זה לא שבונים לקראת הרגע הזה כל הסרט או משהו כזה ואז זה נעצר בפתאומיות, זה רעיון שעלה בדיוק בשתי דקות האחרונות של הסרט.. אין שום בנייה לקראת שום רגע. מה שכן יש שבעקבותו מקדונה החליט שהקטע הזה נחוץ, הוא המשך שנובע בעקבות הרעיון של הסרט ולא המשך שלו.
העלילה של הסרט נגמרת לפני זה, העלילה עוסקת באמא שמנסה להפוך את העולם כדי להגיע לצדק, עושה בדרך (הרבה) יותר נזק מתועלת אבל ממשיכה להלחם את מלחמת הצדק האישית שלה. בסרט יש המון מעגלי זעם, אנשים נוקמים באנשים שלא קשורים אליהם רק כדי לפגוע בעקיפין או כדי לקדם איזו מטרה שבעיניהם היא נעלה, והסרט נגמר בזה שהחשוד שלנו הוא לא "ה-אנס". אין צדק. היא יכולה להפוך את העולם ולפגוע בכולם רק כדי לחפש איזשהי אמת, שהיא לכלל הדעות צודקת במהותה, אונס ורצח זה.. לא בסדר.. אבל מה? אין צדק. יכול להיות שכמו שוודי הרלסון אומר בעוד איזה 10 שנים מישהו במקרה ישמע אותו מדבר וה-אנס יתפס, אבל זה לא צדק, זה מקרה. הסוף של הסרט והרגע אליו הוא כן בונה לכל אורכו הוא שאין צדק. זה סוף מדכא וסוף קשה, אבל זה גם בהחלט סוף סופי.
הסרט רומז לך את הסוף שלו עוד לפני כן, לדוגמה עם הגמד - מתחילת הסרט יש כאילו מתח לגביהם ואווירה שהם יסיימו ביחד או משהו. והנה, הגמד אפילו מצליח להגיע איתה לדייט. ומה? חשבת שהוא יצליח? למה? הוא גמד, למה שהיא תיהיה איתו? ממש אין איזה צדק עליון או משהו. העולם פשוט מתחלק לאנשים שנדפקו יותר, אנשים שנדקו פחות, ואנשים שממש נדפקו.
השאלה שהסרט מעלה ומשאיר פתוח בשתי הדקות האחרונות שלו, זה מה אנחנו עושים ומה התפקיד שלנו כאנשים נורמליים בעולם בו אין צדק. זה כבר ממש לא משנה מה שתי הדמויות האלו יעשו או לא יעשו בעולם הזה (העובדה שהם בכלל שוקלים לא לרצוח אותו, כנגד המהלכים הקיצוניים שלהם במהלך הסרט, היא עידון הסוף המדכא ורמז מצד הסרט כן לתקווה באנושות, ובהבבנה שלהם שאין טעם להמשיך את מעגל הזעם הזה שרק פוגע בהם כל הסרט.)כי הסיפור שלהם נגמר בכך שצדק הם לא ימצאו.
אפשר להגדיל ולהגיד שהפואנטה היא שזה לא משנה אם הם ירצחו אותו או לא, כי צדק ושקט הם לא ימצאו, אבל גם בלי לחפש איזו אמת עמוקה בסרט זה עדיין לא משנה. זו שאלה שהסרט רוצה שתקח איתך ובגלל זה הוא לא יכול לענות בשבילך. לא שאיזשהו סוף אחר יכול היה להיות מספק.. הרי סוף שבו הם רוצחים אותו מגלים שזה לא נתן להם כלום היה כבר לדחוף בגרון את כל הסיפור הזה, סוף שבו הם רוצחים אותו והופכים למאושרים/מחליטים לא לרצוח אותו ולחיות בשקט היה נותן טון הפוך לגמרי לכל הסרט ולכל הסוף שלו.
או בקיצור, כי נראה לי שיצא לי קצת מבולגן כל הסיפור הזה - את הסיפור וה"אמירה" של הסרט אותם הוא בונה לכל אורכו הוא לגמרי מסיים. הוא בסך הכל משאיר אותך עם איזשהו חומר למחשבה בסופו, זה לא שהוא שואל אותך "האם הם הלכו והרגו אותו או לא?" כי זה ממש לא חשוב, הוא שואל אותך "בעולם בלי צדק, האם עוד ועוד זעם הוא הפתרון?"