במה אתם משחקים?

שוב פעם, זה שלא יכלת להרוג במכה בודדת זה פשוט בגלל שלא ידעת איך בונים כמו שצריך בילד של מתנקש: בניגוד למשחקים הישנים, אודיסי הוא כבר משחק עם עץ התקדמות של RPG, וכמו בכל משחק בז'אנר יש משמעות קריטית לאיך שאתה בונה את הדמות.
עם בילד נכון של יכולות ושל נשקים, אתה יכול לנקות במהירות וביעילות מבצר שלם מאויבים רק על בסיס התנקשויות במכות בודדות (למעט אולי הpolearm), כולל יכולת לחזור לצללים במהירות אם פישלת ונחשפת. לא צריך בשביל זה שום DLC של התקדמות מהירה יותר, ובכל מקרה רמת האויבים היא על סקאלה דינאמית ומשתנה עם ההתקדמות שלך.

אני גם התחלתי את זה לא מזמן, וזה ממש מדאיג כמה שהשליטה איטית וגמלונית. מאד מקווה שיש מודים שמשנים את זה איכשהו, אחרת יהיה לי קשה להמשיך את זה.

RDR2 באמת משחק בלתי שחיק. כשב-GTA4 הכניסו את המערכת הזאת של ללחוץ A שוב ושוב בשביל רוץ מהר התבאסתי ולא הבנתי איך זה עיצוב משחק הגיוני. ב-2020 (או יותר נכון 2018) כשזה עדין ב-RDR2 זאת כבר בדיחה.

זה עובד מצויין לדהירה בעיניי... מוסיף לתחושה שאתה שולט בסוס. בריצה פחות ולדעתי אפשר לשנות את זה ללחיצה רציפה בהגדרות.
המשחק שחיק גם שחיק, יעיד הממוצע 97, פשוט צריך סבלנות שכנראה אין לכם 😉

כנראה שהפורום הזה סתם מלא הייטרים. נדב, סוויס, סווים, אני... כולנו פשוט סתם ''לא קולטים''. 😃

גם גם מצטרף לשליטה לא זורמת. שיקחתי רק כשעה את ההתחלה, וחשבתי לעצמי שזה בגלל "שאני חלוד" בשליטה "מורכבת" (שיחקתי לאחרונה בעיקר במחשב משחקי "קליקים".)
טוב לדעת שזה לא רק אני. חבל לדעת שזה לא ישתפר הרבה בהמשך...

לא הייטרים, קצת חסרי סבלנות אולי.
ואני שוב אומר - זה לא משחק לכל אחד, רחוק מזה. ואין שום דבר רע בזה וזה לא אומר עליכם שום דבר רע. אני בחיים לא אשחק בסקירו למשל, כי אין לי סבלנות למשחק שמתים בו אחרי 2 מכות. זה לא אומר שהוא לא יצירת מופת בתחומו.

בוזמן - זה כן משתפר אחרי זמן מה, כשמתרגלים לשליטה. היא עדיין לא הכי נוחה בעולם אבל רחוק מאוד מ״בלתי שחיקה״.

אני שיחקתי מעל 15 שעות (לא זוכר בדיוק.. אין בסוני שעון גם..). לא היה כיף, לא זרם והשליטה העיקה תחת.

זה לא שאני הולך (כנראה) לנטוש אותו עכשיו, ואני מניח שזה כן יהיה טוב יותר (כי לפחות אזכור מה בדיוק כל כפתור עושה...)
הבעיה היא שכל הילדים בבית אז זמן המשחק שלי יכול להתחיל רק בתשע וחצי... (וגם זה אל מול מאבק ל"זמן איכות..." 😃)

עוד לפני שהמשחק השני יצא אני דיברתי פה על הראשון, וכמה חבל שלא יותר אנשים התחברו ונטשו, כי יש לו ״טוטוריאל״ שנמשך בערך 10 שעות. המשחק השני לא שונה מהבחינה הזו ואולי אפילו לוקח יותר זמן. זה גם משחק שרצוי באמת לחרוש עליו כדי להתרגל ולא לשכוח את כל הכפתורים, ולא לדלג בין משחקים בגלל הסיבה הזו.
אני לגמרי יכול להבין מי שלא התחבר, אבל אותי זה תפס ונהנתי מכל שנייה ומכל אנימציה גם אם ראיתי אותה 500 פעמים 😃

אבל כבר אמרתי שהמשחק הראשון הוא ממש מהאהובים עלי בדור ההוא....פה הם פשוט הגזימו, לטעמי.

Rdr2 מעיק בהתחלה ? אבל זה הרבה יותר נסבל בהמשך
במיוחד שמבינים את חשיבות הסוסים במשחק
וכדי להחזיק כמה מהם , כי סוסים יכולים למות במשחק

בכל מקרה התחלתי את wolfenstein: youngblood
ודי מהר הגעתי להבנה שזה לא בשבילי
הבעיה הגדולה ביותר , שזה מיועד לקו אופ מקוון, למרות שבתאוריה
אפשר לשחק סינגל, אבל אז המחשב לוקח פיקוד על הדמות השניה
מה שמעצבן הכי הרבה , שכל מוות זה בגדול מאפס את האויבים בשלב
ומהבחינה הזאת חוזרים להתחלה
דלתות שניפתחו נישארות פתוחות , אבל כל האויבים חוזרים
ולא משנה עם הדמות שלכם מתה או הדמות המוצמדת
זה התחלת המשימה

אז כן אפשר לעלות ברמות
אפשר לשדרג
אפשר לקבל יכולות חדשות , אבל חוץ מהגרפיקה, זה ממש לא הרגיש לי
כמו מישחק wolfenstein , אני חושב שהחלק הכי טוב במישחק הזה
ואני ממש לא צוחק , זה האפשרות לשחק במקורי מתוך המישחק
שיחקתי שלב אחד רק להיזכר
בכל מקרה זה היה זמין בגים פאס בxbox, אבל אני מעדיף לצפות כבר
בסירטוני מעבר במקום לבזבז זמן על זה

זה בנוי כשלבים יחסית קטנים עם משימות עיקריות ומשימות צד
בגדול גם עם היה לי כח לשחק עם אחרים אונלין
זה לא משחק שהיתי בוחר בו
והבוט שהמחשב נותן לשחק איתו די טיפש

אל תדאג, אני אשחק בו... לא הורדתי סתם 120 ג'יגה למחשב. 😃
אבל זה לא אומר שיש לו מגרעות די ברורות מההתחלה. אהבתי את המשחק הראשון מאד, אבל שם למשל לא טרחתי עם כל האלמנט של הציד בגלל האיטיות שלו, ופה זה נראה כאילו ה"איטיות" נגררה גם לאלמנטים אחרים של ממש להראות לי איך אני מרים בעדינות כל צנצנת שימורים. אני מבין שזה בשביל ליצור תחושה של ריאליזם, אבל התחלתי במקביל גם את The Last of Us כדי להשלים את הפער, ואפשר לראות בבירור איך כל האלמנט של הscavanging הרבה יותר "מהיר" גם בלי שמוותרים על האנימציות (מצד שני, אלוהים כמה שהקרבות עצמם בTLOU גרועים: שליטת טנק שלא ראיתי מאז משחקי רזידנט אוויל הישנים, עבודת מצלמה שמרגישה כמו צעד אחורה מאנצ'רטד 3, ומנגנון התגנבות לא אפוי).

התקדמתי הרבה באורי השני
בגדול המישחק טוב , היתי מעדיף מטרואיד 2d חדש על משחק אורי חדש
אבל זה לא אומר שהמשחק לא טוב , רק שרואים מה אפשר לעשות היום עם משחקי מטרווניה, זה נותן תאבון למטרואיד 2d חדש

מעבר לזה שיחקתי גם בפוקימון חרב
סך הכל זה פוקימון בגרפיקה של ps2 , עם ps2 היה יכול להציג בhd
אבל זה עושה את העבודה
הסביבות לא באמת פתוחות , לפחות לא עד המסטר הראשון שניצחתי
או איך שקוראים לזה
אבל כן יצא לי לראות אזור רחב יותר לחקור

הקרבות עם הפוקימונים שאופכים לענקים, זה די גימיק
רוב הזמן משחקים בצורה רגילה

מעבר לזה ואני לא יודע עם זה הוכנס במשחק הזה או לפני
יש שיפורי נוחות במשחק
לדוגמה שרוצים לדוג, לא צריך להוציא חכה
זה מתבצע אוטומטית
גם קפיצה במפה מה שעושים לא ניסיתי , זה כניראה לא קשור לפוקימון
לפחות זה ההסבר שקיבלתי
עם בעבר היה חיב פוקימון שיכול לעוף בחבורה
כניראה שהפעם אין צורך בזה , למעשה עדין לא יצא לי ליתקל באף מחסום שמצריך פוקימון מסוים
אולי יהיה בהמשך אבל כרגע לא נתקלתי במחסומים כאלו

אם אני כבר מתלונן: סיימתי את Wolfenstein 2 והוא אכן נשאר קרינג' לכל אורכו. זה מתחיל מהפתיח הארוך שאין לו שום משמעות למי שלא שיחק במשחק הראשון (כולל בחירה שאפילו לא ידעתי מה המשמעות שלה) ועד לסוף האנטי-קליימטי, זה משחק שלא החליטו אם הוא רוצה להיות ממזרים חסרי כבוד או רשימת שינדלר, ועובר במהירות שיא מבדיחות וגאגים לקטעים שמנסים לזעזע אותך אבל בסוף גורמים לך לצחוק יותר מאשר מהניסיונות להומור. מסביב יש שלל דמויות פלקט שנכתבו כמו פארודיה (לא מודעת) ל-diversity, אבל היי... לפחות יצא לי להכיר את הסבתא של קומנדר קין.

הגיימפליי עצמו הוא עדיין משחק יריות במסדרונות אפורים (שלפעמים מוסווים לא רע ומרגישים כמו אזורים פתוחים) מול אוסף יחסית חדגוני של אויבים שגם הם די אפורים... הוא הזכיר לי בעיקר את קילזון, אבל אני מניח שזה בגלל שבקילזון עצמו נלחמים בספייס-נאצים. הנשקים כיפים (חלקם כיפים מידי - ברמה שאין סיבה כמעט להחליף אותם לאורך כל המשחק) ושמחתי שגם פה מימשו מנגנון התגנבות כאופציה (גם הוא לא אפוי), אבל בסופו של דבר החלק הכי חלש במשחק הוא דווקא הHUD שלו: השילוב בין מנגנון חיים והשריון די ביזארי (לקח לי הרבה זמן להבין מתי אני מתרפא אוטומטית ועד כמה), אין לך כמעט אינדיקציה מתי ועד כמה אתה נפגע, האינדיקציה על המסך שאמורה להכווין אותך לקצינים הנאצים שבורה, ורוב הודעות הטקסט בלבן-אפור נבלעות לחלוטין ברקע האפור והחדגוני לאורך רוב המשחק. זה משהו די עצוב בהתחשב בכך שוולפנשטיין המקורי המציא את הHUD של משחקי יריות.
סך הכל שמח שמיציתי אותו בגיים פאס לפני שהוא יצא מהמנוי, כי אני מניח שאם הוא היה יושב אצלי לא הייתי טורח לחזור אליו מאוחר יותר לכל מיני משימות-צד.

שיחקתי היום סוף סוף פעם ראשונה ב journey. איזה משחק. וואוו.

התחלתי את לואיג'יס מנשן 3, איזה משחק מצויין. זאת פעם ראשונה שאני מנסה את הפרנצ'ייז, אפילו שהיה לי גיימקיוב שיגור עדין העדפתי את רוג לידר על פניו. הוא מלא אוירה, הגיימפליי מספק וכל כמה דקות רואים משהו חדש. אפילו הגרפיקה שלו ממש מרשימה, היו קטעים בסרטון פתיחה שגרמו לי לפקפק אם הוא CGI או לא. כלומר זה לא איזה סרט של פיקסר או משהו, אבל הם זורקים ממש הרבה פוליגונים על המסך וה-IQ פשוט מעולה. דחיתי אותו המון זמן ובסוף קניתי במחיר מלא... כי נינטנדו, אבל אני בהחלט מרגיש תמורה לכסף שלי. בהתחלה פחדתי שמדובר במשחק קטנטן כי לכאורה הוא מתרחש כולו בבית מלון אחד, אבל הוא מגוון בצורה מפתיעה ובנתיים לא נראה קצר ודל מתוכן.

קניתה בגרסה פיזית או דיגיטלית ?
כי עם זה פיזי יש לי מישחקים להחליף עם תירצה שתסיים

אני לא קונה משחקים פיזים, בעצם בכלליות לא קניתי משחקים פיזים כבר יותר מעשור חוץ מאשר משחקי בליזארד שאני אוהב את גרסאות האספנים שלהם (וגם שם הדיסק מגיע עם קוד שאני עושה לו רדים בBN כך שהדיסק חסר ערך) 😃

הגעתי לחלק האחרון בori 2
כן זה לא השם האמיתי , אבל כולם מבינים איזה משחק

המישחק הזה ארוך משמעותית מהמשחק הראשון
לפחות זה ההרגשה שלי
רוב הזמן המשחק כיף וזורם , אבל היו כמה דברים מעצבנים
שיכלו לשפר את המשחק בהרבה

לדוגמה לחלק האחרון אין באמת אפשרות להיכנס
עם לא עושים משימות עיקריות קודמות
אבל כן אפשר להגיע עד לדלת שלו , ככה שעוברים חלק במפה
מגעים לשם , ואין אפשרות להיכנס
אז נכון יש מקומות במפה שאפשר לקפוץ אליהם , וזה יותר קל עם קונים שדרוג ( בכסף של המשחק , לא שטויות של מיקרו תשלומים )
שמאפשר לקפוץ לנקודות האלו מכל מקום במפה
אבל זה די מעצבן

יש גם דברים שהמשחק לא מסביר מספיק טוב
כי שמקבלים יכולת מסוימת , רק רשום מה זה נותן
אבל לא תמיד ברור איך
לדוגמה יכולת מסוימת צריך לקפוץ באוויר ואז ללחוץ על הכפתור שלה
דברים כאלו
הרוב פשוט , אבל פה ושם יש דברים שתוקעים את המשחק
יש מקומות שאין מחסום ברור , אבל עדין לדמות שלכם אין את היכולת
המתאימה להתקדם הרבה באותו האזור
במילים אחרות המשחק פתוח מידי , לא במובן שאזור כזה או אחר
יהיה מאוד מאתגר בלי יכולת מסוימת
אלה במובן שאין אפשרות לעבור בלי יכולת מסוימת , בלי שיהיה מחסום ברור לאותו אזור עד שמקבלים את היכולת
כמו שאני מצפה ממשחקי מטרווניה

בכל מקרה רוב הזמן לא היתי צריך אף מדריך לחקור את העולם
רק בחלקים קטנים
היה גם בוס מסוים שהיה לי מאוד קשה
אז הלכתי אחורה עשיתי דברים אחרים , והגעתי אליו חזק בהרבה
יש כל מיני שדרוגים שאפשר לקנות בכסף של המשחק
ושדרוגים אחרים שמוצאים במפה
דברים כמו עוד חיים עוד קסם יכולות חדשות , דברים כאלו

עדין נשאר לי החלק האחרון , אני כן ממליץ לחובבי ori הקודם
ובכללי לחובבי מטרווניה
אישית היתי רוצה יותר מטרואיד 2d מושקע חדש
אבל זה מה יש

ברכותיי! הגדרת את הז׳אנר של המשחק - מטרוידואניה.
או שלא הבנתי אותך, אבל זו בערך ההגדרה... אתה צריך להתקדם ב״עלילה״ עד שאתה מקבל כח מסויים ורק אז אתה יכול לעבור בדלת/וואטאבר. איך זו תלונה על המשחק?

כי הרבה פעמים לא היתה דלת
אתה חופר באזור מחפש פיתרון בכלים שכבר יש לך
לפעמים יש יצורים שאתה מדבר איתם ומקווה שיתנו רמז נורמלי
וככה אתה שורף זמן ולפעמים כמה פעמים באותו האזור

במטרויד לדוגמה -יש דלת חסומה
לך תעשה דברים אחרים עד שתיהיה לך יכולת לפתוח את הדלת
חלק מהמשחקים האלו זה להסתובב במפה , אין בעיה עם זה
אבל פה יש את העניין של הדלת שלא תאפשר לך להיות באזורים
שעדין אין לך יכולות לעבור
עם היו דלתות כאלו שבחלק מהמקומות כן יש ובחלק לא
המישחק היה זורם הרבה יותר טוב

שנינטנדו החליטו בזלדה botw, לא לעשות מחסומים
למרות שהיו משימות לעשות , היה אפשר לדלג על רוב המשחק
בלי למצוא הרבה דברים , וללכת לבוס האחרון

זה אולי היה מאתגר מאוד , אבל ככה עשו עולם פתוח בזלדה
ומי שרצה לשחק בצורה רגילה יותר , כן עשה את רוב המשימות
וקיבל את רוב השדרוגים

בori2 אין אפשרות ללכת מהר לבוס הראשי
גם שמקבלים את היכולות להגיע לדלת
זה חסום עד שעושים את כל המשימות העיקריות
שזה אומר גם לקבל את רוב היכולות

פה צריך את כל היכולות... כי זה מטרוידואניה, והיכולות קשורות ישירות לאפשרות שלך להמשיך להתקדם בחלק שאחרי ה״דלת״.

סימתי את המשחק , ולא לא היה צריך את כל היכולות
אחרי הדלת האחרונה , רק חלק מהם
בכל מקרה המשחק טוב מאוד

הזכרתי כמה פגמים, אז אנשים חשבו שאני שונא את המשחק
וזה ממש לא נכון , המשחק מאוד טוב ונהנתי לשחק בו
היה יכול להיות טוב יותר עם היו מתקנים כמה דברים קטנים
אבל כמו שאמרתי מקודם , המשחק מומלץ לחובבי הזאנר
לחובבי אורי 1
מה שכן תקחו בחשבון שהוא הרבה יותר ארוך מאורי 1
לפחות זה ההרגשה שלי כי לא בדקתי בשעון
יאלה הגיע הזמן the outer world

חזרתי לשחק קצת בDirt Showdown שגם היום וגם כשיצא לא בדיוק התקבל באהבה אחרי ההצלחה של דירט 3 כי הוא היה קצר מאוד בלי הרבה תוכן אבל היה חסר לי קצת את תחושת הארקיידיות של המשחק ואחרי ששיחקתי גם בדירט 4 שלא היה כיף במיוחד, אני מקווה שדירט 5 יהיה דומה יותר ל3 ולשואודאון ויש תקווה כי הסטודיו שעושה אותו זה הסטודיו שעשה את Onrush ומוטורסטורם.

טיימינג זה הכל בחיים.

אז מצד אחד, אני משחק בימים האחרונים ב-The Last of Us Part 2. וזה פחות או יותר הדבר היחיד שמותר לי להגיד בנושא.

מצד שני, קיבלתי את המשחק פחות משבועיים אחרי שנולד לי ילד חדש, ובאותו יום בדיוק בו חזרתי לעבוד מהמשרד (אחרי העבודה מהבית בגלל הקורונה ועוד שבועיים "חופשת לידה&quot😉.

זה יהיה אנדרסטייטמנט מטורף להגיד שזה עניין די מתסכל. מצד אחד, לאסט אוף אס. מצד שני, כמות השעות שאני יכול לשחק בו בפועל נמוכה מאוד (יום שאני מצליח לשחק בו שעה נחשב יום מוצלח. והשעה הזאת, ברוב המקרים, אינה רציפה), וגם כשאני סוף סוף משחק אני עושה את זה כשאני מאוד מאוד עייף.

מצד שני, אני משחק ב-Last of Us, אז נראה לי שאין לי ממש זכות להתלונן.