אני חושב ששיחקתי בו מספיק כדי לחוות דעה ראשונית. קודם כל בהתייחסות לנקודה של BIA:
לשוגון 2 נכנסתי כבר די שחוק מהנוסחה, אבל הוא היה מעולה ובמקביל גם שאב ממני סופית את הכח לשחק TW. המשחקים החדשים נראים ממש טובים, אבל כמתבונן מהצד, גם די עוד מאותו הדבר.
אני לא חושב שבאמת אפשר להגיד שהם כולם אותו דבר. כלומר, נכון שהבסיס עצמו (מפה אסטרטגית בתורות וקרבות טקטיים בזמן אמת) הוא זהה, בכל זאת זו אותה סדרה, אבל ההבדל בין משחק למשחק הוא הרבה יותר מסתם פילטר של סטינג היסטורי אחר.
הייתי אומר ששני המשחקים הכי דומים במשחקי TW המודרנים אלו שוגון 2 ורומא 2, והעובדה שהראשון הוא הTW הטוב בהיסטוריה (אולי חוץ מ3K, יש מצב, צריך לשחק בו עוד) והשני הוא הכשלון הגדול ביותר של הסדרה אומרת הכל. אם שני המשחקים הכן דומים האלה (ביחס לשוני בין שאר משחקי הסדרה) נמצאים בכזה הבדל איכותי, אז כנראה שנלקחים סיכונים לא קטנים בין יציאה ליציאה.
במצב של שניהם אגב זה נטו כי על המערכות הכן יחסית זהות (שוב, אלו השניים היחידים שכן הייתי אומר שדומים מאוד) שוגון 2 בנה משחק קטן מאוד. רק יפן, עשרות בודדות של שנים, קלאנים כמעט זהים אחד לשני, מטרה זהה לכל הקלאנים לאורך המשחק (סוג של מירוץ לעבר המטרה) ויחידות זהות בדרגות מתגברות ששמות דגש כמעט בלעדי על ה'אבן, נייר ומספריים'.
רומא 2 לעומת זאת הוא ה-משחק השאפתני שלהם. הכי גדול, קמפיין שמקיף מאות שנים, כמות פסיכית של עמים, תרבויות שונות עם צבא, יחידות, מטרות וצורת משחק שונה לכל אחד.. כמובן שהרשימה ממשיכה, אבל ההבדל ה'קטן' הזה בלבד משנה לגמרי את המשחק (והופך אותו ממשחק מהודק ומצוין לבלאגן הנוראי, הלא מאוזן, והשבור לגמרי לפרקים שהוא רומא 2).
אבל אחרי הכשלון מרומא 2 הם למדו, (אגב, כשלון ביקורתי וזעם מעריצים כבדים בלבד, הוא עדיין הTW הכי מוכר אי פעם והמשחק הכי משוחק בכל רגע נתון, למעט פיקים של משחק חדש), ומאז המשחקים כן נפרדים אחד מהשני בצורה ברורה ולא סתם הולכים ל'גדול יותר פי 1,000' עד לכדי אובדן יכולת לשלוט במשחק.
אטילה הוא סוג של משחק השרדות, הTW היחיד שהמטרה בקמפיין כדי לנצח זה פשוט לשרוד עד שנה מסוימת ולא לכבוש X או דברים כאלה. זה משנה לגמרי את המשחק (עד כדי כך שהוא משחק מצוין שאני מחבב, עם בעיה קריטית שהAI פשוט לא ממש משחק את אותו משחק כמוך, ורוב הזמן פשוט אובד עצות ולא מבין את החוקים החדשים).
וורהאמר, בעיניי האוברייטד הגדול ביותר בסדרה, הכניס כבר מכניקות שלמות שנשענות על הסטינג הפנטסטי. לדוגמה עם של ערפדים שמקימים לתחייה את הצבא אחרי הקרבות, זה משנה לגמרי את צורת המשחק. יש עוד גזעים, עוד דברים מיוחדים, וכמובן הגנרגלים שהפכו לגיבורים ופתאום משנים את מאזן הקרב לבדם והורגים מאות חיילים, עם קסמים, יכולות חזקות, ועץ RPG שלם. הבעיה של המשחק היא שהם פישטו אותו לרמה מחפירה. אני לא יודע אם זה כדי למשוך עוד קהל, אבל *הכל* במשחק ירד לרמה כמעט הזויה של פשטות משעממת וחסרת כל מחשבה (וגם ככה הסדרה פשוטה יחסית למשחקי פרדוקס לדוגמה, כן?).
וורהאמר 2 אולי לא מחדש עם הפנטזיה שלו המון כמו הראשון, אבל זה הקמפיין הסיפורי השלם הראשון בתולדות הסדרה. כלומר ממש, משימות אחת אחרי השנייה שהולכות ומתקדמות, סיפור כתוב עם דיאלוגים וכמה סרטוני מעבר. האלמנט הסנבוקסי של הסדרה נזרק כמעט לגמרי לטובת משחק הרבה יותר ממוקד מטרה ספציפית, ולקיחה די לינארית לקראת השיא. זה גם משחק די גרוע עם ביקורות סופר מהללות 😃.
טוב, לא יודע איך יצא שככה חפרתי, בכלל באתי לכתוב על 3K.. אבל אני מקווה שהבהרתי שיש הבדלים מהותיים בין משחקי הסדרה 😃 (כל אחד כן תופס איזו נישה מיוחדת ופונה לכיוון מיוחד, זו הנקודה).
בכל מקרה, 3K עושה דבר שלא קרה הרבה זמן - משנה בצורה מורגשת את המשחק במפה האסטרטגית.
מהבחינה הזו הוא הטוב בסדרה בפער, דווקא בקרבות הוא טיפה בינוני בינתיים. לא משהו רע במיוחד, אבל פשוט סטנדרטי למדי ביחס לסדרה.
הדגש הכי גדול הוכנס לדמויות, ועכשיו (קצת כמו מוד לייט של משחק פרדוקס) לכל דמות יש שאיפות ייחודיות, יריבויות וחברויות ייחודיות אחת עם השניה, יחסים מיוחדים לעמים אחרים, יכולת למרוד בתנאים ספציפיים ומשתנים (וגם מרד מצד גנרל פשוט הוא שונה לגמרי ממרד מ, נניח, היורש לכס, שממש יתחיל מלחמת אזרחים), ועוד ועוד ועוד. גם אם תשים שני גנרלים באותו צבא (ותהיה חייב, כי חיילים לראשונה נצמדים לגנרל ישירות ולא להפך. כל גנרל יכול להחזחק עד 6 יחידות וכל לגיון יכול להחזיק 3 גנרלים עם צבא מלא), אז היחסים ביניהם ישפיעו על המוראל, היכולות, וכו'. גנרלים ביחסים רעים ישפיעו לרעה על כל הצבא, גנרלים ביחסים טובים לטובה. היחסים נבנים לאורך המשחק בצורה די טבעית ומשכנעת (וגם עם העמים האחרים, לדוגמה אם גנרל הוציא להורג את הראש של אחת המשפחות כשזה היה שבוי מלחמה, אז הילד שלו שלקח את השלטון יכול לקחת את הנקמה כמטרת חייו).
לכל גנרל יש עכשיו קלאס מסוים, כשלכל קלאס יש יעוד מסוים וחשוב לשים לב איך משלבים ואת מי לוקחים לאן. לדוגמה יש קלאס שנותן לצבא יותר משאבים (שזה גם חדש, משאבים לצבא שמחוץ לטריטוריה שלך. המשאבים הולכים ונגמרים בהתאם לעונת השנה, הדרך בה הם צועדים, כמות האוכל שאתה מייצר מלכתחילה, בצורת וכו'.) ככה שאם אתה מתכונן לעשות מצור ממושך על עיר גדולה אז גנרל כזה הוא די חובה, או שיגמרו לך המשאבים. גם הדרך בה תצעד, מתי תצא מבחינת העונה, האם יש כפרים בדרך כדי לשדוד.. הכל משחק פתאום תפקיד.
זו רק דוגמה אחת, יש עוד קלאסים ועוד מצבים חדשים שאפשר להתקל בהם.
העמים עצמם השתנו לגמרי גם כן, ועכשיו זה פשוט משפחות ולא עם (קצת כמו משחקי הכס), ואז מי היורש זה משמעותי, מאבקי שלטון זה דבר שקורה. משפחה יריבה יכולה להיות מאוד מאיימת עד שתצליח להרוג את ראש המשפחה, והשליט החדש פתאום יחפש בכלל שלום ומסחר.
גם הדיפלומטיה השתנתה, אין יותר 'ברית' סטנדרטית ואישית. אפשר לעשות 'קואליציה' עם עוד משפחות, אבל זה מחייב את כל המשפחות שבקואליציה הזו. כלומר אם אני בברית עם משפחה מסוימת ועוד משפחה רוצה לעשות איתי ברית, אז היא מבקשת להצטרף לקואליציה ואז יש הצבעת רוב בין כל ראשי הקואליציה לגבי כניסה. מלחמות בין משפחות הופכות לנחלת כלל הקואליציה, וכך גם מלחמות נגד קואליציות נגדיות.
כמובן שגם אפשר פשוט לשעבד משפחות אחרות אם אתה מספיק חזק, ואז אתה לא כפוף לשום החלטת רוב ויכול להחליט לבד 😃.
אלו השינויים המרכזיים שעולים לי עכשיו בשלוף. כמובן שיש עוד כמה דברים קטנים יותר, למשל שקניית חיילים השתנתה ועכשיו אתה קונה יחידות קטנות שהולכות ומתמלאות עם הזמן עד לכוח מלא, בהתאם כמובן למשאבים מסוימים וכו'. טכנולוגיות חדשות גם לא קשורות יותר בבתים ספציפיים.. יש עוד הרבה שינויים קטנים, לא נכנס לזה 😃. אבל אני ממש נהנה מהמשחק, הוא צעד מטורף קדימה בכל הקשור להרגשה שלו במפה האסטרטגית, בעיקר העובדה שהחזירו והוסיפו המון מערכות ומורכבויות להתעסק איתן, עולם אחר מוורהאמר..
דבר אחרון משמעותי הוא בקשר לקרבות, וזה שיש מצב משחק חדש. יש את המוד ההיסטורי ואת המוד שנשען על הרומן של three kingdoms. ההבדל העיקרי הוא שהמצב ההיסטורי מזכיר משחק TW רגיל בקרבות, ובמצב הרומן הגנרלים הם גיבורים כמו בוורהאמר - חיילים בודדים עם כוחות על שיכולים להרוג מאות חיילים עם יכולות מיוחדות.
אני יותר אוהב את המוד ההיסטורי, קצת ארקידי לי מדי הגיבורי על האלו במשחק TW, אבל בגדול זה כאן וזה כן מושקע ועשוי טוב למי שרוצה. אבל סך הכל ככה או ככה הקרבות הם די סטנדרטים ולהבדיל מהמפה האסטרטגית אין כאן איזה משהו מיוחד.
עריכה:
אני חושב שזו ההודעה הכי ארוכה שכתבתי כאן אי פעם, אז כן, אני אוהב את המשחק 😃. מי שנשאר לקרוא עד הסוף מקבל ממני עוגיה. אחרכך.
