, מאוד גבוה, ומצד שני לא באמת מצליח להתרומם.
אני אפילו אגדיל להגיד - קח שלב של בלאדבורן (על כולו, המכניקות, העיצוב, האווירה, הכל) ושים אותו בכל אחד ממשחקי סולס הקודמים, וכנראה שזה יהיה השלב המוצלח במשחק. ועד עכשיו ב5 השעות ששיחקתי המשחק שמר על הרמה המטורפת הזאת כל הזמן.
אבל הבעיה היא שהוא מעייף, הכל פשוט נראה אותו דבר. הכל חשוך, מאיים, חצי משוגע ומלא בדם. העיצוב אומנם נהדר, והשלבים באמת מוצלחים, אבל קשה להשאר כל הזמן באותו סטינג.
וזה משהו שDS עושה מצוין, בכל משחק יש כל כך הרבה שלבים שונים אחד מהשני, הסטינג משתנה כמעט בין כל "בוס ראשי" וככה המשחק שומר על רעננות.
אני חושב שאמרתי את זה כבר רק 30 פעמים, אבל אני מטורף על סדרת DS, ואת שלושת המשחקים סיימתי בפעם הראשונה במספר ישיבות זעיר. פשוט בכל פעם שהתיישבתי המשחק שאב אותי וכשסגרתי אותו זה רק כי החיים האמיתיים רצו שאני אעשה איזה משהו. בלאדבורן נהדר, ברמה היבשה אפילו יותר מDS. אני נהנה בטירוף, אבל אני לא יכול לשבת יותר משעה - שעה וחצי לפני שבא לי לצאת החוצה ולשחק עם פרפרים בשמש..

5 שעות=רבע משחק? זה נשמע בערך בקצב של הסיבוב האחרון שלי בשביל להביא את הפלטיניום (בעיקר תירוץ לשחק עם הנשקים מההרחבה), אבל נשמע קצת מידי ל playthrough ראשון שאתה עדיין לא יודע בעל פה לאן ללכת ומנסה לחקור כל חור בעולם. כמה בוסים עשית? מי האחרון שפגשת?
ואם עשית את הבוס השני האם עשית את הסייד קווסט שקשור אליו? (בלי קשר לשאלה הראשונה, סתם מעניין אותי)

אמנם בלאדבורן אכן משחק יותר קצר מסולס, אבל קח בחשבון שכמה איזורים שלמים ואולי חצי מהבוסים אופציונליים ואני לא מחשיב את ה dlc ( הוא חובה ) ואת ה chalice dungeon (פחות חובה.. האנטיתזה לעיצוב שלבים המדויק של המשחק, אבל מתחבאים שמה כמה בוסים טובים שעשיתי איזה שנה וחצי אחרי שקניתי את המשחק) , רק את המשחק בסיס.
אבל אם אתה לא מתכוון לדלג על חצי משחק אז נראה לי שאתה בכל זאת עדיין רחוק מהרבע שלו.. אלא אם כן אתה עובר משחקי סולס ממש ממש מהר.

וכן, בלאדבורן הוא low key משחק אימה. אני באופן אישי חושב שהוא מבריק גם מהבחינה הזאת, אבל מבין איך האווירה שלו יכולה להכביד. כמו שאמרתי פה בעבר בניגוד לטענות של חצי פורום שלא שיחק במשחק, הוא אמנם משתמש באותה נוסחה או תת ז'אנר ש FROM יצרו אבל זה לא דארק סולס - הוא לא פנטזיה מלנכולית, ואין פה אבירים ודרקונים. הוא פשוט עושה קטע אחר, ולמה שהוא מנסה להעביר אני לא רואה איך היה אפשר לעשות את זה בצורה אחרת.

אני חושב שלא לגמרי הסברתי כמו שצריך..

קודם כל לא אמרתי שעברתי 5 שעות ורבע משחק, אמרתי ששיחקתי 5 שעות ושאלתי אם זה סביבות הרבע משחק. היו גם סימן שאלה וגם הכרזת "לא יודע" במשפט הזה 😃.
לא יודע מה האורך שלו ביחס למשחקי סולס, אבל ריצה ראשונה על משחק סולס לוקחת 20-25 שעות מבחינתי, אז מכאן הנחתי שאני בסביבות הרבע.
אני פשוט כבר מאוד מנוסה במשחקים האלו (כל אחד מהארבעה הקודמים סיימתי לפחות 3-4 פעמים) ואני באמת כמעט ולא מת או "נתקע" על איזורים מסוימים. גם המלכודות של from, מה לעשות, כבר לא מצליחות להפתיע אותי ובדרך כלל אני מצליח לחזות בהצלחה גדולה אמבושים או מקומות שלא כדאי להכנס אליהם בריצה. פעמים נדירות מאוד אני "נופל בפח".
אני לא אומר את זה כדי להוציא את עצמי איזה גבר ושחקן טוב, זה נטו עניין של נסיון וממנו יש לי בטונות בסדרה הזאת, בסופו של דבר יש גבול לכמה מלכודות או דברים בלתי צפויים לגמרי אפשר לעשות כשזה המשחק החמישי בסגנון (או בסדרה במובן מסוים) שאני משחק.

בקשר לאיזורים אופציונלים, ברור שאני אנסה למצוא הכל ולעשות הכל, אבל אני משחק בנסיון לדעת כמה שפחות מראש ככה שאם אפספס משהו הוא ישאר לNG+. את ההרחבה כבר יש לי, אתה יכול רק להגיד לי בערך באיזה שלב במשחק מגיעים אליה? סתם כי אני רוצה שתיהיה לי הפרדה בראש בין המשחק להרחבה, זו הרחבה של סוף משחק או מתישהו באמצע?

הchalic dungeon נוראיים, אני מאוד אוהב את המשחק אבל אלו חלקים שאני עומד לדלג עליהם בשמחה.

בקשר לאווירה, לא התכוונתי שהבעיה היא עם האווירה הספציפית של המשחק. להיפך - האווירה, העיצוב, האויבים, הכל פשוט מצוין וכמו שאמרתי, קח שלב בלאדבורן על כל המשתמע מכך ושים אותו במשחק סולס והוא כנראה השלב הטוב במשחק. עד כדי כך אני נהנה ממנו.
הבעיה היא בעובדה שיש סטינג אחד לכל אורך הזמן ששיחקתי וזה לבד מעייף וקצת פוגע בחוויה כמשחק שלם ולא כשלבים בודדים שכל אחד מהם בנפרד הוא כמעט מושלם, אבל ביחד יש הרגשה שהייתי שם ועשיתי את זה כבר.
זה לא משנה שהאווירה היא אפלה ומדממת (לא יודע אם הייתי מרחיק וקורא לו משחק אימה, וזה למרות שנפלתי בצורה די מזעזעת מאחד הjump scare 😃) באותה מידה זה יכל להיות הסטינג של anor londo או lothric שהיה הופך מעייף לאורך משחק שלם.
DS עושה עבודה מדהימה במשחק ומעבר בין שלבים שונים לגמרי שכל אחד מהם מרגיש רענן ושונה ולכן כמשחק שלם הוא מרגיש לי בינתיים מוצלח יותר ולפחות שאב אותי יותר ברמה האישית. גם לישיבות ארוכות יותר בפרט וגם לעניין בעולם המשחק לאחר מכן ברשת בכלל.
ושוב, את זה אני אומר למרות שהמכניקות או בגדול "שלב בודד" בבלאדבורן הצליח להפתיע אותי לחיוב כל כך עד שברמה הנקודתית הוא כן מוצלח מDS לסוגיו. הוא פשוט חוזר על עצמו ודי מעייף במובן מסויים.
אני מקווה שזה נשמע הגיוני מה שאני מנסה להגיד, אני די עייף כרגע 😃.

בקשר למכניקות של המשחק מול DS, אני גם חשבתי לפני ששיחקתי שהוא דומה הרבה יותר לDS ממה שהוא במקרה הטוב, או שהוא פשוט נראה כמו גרסה דלה לעניים של המכניקות מDS במקרה הרע.
ככה זה נראה כנראה מבחוץ, אין מה לעשות.. טעיתי בטירוף כמובן, כמו שאמרתי זה פחות או יותר הכי רחוק מDS שאפשר ללכת בהתחשב שהם כן נבנו על אותו בסיס.

אה ובקשר לבוס השני, אם אתה מתכוון לכל הקטע עם האמא והשרשרת האדומה (או שדיברת על תיבת הנגינה? בכל מקרה) אז כן.

אוקיי , אני רק אומר שאם אתה עובר משחק סולס - בפעם הראשונה - ב 20-25 שעות אתה משחק משמעותית יותר מהר מהממוצע (לפי howlongtobeat לפחות). בהנחה שאתה הולך על הכל ולא רק על הדרך המרכזית כאמור.
אני מת על המשחקים האלה והחקירה בהם ולכן גם בעניין של למצוא בהם כל מה שאני יכול בסיבוב הראשון: סביבות, חפצים, ללמוד מה הם בכלל עושים , להילחם בכל האויבים, למצוא סודות , להשלים את כל הסייד קווסטים (מנסה לפחות, בדר"כ נכשל), וגם להתעסק קצת באונליין ו covenants. זה יכול להיות חתיכת RPG ארוך. אני חושב שדארק סולס 3 לקח לי כפול זמן ממך, סביר להניח שאפילו יותר מזה, והוא היה טיול קליל לעומת איך שהראשון ואפילו השני הרגישו בזמנו בפעם הראשונה. ולא היה דבר כזה "להיתקע באיזורים" רוב הזמן הסתובבתי עם מספר מופרך של נשמות בזמן שאני מנקה איזורים שלמים מכל נפש חיה, כ 70% מהבוסים נפלו בניסיון הראשון-שני עד כמה שאני זוכר, רק הבן של gwyn על הדרקון עשה לי באמת בעיות וגם הוא לא הגיע למספר דו ספרתי של ניסיונות או משהו כזה (ולא בגלל שסולס 3 בהכרח קל יותר מהאחרים, אלא בגלל הניסיון שאתה מדבר עליו). אז אולי זה יותר המנטליות של לעשות הכל ולקחת את הזמן במשחק ולהפך, לא יודע.

ההגדרה של אימה בבלאדבורן היא במובן מסוים מדוייקת תרתי משמע.. אבל זה כבר להיכנס לטריטוריה של ספויילרים אז דבר איתי אחרי שתסיים את המשחק.

והבנתי לגמרי מאיפה אתה בא ולמה האספקט הזה במשחק פחות טוב מדארק סולס בעינך , אני רק מנסה לטעון שבמסגרת מה שהם ניסו לעשות במשחק אני לא יכול לחשוב איך היה אפשר לעשות את זה אחרת, מבחינת גיוון כלומר. אולי אני סתם לא יצירתי במיוחד, אבל קודם כל אי אפשר להשוות בין ההיקף של הלוקיישן המרכזי בסיפור - העיר Yharnam לעומת הממלכה של Lordran והגיוון שניתן לדחוס בהם רעיונית וגיאוגרפית, או אפילו הגיוון שהז'אנר עצמו מאפשר תמטית לעומת ז'אנר הפנטזיה, ואם לצורך העניין דארק סולס הוא praise the sun אז אני מניח שלא פיספסת שבלאדבורן הוא praise the moon 😃 אז כן המשחק מן הסתם רוב הזמן על הצד החשוך, ובחושך הכל נראה דומה יותר אני מניח? למרות שוואלה לא הפריע לי, אהבתי מאוד את האיזור של העיר עצמה ולא נמאס לי ממנה.
בוא נגיד שאם הולכים על גיוון , אז דארק סולס 2 הוא כנראה המלך,אבל אני מעדיף בהרבה את הטון היותר אחיד של בלאדבורן על מה שבאמת הרגיש כמו "שלבים במשחק" בדארק סולס 2. מעדיף אותו גם על השלישי שאני אוהב אבל כהמשך הוא מרגיש כמו אלבום להיטים שיש בו קצת יותר מידי fanservice בשביל לעמוד בהשוואה מול עולם ו lore חדש ומקורי לגלות שמצא חן בעיני ולא נשען על משחק אחר . אם משווים אותו למשחק הראשון אז דארק סולס כנראה ינצח אצלי בנקודות, סתם כי אני מאוד מאוד אוהב את העולם שלו.

בכל מקרה ל dlc אפשר להיכנס אחרי מה שסביר להניח יהיה הבוס הרביעי שתעשה . למרות שטכנית הוא גם יכול להיות הבוס השני במשחק , ככה שבכל מקרה די מוקדם. אני שיחקתי בו בהתחלה של NG+ אז אני לא בטוח איך זה ב NG ואם זה יותר קל שמה אבל נראה לי סביר לעשות אותו גם לקראת אמצע או סוף המשחק, הוא די קשה האמת. אבל קח בחשבון שרוב הנשקים הכי מגניבים במשחק נמצאים בהרחבה, אז גם זה נראה לי שיקול בקשר למתי כדאי לעשות אותו.

אני לא אומר שאני חושב שאפשר היה לעשות את הטון הספציפי של המשחק בצורה מגוונת יותר, אני רק חושב שמול דארק סולס העובדה שיש בכלל למשחק טון ספציפי היא חסרון 😃.
את DS3 עברתי לראשונה ב20 שעות, את DS2 ב25. אלו מספרים שאני זוכר בוודאות, את דארק סולס הראשון אכן לקח לי הרבה הרבה יותר זמן לעבור לראשונה (לא היה לי את הנסיון אז כמובן) ואת דימון סולס ששיחקתי חצי ממנו ממש כשיצא אבל ריצה מלאה לראשונה רק לפני שנה וחצי, גם בסביבות ה20 אני חושב.
אני לא מתעסק בכלל בcovenants אגב, לא פולש כאויב או כעזרה לעולם של אחרים אף פעם. למעשה אני בסך הכל משחק מחובר, נהנה מההודעות שמשאירים לי שחקנים ו"סובל" (בתכלס גם נהנה 😃 ) מפלישות של שחקנים אחרים.
אולי זה ההבדל בינינו..

אגב, אני משחק את המשחק הזה כמובן אחרי DS3 למרות שהוא יצא לפניו, ויש פשוט המון המון רגעים קטנים שהרגישו לי מקוריים או לפחות רעננים בDS3 אבל מסתבר שהם היו כאן כבר קודם. למזלי בינתיים זה לא פוגע לי בדיעבד בDS3 (שאותו מאוד אהבתי) אבל נחכה לראות מה עוד יחזור על עצמו כאן..
אם כבר דירוגים, אני חושב שלפי ה5 שעות הראשונות הייתי שם אותו מעל Ds2 ודימון אבל מתחת לDs1 ו3. אבל כמובן שיש לי עוד המון משחק לעבור וזה עדיין מוקדם (מה גם שהרבה דברים הוא עושה טוב יותר מכל שאר הסדרה, ככה שזה לא בשמיים שבסופו של דבר הוא ימצא את עצמו במקום גבוה יותר).

טוב, התחלנו את HELLBLADE אתמול 😃 אשתי שיחקה, ודווקא לא מתה עדיין אף פעם, המשחק באמת די פשוט וקל, לפחות בינתיים.
הפאזלים מקוריים, המשחק מעולה והקטע של ה"קולות" בראש שלה פשוט מדהים. אני ממליץ בחום לשחק עם אזניות אם אתם משחקים לבד, זה בטוח מושלם לזה.
אווירה מדהימה, הכל במשחק הזה מושקע ועשוי היטב. חוויה סינמטית מאוד, אין HUD... זה נראה לי אחלה "טיזר" לאיך שGOW הבא יראה. כמובן שהוא יהיה הרבה יותר מרשים ומגוון ועם גיימפליי עמוק יותר, או לפחות - ככה נראה בינתיים, אבל הזווית הסינמטית וחוויית הONE-SHOT ממש מכניסה אותך למשחק.

אגב, אומרים שיש טוויסט עם הקטע של מחיקת הSAVE, אני לא יודע ולא רוצה לדעת, אבל מעניין.
מהשעתיים ששיחקנו בערך - אני יכול כרגע להמליץ בחום.

כיף לשמוע 😃 תמשיך לשתף רשמים. מעניין מה אתה ומה אישתך חושבים על זה.

בכללי, התגובות שאני רואה למשחק הזה מאוד חיוביות וזה ממש משמח אותי. אני גם מאוד אוהב את המפתחים וגם את הרעיון עצמו. אם הוא יהיה הצלחה גדולה וידגים וואקום שקיים למשחקים מהסוג הזה, זה יהיה נהדר. הם לקחו עם המשחק הזה סיכום עצום (פיתחו פעם ראשונה משחק בלי מפיצה ופחות או יותר הימרו על החברה שלהם איתו) וממש ישמח אותי אם הם יחזירו את ההשקעה מהר וירוויחו ממנו.

גם אני אוהב מאוד את המשחקים של ninja theory,הם שמים דגש מאוד חזק על production values וסינמטיות שאני מאוד מעריך במשחקים. אני לא יודע ממה אני יותר מבואס- שלא נראה המשך ל-ENSLAVED או שלא נראה המשך לDMC 😢 בכל מקרה hellblade נראה מצוין,יושב על 82 ב-opencritic,שתכלס היה אמור להיות ממוצע הרבה יותר גבוה אם לא הביקורת (הדי לא הוגנת) של jim sterling שנתן לו 10/100 בגלל באג שמחק לו את השמירה לקראת הסוף (באג באג ולא המכניקה מהמשחק).

זה לא כולל את הביקורת המקורית של סטרלינג. הוא הוריד אותה.

זו ביקורת מאוד לא הוגנת, לדעתי. הבן אדם אפילו לא חשב לפנות למפתחים בשביל תמיכה טכנית (מה שכל שחקן במקרה הזה יכול לעשות). זה היה מביך למדי, לדעתי ואני חושב שזה ממש מצוין ששעתיים אחרי שהוא העלה את הביקורת, הוא הוריד אותה והחליט לחשוב קצת יותר איך להתייחס לנושא. בסוף הוא נתן לו 7. בתחתית הציונים שהוא קיבל גם מכל מקום אחר, אבל לפחות לא סתם הטרלה. זה גם ממש יפה שהוא תפס את עצמו די מהר, הוריד את הביקורת (ואפילו יצר קשר עם מטהקריטיק, כדי שהם יורידו את הביקורת גם אצלם) וחשב מחדש על הביקורת שלו.

עדיין לא ברור למה הוא לא יצר קשר עם המפתחים. יש לו באג נדיר (אף מבקר אחר לא נתקל בו, לפחות), שתוקע אותו באיזור שכל שאר המבקרים עברו. לא ברור למה הוא לא יכול לבקש תמיכה טכנית, שיתקנו לו את המשחק ושיסיים אותו כדי לפרסם ביקורת קצת יותר עניינית.

אני רק אציין שאני באופן כללי מאוד לא אוהב את התוכן שהוא עושה. אני מרגיש שהבנאדם הזה בכוונה עושה כותרות ופרובוקציות כמו הביקורת הזו בשביל clickbaits לערוץ שלו. אין שום בעיה עם דעה ששונה מקונצנזוס מסוים,אבל כשאותה דעה שונה רק בשביל להיות שונה זה לא לעניין.

הוא רוכב על גל ה"מגיע לי!!!" הפופולארי בפינות היותר לחות של האינטרנט. זורק לאוויר אמירות "בעד הלקוח" והקהל שלו מת על זה. הוא לא לבד בסגנון, אבל הוא כנראה הכי מצליח.

אם נתעלם מהסגנון הילדותי והentitlement הרעילה, מדובר בסיפור ממש יפה על מסקר משחקים שבחר לנסות להוביל פרויקט באופן עצמאי וקיבל על זה תמיכה מדהימה (12 אלף דולר בחודש) מהקהל שלו. עוד דוגמא יפה לאיך ששוק העיתונאות סביב משחקי וידאו משתנה בשנים האחרונות ותלוי פחות במסגרת של חברות תקשורת גדולות.

טוב FFXV חתיכת משחק מוזרררר. לא יאומן שנתנו למפתחים כל כך הרבה חופש בפרויקט כזה מפלצתי. זה כל כך מגניב.

המשחק נראה מדהים. אחרי הורייזן במצב הפרו שלו, הרף שלי בהחלט התרומם, אבל עדיין המשחק ממש יפה. התאורה נהדרת ולהסתובב בלילה זה תענוג.

מערכת הקרב עוד לא לגמרי ברורה לי. בנתיים זה החלק הכי חלש של המשחק, לדעתי, אבל זה לגמרי משהו שאני צריך זמן כדי להתרגל אליו, כי היא מאוד מורכבת ולא ממש מלמדים אותך אותה.
וזה משהו שדי חוזר על עצמו. ממש מורגש שמדובר בפרויקט שעבר אלף גלגולים. מרגיש כאילו קצת שכחו לעשות חלק מוקדם במשחק. פשוט זורקים אותך לאמצע העולם, עם מלא מכאניקות לא ברורות וזה אותו הדבר גם בסיפור. מצד אחד, זה מרגיש לא בכוונה. מצד שני, זה כל כך עקבי בכל דבר במשחק, אז אולי זה בכוונה והם רצו לגרום לתחושה הזאת של בלבול? אם לא הייתי רואה את הסרט ואת האנימה אני מניח שהייתי הרבה יותר מבולבל ממה שאני כרגע ואני די מבולבל.

עולם המשחק ממש משונה. הוא לא מרגיש זר והזוי כמו עולמות FF אחרים שנתקלתי בהם. אתה נוהג על כבישים שנראים כמו הכבישים שלנו ויש מבנים כמו המבנים שלנו והאנשים (חוץ מהדמויות החשובות) נראים נורמליים מאוד. מצד שני, ברגע שאתה מטייל קצת בסביבה הפתוחה יש מפלצות משונות וקסמים ואפקטים מגניבים.
אני מאוד מתחבר לקטע הזה של נסיעות בoutback כי אני גם מקשיב לפודקאסט (מדהים) בשם Alice Isn't Dead שאחד המוטיבים המרכזיים שלו זה המרחבים הפתוחים של ארה"ב. מצחיק קצת שזה התחבר אליי, כי הfeel של שני הסיפורים האלה שונה לחלוטין.

הבעיה הכי גדולה של המשחק - הוא מרעיב. האוכל נראה כל כך מדהים.