נתחיל במה שברור מתחילת הקטע הזה: השלבים במשחק הזה גדולים. גדולים מאוד. הרבה יותר גדולים, או לכל הפחות מרגישים הרבה יותר גדולים, מאשר במשחק הראשון.
במהלך החלק המדובר אלי יוצאת למסע לכיוון בית חולים, כדי לנסות לאתר שם איזו דמות שהיא מחפשת. הג'ונגל האורבני שמוכר מהמשחק הקודם נוכח מאוד כבר כאן: סיאטל הפכה לפראית ועזובה. שלדי מכוניות ממלאים את הכבישים, צמחייה פרא צומחת בכל מקום, ואפילו הצבא שהשתלט במקור על העיר כבר מזמן ברח ממנה. רמת הירידה לפרטים כאן היא די פסיכית: השלבים מרגישים פתוחים מאוד (למרות שזו בעיקר אשליה), עם מבנים רבים שאפשר להכנס אליהם ולחקור את מה שנשאר בהם. חנויות, מרכז כנסים, בית דירות: בכל אחד מהמבנים האלה, חלקם אופציונליים לגמרי, אפשר למצוא משאבים רבים ובדרך כלל גם כמה זומבים ששומרים עליהם באדיקות. השלב אמנם ליניארי לחלוטין, עם מסלול אחד בלבד שבאמת אפשר להתקדם בו (ו"שערים" שנסגרים מאחורי אלי אחת לכמה דקות ומונעים backtracking) - אבל האשליה היא שמדובר בסביבה הרבה יותר פתוחה ממה שהיא באמת. מי שלא ייחפש בכח קירות בלתי-נראים, ירגיש כאילו המשחק מנווט אותו בסביבה פתוחה יחסית. זה מרגיש אחלה.
ואם כבר זומבים, אז הנה עוד משהו שבולט מאוד: המשחק הזה מעולה בלתת לך הרגשה של חוסר אונים. הקרבות קשוחים (בואכה קשוחים מאוד), והמשחק טוב מאוד בלגרום לי להגיע לסף מוות כמעט בכל encounter מחדש. גם אם אני מגיע לקרב כשכיסיי מלאים בתחמושות ומלכודות, בדרך כלל אסיים אותם עם בריאות נמוכה וללא משאבים בכלל. ה-Loop כאן מאוד ברור: בין קרבות אוספים משאבים וצוברים כוחות - ואז "שורפים" הכל כדי לשרוד. אמנם לא שיחקתי במשחק המקורי כבר כמה שנים, אבל ההמשך מרגיש לי מגובש יותר מבחינת גיימפליי. הכל מרגיש מקורקע יותר, כבד יותר, מאתגר יותר. וכן, גם אלים יותר.
נכתב פה כבר לגבי האלימות של המשחק הזה, והיא בהחלט מרגישה, אממם, מטרידה יותר מאשר בכל משחק אחר בו שיחקתי. מצד אחד יש כאן "פורנו עינויים" ברמת הרימייק של Tomb Raider. מצד שני, כל האלימות הזאת רצינית וריאליסטית מאוד. אנימציות המוות תמיד מוצגות קרוב מאוד למצלמה, הצעקות של האויבים (ושל אלי עצמה) חזקות ומזעזעות. העולם של The Last of Us אף פעם לא היה מקום נעים במיוחד. הפעם הוא נעים עוד פחות. למעשה, זה משחק שבת הזוג שלי לא ממש מסכימה שאני אשחק בו כשהיא נוכחת, כי להסתכל עליו מכניס אותה לדיכאון עמוק. ואני יכול להבין אותה.
ולסיום, גרפיקה. ובכן, יש למשחק גרפיקה! והיא אחלה! אמנם לא בהיתי בשלוליות או עשיתי השוואה אחד לאחד מול סרטונים קודמים, אבל אני לא מזהה כאן איזה דאונגרייד לעומת מה שהציגו בעבר. המשחק הזה נראה מעולה. אז נכון ש-God of War יותר מרשים ממנו (בזכות סגנון גרפי יותר מוקצן), ושיש גבול למה אפשר לעשות בעולם שמטבעו צריך להיות מדכא וכבד ברמה הגרפית, אבל השורה התחתונה שהמשחק הזה נראה מצויין.