נושא ה-ppוליטיקה הרשמי

אגב, ההערכה שלי לטראמפ כן ירדה בשנה האחרונה, אבל הוא עדיין עדיף מבחינתי על הדמוקרטים. כן הייתי שמח למועמד רפובליקני אחר, אבל זה לא אפשרי. האמת היא שאני חושב ששילוב של נשיא דמוקרטי מתון וקונגרס רפובליקני עדיף על פני נשיא וקונגרס רפובליקנים, כי אנחנו רואים מה הרפובליקנים עושים כשהם בשלטון, מבזבזים כסף לא פחות מהדמוקרטים ומתנגדים לכל רעיון של קיצוץ משמעותי בהוצאות המדינה. רק כשיש נשיא דמוקרטי הם הופכים לנצים כלכליים.

אני כמוך, למעט העניין של אפשרי/לא אפשרי להחליף את טראמפ... אם תהיה הדחה זה יכול לעזור, אבל הם בכוונה לא מקדמים שם שום דבר, כדי שזה ייפגע בקמפיין שלו.
וכן, ברור שלא תהיה הדחה בפועל, ועדיין - זה טכנית אפשרי 😃

אני סתם שאלה - למה זה כ"כ מעניין אתכם בכלל?

כי זאת המדינה הכי חשובה ומשפיעה בעולם?

וכי מעתיקים פה כל מה שקורה שם, באיחור של 4-12 שנה?

אף אחד לא יביא את בלומברג. הוא ירוץ כמועמד שלישי לא מפלגתי (דוגמת רוס פרו שגרם לקלינטון להבחר ב92).

אתה משתמש במילים כמו גאונות וטיפשות בליברליות. טמטום אין שם. גם לא גאונות. יש בן אדם עם המון נסיון בניהול וקבלת החלטות. הוא יודע מה הוא מחפש מהעובדים שלו והוא מעיף אותם ברגע שהוא מבין שהוא לא מרוצה מהתפקוד שלהם. הטענות לגבי לא מתייעץ, לא מבין בשום דבר וכיו"ב לא תופסות מים משום שהוא מתייחס לדברים האלה לא פעם באריכות בראיונות. שואלים אותו, הוא עונה, הוא מכיר את החומר, התשובות רציונליות והלוגיקה שלו עקבית.
בהמיות היא לא מדד לאינטליגנציה, לא מדד לטיפשות וגם לא מדד לגאוניות.

אה, כמו ג׳יל סטיין, רק הרבה יותר אטרקטיבי? זה בכלל יפצל את הדמוקרטים ויעניק על מגש של זהב את הנצחון לטראמפ.

Oh well.. Carry on.. אני מבין את התשובה שלכם, אבל לא למה אתה שקועים בזה עד הצוואר ככה... בכל מקרה, שיהיה לכם בכיף! 😃

בלומברג הוא "סכנה" גלובלית. את הקריירה הפוליטית שלו כראש עיריית ניו-יורק הוא עשה מטעם המפלגה הרפובליקנית ולא הדמוקרטית. במצב שבו אין מועמד מיינסטרים במפלגה הדמוקרטית, כזה שמקובל על המנגנון המפלגתי והתורמים, הוא יכול להיות מועמד מיינסטרים יחיד והוא יקבל את התמיכה של שורה בלתי נגמרת של לשעברים כבדים משתי המפלגות.
הוא מנוסה מאוד, מקושר מאוד והכיסים שלו עמוקים להחריד (עשרות מיליארדים), למרות שהוא לא יזדקק להם כי כל התורמים הגדולים יעמדו מאחוריו.

גם בהיבט המצומצם שלנו הוא צפוי להיות נוח בצורה קיצונית (ב2014 הוא חיסל בעצמו ובאבחה את הנסיון של אובמה להטיל עוצר טיסות על ישראל).

תחביב... לא יותר.

מועמד עצמאי לא יכול לזכות בנשיאות. היחיד עד היום היה וושינגטון.

לגבי השאלה אם טראמפ ייבחר שוב לנשיאות, אני חושב שזה תלוי בעיתוי המשבר הכלכלי הבא.
יש לא מעט סימנים שמעידים שיש משבר כלכלי ענק שהולך ומתקרב (גם כמה כלכלנים מובילים מסכימים על כך), השאלה היא מתי הוא יתרחש.
אם הוא יקרה מספיק זמן לפני הבחירות, אז לטראמפ אין שום סיכוי.

מועמד עצמאי לא יכול לזכות בנשיאות בדיוק כמו שמועמד שחור לא יכול לזכות בנשיאות ובדיוק כמו שמועמד חוץ ממסדי לא יכול לזכות בפריימריז של אף מפלגה, שלא לדבר על הנשיאות. ההנחה שמה שהיה הוא שיהיה היא סדר אפס חלש שלא במיוחד מוכיח את עצמו בשנים האחרונות.

לגבי הסימנים המעידים למשבר כלכלי - זה על אותו משקל של "מה שהיה".
אם היינו צריכים להכנס למקלט בכל פעם שמומחי כלכלה בולטים מנבאים משברים כלכליים והתפוצצות של בועות אז לא היינו רואים את השמש אף פעם.
כלכלה היא לא מדע מדויק ויישומי; היא לא מדויק והיא לא מדע וסימנים מעידים למשבר כלכלי הם משהו שאפשר להצביע עליו רק רטרואקטיבית כחוכמה שבדיעבד.
אם יהיה משבר אז טראמפ יחטוף חזק בבחירות ואם לא יהיה משבר אז הוא ימשיך להחזיק במניות הציבוריות האלה אבל הרצון שהוא יחטוף הוא לא אינדיקציה לזה שיהיה בקרוב משבר.

כמו שלסקין כתב לך (ולא ממש ענית לו לעניין), מועמד דמוקרטי עצמאי יפצל את האלקטורט ויתן לרפובליקנים נצחון בהליכה. מעבר לזה, הפוליטיקה בארה"ב היא דו מפלגתית פחות או יותר מאז הקמתה, רוב המצביעים משויכים מפלגתית ואין ממש סימנים שזה הולך להשתנות.

לגבי בלומברג, גם טראמפ פעם היה מזוהה עם המפלגה הדמוקרטית... מצביעי בלומברג לדעתי יהיו ביחס של 80-20 לטובת דמוקרטים.

עניתי ללסקין. בלומברג היה ראש עיר רפובליקני - לא דמוקרטי ואני לא מסכים עם הטענה שהוא יפצל את הקול הדמוקרטי יותר משהוא יפצל את הקול הרפובליקני, כשאני בטוח ששורה ארוכה מאוד של רפובליקנים יצביעו לבלומברג ולא לטראמפ.
וגם אם הוא יסכל את הבחירה של "חובבי" מיליארדרים מוכרים דוגמת וורן או סנדרס ויעניק את הנצחון לטראמפ, אז אני לא בטוח שהוא יתאבל במיוחד.

עברתי בזריזות על מערכות הבחירות בארה"ב מאז תחילת המאה 19 ועד המחצית הראשונה של המאה ה20 ובהרבה מאוד מקרים היו מועמדים מטעם 3 ו4 מפלגות שונות שגם גזרו אלקטורים. זה נכון שהשיטה האלקטורלית מתעדפת דו מפלגתיות אבל לא יהיה פה שום תקדים.

האמת שעם הרפש שהדמוקרטים בתקשורת ישליכו על בלומברג במידה שירוץ, כי הפ יבינו בדיוק מה זה אומר מבחינתם, זה יכול להיות מדהים וידחוף את בלומברג חזק יותר לכיוון רפובליקני בקמפיין שלו... אבל עדיין, יחס המצביעים יהיה בערך כמו שכבר כתבתי לדעתי.
בדרך כלל אלו שמצביעים כיום למפלגה שלישית, הם היפים וחובבי קונספירציות, ואלו ללא ספק במחנה הדמיקרטי בדיפולט.
אה, ויש את המפלגה הליברטריאנית שאני לא בטוח שיריצו מועמד הפעם. בהתחשב במועמד הקודם שלהם אני יכול להבין את הטראומה.

יש גם את העניין הפעוט שמדובר ביהודי. רק זה בלבד מחסל את הסיכוי שלו לדעתי. הוא גם ממש מבוגר, בן 77. כלומר יהודי בן 77 שרץ עצמאית... קצת יותר מדי תקדימים אני חושב. סנדרס בערך בגילו וגם יהודי, אבל לא רץ עצמאית והוא ממילא חסר סיכוי. בכל מקרה נראה שהוא מתכוון לרוץ במפלגה הדמוקרטית אם ביידן יפרוש. זה לפחות מה שאמר שבוע שעבר בלי להזכיר אפשרות של ריצה עצמאית (שנכון שדיברו על זה בעבר אבל כנראה שזה ירד מהפרק).

לא יותר תקדימים מבחירה של בחור צעיר להחריד עם עור שחום כשגם סנדרס הוא יהודי זקן רק הרבה פחות מוכשר והרבה יותר אלטע קאקער מבלומברג.
לדעתי, הבעיה הכי גדולה של בלומברג היא העובדה שהוא אחד מעשרת האנשים העשירים ביותר בעולם, הוא גם הראשון ברשימה שמחזיק רשת תקשורת ועוד זו המשפיעה ביותר על הכלכלה העולמית. אם הוא יהיה נשיא ארה"ב אז לא יהיה טעם לחקור שחיתויות בנושאי הון שלטון ותקשורת כי אין יחסי קח/תן כשזה הכל בתוך בן אדם אחד.

אני לא חושב שהדמוקרטים יצליחו להשליך רפש על בלומברג משום שכלי התקשורת שמזוהים איתם לא יעשו לזה פיקאפ ולא יברברו את זה (בלומברג מקושר טוב מדי בחלונות האלה). הרפש ינוע בעיקר בשוליים ההזויים סטייל צ'נק האויגורי ואלכס ג'ונז.

אובמה לא היה הכי צעיר, טדי רוזוולט מחזיק בשיא. הוא קבע תקדים משמעותי אחד, צבע עור. פה יש שלושה תקדימים והם מהותיים יותר לדעתי. אבל בכל מקרה לא נראה שהוא מתכוון כבר לרוץ עצמאית.

אותי, אגואיסט שכמוני, מעניין רק הזווית הישראלית. ובמובן הזה אין ספק שטראמפ, על דביליותו הרבה, עדיף על כל מועמד דמוקרטי. גם הוא עצמו והתפיסה הבסיסית שלו, וגם המפלגה והמחנה שעומד מאחוריו. בהתחשב באופציות הסגן נשיא של אובמה הוא כנראה המועמד הכי סביר מבחינת ישראל בקרב הדמוקרטים אבל שאר המועמדים הרלוונטים די מתחרים בינהם על מי יהיה יותר עוין לנו, זה כנראה עוזר בבייס השמאלני. רק השבוע בכנס ה"פרו ישראלי" של ג'י סטריט (כך הם מתייחסים לעצמם באופן מכוון בגלל שהמטרה שלהם לפי אחד המקימים הייתה להיות מגן לפוליטיקאים מפני האשמות באנטי-ישראליות) גם סנדרס וגם וורן אמרו שאם ישראל לא תענה לדרישות שלהם הם ישללו מאיתנו את הסיוע הביטחוני, סנדרס אמר שגם בלי קשר לכלום צריך לקחת חלק מהכסף הזה ולתת אותו לעזה לקול מחיאות כפיים. אף מועמד דמוקרטי אחר, שהיית מצפה שינצל את ההזדמנות לתקוף את המתחרה שלו על הרעיון הטיפשי לתת כסף לטרוריסטים, לא פצה פה.

היו שם נציגי חרם פלסטינים, סאיב עריקאת הפרטנר, כל החגי אלעד למינהם ושאר שוחרי טוב. אבל היה במיוחד מרגש לראות גם את איימן עודה - שהיהודים הפרוגרסיבים כבר המון זמן מקדמים בארה"ב, כולל טורים בניו יורק טיימס - מסתודד עם "חברו הטוב" ברני סנדרס ומצייץ על הברית הפרוגרסיבית שהם בונים (בכלל הרשימה המשותפת מאוד פרוגרסיבית, במיוחד טלב אבו-עראר, שנשוי לשתי נשים). הנחה את הפאנל והרים להנחתות של סנדרס היועץ לביטחון לאומי של אובמה בן רודס, זה שהביא את הסכם הגרעין הגרוע וגם התגאה בכך שהצליח "לעבוד" על הציבור האמריקאי בשביל שיקבל אותו. זה ידוע שממשל אובמה היה עוין במיוחד לישראל אבל לדבריו הם רצו לאמץ מדיניות אגרסיבית יותר כלפינו אבל הידיים שלהם היו קשורות בגלל התורמים היהודים העשירים של אובמה (אם טראמפ היה אומר את זה הם היו מייללים שהוא אנטישמי). אגב אנטישמיות, בפאנל בנושא, ניסו להכשיר את ה bds ודיברו על העוול שעושים להם שמציירים אותם כאנטישמים, דיברו גם על צמיחה של עליונות לבנה בקרב החרדים והמתנחלים חחחח. בפאנל על אנטישמיות, כן? שתבינו את עוצמת הטרלול. גם סנדרס התגאה בכך שאותו "הם" (יהודים? ציונים?) לא יכולים להאשים באנטישמיות, הוא הרי ביקר פעם בקיבוץ בישראל היהודי היקר הזה. עכשיו תגידו, מה אכפת לי מכל זה? ובכן, גם מי שהיו נחשבים לתומכי ישראל מיינסטרים במפלגה הדמוקרטית - כמו פלוסי וצ'אק שומר ("מגן ישראל" הוא היה קורא לעצמו) באו לנאום שם. דיברנו על זה פה פעם ואמרתם לי שאני מגזים, אבל ככה נראה העתיד של המפלגה הדמוקרטית, המפלגה של רוב יהודי ארה"ב, ומי שלא רואה את זה עיוור. את הדרישה למדינה פלסטינית - לפי התנאים שלהם - אנחנו מכירים, אבל הדרישה השנייה שהמתחילה לחלחל זה מדינת כל אזרחיה/לאומיה לצד מדינת הלאום הפלסטיני, פה קבור הכלב - הציונות היא עוול היסטורי גדול מאוד, ויש לתקן אותו.
וכל זה בזמן שלמפלגת הלייבור, בגרסתה הנאצית הנוכחית, יש סיכוי ריאלי לקחת את הבחירות בבריטניה, שילוב שלהם ביחד עם ניצחון של הדמוקרטים בארה"ב יהיה חתיכת סיוט עבורנו.

זה נכון, מבחינת ישראל טראמפ הוא ככל הנראה האופציה הטובה ביותר. ההסתייגות היחידה היא אולי תוכנית המאה, כי לא זכינו לראות אותה. אבל אפשר להניח שמאחר ומדובר בתוכנית שלום, טוב לא יכול לצאת לנו ממנה והיא תדרוש ויתורים שיפגעו בישראל (גם בלי פינוי התנחלויות, כמו שכבר הודלף). מצד שני, היא כנראה התוכנית הכי טובה לישראל שאי פעם יצאה ושתוכל לצאת מהבית הלבן בעתיד כלשהו נראה לעין. אבל אם טראמפ היה 100% בצד של ישראל, הוא היה צריך לעזוב את הנושא לגמרי, לא לדחוף את האף לסכסוך שלא שלו. לגבי הדמוקרטים, אין ספק שהם הפכו למפלגת שמאל קיצוני, כלכלית, סביבתית ומבחינת הגישה שלהם לישראל. הכל נכון.

תכנית המאה לא תצא לפועל, זה בסדר... אני לא רואה שום סיכוי שהם יסכימו למשהו. אבל מי יודע, אולי זה יקדם בחירות ברשות או משהו... ומזה באמת לא יכול לצאת שום דבר טוב

היא לא תצא לפועל בשלמותה, אבל לך תדע איזה לחצים הוא יפעיל על הצדדים כדי לנסות להוציא אותה לפועל. אפשר גם להוציא אותה לפועל חלקית, בשלבים, כמו שכבר נעשה בעבר בהסכמי אוסלו.

עוד משהו שסנדרס אמר זה שהוא רוצה שארה"ב תהיה יותר הוגנת, לא רק ביחס שלה כלפי ישראל והפלסטינים, אלא גם אירן וסעודיה. וזה משהו שחוזר על עצמו הרבה בקרב הדקמורטים, במיוחד מאז הרצח של העיתונאי הטורקי ההוא וכמובן כקונטרה לטראמפ. עכשיו לא שאכפת לי במיוחד מהסעודים אבל הדמוקרטים ממשיכים את הקו של אובמה שבגד בבני ברית הערבים (והיהודים) של ארה"ב והאמין שאירן היא כוח חזק מייצב באיזור למרות שהם גם מממשים את השאיפות האימפריאליסטיות שלהם בעזרת שלל מליציות חמושות בלבנון, עיראק, סוריה ותימן, בונים כוח התקפי סביב ישראל ומאיימים להשמיד אותנו פעמיים בשבוע פחות או יותר. אז וואלה, כאשר מספרים לי כל הזמן על הנטיות הבדלניות של טראמפ ואיך האו יבגוד בנו אני איכשהו לא משתכנע שהאלטרנטיבה טובה יותר. ארה"ב בתהליכי יציאה מכאן בלי קשר לדמוקרטים-רפובליקנים, דעת הציבור שלהם שם וגם האינטרס האמריקני - הם הפכו ליצואנית הנפט הגדולה בעולם, הם לא באמת צריכים את הערבים יותר. אבל אם הרפובליקנים יהיו בשלטון לפחות יהיו סנקציות שיקשו עליהם, אם הדמוקרטים יחזרו לשלוט הברז ייפתח מחדש, פעם שעברה זה היה 150 מליארד דולר אאל"ט.

אם בלומברג ירוץ אז לא צפוי שינוי ביחס לישראל לעומת טראמפ - הנ"ל ציוני חם ואקטיבי מאוד.

לגבי ג'יי סטריט, לאף אחד היום אין שום ספק לגבי אופי הפעילות שלהם כחלק מהלובי הפרוגרסיבי קיצוני.
אם בעבר אפשר היה לראות שם נציגות ישראלית בכירה יחסית, היום אף פוליטיקאי מימין למר"צ (המאוד עלובה), לא מטריח את עצמו להתייחס אליהם וברור לחלוטין, בטח בארה"ב, אבל גם בארץ, שמדובר בסחל'ה. אפילו העיתונות שלנו, שלא כהרגלה, התייחסה לאירוע במידה שפרופורציונאלית לרלוונטיות שלו ודי התעלמה ממנו (מינוס העלון המקומי של התנועה שלא רלוונטי כמוהם).

פלוסי ושומר, כמנהיגי המפלגה הדמוקרטית (מנהיגת הרוב בקונגרס ומנהיג המיעוט בסנאט), מופיעים לאירועים כאלה מטעמים פוליטיים. הם לא מזוהים עם הגורמים האלה במפלגה, שניהם דיברו בכנס של אייפק כששומר חתך את טראמפ מימין. לשניהם יש רקורד מוכח בעניין ישראל ואין צדק בטענה שהם עוינים - זה עיוות מטורלל של המציאות.

לגבי בריטניה, אתמול הוחלט שמחר בחירות. בגלל קורבין, הביצועים של הלייבור בבחירות לפרלמנט האירופאי היו מזעזעים והסיכוי העיקרי שיש ללייבור בבחירות הקרובות הוא לזכות בזה שהמפלגה הליברלית תקבל יותר מושבים ממנה (המפלגה הליברלית היתה המפלגה שהלייבור הדיחה מראשות השמאל הבריטי, עם הקמתה ב1900). בסוף פברואר הלייבור חוגגת יומולדת וכמו שזה נראה כרגע, האיחול המקובל של "עד 120 שנה" נשמע אקטואלי.