הבן אדם עסק בבידור והוא בהחלט מטפח דימוי וולגרי שבינתיים שירת אותו לא רע אבל אחוז ניכר מהדברים שאתה מתייחס אליהם נאמרו בהומור ו/או עוותו על מנת להציג אותו באור שלילי ואותם פוליטיקאים שהוא השפיל, הם פוליטיקאים שהשפילו אותו כשפוליטיקה זו אמנות הצביעות (ע"ע פגישה הלבבית שלו עם אובמה יום אחרי הבחירות).
לעניין ההגיון מאחורי ההצבעה לטראמפ והסיבה שהאוונגליסטים "נהרו לקלפיות" עבור מועמד שמייצג דמות כל כך רחוקה מהאידיאל שלהם, צריך להקשיב להם ולשמוע מה מטריד אותם. למשל, סוגיית הנישואין החד-מיניים שנכפתה על הקהילות שלהם ואיום שאם הכנסיות שלהם יסרבו לערוך נישואין חד-מידיים, יוטלו עליהם סנקציות כלכליות. הם חרדים עד מאוד לדמותו של בית המשפט העליון בעשורים הקרובים (בארה"ב מינוי השופטים לעליון הוא פוליטי לחלוטין ובסמכות הנשיא והוא ממנה אותם בהתאם להשקפת העולם שלהם כשהמינוי הוא לכל החיים) והם מודאגים משורה ארוכה של נושאים נוספים כך שמבחינתם קדנציה נוספת של נשיא דמוקרטי היא עניין בלתי נסבל (בכלל זה, אגב, גם היחס לישראל). יש ציטוט יחסית מפורסם שאומר שהתכונות שמאפיינות מנהיג מוצלח הן לא בהכרח התכונות שאתה מחפש שיהיו לבן הזוג של הבת שלך או לחברים הקרובים שלך וזה גם מה שהם רואים בטראמפ, אדם שרחוק מלהיות מושלם אבל כזה שמגלם סיכוי טוב לנער את המערכת לכיוון הרצוי מבחינתם. מעבר לזה, הבחירה בטראמפ על פני קלינטון לא היתה מטופשת בשום צורה שהיא (בדיוק כמו שבחירה הפוכה בקלינטון גם היא לא היתה מטופשת) - יש פה בחירה לגיטימית בין אידיאולוגיות ותוכניות פעולה שונות. אני לא יודע אם יצא לך לשוחח עם אמריקאים מהזן השמרני ו/או אוונגליסטים. יש להם ראיה שונה לגבי האחריות של האזרח במדינה והאחריות של המדינה כלפי האזרחים (בודאי כשזה נוגע לממשל הפדרלי שהוא בבחינת רע הכרחי עבורם). זו השקפת עולם שונה ממה שאנחנו מכירים אבל יש לה הרבה מאוד הגיון משלה - האמריקאים לא יותר מטומטמים משום עם אחר.
אם נחצה את האוקיינוס אז לא ניתן לקבוע אם הברקסיט זה טעות או לא. את זה רק העתיד יקבע. אם למשל מחר בריטניה חותמת על הסכם סחר עם ארה"ב, הכלכלה האמריקאית מתאוששת וזו האירופאית ממשיכה לדשדש אז הברקזיט היה יציאה גאונית. אם האיחוד האירופאי יתפורר עוד כמה שנים אז זו שוב היתה יציאה גאונית. רק העתיד יקבע וקווי הדמיון בין הברקזיט לבין הבחירות בארה"ב הם בהחלט רבים: דלגיטימציה גורפת וקיצונית של התקשורת המוסדית והשלטון כלפי הצד שמנגד, הציפיות בערב שלפני מול התוצאות בבוקר, הבחירה בבדלנות כלכלית תוך דחיה של הסכמי סחר בינלאומיים, ילדים שחושפים את אינפנטיליות שלהם ודורשים שיוחזר גיוס החובה לאלתר ועוד.