הסצנת סיום מרגישה בצפיה ראשונה כסוג של בלגן, בעיקר כי אתה יודע שיש שם מהלך סימולטני של המון קוים מקבילים כך שאין בכלל שמץ של ספק שלא תפסתי אפילו חצי ממה שהלך שם בצפיה ראשונה, אין לי בכלל ספק. אבל העלילה העיקרית של הסרט בשום שלב לא צוללת עמוק מדי ומה שמבקשים ממך להבין לא קשה מדי להבנה, רק המכניקות העדינות לפעמים מבלבלות וגם הן נמצאות 98% באותה סצנת קרב סיום מבלבלת. כלומר אולי אין לי מושג ירוק מה בדיוק האקשן שהלך בסצנת סיום, אבל אני לגמרי מבין שניל חזר ברוורס פעמיים בשביל לפתוח את המנעול ולחטוף את הכדור במקום הגיבור. וזה חל על כל דבר בסרט, לא ממש נשאר יותר מדי מה להבין בעלילה הראשית שלו אחרי צפיה ראשונה אבל הוא מלא בניואנסים קטנים לא מובנים שקולטים בצפיה חוזרת.
כל זה טוב ונחמד, אבל כמו שקליימן אומר הדמויות בסרט לא ממש עמוקות במיוחד. אין ספק שנואלן ניסה לעשות פה את הג'יימס בונד שלו ואני לא מכחיש בשום צורה שהקונספט של הסרט פשוט אדיר וכך גם הביצוע של הקונספט, אבל יש ריח של שטחיות מסויימת בעלילה הראשית וכשצריך לדעת משהו, נואלן מכה לך בפרצוף איתו. וכן, היו בסרט רגעים גאוניים לדעתי, כמו למשל הסיפור של קאט על האישה החופשיה שקופצת למים וה-payoff שיש לזה בסיום - פשוט נהדר.
ושלא נתבלבל, סרט מצויין לדעתי. זה הסרט בונד הכי טוב שראיתי מאז קזינו רויאל וזה סרט מד"ב מצויין.
בנוגע למתי קאט חזרה לאחור, הם כולם חזרו לאחור, היא חזרה איתם. הרי כל סיום הסרט מתרחש במקביל לאירוע בני ערובה באוקראינה.
