במה אתם משחקים?

זה לא באמת צ'ק פוינט במובן הזה שאתה מתקדם במשחק וזה שומר, זה משהו בסגנון של נגיד הרגת אויב שניים ואז התגלית והרגו אותך, אז במקום שזה יתחיל מההתחלה זה מתחיל אחרי שהרגת את שניהם שוב ואז ככה אתה יכול לנסות שוב ושוב ואין באמת השלכות משמעותיות כי המשחק שומר לך על כל הריגה ולא באמת מעניש אותך על כל כישלון, בגלל זה התחושה היא זולה להתקדם ככה.

כן,אבל אם כבר נכנסים לדיון הזה תזכור שאתה מראש לא משחק ברמת קושי שעברה בדיקה קפדנית ונרחבת כמו זו שלאסקין.

אתה משחק על רמה שהופכת חלק מתיש ומעצבן למתיש ומעצבן אקסטרא.

האויבים שנשארו עדיין קשים לך זה לא רזידנט איוול 4 או מקס פיין ששינו את עצמם לגמרי ברגע שאתה מת והפכו לקלים/או קשים יותר.

וחוץ מזה סיימת את tlou 1 על הארד בלי עזרים באמת שאתה לא צריך להוכיח משהו למישהו.

אבל כמובן אם זה פוגם לך בהנאה ברמה שלא בא לך לשחק בדרך אחרת אז תשחק איך שמתאים לך אחי 😃.

אני אזכיר לך דבר אחד. כנראה שלא משנה כמה זמן תתקע על קטעים בTLOU2 כמעט ואין סיכוי שיש לך משחקים יותר טובים לשחק ששווים את המהירות.

אני חטפתי ספוילרים אחרת הייתי כבר בתוך TLOU2.

אני כבר בשלב שזה מייגע. עוד זירה עם אוייבים אנושיים. עוד זירה עם זומבים. עוד זירה עם אנשים. עוד זירה עם זומבים. הגיוון במשחק שואף לאפס. אני ממשיך להידהם כמה carbon copy ההמשך הזה. ככל שאני מתקדם יותר כך מתקבעת הרגשתי שזה משחק ההמשך הכי מאכזב ששיחקתי בחיי.

למשחק יש מערכת קרב טובה שדי מתפספסת בגלל טון המשחק של לחסוך במשאבים, אז הרצון הוא לצמצם את השימוש בתחמושת וכו'. אם המשחק היה בלי המגבלה הזו אז היה אפשר להנות ממנה יותר, אבל מצד שני לפעמים זה כיף להגיד 'חלאס, אני מתחיל להתחרע עם השאטגן'. אין 'קושי' אמיתי בקרבות. השאלה היא כמה סבלנות ומשאבים אתה רוצה להקצות כדי לעבור את זירת הקרב הנוכחית.
מערכת הצ'קפויינטים נדיבה, נדיבה מדי והופכת את השלכות המוות לשוליות. זה כמובן מצמצם את התסכול אבל גם את המתח והסכנה. מצד שלישי זה כן מעודד את השחקן להשתמש בטקטיקות ובאגריסביות שונות, בידיעה שלא תיענש ממש אם תמות באחד הנסיונות ההרפתקניים שלו.

אם כבר TLOU 2, האמת היא שככל שעובר הזמן מהרגע ששיחקתי בו אני נוטה יותר ויותר להסכים עם הקביעה של קאזז.
אני חושב שהוא מגזים, זה לא ההמשך הכי מאכזב בהיסטוריה וזה ממש לא משחק רע, אבל... הגיימפלי לופ שלו שמאוד מרשים בהתחלה, ממש לא מצליח להחזיק את הכל כי הוא לר ממש מתקדם, והסיפור לחלוטין לא מחזיק את המשחק.
כמו שאמרה אישה חכמה ממני בהרבה, "מה ששלו שלו", והמשחק הזה באמת עושה המון דברים מדהימים. ערכי ההפקה, תשומת לב לפרטים, סט פיסס ואפילו מערכת הגיימפלי הבסיסית, כולם כל כך מדהימים שצריך לראות כדי בכלל להבין עד כמה.
האם זה משחק טוב? סך הכל, כן. הטוב מתעלה על הבעיות. האם אני ממליץ עליו? חד משמעית, אין עוד דברים כאלה. האם זה TLOU 1 מבחינת האימפקט, הכמות שאני זוכר אותו, והרצון שלי לחזור או לראות דברים חדשים כאלה? אממ... לא.
וככל שעובר הזמן, ככה ה'לא' הזה יותר חד משמעי מבחינתי.

אני לא מבין, את התיאור של עוד זירת קרב עוד זומבים וכו' אפשר גם לאמר על הראשון, אפילו מערכת הצ'ק פוינט דומה ותמיד אפשר לעשות ריסטארט לכל השלב אם אתה רוצה להרגיש את הסטרס שבהפסד (זה בדיוק מה שדיברתי עליו פה עם גלאס), מבחינת גיוון הוא לא נופל בכלום מהראשון, את האמת הוא רק עולה עליו ואני לא רואה איך בנאדם סביר יכול לטעון שהראשון מגוון יותר.

הקרבות והגיימפליי בכלל טובים משמעותית מהראשון (למרות שאני שונא את הכלבים), מבחינת משחק הוא יותר טוב מכל בחינה.

הדבר היחיד שאני מודע לעד כמה זה משמעותי במשחק כזה זה שהעלילה לא באותה הרמה, למרות שאני לא הגעתי לקטעים הבעייתיים (אני מנחש) זה כבר עכשיו ברור שהמסע של המשחק הראשון היה אומנם פשוט יותר עלילתית אבל יותר נוגע בסופו של דבר.

נכון את הראשון שיחקתי בלי מצב שמע על הרמה הקשה, כנראה היתה לי יותר סבלנות אז כי היום אני משתמש במצב שמע חופשי 😃

בכל אופן אני לא שולל שכן אשתמש בצ'ק פוינט בעתיד, צריך למצוא את האיזון בין אתגר להתקדמות זורמת.

קוראים לזה נורמל 😃 ואם אתה חייב את האקסטרא אתגר תרים את רמת הקושי בקרב האחרון או קרבות שמרגישים לך משמעותים.

ברור לי שאני מדבר מתוך אידיאולוגיה שמשחקי סינגל זה להירגע בסבבה בערב עם המזגן והקפה והמולטיפלייר זה כשאני רוצה אתגר.
(רואה גם אני עברתי שינוי 😉

בסופו של דבר מה שלא נגיד נעשה.. הנורמל זו הרמה שתכננו סביבה את הכלבים האלה.

מסכים שהגיימפלי טוב משמעותית, זה של הראשון הוא סביר בשיאו. עם זאת מילת המפתח היא אורך. המשחק הראשון הוא חצי מהאורך של השני, והאם הגיוון הוא פי 2? בוא לא נגזים, המשחק השני בהחלט מגוום יותר אבל לא במימדים האלה. אם המשחק השני היה נגמר אחרי 15 שעות הייתי אומר שזה מאסטרפיס למרות הסיפור (כמו שהראשון הוא מאסטרפיס למרות הגיימפלי), אבל בערך מנקודת האמצע זה נמרח, ונמרח, ו-נ-מ-ר-ח...
כן יש רגעים טובים מאוד ש'שווים' את זה, שוב, זה בהחלט משחק טוב כחבילה כוללת. אבל זה לא מאסטרפיס. לפחות 50% מזמן המשחק שלי בחצי השני של המשחק הייתי חסר חשק.
אם נגיד את האמת, הבעיה העיקרית היא שכמו הראשון זה משחק שנשען על הנרטיב שלו בצורה מוחלטת. האורך שלו, ושתסיים תבין, נובע לחלוטין מהנרטיב ומהפואנטה של המשחק. הבעיה היא שהנרטיב ממש לא ברמה של הראשון, וגיימפלי טוב יותר לא מצליח להרים אותו לאותו מעמד של הראשון.
זה משחק שמכל מפיצה אחרת כנראה הייתי מדבר בצורה שונה, ברגעים הכי קשים שלי איתו הייתי נותן לו 8.5, כן? זו לא קטסטרופה.
אבל בעיקר כעל שעובר הזמן אני גם מבין שזה לא TLOU הראשון, וגם עם גיימפלי עדיף זה פשוט משחק פחות טוב.

הגיימפליי עדיף, אבל לא עדיף ברמה שמצדיקה את הזמן שעבר מהמשחק הראשון. לא ברמה שמצפים מהמשך generation-defining כביכול. לא ברמה שלא כל מפתח סביר (ושחקן מנוסה) יכלו לחשוב להוסיף. זה לא משחק שדוחף קדימה בגיימפליי. הוא נח על זרי הדפנה פלוס שיפורים ותוספות לחלוטין סטנדרטיות.

כשאתה עושה פחות או יותר אותו הדבר כמו לפני 7 שנים ומאריך את משך המשחק משמעותית - התוצאה היא במכלול שלשחק את TLOU1 אז היה יותר מעניין מלשחק את TLOU2 היום.

כאילו, נראה לי שבמערכת הניגון בגיטרה הושקעה יותר תשומת לב ועבודה מאשר כל תוספת משחקיות שראיתי עד כה במשחק. בכיף הייתי משלם על משחק שלוקח את המערכת הזו + מודים שמציגים לך את התווים של כל שיר שאתה רוצה (אולי כלי שיהפוך MP3 לסדר תווים?). סוג של גיטר הירו חדש.

ובמידה שלא ממתין לי פרץ גיוון, למשחק הראשון יש יותר גיוון בסביבות. ערים, ביובים, רכבתות תחתיות, איזור סכר, אוניברסיטה, בית חולים, איזורים מיוערים וכפריים. מבנה עונות השנה של המשחק הראשון היה מצויין.

אני לא מסכים עם הרבה דברים שנאמרו כאן אבל לכל אחד יש את התובנות שלו.
רק ספציפית לגבי הסביבות, אני לא רואה איך אפשר להגיד שלמשחק הראשון יש יותר גיוון... נראה לי שאובייקטיבית זה פשוט לא נכון.

אני גם לא מסכים עם כל מה שקאזז אמר אז אני אדגיש שלא להצמיד את המילים שלו אלי 😃. הסביבות בהחלט מגוונות, אם כי בעיקר שווקא בחצי השני. מערכת העונות בהחלט הייתה מעניינת בראשון, אבל גם לשני יש את הדברים שלו.

בכל מקרה זה משחק בהחלט מיוחד ומעניין, והסיבה שאני עדיין לא כתבתי עליו מעין 'ביקורת' מלאה כביכול היא כי אני משנה את דעתי עליו בערך בכל פעם שאני חושב עליו. כרגע אני הולך ומתרחק ממנו ככל שעובר הזמן וזוכר איכשהו בעיקר את הרע, אבל ברור לי שהיו המון רגעים אדירים שפשוט אין בשום משחק אחר.
אח, איזה משחק מפלג ND הצליחו לעשות... אפילו עם עצמי אני לא מצליח להסגר עליו.
מבטיח לכתוב עליו כמו שצריך כשאצליח להבין לגמרי מה אני חושב 😃.

ככל שהזמן עבר מאז שסיימתי אותו - התנדנדתי כמה פעמים, אם כשסיימתי אותו חשבתי שזה משחק של 9.5, אחר כך ירדתי קצת לאיזור ה-8.8, ואז בחזרה ל-9.5 ואפילו קצת מעל, עכשיו אני איפהשהו באיזור ב-9.2 😃
אין שום ספק שהמשחק יותר טוב מהמשחק הראשון בפחות או יותר כל קטגוריה מלבד הסיפור, שהוא שנוי במחלוקת אבל הרבה, הרבה, הרבה יותר מקורי ומורכב מהראשון. לטובה ולרעה. המשחק הזה הוא יצירת מופת שנועדה לעצבן, לזעזע ולהעציב אותך 😛 אולי מלבד להוריד איזה שעתיים-שלוש מהחצי השני - לא הייתי משנה בו כלום, גם לא בעלילה. אני מת לשחק בו כבר פעם נוספת אבל אני אחכה עם זה קצת... עוד מעט אני ואשתי נסיים איזו סדרה שהתחלנו ואז אני אתן לה לשחק בזה בזמן שאני אצפה, ואולי אעזור במקומות מסויימים אם היא תהיה תקועה, אבל את הריצה הבאה שלי אני אעשה בטח רק בפס5. ואין לי ספק שאחזור אליו, כמו עם GOW. בקלות אלו 2 המשחקים הכי טובים בדור הזה עבורי, אולי מלבד OW אבל זו חוויה מסוג אחר לגמרי.

לגבי הגיוון בסביבות - יש משהו בזה כי רוב המשחק באמת משוחק באותה עיר ועם אותו מראה שכה אופייני גם למשחק הראשון, אבל יש בהחלט כמה וכמה וכמה קטעים מגוונים שבעיניי הרבה יותר ממפצים על זה.

הוא מדהים,אבל הוא כל כך התיש אותי שלא שיחקתי כלום מאז שסיימתי אותו 😐 אני ממש רוצה לנסות כבר את Outer Wilds אבל אני לא מצליח להביא את עצמי לשחק בו.

כל העונות מיוצגות גם במשחק השני, וכך גם כל סוגי האקלים בערך. כל הסביבות שהוא ציין מיוצגות גם במשחק השני מלבד אולי מבנה ספציפי כמו אוניברסיטה, אבל יש לזה תחליפים רבים אחרים ככה שאני באמת לא מבין על מה אתם מדברים. אני לא הרגשתי בשום שלב במשחק שאני נמצא באיזה מקום שחוזר על עצמו גם שאני כביכול באותה סביבה במובן הפשוט של העניין, כי המבנים השונים והמיקרו פרטים תמיד היו מאוד מגוונים.

כן, אבל הקטעים המגוונים הם יחסית קצרים, לא רוצה להכנס לזה בדיון פתוח כי זה מעט ספויילרי, אבל רוב המשחק כן מתרחש בסיאטל באותה עונה, וברוב המקרים זה די נראה בערך אותו כיוון אמנותי, ברור שבכל מקום יש את היופי שלו וההשקעה המטורפת וחסרת התקדים של ND, אבל זה עדיין מקומות עם בניינים גבוהים מכוסים בדשא באותה עונה, אז אם מתעקשים להתעלם מהעובדה שהסביבה עדיין יכולה להיות מגוונת ומושקעת בטירוף למרות התנאים האלה - אפשר לטעון שזה "חוזר על עצמו".

אז תכריח את עצמך... פשוט תפעיל אותו היום, החוויה כל כך שונה מTLOU2 ובעצם כל משחק אחר - שאתה תשכח מהכל במהרה ותהיה שקוע במערכת השמש שלך 😃
אגב, על מה אתה מתכנן לשחק אותו?

בדיוק ראיתי לאחרונה שוב את intestellar ונפתח לי התיאבון למשחק שיוכל להעביר חלק מהתחושה שהסרט נותן,היית אומר שOuter Wilds מתאים? מתכנן לשחק על המחשב.

אני לא חושב שזה יושב בדיוק על אותה נקודה... אבל זה כן משחק של "הדברים הגדולים באמת ביקום", במידה מסויימת, אז אולי כן 😃
מה שכן, המשחק דורש סבלנות. במיוחד השליטה שלו, אבל אל תדאג - אחרי כמה שעות אתה כבר תהיה מומחה. בגלל זה כדאי שהישיבה הראשונה איתו תהיה לפחות שעתיים-שלוש.
ואני מקווה שאתה יודע עליו כמה שפחות, אני אישית נכנסתי אליו מבלי אפילו לדעת את ה"קטע" המגניב והמוכר שלו, וזה היה אדיר לגלות אותו לבד.
לגבי המחשב - אני אישית חושב שהוא הרבה יותר מתאים למסך גדול, יש שם קטעים מטורפים, שלדעתי קצת מבוזבזים על המסך הקטן.
אבל בכל מקרה אני מקווה שתשחק בו לפחות עם בקר ולא עכבר+מקלדת, הוא נבנה לזה, והם גם ממליצים על זה כשאתה מפעיל את המשחק, ובצדק.

אוווו כן, לך על זה. משחק חסר כל פוליש ובו בזמן מדהים ברמות אחרות. הדבר היחיד שמבאס אותי הוא שנינטנדו לא עשו אותו, outer wilds + נינטנדו היה שווה לאחד המשחקים הכי טובים ever.

בנוגע לאינטרסטלר, אולי הקונספט לא ממש דומה אבל יש משהו באוירה שם שלפעמים מרגישה כמעט כמו ״אני לבד בvoid״ ובשילוב עם המוסיקה וה-art המיוחד זה יוצר חתיכת חווית חלל מדהימה.

גם כשהוא לא משחק של נינטנדו הוא הצליח להתברג לTOP 10 של כל הזמנים שלי.
הייתי משלם עכשיו 60$ כדי לשחק בו שוב בגרפיקה עדכנית לדור הבא, בתנאי שיוסיפו גם עוד כוכב לכת... 50 דולר בלי שום תוכן חדש 😁

סבבה אבל גם רוב המשחק הראשון מתרחש באותה עונה עם אותו אקלים ואותו סגנון אומנותי.. יש שם קטע קצר מאוד עם גשם וקטע פחות קצר עם שלג, אבל רוב המשחק הוא לא כזה.
ולפחות לטיעון של גיוון בסביבות אין ממש חשיבות לכך שהמשחק מתרחש ברובו בסיאטל לעומת בוסטון, פיטסבורג ומה שזה לא היה במשחק הראשון, כי יש ב tlou2 קטעים עירוניים עם בניינים גבוהים שהיה רק קמצוץ מהם במשחק הראשון ויש שם גם קטעים עם בניינים גבוהים פחות באיזור פרוורי יותר שמזכירים את המשחק הראשון, ויש גם דברים אחרים שאין בכלל במשחק הראשון. זה שהכל קורה באותה עיר לכאורה זה לא באמת משנה.
נראה לי שמה שאתה לא לוקח בחשבון זה שהמשחק השני בערך כפול באורך שלו.. אז הרבה מהקטעים שאתה מגדיר "מגוונים" ונראים לך מאוד קצרים, הם לא בהכרח יותר קצרים מהמקבילה שלהם במשחק הראשון (לפעמים הם גם ארוכים יותר), הם פשוט קצרים במסגרת של tlou2 שהוא , כאמור, משחק הרבה יותר ארוך.
למרות שגם ככה הוא מדבר גם על איזורים מאוד ספציפיים כמו רכבת תחתית, שהיה קטע קצר של 5 דקות במשחק הראשון, במבנה עם כמה חנויות וכמה ספסלי ישיבה, שאין בו בהכרח משהו יוצא דופן ביחס לכל מבנה עירוני אחר, ואם זה המדד אז אפשר להביא המון דוגמאות כאלה מהמשחק השני ולצעוק diversity.

בקיצור, אתם טועים😃

דווקא זכור לי אחרת מהמשחק הראשון, שהיה יחסית מאוזן בין העונות, אבל יכול להיות שאני כבר לא זוכר אותו מספיק טוב.
ושוב, זה לא שאני מסכים איתו, אני פשוט כן מבין איך אפשר לעוות את המציאות כדי לכנות אותו כך 😃

הסיפור מחולק לעונות אבל איזה משמעות יש לזה מבחינה ויזואלית? יש קטע קצר מאוד עם גשם בלילה שאתה בורח עם טס והילדה בתחילת המשחק, ויש את הקטע בשלג שג'ואל פצוע ואתה משחק עם אלי שהוא באמת הרבה יותר משמעותי והיוצא מן הכלל. אבל רוב המשחק? אין לזה משמעות ויזואלית גדולה לאם מדובר בסתיו, קיץ או אביב, בניגוד אגב למשחק השני כאשר יש מזג אוויר סוער או חורפי שמתבטא בכל מיני אלמנטים ויזואלים שנותנים וייב אחר לגמרי מהאיזורים הקיציים או שמשיים יותר. יכול להיות גם שזה עניין טכנולוגי, דברים שהם יכלו לתרגם בצורה טובה יותר במשחק השני (ערפל, למשל), אבל כך או כך התוצאה היא שלמשחק הראשון יש טון ויזואלי יותר אחיד ולכן כל הדיבור על זה בהקשר של גיוון לא ברור לי.

ניצחתי את ה lord of cinder! כולי רועד בידיים... לא חושב ששיחקתי ככה קשה מאז שאני בן 14 או משהו.

מזל טוב! וזו, זו בדיוק התחושה שהופכת את דארק סולס לסדרת משחקים כל כך מצליחה😃. כמובן שזה לא הכל, משחקים קשים יש אבל העיצוב של השלבים והעולם, וכמובן הבוסים והאויבים ביחד עם הכל יוצר חבילה מדהימה, אבל ההרגשה הזו שאתה מתאר עכשיו היא בסיס ההצלחה של הסדרה.
אני מניח שניצחת את הAbyss Watchers, אני צודק? זה בוס נהדר (שכולו קריצה אחת גדולה לאחד הבוסים המיתולוגיים והזכורים מהמשחק הראשון - Knight Artorias the Abysswalker, אבל אני מניח שזה עבר לך מעל הראש), ובכל זאת הייתי אומר שהוא אולי מגרד את הטופ 5 מבחוץ במשחק הזה.
יש לך עוד המון בוסים אדירים בהמשך, כולל האהוב עלי בכל הסדרה 😃.