אני לא מסכים איתך, כי אני מבין מה שביוור רוצים לעשות. ביוור רצו לקחת דמות אחת , להתרכז בה ובקרובים בה, ולתת תחושה של סרט קרוב. הם ממש חושבים על כל עיצוב וכל פרט בתוך העולם המצומצם הזה, לדעתי הרבה יותר מאשר מרחב של צמחים ובתים (לא כולל כרגע העיר הגדולה שסבבה). עכשיו אני לא מדבר על הקווסטים עצמם בוויצר שבהחלט נכנס לתוכו תוכן מצויין, אני מדבר על כל העולם. הייתי שמח אם גם בME הבחירות יהיו אפורות יותר, עם השלכות אח"כ שיהיה מפתיעות כמו הוויצר, ולא כמו שהיו טוב ורע ברור.
עכשיו אולי לא תסכים שME מצליח במה שהוא מנסה לעשות - אבל הוא לא מנסה להיות וויצר. ולכן אני לא חושב שעל בסיס ההשוואה הזאת ניתן להשוות אותם.
נו, אז בנו דמות נפלאה וצוות תומך נפלא, אין תלונות, אבל מה עם העולם? מרגע שאתה יוצא מדיאלוג ופוגש את "העולם" שהם בראו אתה מרגיש שהכל שם זה סוג ה'. לדוגמא ב-3 יש סצנה שאתה בא לפנות כוכב תחת התקפה, איך נראה הקווסט? מסדרון בו יש חמישה בניינים מרובעים, אתה לא יכל להכנס לכל מבנה, למעשה אתה הולך במסלול שנקבע מראש, פוגש שני אנשים (כל שאר הבניינים ריקים ונקיים למשעי), אומר להם ללכת למחסה, הם הולכים וזה בערך המשימה.
בWitcher 3 מנגד יש את הנקודת מעבר בין השטח בשליטת רדוביד מדרום לפונטר והשטח בשליטתו מצפון לפונטר, המעבר מVelen צפונה. יש לך תור של 30 אזרחים בוכים שרוצים להכנס ומונעים מהם, לשם שינוי יש הרגשה של אזור אסון כאשר בדרך לשם אתה עובר במוצבים צבאיים, שדות קטל, כפרים שרופים ואין ספור אנשים שהוציאו להורג בתלייה. זה בדיוק ההבדל בין החברות.
ME מנסה להיות משחק שמציג עולם בעל אמינות שהיא, בדיוק כמו הWitcher וכל משחק מסוגם אחר. הכל בME קטן, אין שום הרגשת אמינות (Citadel זו דוגמא מצוינת, שתי קומות עם עשרה אנשים שאמור לייצג עיר שמקבילה לכוכב קוריסנט במלחמת הכוכבים), לא הרגשתי שאני נמצא בעולם אמיתי בשום שלב במשחק, תמיד זה הרגיש לי כמו שלב שפותח בחוסר חשק, אפס אינטרקטיביות מבחינת המשתמש והכל נפל לאיזה רשימת צ'ק ליסט עליה חשב המפיק או הבמאי. מסדרון? יש. הולגרמה שאפשר לדבר איתה? יש. שלושה Keepers שלא זזים ועושים את אותה אנימציה? יש. חמישה אנשים בשלב שלא זזים ועושים את אותה אנימציה? יש.
ממש אמין.