חזרתי עכשיו מהאודיסאה, אחלה סרט שבעולם, מאוד נהנתי.
ממש לא מושלם, אני חושב שהוא די בבירור מחולק לשלושה חלקים שונים זה מזה. והחלק הראשון, למען האמת, די משעמם.
לא משהו קיצוני, אבל לקח לסרט זמן כדי באמת להעלות הילוך ולתפוס אותי. שני החלקים האחרים - שוב, גם הם שונים אחד מהשני, היו כבר מצויינים בסך הכל שלהם.
עוד בגזרת הדברים שפחות עבדו: סצינות האקשן "הרגילות", כלומר אנשים שולפים חרבות אחד על השני ונלחמים, היו די בנאליות. זו תמיד הייתה נקודת חולשה מסויימת אצל נולאן, וגם בסרט הזה כשזה קורה זה היה בעיניי מורגש.
הסיקוונסים בסרט גם מרגישים כמעט אפיסודיים במבנה שלהם, כמו בסיפור המקורי, ולוקח לסרט הרבה זמן עד שהוא מוצא את הקו שמחבר בין כל הדברים למשהו קוהרנטי אחד. הוא מגיע לשם בסוף וזה עובד, אבל לאורך מרבית הצפייה בסרט גם אני הרגשתי שהוא מבולגן וקשה להבין על מה הוא מלבד אוסף של סט פיסס ומפגשים שקורים כאילו רנדומלית אחד אחרי השני.
וגם הסאונדטראק, אולי עוד יגדל עלי בהמשך כשאראה את הסרט שוב מתישהו, לא רע אבל קצת מאכזב ממה שהתרגלתי לקבל אצל נולאן.
ולצד הבעיות, כשהוא עובד הוא ממש עובד. האקשן הרגיל כמו שאמרתי בנאלי אבל הסט פיסס פשוט נפלאים. המפגשים עם היצורים המיתולוגיים נהדרים. בשני האקטים האחרונים של הסרט הייתי ממש דבוק לכסא. כמובן שברמת ההפקה, הדברים המעט טכניים יותר כמו המשחק, הנראות של הסרט - הכי מהוקצע שאפשר כמו שנולאן יודע.
אפרופו כמו שנולאן יודע, אז גם פה כמו שרק נולאן יודע הצורה הלא לינארית בה הסרט מסופר לגמרי עובדת. בעיקר בסיפור של אודיסאוס עצמו, הצורה בה קופצים מעבר להווה וממישהו שמספר על אירוע לאירוע עצמו, ואז חזרה שוב פעם לאותה נקודה בעבר מזווית אחרת וחלילה - פשוט נהדר.
הסרט רק יצא לכן אני מעדיף לא להרחיב כרגע על סיקוונסים ספציפים שמאוד אהבתי או על כל מה שעבד בו, אבל מאוד נהנתי. דיברתי פה בהודעה קודמת על שלושת הסרטים של נולאן שאני ממש אוהב ובאמת חושב שהם יצירות מופת, אז אני לא חושב כרגע כשהוא עוד טרי שהוא מגיע לרמה הזאת. אבל אני גם לא חושב שיש פה מקרה "עלייתו של האביר האפל", הוא הרבה יותר טוב.
הוא קצת מבולגן, יש בו חלקים שפחות עובדים, אבל להבדיל הוא כן מביא את עצמו בסוף לקו קוהרנטי וברור. ובסוף נשארתי הרבה יותר עם החלקים המדהימים שלו מאשר עם הבעיות, ואשמח לצפות בו שוב מתישהו. וזה מה שחשוב.
ואגב, לא עניין אותי לדבר על זה יותר מדי לפני שהסרט יצא ושבאמת ידענו מה נולאן רוצה לעשות פה, וגם עכשיו לא ממש מעניין אותי להרחיב על זה. אני מדבר כמובן על כל סערת הwoke שהייתה סביבו, וזה בעיקר כי בסוף אין פה באמת על מה לדבר.
במקרה הרע, אין על זה שום פוקוס או עניין שהסרט עושה מזה. ובמקרה הטוב, אם כבר אז הסרט אכן רומז לכך שהיופי של הלנה לא היה הסיבה האמיתית למלחמה ושאלו סתם סיפורים, והדמות של פייג' הוא חייל מסכן שנשלח למות כי מישהו אחר ברח מאחריות.
ככה או ככה - מדובר אצל שניהם בכ-5 דקות זמן מסך ביחד בכל הסרט. במילים אחרות, כמו תמיד היה עדיף לחכות שהסרט יצא ולהבין לבד איזה סרט נולאן עשה במקום לשפוט מראש. חבל שכל מי שננעל על חרם בעיניים עצומות לעולם לא ידע את זה.