אני חושב שההשלכה הכי גדולה קיימת בסדרת Baldur's Gate, שם Reputation שנגזר מהמעשים של החבורה משפיע מי יסכים להיות בחבורה, גבוה מידי ודמויות רעות יעזבו, נמוך מידי ודמויות טובות יעזבו. כמובן שיש מרווח דיי גדול באמצע שמאפשר להשאיר כמעט את כל הדמויות למי שמכיר מה המספרים המותרים (מצד שני, מי שלא מכיר נכונה לו הפתעה שזה מגניב), כמובן שיש שם גם קטעים שדמויות לא מסתדרות ספציפית עם דמות מסוימת כנגזרת של מי היא הדמות, Edwin שלא מסוגל להסתדר עם מינסק ויש להם קווסטים הפוכים לחלוטין, האחד הוא רע שומר חוק והשני טוב כאוטי. יש כמובן השפעה גם של אם אתה טוב תקבל הנחות גדולות יותר בחנויות ועוד כמה פיצ'פקייס, אז כן יש משמעות לטוב ורע למי שנכון לעצב את המשחק שלו בהתאם. היום זה מרגיש בהחלט מלאכותי כמו שנדב רמז, גם באינפיימוס.
דרך אגב, לגבי ההערה של המצב הקאוטי בDishonored, אני מודע לעניין ההשפעה על העולם, אבל זה אף פעם לא היה לי מורגש, לא הרגשתי נכון להיום שבאמת העולם מוצף בצורה קיצונית בעכברושים, הוא לא באמת היה נראה לי "קודר יותר", זה מרגיש דיי רעיון על הנייר. מה גם שאני מסכים עם כל הנאמר, זו החלטה עיצובית מפגרת, כמו עניין הסופים. האופי האנושי של רובנו מכתיב שנתחיל לשחק כטובים, נפחד לסטוט מהקו למרות שמאוד נרצה, כי אנחנו מודעים לעובדה שהכל אבסולוטי, או שאתה משחק טוב מוחלט, או רע מוחלט, דבר שפוגע לך בחופשיות חלקית בצורת המשחק שלך. וכולנו נתחיל לשחק כטוב מוחלט, למרות שבלב רצינו לשחק רע.