במה אתם משחקים?

אם אני זוכר נכון ההבדל היחיד בין גרסת הסלים לפרו ב-U4 זאת הרזולוציה, 1080p מול 1440p. גם TLOU2 הוא 1440p אז אני מנחש שהסלים זהה רק ב-1080p. אבל נחכה ונראה מה DF יגידו 😃

כן,ההבדל היחיד בין פס4 לפרו במשחקים של ND מהדור הזה הוא רק הרזולוציה,וזה משהו שחוזר בכל פעם בוידאו של DF. האקסטרה היחיד חוץ מרזולוציה היה עם TLOU שכלל גם הצללה טובה יותר.

הם יודעים לתת אשליה? במשחקי אנצ'רטד מספיקה הסטייה הכי קטנה מהמסלול שמנסים למשוך אותך לתוכו בשביל לראות את האיש מאחורי הוילון שמפעיל את כל העסק (או לקבל מסך game over כי לא הלכת בדיוק למקום שהיית צריך להגיע אליו). אבל בTLOU אלו בדיוק הבניינים הגדולים (או מרחב בעיירה שכולל כמה וכמה בניינים כאלו) שמאפשרים לך לבחור בין הרבה מסלולים שכל אחד מהם יקח אותך לכיוון קצת שונה (ויצא לי כבר לעשות פעם אחת restart encounter ולשחק אותו בצורה שונה לחלוטין). במקומות כאלו זה לא רק מרגיש כמו אשליה של סביבה פתוחה, אלא באמת יש לך סביבה פתוחה.

בכל מקרה אני עדיין לא סגור לגבי הסיפור כי אני באמצע העלילה. אבל הכתיבה היא ככה-ככה, וזה בעיקר delivery מצויין של כל הדמויות (והאנימציות) שמשדרג אותה משמעותית. כשקוראים למשל את כל הטקסטים שמפוזרים שמים יותר לב לרמת הכתיבה בפועל.

ארז, אם אתה יכול לענות:
ה'אשליה' הזו שאתה מדבר עליה, היא בסגנון שלבי הג'יפ בU4 ובTLL, בהם תמיד היה נתיב אחד וברור להמשיך בו אבל מסביב באמת שלב פתוח יחסית עם תוכן צד לחקור ולראות, או שלבים בסגנון היותר לינארי של ND שהם יותר 'מסדרונות', אבל העיצוב הויזואלי נותן הרגשה כאילו מסביב המסדרון חי?

אני משחק כרגע ב3 משחקים עיקרים

1- beyond two soule
זה משחק שישב בספריה שלי כבר תקופה
וקיבלתי בחינם מהמנוי לps פלוס

זה מיסוג המשחקים שיש דברים מוגבלים לבחור בהם
ולפי זה זה משנה את העלילה
ובגדול כמו משחקי fmv משנות ה90 , שיש qte לעבור מכשולים
רק שבמשחק הזה ההפקה הרבה יותר גדולה , הגרפיקה מפוליגנים
בשיא האיכות
הדיבוב ברמה גבוה וכו וכו

מה שמציק לי במשחק הזה , שזה מרגיש כאילו בנו אותו לvr
עם זיהוי תנועה
אין לי מושג עם זה אפשרות בכלל , גם ככה אין לי קסדה
אבל חלק מזוויות המצלמה , וחלק מהשליטה גורמות לי חוסר נוחות
זה מסוג המשחקים שלקבל סיפור שלם צריך לשחק בו כמה פעמים
כי החלטות שונות משנות את העלילה
אני ירוץ אליו רק ריצה אחת ואת יתר הסיפורים יראה ביוטיוב
כי הוא לא נוח לי לשחק

משחק שני זה פוקימון חרב
כמו שכבר אמרתי זה פוקימון בגרפיקה ps2
בhd
רק שיפרו כמה דברים שיהיה נוח יותר לשחק , מי שמצפה ליותר משנה כניראה יהיה מאוכזב
מי שאוהב פוקימון סטנדרטי, חרב ומגן זה הגירסאות הכי טובות עכשיו
אני לא הולך לקנות את הdlc הרחבה
רק רוצה להגיע לסוף המשחק וזה כיף כמישחק פוקימון
אבל אני כן חושב שבסוויץ יכלו לעשות הרבה הרבה יותר
לדוגמה אנימציות באיכות הסדרה המצוירת
וסרטוני מעבר באיכות הסדרה המצוירת
ובכללי גרפיקה באיכות הסדרה המצוירת

נו טוב זה מה שיש

משחק שלישי שאני משחק זה moter
שזה rpg שיצא לפמיקום
מצאתי תרגום לאנגלית, וזה משחק מאוד מאוד מוזר

השלב הספציפי שמותר לי לדבר עליו מרגיש בערך באמצע הסקאלה. הוא לא מרגיש כמו מסדרון בכלל (למרות שההתקדמות בו היא די ליניארית), ויש בו לא מעט קרבות באיזורים גדולים שמאפשרים לבחור הרבה נתיבי התקדמות שונים. מצד שני, הוא לא מתקרב לגודל של שלבי הג׳יפ.

חלק גדול מההבדל טמון בזה שהשלב מחולק למעשה להרבה תתי-איזורים, שמופרדים זה מזה בשערים חד כיוניים (זאת אומרת שברגע שעברתי חלק מסויים לא אוכל לחזור לעשות Backtracking),לעומת שלבי הג׳יפ הנ״ל שהם סוג של ״עולמון פתוח״ שאפשר להסתובב בו באיזה סדר שרוצים.

עברתי היום חלק בbeyond two soule
שהיה די מפחיד
עשיתי איזה בדיקה לראות עם המשחק תוכנן במקור לvr
מה שגיליתי שזה משחק שפותח בכלל לps3 ויצא בps3
ומאוחר יותר יצא PC וps4

אני מנחש שהיה אפשרות לשלטי זיהוי תנועה בגרסת הps3
כי הרבה מהשליטה מרגישה כאילו לקחו משחק wii אורגינלית
ודחפו לגימפאד סטנדרטי, חוץ מהטיפה זיהוי תנועה שיש לדול שוק 4

יתר הדברים הפקה סאונד גרפיקה וכו ניראים בטופ
בגרסת הps4 לפחות זה ניראה כמו משחק ps4 מושקע מאוד
פשוט אני מרגיש שאני צריך שלטי זיהוי תנועה להרגיש נוח בזה
אבל זה לא אפשרות , לפחות לא בps4

בכל מקרה החלק המפחיד היה החלק הטוב במשחק עד עכשיו

למישהו יצא לשחק ב-Valorant?

הוא נראה ממש נחמד ובא לי לנסות אותו, כל הסיפור מסביב לקליינט האנטי צ'יט שלהם קצת מפוקפק. האם באמת יש מקום לחשש?

לא הייתי חושש בהיבטי קליינט האנטי צ'יט שלהם, אבל אישית לא נהנתי ממנו בכלל. שיחקתי כמה סיבובים ומחקתי את המשחק.

גם אני לא בטוח שהוא כוס התה שלי אם להסתמך על כישורי הקאונטר סטרייק הנוראיים שלי, אבל כל עוד אין סיכוי שביום פקודה המחשב שלי יעבור לשליטה סינית לא יזיק לנסות אותו בעצמי 😃

טוב הבנתי למה יש שליטה מוזרה בבbeyond two soule
מסתבר שבמקור היתה אפליקציה לסמארטפון
ואפשר היה לשחק עם מסך מגע
לא יודע עם זה זמין לps4

בגדול אפשר לשחק רק עם סמארטפון
או שילוב של שני שחקנים אחד דול שוק שני סמארטפון
או 2 דול שוק

אני פשוט משחק בסינגל עם דול שוק 4

בקיצור אין תמיכה בvr
ואין תמיכה בשלטי move
כן לפחות בps3 יש תמיכה במסך מגע

דום אטרנל על Ultra-Violence אחד המשחקים האינטנסיביים!
עם הדאבל ג'אמפ, דאבל ד'ודג והמיט הוק (התוספת הכי משמעותית במשחק) הקרבות הופכים למבחן אקרובטי לא פחות מאשר מבחן FPS , ובשביל לשרוד קרבות אתה חייב להיות בתנועה מתמדת ולהשתמש בכל הארסנל שלך, להחליף נשקים ולהשתמש בכלים בהתאם לסיטואציה שמשתנה מרגע לרגע. יעני בשביל משחק שנראה כיאוטי לחלוטין הוא די טקטי. מעבר לזה ש super shotgun+Flaming Hook אחד הנשקים המספקים, יש בו גם יותר עומק ממה שנראה לעין, אתה יכול להשתמש בו בשביל קפיצות מומנטום ובשביל לשנות פוזיציה בקרב (אתה גם יכול להשתמש בו בשביל לדלג על שלבים) לא רק בשביל לצמצם מרחק ולירות באוייבים מטווח אפס, הוא עובד טוב במיוחד עם השידרוגים שנותנים לך תנועה חופשית באוויר והאטת זמן ושאתה משלב אותם ביחד אפשר לעשות דברים יפים לאללה.

יש במשחק הרבה יותר סביבות מגוונות ביחס לדום 2016, אבל רובן נראות כמו שלבים ממנוע או מפות מולטיפלייר רנדומליות. הכל צבעוני יותר, גם חלק מהאוייבים שחזרו מהמשחק הראשון ונראים פחות מאיימים/מזוויעים ובכלל הראשון משחק יותר אווירתי עם אלמנטים של אימה ועמוד שדרה עיצובי הרבה יותר מובהק, אבל האמת שכל זה לא כ"כ משנה לי בתמונה הגדולה, גם לא הסיפור או הפאזלים הלא הנחוצים, הגיימפלי פשוט היה ממש טוב עבורי וגרם לי להינות ממנו הרבה יותר מהמשחק הראשון. אחלה משחק אקשן.

לא קניתי אותו כי אני יודע שלא יהיה לי זמן להתקרב אליו בכלל בזמן הקרוב למרות שמאוד רציתי, ממה שהבנתי שהגיימפלי האקרובטי פיצל את הקהילה לגמריף יש כאלה שמתים עליו ויש כאלה שחושבים שהוא מוגזם והרס את המשחק.
כמו הוא קשה לעומת דום 2016 באותה רמת קושי?

יש מצב ששיחקתי בדום 2016 על רמה רגילה אבל כך או כך אני לא ממש זוכר את רמת הקושי שלו בשביל להשוות.
מה שאני יכול להגיד בהקשר הזה הוא שהמשחק ברמה הזאת מכריח אותך ללמוד את המכניקות, לג'נגל בין כל הכלים שלך בזמן אמת ולהשתפר כשחקן והתוצאה, במיוחד בקרבות הקשים יותר, היא חגיגה של אדרנלין. כל כך נהנתי מהגיימפלי שניסיתי לעשות הכל, כולל האתגרים האופציונליים שחלקם הצריכו כמה וכמה ניסיונות, וברגעים כאלה המשחק אכן קשה, אבל הוגן. שאתה נפסל זה פחות הרגשה של תסכול ויותר הרגשה של "עוד סיבוב אחד", שזאת העדות הכי טובה בעיני לרמת קושי טובה.

ובוא נגיד שלקראת הסוף של המשחק הראשון די נשרפתי ממנו והייתי צריך "לעבוד" בשביל לסיים את הסיפור ככה שזה די מפתיע בעיני שאין קונצנזוס על הגיימפלי הטוב בהרבה (לדעתי) של המשחק השני, אבל אולי הוא הרגיש ארקיידי מידי לאנשים ולא כולם מתחברים לזה.

לדעתי הוא יותר קשה מדום 2016. הגיימפליי טוב, אבל לא מצאתי אותו מעניין במיוחד, והגלורי קילס הרסו לי את החוויה (קוטעים את רצף הקרב כל כמה שניות, מערכת איומה). וכן, המשחק מרגיש קצת כמו פארק שעשועים מוגזם. הוא לא חף מבעיות באופן כללי, לא יכול לומר שנהנתי מדי.

סיימתי את Hellblade ואת The Last of Us. הדבר היחיד שמשותף לשני המשחקים זה שמבחינת גיימפליי, החלק האחרון שלהם הוא החלק הכי מוצלח.
בHellblade זה מדהים כמה מוזיקה טובה משנה פתאום לגמרי את הפייסינג של המשחק והופכת אותו פתאום לכיף. אני מבין שזה משחק שמלכתחילה מנסה להיות לא כיף, אבל פשוט חבל על נינג'ה תאורי כי בסופו של דבר הלא כיף הזה תורגם למשחק לא טוב.

The Last of Us לעומתו הוא דווקא משחק טוב, וויזואלית הרימאסטר הזה נראה כמעט כמו משחק דור נוכחי מודרני. הסוף שלו הוא החלק הכי מוצלח פשוט בגלל שאתה כבר יודע מתי אתה לקראת הסוף, ולכן הרבה פחות מתקמצן על התחמושת והציוד שאספת - מה שהופך את העסק להרבה יותר מתגמל.
מה שכן, תהרגו אותי איך מישהו היה מסוגל להציב אותו ברצינות מול GTA V ו-Bioshock Infinite באותה השנה בתור משחק מגדיר דור בלי להתפקע מצחוק: עלילתית מדובר בסיפור סתמי, זומבי-פוסט-אפוקליפסה גנרי שלא באמת מתקדם לשום מקום, ומכנית הוא כושל בהמון מקומות (בדגש על כל הקטע של ה-stealth וה-melee, שני חלקים מרכזיים במשחק). יש אינטראקציה טובה בין ג'ואל ואלי והשחקנים עושים עבודה מעולה, אבל הטקסטים לא באותה הליגה של בוקר ואליבת', וכל שאר הדמויות לא זכירות בשום צורה.

טוב, לפחות עכשיו אני מוכן להמשכים של שניהם.

בחודש האחרון מצאתי את עצמי מתמכר ל slay the sipre, מישהו מכיר?
שמעתי עליו הרבה אבל לא ידעתי עליו כלום, כשהתחלתי רק שמתי לב לעיצוב הזול והמוזר. אחרי שעה וחצי אמרתי לעצמי שזה חביב, אבל לא הבנתי על מה המהומה. וזה פחות או יותר מצי שהמשחק התחבר לי, ומאז... אני במצב מתמיד של "רק עוד תור אחד" כבר חודש 😃. מצב שכבר לקח לי בסך הכל כמות מאוד יפה של שעות שינה.

טוב,אז התחלתי את TLOU2.. אני מניח ששיחקתי קצת יותר משעה אז רשמים מעמיקים לא הולכים להיות לי בשלב כזה סופר מוקדם אבל בכל זאת:
התחלה מעולה לדעתי,מוזיקה שקטה ונעימה וערכי הפקה פשוט בשמיים. גרפית,הוא כמובן נראה סופר מרשים,השניות הראשונות של הגיימפלי כבר הוציאו ממני 'וואו' אחד ואני מניח שיהיו עוד הרבה בהמשך 😃 מבחינת גיימפלי,מאוד דומה בינתיים לראשון,אבל מלוטש הרבה יותר ועם שליטה יותר מהודקת. בחרתי לשחק ב-Hard אחרי שהראן שלי בראשון על Survivor כמעט גרם לי לשנוא את המשחק,אבל אני עדיין חושב שרמת קושי גבוהה יותר מנורמל מתאימה מאוד לוייב של העולם הזה.
אגב,הפס4 מרעיש כמו מטוס,כצפוי,ואני חושב שאני אצטרך לשחק עם אוזניות כי אשכרה קשה לי לשמוע את הדיאלוגים בין הדמויות בגלל הרעש.

אני בSteamworld Dig 2, נראה לי באזור אמצע המשחק. כמטרוידוניה-חפירות, עד עכשיו הרושם שלי הוא חביב פלוס (לא ברור לי למה נשפכים עליו כל כך הרבה סופרלטיבים בביקורות), ואני לא בטוח אם שווה לי באמת לסחוט אותו עד הסוף.
יש משחקי מטרוידוניה שמשתפרים משמעותית ברגע שרוב היכולות שלהם נפתחות לשחקן, אבל אני לא בטוח אם המשחק הזה נופל לקבוצה הזו.

אז כמה שעות בתוך TLOU2, אני שם את ההערה הראשונה בתוך ספוילר למחמירים אבל אני לא באמת חושף פרטים מהסיפור:

בכל מקרה, המשחק מתחיל מאוד לאט. קצת לאט מדי, קצת שאלתי את עצמי אם יש לי סבלנות לזה בשעה הראשונה, אבל אחרי זה הוא מקבל קצב וכמו כל הרגעים המתים ביצירות טובות - אתה מבין בדיעבד שזה היה חשוב ושווה את זה. קצת חבל לי שאני 'מרגיש' שאני יודע פחות או יותר בדיוק לאן המשחק עומד ללכת ומה בגדול יקרה מתי בסיפור, אבל מצד שני זה אולי רק נותן למשחק את היכולת להפתיע אותי באמת. נחכה ונראה.
המשחק עצמו בינתיים די זהה לראשון, אבל *מאוד* מלוטש ומרגיש *מאוד* טוב. ערכי ההפקה פשוט פסיכיים ועוד לא באמת גירדתי את פני השטח. ויזואלית זה המשחק הכי יפה על הקונסולה, גם בהשוואה לGOW, הורייזן או RDR2, ובעיקר בלטה מבחינתי האיכות המצוינת של החומרים, כלומר כל דבר נראה כמו מה שהוא (עץ, מתכת, חלודה, פלסטיק, עור וכו'). זו בעיה שהייתה לי גם עם GOW וגם עם הורייזן שהיו מאוד יפים אבל לא יפלו בחומרים ברמה שבכלל מתקרבת לזו.
עם זאת, לפחות בינתיים, בדיוק כמו TLOU הראשון - זה המשחק הכי יפה על הקונסולה, אבל זה שלב שבו אני לא נופל מהכסא ממשחק בדור-הכמעט-קודם. סרטוני המעבר באמת מרהיבים אבל אלו סרטוני מעבר, והגיימפלי נראה מצוין אבל כמו שכתוב על הקופסא, זה משחק PS4.
זהו, אני אמשיך מחר לישיבה ארוכה יותר אני מקווה... בינתיים המשחק עדיין מאוד לינארי ומתוסרט, אבל אני בטוח שבקרוב זה ישתנה.
סך הכל עוד לא נפלתי מהכסא, אבל מרגיש שאני מתקדם לשם לאט ובזהירות.

אז הת'רד הזה נהפך באופן לא רשמי ליומן המסע שלנו ב-TLOU2 😃
המשכתי לשחק,אני כרגע 3 שעות ו-17 דקות לתוך המשחק ו..כן,קיבלתי כבר את האגרוף הראשון שלי בבטן כשזה מגיע לסיפור,וכמו סטיק,אלא אם כן הוא מדבר על משהו אחר לגמרי שעוד לא הגעתי אליו,אני חושב שהאינטרנט כרגיל התבכיין על כלום,אבל אני בהחלט מוצא את עצמי מריץ ספקולציות נון סטופ אפילו תוך כדי המשחק ואני מקווה שלא הצלחתי לקלוע עדיין למה שדרוקמן מכוון אליו בסיפור הזה.
אני חושב שהגעתי לשלב שבו המשחק לוקח כיוון של סמי עולם פתוח ומה אני אגיד לכם,נוטי דוג פשוט קוסמים,זה באמת המשחק הכי משגע גרפית שראיתי בדור הזה,חד וחלק.
אני לוקח את הכל מאוד לאט,חוקר כל פינה כי זה ברור שזה מה שנוטי דוג כיוונו שנעשה,ומרוויח הרבה רגעים קטנים בין הדמויות שפשוט לא הייתי מקבל אם הייתי ליטרלי דוהר קדימה.
הכל כמובן מאוד ראשוני,אבל אי אפשר לטעות ברמת ההשקעה וההקפדה הכמעט מפחידה על כל פרט ופרט בעולם הזה,זה באמת משהו מיוחד.

אז אה כן. קניתי את TLOU2 ושיחקתי כמה זמן, מאוד עוצמתי, הגיימפליי מעולה, הגראפיקה מדהימה פשוט, ברגעים הטובים היא הכי טובה בדור בקלות לדעתי, הכל שופר מאוד, למשל יש פחות קטעים של להזיז פחי אשפה או קרש עץ כדי שישמש כגשר כמו במשחק הראשון, במקום יש חידות סביבתיות חמודות ביותר. הקרבות והירי מרגישים הכי טוב שיש כרגיל.

אה כן והסיפור עוצמתי, לא רוצה להכביר במילים אבל עמדו לי דמעות בשלב מסויים.

עד עכשיו רושם אדיר. נחכה לראות לאן זה ילך בתקווה שאין באמת קטע מסריח, עד עכשיו האלמנטים של ה SJW לא חורגים מהרמה של ה DLC מהמשחק הראשון ולא מפריעים בכלל למי שלא שמרן בקטע קיצוני.

בקיצור, ממשיך לשחק אבל עושה רושם מאוד מאוד טוב עד כה.

אה כן ואני משחק על HARD. אם יהיה קשה מדי ומציק מדי אז נחליף לנורמל אבל לבינתיים זה סבבה, אני חושב שצריך במשחק כזה רמת קושי שלא תרגיש קלילה מדי, כל האלמנט של ה SCAVENGING מאוד מהותי ואם אתה משחק על רמה קלה יחסית ואתה מפוצץ במשאבים אז זה מנטרל את כל האלמנט של הפרס וה HIGH אחרי שניקית חדר ואתה קוצר את הפירות של המשאבים שלו. זה גם תואם כמובן את כל העולם הזה של הישרדות. בקיצור תשחקו על HARD.

ובקשר למה שאתם מדברים, אני חושב שגם הגעתי לשם, ממש ממש לא הורס זיכיון אם זה מה שדובר עליו. פשוט להקה של בכיינים מגוחכים שחושבים שהם יכולים להשפיע על כיוון אומנותי של יוצר רק בגלל שזה כיוון שלא מתאים להם.

טוב אז גם אני ארשום את יומן המסע שלי בTLOU2 בינתיים, אבל בפסקה הבאה. לפני זה אגיד שבאיחור מאוד לא אופנתי שיחקתי בימים האחרונים בGOW וסיימתי אותו הבוקר. חייב להגיד שבהתחלה מאוד לא התחברתי לגיימפליי, והיה לי קשה להבין את הvideo game logic במשחק הזה, ולכן לקחתי הפסקה מאוד ארוכה מהמשחק (וגם הודות לשיפור בגרויות ופסיכומטרי). שלשום החלטתי שאני ממשיך לשחק בו כדי לסיים אותו ולעבור הלאה, לTLOU2. הבוקר סיימתי אותו. בשלושת הימים האחרונים משום מה נשאבתי יותר למשחק ודווקא מאוד נהנתי. האנימציה והגראפיקה מרשימות בטירוף, הסיפור היה טוב, אבל לא הייתי מתאר אותו בסופרלטיבים נוספים כמו שהרבה באינטרנט התייחסו אליו.

סך הכל באמת נהנתי ונראה לי ישנתי עליו הרבה יותר מדי זמן.

ובנוגע לTLOU2, שיחקתי קצת פחות מ4 שעות. אציין שנמנעתי מטריילרים והדלפות וכל מה שקשור לזה. בינתיים אני נהנה כל כך. ההתחלה לא הרגישה לי איטית כמו שנאמר. הגראפיקה מרשימה בצורה אחרת. הגיימפליי והחידות כיפיות מאוד. אני לא מרגיש אפילו קצת sjw במשחק הזה בינתיים, ואני באמת לא מבין על מה מדברים ועל מה הוא קיבל ציון נמוך כל כך ממשתמשים.
הספויילר הגדול הראשון במשחק:

לא היה לי רגע אחד משעמם עד עכשיו, וזה מדהים כמות הcutscenes שיש בכל רגע.
אה וחייב להגיד שהקופסת מתכת ממש יפה.

בקשר ל GOW, אני מציע שתכניס את זה לספויילר..

צודק, לא חשבתי שזה ספויילר אבל אתה לגמרי צודק.