נושא ה-ppוליטיקה הרשמי

אבל אני לא אמרתי שפלוסי ושומר עוינים, ניסיתי להדגים את הסחף האנטי-ישראלי במפלגה הדמוקרטית ולאן היא צועדת. אני לא חושב שפלוסי או שומר הפכו לשונאי ישראל, ברור שזה היה פוליטי שהם נאמו בג'י סטריט כמו שזה היה פוליטי כאשר הם לא הצליחו להוציא מסמך שמגנה אנטישמיות או גוננו על חברות הקונגרס המאוסות שלהם, אבל כאשר 8 מועמדים דמוקרטים החרימו את אייפאק זה רק מראה מי בתוך המפלגה הדמוקרטית צריך להתפשר יותר על האידיאולוגיה מטעמים פוליטיים, וזה בהחלט לא הפלג של חובבי ציון.

רק להזכיר לך שלפני הבחירות הראשונות של אובמה הוא הגיע לאייפאק ונשא שם נאום פרו ישראלי שדיבר על ירושלים כבירת ישראל ועל כך שהיא חייבת להישאר מאוחדת, היום מועמדים דמוקרטים מדברים על כך שישראל גזענית ומפרת זכויות אדם בשביל לפחות לנסות להיבחר בפריימריז שלהם, אז הייתי אומר שדברים השתנו קצת ב 12 שנים האחרונות בקרב המצביעים הדמוקרטים והפוליטיקאים שלהם נוהגים בהתאם.

ושם אמצעי חוסן, זה גם היה חתיחת נטל רק 7 שנים אחרי 9/11.

אני לא חושב שיש סחף כזה.
היום האינטרנט מביא את כל השוליים הקיצוניים לכל בית בעולם והיריבים הפוליטיים מנסים להדביק כל קיצונות למיינסטרים של המפלגה היריבה לצרכי קמפיין. זה גם המקור לטענה שלך לגבי 8 מועמדים דמוקרטיים שהחרימו את אייפאק (נטענה על ידי מייק פנס בנאום שלו באייפק), למרות שרק סנדרס טען שהוא לא משתתף בגלל חוסר התאמה אידיאולוגית.

תמיד היו במפלגה הדמוקרטית גורמים אנטי ישראליים (כולל שני נשיאים כאלה) וגם במפלגה הרפובליקנית היו גורמים עוינים למדי (כולל ממשל לעומתי מאוד בדמות זה של בוש האב).
לגבי הגורמים במפלגה הדמוקרטית שחייבים להתפשר על האידיאולוגיה מטעמים פוליטיים, הרי רק עכשיו היו לך 8 שנים של ממשל אובמה להווכח בזה שהטענה שלך לא נכונה.

נכון זה לא מדויק להגיד שכל השמונה החרימו, קמלה האריס למשל היא כן פרו ישראלית להערכתי והיא כן נפגשה עם אייפאק במקומות אחרים אבל בגדול זה לעשות קצת הנחה לעצמך לא להבין למה חלק הגיעו לג'י סטריט אבל לא הגיעו לאייפאק, שפעם היה נחשב למשהו ששום פוליטקאי לא יכל היה לוותר עליו, הם הרי לובי הרבה יותר חזק מג'י סטריט. וורן למשל הוזמנה ולא הגיעה (לג'י סטריט היא טרחה לשלוח סרטון שמבהיר את העמדות שלה) וגם לא נפגשה איתם בוושינגטון ככה שאפשר להניח בביטחון שגם היא במחנה החרם. לא חושב שאפשר להתייחס לוורן או סנדרס כאילו הם מספר 33 בליכוד. זה לא שוליים, הם מייצגים מחנה משמעותי במפלגה הדמוקרטית. לדעתי אתה מפספס איך הדור הצעיר, הליברלי, תופס את ישראל וכמה זה הפך לרעיל. השינויים הדמוגרפים, השינויים בתרבות, התעמולה הערבית והפרוגרסיבית שהביסה אותנו, שמונה שנים של אובמה שהוא סוג של סמל עבור המון אמריקאים, יש לזה הרבה סיבות - אבל כל הסקרים שנערכו בנושא מלמדים שבסיס התמיכה הכי נמוך של ישראל הוא בקרב קבוצות הגיל הצעירות וזה משהו שאני חושב שאנחנו מתחילים להרגיש, גם פוליטית.

כשאתה מחרים מישהו למטרות רווח אז אתה טורח להבהיר את זה בשביל לזכות ברווח. כך במקרה של סנדרס.
וורן לא הוזמנה לדבר באייפק אלא להשתתף בפאנל והיא לא היתה מעוניינת. הדוברת שלה שמרה על עמימות מוחלטת כשהיא נשאלה בעניין על מנת שלא להתעמת עם אף אחד מהצדדים. זה לא חרם אלא יותר כמו נסיון לא להרגיז אף אחד.

אני לא חושב שוורן היא חברה ואני לא חושב שסנדרס הוא חבר אבל לגבי סנדרס כבר הראתי כאן בעבר שהוא היה מוכן להתעמת עם תומכים שלו בפומבי על מנת להגן על ישראל מפני הטיעונים שלהם אבל הוא זקוק לציבור הקיצוני הזה, שתומך באג'נדה הסוציאליסטית שלו, בשביל לזכות בפריימריז וישראל היא כרגע כלי עבורו.
וורן תמכה בתוספת התקציב לכיפת ברזל (שאובמה התנגד אליה בחריפות) והתבטאה בחיוביות בכל מה שקשור למצב הגיאואסטרטגי שלנו. כרגע הדיבורים שלהם הם בעיקר סביב ספין הבחירות של נתניהו לסיפוח הבקעה (שאף אחד בארץ ובעולם לא תופס כרציני) והשאלה אם הם "יענישו" את ישראל דרך ה"סיוע" הבטחוני. משום שזה לא סיוע ומשום שההסרה שלו היא לא עונש אז זה פשוט דיון מצחיק. בכל מקרה, כמו שאני מבין את הדברים, גם וורן וגם סנדרס הם פחות בעייתיים מאובמה.

לגבי הדור הצעיר והליברלי אז לא. יש דיון שלם שאפשר לפתח סביב ניצול ילדים/נערים לצרכים פוליטיים ודתיים בעבר ובהווה אבל אותה קבוצה צעקנית ("גרטות&quot😉 שמנוצלת על ידי הגורמים ה"פרוגרסיבים" מעוררת בעיקר גועל ופוגעת בעיקר בציבור הצעיר הזה (https://www.youtube.com/watch?v=W4D3fwQBZeY) שלא ילך איתם בעתיד.
אנשים צעירים נוטים לגדול ולהתבגר ומערכות יחסים בין מדינות מבוססות על אינטרסים ולא על צרחות של כמה עשרות ילדים פריבילגיים במהלך התקף הטנטרום היומי שלהם. זו גם הסיבה שאובמה וקרי חידשו את ה"סיוע" הבטחוני לישראל, למרות סט האמונות האסכטולוגיות הפרטי שלהם ומערכת היחסים האיומה שהיתה להם עם ישראל.
בסה"כ, התמיכה של האמריקאים בישראל היא גבוהה מאוד, בכלל זה בקרב אמריקאים עצמאיים (שלא מזוהים פוליטית) ואי אפשר לזהות מגמת ירידה (הערכים די יציבים לאורך הרבה שנים). גם בקרב הדמוקרטים הליברלים התמיכה בישראל גבוהה בהרבה מהתמיכה בפלסטינים.

כשהדמוקרטים הצעירים גדלים, הם גדלים להיות דמויות כמו אובמה, קרי, סנדרס, קורטז, וורן, אומאר וטאליב. וכן, יחסים מושתתים על אינטרסים, אבל האינטרסים מושתתים על תפיסת עולם. יחסי טראמפ לישראל שונים בתכלית מאלה של אובמה, בלי שום שינוי מובנה באינטרס של ארה״ב כאומה. נטו עניין של השקפת הנשיא. ואת הסיוע המורחב לישראל אישר הקונגרס. אובמה שאף בעיקר להפחית תקציבים.

בקשר לצעירים, אני לא חשבתי על הפרוגרסיבים המטורללים ביותר שדיברתי על צעירים ליברלים. ברור שאמריקה עדיין מדינה פרו ישראלית סה"כ, המספרים שלנו בקרב הרפובליקנים הם בשיא בשנים האחרונות. אבל בקרב דמוקרטים ליברלים (בניגוד לדמוקרטים מתונים/קונסרבטיבים) המספרים כמעט זהים בין התמיכה בישראל לבין התמיכה בפלסטינים, ואני מעריך שזאת הקבוצה שכוללת הכי הרבה מיהודי ארה"ב ואלה בוודאי מגדירים את עצמם פרו ישראלים אבל סך העמדות שלהם זה מרצ שמאלה, כלומר לא באמת פרו ישראלים, לא איך שרוב הישראלים תופסים את זה בכל אופן, מבחינת הביטחון שלהם, ההבנה של השכונה שהם נמצאים בה, הסוג מדינה שהם רוצים לחיות בה וכו'. גם אם רבים מהם בכנות מאמינים שהעמדות שלהם זה מה שטוב לישראל מבחינת תכלס הפרו ישראליות שלהם לא מסתכמת ליותר מידי אפילו בענייני ביטחון שהכי בקונצנזוס, וראינו את זה בהסכם הגרעין כאשר הם עמדו עם אובמה ולא עם ישראל. אגב הסכם הגרעין, זאת הייתה הסיבה שאובמה העביר את חבילת הפיצויים הנדיבה, זה היה חלק מהמאמץ שלו להעביר את ההסכם. בכל זאת, שיחרר לאירנים 150 מיליארד דולר וגרעין תוך 8 שנים, הוא היה חייב לאזן את זה קצת בשביל לקבל את התמיכה של חברי הקונגרס.

אתה חושב שהסרת הסיוע הביטחוני זה לא עונש, גם פייגלין, גם ביבי אמר משהו פעם על הצורך להתנתק מהסיוע האמריקאי ובכל זאת כראש ממשלה חתם בשמחה גדולה על מה שאובמה הביא לו, אבל המון אנשים אחרים וטובים חושבים הפוך. אפשר להתווכח על זה אבל זה לא רלוונטי בעיני, כך או כך אני משוכנע שסנדרס ווורן רואים בזה מקל רציני וזאת הנקודה. בנינו המקל האמיתי זה סנקציות כלכליות והגב במועצת הביטחון, ומי שרוצה לפגוע בנו, יכול להגיע גם לשם. עדיף לא לבחון את זה, כי אני באמת לא מצליח להבין מאיפה אתה שואב את כל הקרדיט המוגזם לסנדרס מלבד אותו סרטון מדובר, יש כל כך הרבה עדויות אחרות שסותרות את זה שקשה להאמין עליו אחרת. יעני מה יש באובמה שעושה אותו לגרוע מסנדרס? יש משהו שהוא עשה לנו שסנדרס לא היה חותם עליו לדעתך? בקשר לוורן, אם הייתה רוצה לצאת בסדר עם כולם לא הייתה מאיימת עלינו שכל האופציות על השולחן כמו איזה אבו עלי. אגב, ביידן אמר היום שהאיומים של המתחרים שלו על ישראל הם שערורייה. הוא גם קרא לביבי נשיא.. האיש לא לגמרי אפוי😃
בכל מקרה אינטרסים יכולים להשתנות מהר, סה"כ התמיכה בישראל היא בעיקר שריד של מדיניות מתקופת המלחמה הקרה, ארה"ב כנראה תשרוד גם בלעדינו. המזל שלנו זה בעיקר ה 90 מיליון אוונגליסטים תכלס.

אינטר, ליברלים דמוקרטים לא גדלים להיות פאנאטים מוסלמיים דוגמת אילהן עומאר או נציונליסטים ערבים מטורללים דוגמת ראשידה טלייב. הם גם לא גדלים להיות דוגמניות לטיניות פוטוגניות עם מוח קרש שמתבלבלות בזמן הקראת מסרים מדפים, דוגמת AOC. הם אפילו לא גדלים להיות מונוליתים עם שפתיים זזות, שננטשו על ידי האבא הקנייתי מוסלמי שלהם, נגררו עם הקראש הבא של האמא למדרסות בג'קרטה, נאלצו לעבור לגור אצל הסבא/סבתא הלבנים שלהם בקצה הפריפריה הפולינזית וסיימו באורגיות של מטיף מטורלל ואנטישמי בסאות' סייד של שיקאגו. בשנים האחרונות קיימת אופנה אינפנטילית בקרב הקבוצה הליברל דמוקרטית השבעה והמשועממת של לסגוד לכל מני דמויות הזויות משולי החברה אבל זו אופנה, הדמויות האלה לא גדלו בקבוצה עצמה וגם לא באמת מזדהות עם הערכים של הקבוצה הזו.
טראמפ מתייחס לישראל כבת ברית בעוד שאובמה ראה בישראל frienemy אבל השינוי ביחסים בין המדינות הוא לא 180 מעלות אלא יותר כמו 20-30 מעלות ולא ראיתי שטראמפ פוצץ אותנו בתקציבים נוספים.

עידן, 58% תמיכה בישראל מול 36% תמיכה ברשות הפלסטינית (ורק ברשות, לא בחמאס או ב"cause" פלסטיני) בקרב דמוקרטים ליברלים:
https://news.gallup.com/poll/247376/americans-not-liberal-democrats-mostly-pro-israel.aspx
ז"א שרוב הדמוקרטים הליברלים תומכים בישראל, יש הפרש עצום בין התמיכה שלהם בישראל לתמיכה שלהם ברשות הפלסטינית וזה עוד בציבור הכי הכי אנטי ישראלי ופרו פלסטיני.

אובמה לא נתן לישראל כלום ושום דבר. לישראל היה הסכם של עשור עם ממשל בוש ולפניו היו הסכמים דומים עם ממשלים אחרים כשארה"ב מעבירה לישראל את הכסף הזה כבר עשרות שנים במסגרת של יחסי קח/תן שבהם, בין היתר, ישראל מארחת תשתיות של הצבא האמריקאי, נותנת לאמריקאים גישה לפיתוחים טכנולוגיים צבאיים ווטו על ייצוא בטחוני למדינות שלישיות. אובמה אפילו לא העלה את הסכום בדולר, הוא פשוט הצמיד אותו למדד האמריקאי על פני העשור שעבר מאז ההסכם שלפניו.
הסיוע הזה לא נחוץ לישראל מבחינה כלכלית (פחות מאחוז בודד מהתל"ג) והוא עוד ניתן כסוביסדיות לתעשיה האמריקאית כשהערך האמיתי שלו עוד נמוך באופן משמעותי. גם ישראל וגם ארה"ב יכולות ליזום ניתוק של היחסים אבל לשני הצדדים יש אינטרס רחב מאוד להחזיק את היחסים האלה איתנים. וורן וסנדרס מדברים כרגע לבסיס התמיכה הקיצוני שלהם. אין להם רקורד עוין במיוחד והפאסון האנטי ישראלי שהם מציגים מקוטלג אצלי בתור הצגה לצרכי פריימריז ולא השקפת עולם מדינית. הם לא רון פול, פאט ביוקנן, זביגנייב בז'ז'ינסקי ואובמה. הם בטח ובטח לא ג'רמי קורבין ואפילו לא ג'רמי האנט.

בכל מה שקשור לאובמה, נזכיר שאובמה רץ לבטל את ההסכם של שרון ובוש/אברמס בנושא ההתנחלויות, נתן לאולמרט אולטימטום אלים בעופרת יצוקה, העיף את מובארק והמליך את מורסי והאחים המוסלמים, שיקר בפומבי ובאופן משתמשך לגבי ההסכם עם איראן ועדכון ישראל לגביו ושיקר בפומבי לגבי ההחלטה באו"ם. אני נותן גם לסנדרס וגם לוורן קרדיט שהם אנשים הרבה יותר מנוסים וגם יותר חכמים מאובמה. הדברים האלה שלהם, כמו הדברים שביידן אומר, הם במסגרת אותו קמפיין של פריימריז פנימי.

אני מכיר את הטון והמנטליות של "אוי ואבוי מה יהיה אם" אבל אנחנו לא שם. לא מדינית, לא כלכלית ובטח ובטח שלא צבאית. איראן עלובה ופרימיטיבית עושה כאבי ראש עצומים לחצי עולם. חצי נוסף מבוהל מכל תזוזה של הפסיכי מפיונגיאנג. בניגוד לאיראן וצפון קוריאה, ישראל היא מדינה ידידותית וצפויה, עם רציונל מאוד ברור שתורמת תרומה עצומה ליציבות והבטחון העולמי. יש לה אינטרסים מדרג א' שלא עולים בקנה אחד עם אינטרסים מדרג ז' של מדינות מסוימות בעולם אבל ברור לכל העולם שמתיחה חזקה מדי של החבל מול ישראל נושאת בחובה פוטנציאל זעום במיוחד ל"שיפור" מבחינתם, לצד פוטנציאל נזק גבוה בהרבה. זה מה שהחזיק את אובמה, זה מה שמחזיק את האירופאים והרוסים וזה לא הולך להשתנות.

יש משהו עקום בהשוואה בין ישראל לרשות הפלסטינית, למרות שזה נשמע פחות סימטרי ההשוואה צריכה להיות בין ישראל לפלסטינים לדעתי. אבל לא משנה, תסתכל בלינק שהבאת על הנתונים של הסימפטיה של הדמוקרטים-ליברלים והפסקה מתחת לגרף, זה נראה לי הרבה יותר רלוונטי לתמיכה או התנגדות לכל מיני צעדים שיכולים לפגוע בנו. וכבר אמרתי איך ז'אנר מסוים של פרו ישראליות עדיין מבקש ממך בסופו של עניין להתאבד כך שיש לאהדה הזאת מעט מאוד משמעות מבחינת האינטרס הישראלי. גם ג'י סטריט "פרו ישראלים".

כל מדינה שנייה מארחת תשתיות של הצבא האמריקאי בשטחה וארה"ב בכל זאת לא מפנקת אותם בכמעט 4 מיליארד דולר בשנה שהם כ 20 אחוז מתקציב הביטחון השנתי של ישראל. אני מכיר את הגישה המאוד ישראלית של לקחת את כספי משלם המיסים האמריקאי ולהגיד שזה בעצם אנחנו שעושים להם טובה, אבל אני לא רואה את זה בדיוק ככה. כלומר ברור לי שהאמריקאים מקבלים בחזרה לא מעט מישראל, עצם זה שצה"ל הוא הצבא הפעיל בעולם אומר שכל מערכת נשק אמריקאית שאנחנו משתמשים בה באופן מוצלח זה מקדם מכירות נהדר עבור תעשיית הנשק האמריקאית (התקיפות שלנו בסוריה מכרו הרבה f-35), אנחנו לא מקרה סעד כמו הפלסטינים יש לנו הרבה מה להציע. ועדיין, אנחנו זקוקים להם הרבה יותר מאשר הם זקוקים לנו ולדעתי כך גם בעניין הסיוע הביטחוני או איך שאתה לא רוצה להגדיר אותו.

ברורים לי גם המחירים שאנחנו משלמים על הכסף הזה, על עסקאות הנשק שהם מבטלים לנו, העצמאות הכלכלית, המדינית, התלות שזה מייצר, הכבוד הלאומי שלנו שכל פוליטקאי שלהם יכול לרמוס בכל הזדמנות כי הם רואים בנו סוג של מדינת חסות. ועדיין, למרות שנים טובות כלכלית ומדינית אני חושב שהחיבוק האמריקאי נשאר הכרחי ושווה את המחיר עבורנו בנקודת הזמן הזאת. בכל זאת אנחנו לא מדינה רגילה, אין שום יישות אחרת שיש כל כך הרבה גורמים עם מוטיבציה להציק לה, את אירן וצפון קוריאה שליש עולם לא רוצה למחוק ברמה העקרונית, יעני אם הם מתנהגים מחר בצורה ידידותית וצפויה לאף אחד אין שום בעיה איתם. היחסים הקרובים שלנו עם ארה"ב משפיעים גם על היחסים שלנו עם מדינות אחרות, אם זה יפגע למבקשי רעתנו יהיה הרבה יותר קל לעשות לנו דרום אפריקה ובגלל זה כל תזוזה בדעת הקהל במדינה הכי פרו ישראלית בעולם מחוץ למיקרונזיה, שהיא במקרה גם מעצמת העל מספר אחד, תזוזה שמביאה לכך שמועמדים לגיטימיים במפלגה הדמוקרטית מרגישים צורך פוליטי (לדעתי גם אידאולוגי) לתקוף אותנו, זה מטריד אפילו אם אתה צודק ולא יהיו מחירים מיידיים כי סנדרס ושות' סתם עושים הצגות לקהל שלהם. עצם המגמה זה כבר בעיה, שנאה ליהודים זה משהו שנדלק ומתפשט מהר. אבל אני מקבל מה שאתה אומר, במכלול האינטרסים גם ממשל עוין במיוחד יכול לפגוע בנו רק עד גבול מסוים.

הקבוצה הקטנה של אנשי ג'יי-סטריט, במקרה הטוב, תענה בסקר הזה שהיא תומכת גם בישראל וגם ברשות הפלסטינית. ההשוואה מול הרשות הפלסטינית עושה עם הפלסטינים חסד משום שאם הם היו מכניסים פנימה גם את החמאס אז אחוזי התמיכה בהם היו קורסים.

לגבי הכסף וה"פינוקים", אני לא מסכים איתך.
המדינות היחידות שבהן יש לארה"ב תשתית צבאית הן מדינות נאט"ו וקבוצה קטנה של בנות ברית אחרות, דוגמת ערב הסעודית וקטאר. בכל המדינות האלה, ארה"ב מחזיקה ממש כוחות צבאיים, עם טייסות, כלי שיט, נ"מ, תחמושת גרעינית ועשרות אלפי חיילים שנמצאים שם בשביל להגן על המדינות האלה בפועל. הפינוק הזה שארה"ב מספקת לגרמניה, צרפת וטורקיה עולה למשלם המיסים של ארה"ב מאות מיליארדי דולרים בשנה ולמרות התלות המלאה שלהן בארה"ב והעובדה שכמעט כולן לא עומדות בהתחייבויות שלהם לנאט"ו, אף אחת מהן לא חושבת שהיא חייבת משהו לארה"ב ורובן אפילו מרשות לעצמן להשתין על האמריקאים בקשת. גם כשהאמריקאים מבקשים עזרה בטיפול בבעיות בטחונית בעולם, שמשפיעות בעיקר על המדינות האלה ולא רלוונטיות לארה"ב, רובן מפנות כתף קרה ולעיתים אפילו מפריעות. בעבר הדבר הזה נשאר מתחת לשולחן אבל בשנים האחרונות האמריקאים מבטאים את הסלידה שלהם בקול רם למדי.

מולן, אין לישראל ברית צבאית עם ארה"ב וארה"ב לא מחויבת לבטחון ישראל. יש פה תשתיות שמשרתות את המערכת האמריקאית אבל אין פה פריסה של כוחות צבא אמריקאים וישראל תמיד מושיטה יד ומסייעת לארה"ב. אם אנחנו לא היינו באיזור אז ארה"ב היתה צריכה להערך אחרת מבחינה צבאית.
בנוסף, הכסף הזה לא קונה סחורה שוות ערך לסכום הנקוב. אם זה היה כסף שלך, שיוצא למכרז בינלאומי לרכישה של ציוד מקביל, אז הציוד היה עולה עשרות אחוזים פחות. אם היית קונה אותו מהתעשייה המקומית אז הוא גם היה עולה פחות והכסף עוד היה ממשיך להתגלגל בתוך המערכת הכלכלית המקומית. חינם זה משהו שאתה לא יכול להתחרות בו אבל דולר סיוע שווה הרבה פחות מדולר בשוק החופשי או דולר מתקציב מדינת ישראל.
אני חוזר על מה שרשמתי בעניין הסכום האבסולוטי והעובדה שהוא זניח יחסית לתל"ג של מדינת ישראל (או אפילו יחסית לתקציב המדינה). לאמריקאים ברור שגם אם הם יפסיקו את כל הסיוע לישראל, לדבר הזה לא יהיה שום משקל מבחינת קובעי המדיניות בארץ. ישראל לא תכופף את האינטרסים החיוניים שלה תמורת 3-4 מיליארד דולר בשנה. גם לא תמורת 30. זה סכום כסף קטן שארה"ב מעבירה לישראל במסגרת הסכמים שמשרתים את שני הצדדים ומספקים לארה"ב תמורה טובה מאוד לכסף.

לעניין "דרום אפריקה", כשאתה לוקח מדינה וחונק אותה בנוגע לאינטרסיים החיוניים שלה אז התוצאה הישירה היא לא שקט או רקבון איטי אלא עימות ולעימות יש מחיר שהצד השני גובה בהתאם ליכולת שלו. פה בארץ, משום מה, יש שקט תקשורתי מוחלט סביב העובדה האלמנטרית הזו וזה מייצר פוביות תלושות דוגמת "דרום אפריקה".
וזו לא רק ארה"ב שלא לוחצת אותך לפינה אלא גם אירופה שבכל תקופת אובמה טפטפה פרובוקציות באופן מתמשך אבל הגיבה בשלילה קטגורית ונחרצת על כל קריאה להפעלת מנופי לחץ כלכליים על ישראל. הפלסטינים לא שווים עבורה שום דבר שמתקרב לנזק הפוטנציאלי של צמצום הסחר עם ישראל אפילו שדעת הקהל באירופה מוסתת כבדות כנגד ישראל.

בהיבט של היחסים עם ארה"ב כמנוף ליחסים על מדינות אחרות, עובדתית, דווקא העימותים הפומביים עם אובמה גרמו לשיפור ניכר במערכת היחסים של ישראל עם שורה של מדינות בעולם. זה לא חד כיווני.

זה אפילו יותר מזה, לא רק שהסיוע כופה עלינו לקנות ציוד אמריקאי שאולי לא היינו קונים בכלל ונמכר לנו בסכומים גבוהים ממה שהיינו משיגים כשאנחנו הולכים בעצמנו לשוק העולמי, זה גם כסף שלא הולך לתעשיה הישראלית ומשתמשים בו כחוסם לעסקאות בטחוניות גדולות עם מדינות שארה"ב לא אוהבת. החלק האחרון בשרשרת הזאת הוא שכל מה שאנחנו קונים מהאמריקאים, אם זה רק"ם או מטוסים או ספינות, דורש חלקי חילוף ותחזוקה מתאגידים אמריקאים כמו לוקהיד מרטין. כלומר אולי כסף הסיוע הוא "חינם", אבל הוא עולה לנו הרבה בתחומים שונים, כולל מליארדים שאנחנו מוציאים מכיס משלם המיסים הישראלי ישר לכיס של התעשיה האמריקאית על חלקי חילוף ותחזוקה של כל מני F-35 למניהם. כלומר אם באמת מסתכלים על ההשפעה של הסיוע הזה על ישראל, הוא לא מתקרב אפילו ל3-4 מליארד דולר.

וכמו שצפיתי, בלומברג הכריז רשמית על ריצה כ... דמוקרט.
זה הולך כנראה בעיקר לפגוע בביידן ה״מתון״, ולחזק את וורן, העניין הוא שוורן איבדה מומנט לאחרונה, אז אלא אם סנדרס יכריז על פרישה או הצטרפות לוורן - הם צפויים כנראה לבחור מועמד עם פחות מ-25 אחוזי תמיכה או משהו כזה... יהיה מעניין

אני לא מאמין שהוא היה רץ שם בלי שהוא קיבל תמיכה מגורמים ממסדיים חזקים שכנראה הרימו ידיים מביידן.

אני לא חושב שכולם הרימו ידיים מביידן, גם לא רוב או הרבה... היו כמה קולות מהמתונים שהבינו שביידן מועמד לא מספיק חזק, מנסים להריץ את בלומברג... אבל השמאל הקיצוני יותר רוצה את וורן, או סנדרס, והם היום מכתיבים את השיח ושולטים במדיה, והם להערכתי מהר מאוד יתקפו את בלומברג, עכשיו כשהוא רשמית במירוץ.
הסיכוי היחיד שיהיה מועמד ממש רציני זה אם יהיה איחוד כלשהו, בין בלומברג לביידן ובין וורן לסאנדרס, כאשר רק החיבור השני סביר בעיניי, מבחינת סיכויים שיקרה. אבל יותר סביר, שכל הארבעה פשוט ימשיכו עם האגו ובסוף הדמוקרטים יבחרו במישהו או מישהי שישאירו הרבה מצביעים בבית.

הוא לא היה נכנס לזה בלי תמיכה מגורמים כבדים במפלגה או אם הוא היה חושב שלביידן יש סיכוי טוב להפוך לנשיא וגם אם הוא לא יבחר בפריימריז הדמוקרטיים, הוא יוכל לרוץ בתור מועמד עצמאי.
אני לא בטוח עד כמה הקיצונים שולטים במדיה. הם שולטים בזו החברתית אבל לא בזו הממוסדת ועם כל הכבבוד לצ'נקים למיניהם, ההשפעה האמיתית שלהם שולית לחלוטין ביום הבוחר. היכולת של הקיצונים להשפיע על תוצאות הפריימריז נובעת בעיקר מהתארגנויות של מתפקדים ("מפקדי ארגזים" בישראלית).
לגבי החיבורים, עד כמה שאני זוכר, סגנות היא משהו שמחליטים עליו רק אחרי הפריימריז. אני לא רואה את בלומברג מתפקד בתור סגן של אף אחד וביידן כבר היה סגן נשיא במשך 8 שנים והוא לא היה חוזר לזה אפילו אם בלומברג היה נבחר על ערש דווי (כשבלומברג עוד עושה רושם בריא יותר מביידן).

גם אני לא רואה את זה אבל כן רואה מצב שבו סאנדרס ואליזבת׳ וורן מחליטים שהוא יפרוש והיא תבחר בו לסגן או משהו כזה.
ואותם גורמים כבדים במפלגה הדמוקרטית, הם הרי לא יכולים לדעת אם הוא באמת יזכה וזה סיכון כי אם אחר כך ירוץ כעצמאי - הוא השתמש בפלטפורמה שלהם כדי לקבל המון המון זמן מסך ותשומת לב רצינית, זה יכול לחזור כבומרנג אם הם רואים אפילו סיכוי קטן שזה יקרה.
אבל כאמור - יהיה עניין והלוואי ויהיו הפתעות.
לדעתי הוא פשוט ויגרום לפיצול בקרב בעיקר החבר׳ה של ביידן וזה ייתן את הנצחון לוורן.

הגורמים הכבדים במפלגה הם בעלי הון בעולם האמיתי, אנשים דוגמת בלומברג או סבנ-ריינג'ר.
אם וורן או סנדרס יזכו בפריימריז של המפלגה הדמוקרטית אז הגורמים האלה יתמכו בבלומברג גם כמועמד חיצוני.
הסכנה שוורן וסנדרס מציבים להם ברמה הפרסונלית היא בלתי נסבלת ואם האופציות היחידות שיעמדו מולם יהיו וורן/סנדרס או טראמפ אז הם כנראה יגיעו לקלפי עם שקיות הקאה ויצביעו לטראמפ.

זה יצא אפילו יותר קונספירטיבי ממה שחשבתי...

אני עוד לא ראיתי את הסכינים נשלפות. נכון לעכשיו לפחות, נראה שהגוש די מגבה אותו. סער כמובן רוצה פריימריז והליכוד חלוק, זה היה די צפוי מראש, אבל שליפות סכינים של ממש עוד לא ראינו.

כן, עוד מוקדם מדי בשביל זה...
אני מקווה שביום שאחרי ביבי, אוחנה גם יתמודד בפריימריז. לא שהוא ינצח, אבל לפחות שיתמודד, מלבדו (וכמובן שרן, אבל היא עוד לא שם... גם אוחנה לא אבל יש הבדל והוא כבר קיבל תיק) אני לא רואה מישהו נורמלי שיוביל את הליכוד. או יותר נכון - יוביל אותו למקום טוב.
חוץ מזה שיהיה ממש נחמד שראש הממשלה הגאה הראשון של ישראל יהיה ימני. יש לי חברים שמאלנים שיתפוצצו מזה ^_^

הסיכוי שאמיר אוחנה יהיה ראש ממשלה ב15 השנים הקרובות שואף לאפס.

לסקין, סער הוא לא מישהו נורמלי שיכול להוביל את הליכוד למקום טוב?

לא מת על סער.
ואני מסכים שאין ממש סיכוי לאוחנה, אבל בא לי, מהסיבות שציינתי 😃
בכל מקרה, אני חושב שכדאי לו לפחות לנסות לרוץ בפריימריז (מן הסתם רק אחרי שביבי הולך ולא מול ביבי).
אני חושש שאם יש צעיר אחר שיעשה זאת, זה יהיה מיקי זוהר, ואין אף אחד בכנסת כולה שאני שונא יותר.
בכלל, מה יש בליכוד? איזה דמויות בולטות? ישראל כץ, גלעד ארדן, מירי רגב, יולי אדלשטיין... מישהו מהם יודע משפט באנגלית? מישהו מהם מנהיג כריזמטי?
אז כן, סער כאילו יוצא ה"ביידן" מתוך כל האופציות הריאליות, אבל אוחנה בעיניי עדיף בהרבה. הוא כמו פיט בוטג'ג' כזה. אין סיכוי - אבל מועמד טוב יותר. יש את עניין הנטייה המינית, למרות שלדעתי זה לא מה שמפריע לשניהם, ואולי בדיוק להפך. כן, אפילו פה ואפילו בתוך הליכוד... אוהבים את אוחנה במפלגה. ביבי מקדם אותו. אם הוא רק יסמן אותו כיורש, ביום שיפנים שהוא סיים את דרכו (אם היום יגיע) - אז אולי כן יהיה לו סיכוי.

כמובן שיש גם דיבורים על מישהו אחר שביבי יכניס במחוץ, ראש מוסד או מישהו אחר, אבל נכון לעכשיו זה מה שאני רואה.

האפשרויות הריאליות הן כנראה סער, כץ וברקת. אני מעריך שסער הוא החזק מביניהם. וגם אני מעדיף את אוחנה/השכל על פני כל השאר. אבל הם חסרי סיכוי, גם אם ביבי יכתיר אותם כיורשים.

שכחתי מברקת. הוא לדעתי עדיף מסער... ועדיין, הייתי שמח לראות את אוחנה לפחות מתמודד