בכל משחק FROM יש את הבוס המאוד קשה הזה שלוקח לא מעט ניסיונות בשביל לצלוח, נגיד Isshin או OoK. הם כמעט תמיד מאוד מוצלחים ולפחות אצלי הם בקלות בטופ 3 בוסים של אותו משחק, אבל מלנייה לא הייתה כזאת עבורי.
אני חושב שיש כמה סיבות מעבר לדברים שאהבתי יותר בקרבות אחרים במשחק, אבל העיקרית היא שהקושי של הקרב גרם לי לא לשחק בצורה שהכי נהנתי בה.
בגדול מהרגע שהשגתי את ה Raptor of the Mists שכפלתי אותו ושמתי אותו על הכל והוא היה Ash of War היחידי בערך ששיחקתי איתו נגד בוסים ראשיים. בין לבין בעולם הפתוח ובמבוכים ניסיתי גם מיליון דברים אחרים, אבל שהגעתי לקרב מול בוס ראשי החלטתי שרק ככה אני רוצה לעבור אותו. זה פשוט היה הכי כיף ומספק וגם מקבל מלא נקודות על סטייל.
אבל נגד מלנייה כל הדבר הזה זה פשוט לא עבד לי, יש לה קומבואים שמכים במהירות וברצף וזה היה קשה עבורי להשתמש בו באופן עקבי בלי להיכנס לטרייד אוף של - אני ירביץ לך את תרביצי לי - שזה משהו שאולי יכול לעבוד נגד אויבים אחרים אבל בעייתי במיוחד נגדה בגלל שהיא מחזירה לעצמה חיים (ועוד בקרב שמלכתחילה די ארוך) אז אתה רוצה להשתדל לשחק נגדה בצורה הכי נקייה שיש וזה פשוט לא משהו שהצלחתי לעשות עם ה RotM באופן עקבי. זה כמובן לגמרי אפשרי וזו הייתה בחירה שלי לוותר במקום לנסות להיות טוב, אבל ככה יצא וזה קצת הוריד ממנה עבורי ביחס לקרבות אחרים שזה עבד לי נהדר.
אחר כך שיניתי אסטרטגיה וניסיתי לשחק עם ה Buckler עד שהבנתי שאתה צריך לעשות שלושה parry (כל פעם!) בשביל לפתוח אותה למכה קריטית.. אז הבנתי די מהר שגם זה לא הולך לקרות וחזרתי ל Dual Wield הרגיל שלי (קאטנות, twinblades, claws ניסיתי נגדה הכל) רק בלי ה RotM. אבל גם אחרי שלמדתי כמעט לחלוטין את השלב הראשון שלה ובמידה רבה גם את השלב השני, עדיין לא הייתה לי הבנה מלאה של הצ'וקובובובקוקו 😃 או בשמו הלועזי Waterfowl Dance.
יעני כן למדתי אותו במידה מסויימת, בצ'וקובובובקוקו השלישי אאז"נ הבנתי שצריך להתגלגל לתוך המכה ואז מיד להתגלגל אחורה או משהו כזה ועדיף בלי הנעילה של המצלמה בשביל להתחמק מהמכה הנוספת וזה תמיד עבד, אבל לא באמת היה לי ברור מה עושים בצ'וקובובובקוקו הראשון והשני. רוב הזמן נראה לי שהייתי מתגלגל אחורה ואז לצד ולפעמים היא הייתה פוגעת בי ולפעמים לא (בדיעבד אני מניח שזה תלוי הרבה במיקום ההתחלתי שלי) וגם שהייתה פוגעת לפעמים היא הייתה מורידה חיים ולפעמים הורגת לחלוטין, תלוי כמה היא תופסת אותך, אבל בכל מקרה התוצאה לא הייתה עקבית וזה מאוד מתסכל כי אתה לא מבין מה אתה עושה לא נכון ולא באמת לומד מהניסיון שלך. אז אם בקרבות כמו Isshin או OoK אתה לומד מכל מוות עד שאתה רואה את הקוד של המטריקס לצורך העניין ואז בקרבות האחרונים יש כבר את ההרגשה המצויינת הזאת שאתה יודע שזה בכיס שלך והבוס מת הוא רק לא יודע את זה עדיין, אז נגד מלנייה לא ממש הרגשתי ככה גם בקרב האחרון בגלל אותו מהלך שפשוט לא הצלחתי ללמוד עד הסוף. לא משנה שהקרב הולך מעולה, ברגע שהיא שולפת אותו זה עדיין 50-50 אם אני שורד או לא וזו הרגשה קצת מייאשת.
ובסופו של דבר זה גם היה די מתיש.. זה לקח לי כל כך הרבה זמן והייתי כל כך עייף שאחרי שהרגתי אותה לא הייתה איזו התרוממות רוח מיוחדת, בעיקר רציתי ללכת לישון😃
אז אין ספק שסה"כ זה עדיין קרב טוב, יש הרבה דברים אחרים לאהוב שם, אבל זה לא היה הקרב הכי טוב במשחק בחוויה שלי.
בקשר למבוך עצמו, מבחינת עיצוב הוא נהדר, אחד היותר אהובים עלי. אבל מבחינת אויבים הוא מרגיש קצת מחופף, לפחות מהבחינה שכמעט את כולם שם כבר פגשת באיזורים אחרים במשחק.