סלולרים, ניידים ומשחקים עבורם - הנושא הרשמי

היכולת לזהות הבדל בגודל של שתי נקודות סטטיות והיכולת לזהות הבדל בגודל של שתי נקודות שהן חלק מתמונה שמשתנה תדיר זה שני דברים שונים בתכלית. הדוגמא הקלאסית שמראה את זה היא היכולת לזהות האם שתי נקודות נמצאות באותה שורה, לעומת שני קווים שנמצאים באותה השורה, או כל מיני דוגמאות של אפקט מולר-לאייר:

https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/f/fe/M%C3%BCller-Lyer_illusion.svg/420px-M%C3%BCller-Lyer_illusion.svg.png

כשיש למוח עוד מידע, הוא מסוגל לבצע עיבוד נוסף שמאפשר לנו לתפוס דברים בצורה שונה - במקרה של לזהות האם שני קווים נמצאים באותה שורה, לעומת שתי נקודות, אנחנו מסוגלים להשתמש במידע הנוסף כדי לקבל תמונה יותר מדויקת של המציאות, בעוד שבמקרה של אפקט מולר-לאייר המידע הנוסף גורם לנו לתפוס את המציאות בצורה פחות מדויקת.
במילים אחרות, לשטח את הדיון ליכולת לזהות הבדל של 400 מיקרון בקוטר של שתי נקודות חוטא למציאות.

אכן, בדיוק כמו דיוני "כמה FPS העין רואה".

נכון. התשובה לזה מאוד מורכבת ותלויה בהמון גורמים מעבר לאופטיקה של העין, או לגודל של הפיקסל.

כי המוח מסוגל להוסיף פרטים שהאופטיקה של העין לא מסוגלת להפיל על הרשתית?
איך זה שונה מויכוח אחר שערכתם בנוגע ל"כמה FPS העין מסוגלת לראות"? בדיוק במקום הזה שכאן יש מגבלה בסיסית של פיזיקה (עוצמת החפיפה בין הדמות שכל פיקסל מטיל על הרשתית בהנתן הזוית המרחבית שהוא תופס, דיוק המיקוד של העין ומני אברציות גיאומטריות וכרומטיות) בעוד ששם הפרמטרים הם ביולוגיים (כושר העיבוד של המוח).
אבל זה כבר לא משנה כי בשלב הזה הדיון חרג מהפיזיקה והביולוגיה לאיזורים שהם בתחום האנרתופולוגיה ובזה אין לי שום הבנה מיוחדת.

אם כך מה הגודל המינימלי של חפץ שעין יכולה לראות מ-4 מטרים ואיך זה משתנה כשהחפץ הזה הוא מקור אור?

https://en.wikipedia.org/wiki/Visual_acuity#.22Normal.22_visual_acuity
מכאן ראיה של 6/6 מוגדרת ככושר הבחנה של 1.75 מ"מ במרחק של 6 מ'. בפרופורציה ל4 מ', מדובר בהפרדה של 1.2 מ"מ.
אוביקט שהוא מקור אור בעצמו לא משנה את הסיפור הזה (ככלל, הפיזיקה מתייחסת לאור שמוחזר מהפרעה כאילו היה מקור אור בעצמו) אבל ככל שהתאורה הכללית חזקה יותר, הרשתית מתכווצת, האור שנכנס מגיע בזוית ניצבת ונחשף לשטח עדשה קטן יותר שמקל על המיקוד וחשוף לפחות עיוותים.

הראייה שלי די טובה אבל אני לא רואה 6/6 ואני מאמין שגם רוב החברה האחרים כאן לא רואים 6/6.
אם אתה ממש חייב לבדוק את זה, תדפיס על דף A4 בגוון אפור של 50% ריבוע בגודל של 800 על 800 מיקרון ובמרחק של כמה ס"מ תדפיס אלכסון שמורכב משני ריבועים שחורים בגודל של 400 על 400 מיקרון. תתלה אותם על הטלויזיה ותבדוק מה אתה בעצמך רואה ממרחק ישיבה בתנאים שלך.

איך הגעת ל"המוח מסוגל להוסיף פרטים..."? זה פחות או יותר ההפך ממה שכתבתי.
חלק ניכר מהעיבוד שהמוח מבצע למידע שאיברי החישה מסוגלים לאסוף שקוף לנו לחלוטין. כלומר, אנחנו ניגשים למידע הזה רק הרבה אחרי שהוא עובר מגוון תהליכים. את חלקם הקטן אנחנו מבינים מעט. את רובם אנו לא מבינים כלל. מדובר על שלבים יותר מאוחרים ומורכבים משלב איסוף המידע שאתה מתעקש לצמצם את הדיון אליו.
אגב, לא יודע מה הקשר אנתרפולוגיה. מדובר על נושאים שקשורים לתחום "קטן" בביולוגיה שקוראים לו מדעי המוח (או בתחום מעט שונה שקוראים לו קוגניציה וגם הוא לא קשור לאנתרפולוגיה). חוקרים בתחום אכן שואפים להבין את הדרך שהמוח האנושי פועל, אבל הם בהחלט לא מוגבלים לגבולות של אנתרפולוגיה. באותה המידה אפשר להגיד שגנטיקה זה אנתרפולוגיה, בגלל שחוקרים בתחום מתעסקים עם גנים אנושיים.

שוב - ה"בדיקה" שאתה מציע חוטאת למציאות. כשאתה מסתכל על תמונה על מסך 4K אתה לא רואה נקודה בגודל 400 מיקרון. אתה קולט הרבה יותר מידע מזה. הוא עובר מגוון תהליכי עיבוד. זו הסיבה שהתפיסה שלך את התמונה שונה לחלוטין מהמידע הלא מעובד שאיבר החישה קולט (נכון, אגב לשאר איברי החישה). כשאתה מסתכל על תמונה ב4K (שלא לדבר על סדרה של תמונות), אתה אוסף כמות הרבה יותר גדולה של מידע מזו שאתה מקבל כאשר אתה מדפיס על דף ריבוע אפור בגודל 400 מיקרון והמוח שלך מעבד את המידע הזה בצורה שונה מהותית (אפילו באזורים שונים במוח, למעשה) וכולל שלל פרטים נוספים שמשפיעים על היכולת שלנו להבדיל בין תמונה ב4K וב1080P.

אתה משטח את הנושא לחלוטין, טועה ומטעה. סביר מאוד להניח שהתשובה הכי טובה לשאלה הזו כרגע היא "לא ידוע", כמו שאלות רבות במדעי המוח. התשובה לשאלה הזאת בהחלט לא נמצאת בתחום בו אתה במקרה מומחה.

אני חושב שאין ספק שיש להטיות קוגנטיביות השפעה על היכולת של אנשים לזהות את ההבדל בין הרזולוציות, אבל אין באמת סיבה לפסול את האפשרות שיש אפשרות לזהות את ההבדל הזה גם ללא ההטיות האלו.

שחר, אני עשיתי דוקטורט באלקטרואופטיקה. זה תחום ההתמחות שלי. מערכות אופטיות. אני מבין באור, בפליטה שלו, בהולכה שלו ובקליטה שלו. אני לא מבין מה המוח עושה עם הנתונים שהעין מעבירה לו אבל אני יכול לחסום את הנתונים שהעין, כמערכת אופטית, מסוגלת להפיק. נתונים שהעין לא מסוגלת להפיק הם במקרה הטוב ביותר אינטרפולציות והם לא מכילים אינפורמציה נוספת.
כשדיברתי על אנתרופולגיה התווכנתי לסוג התגובות שלאחרונה התחלת להנפיק בתגובה לפוסטים שלי. אתה צודק שאני לא מבין כלום במדעי המוח, בקוגניציה או באנתרופולוגיה אבל אני ידוע שהמקור לתגובות שלך נמצא שם. בנימה חברית, רד מהפוזיציה שתפסת מולי. אני לא קאז. אם בא לך להוציא עצבים על אנשים - אני לא הכתובת.

הפיקסל שליד הפיקסל שאתה בוחר להתמקד בו? זה עוד מידע. מה שהפיקסלים האלו עושים בזמן (משנים צבע, נניח)? עוד מידע. הצבע של הפיקסל ושל הפיקסלים שלידו והההבדל ביניהם? עוד מידע. האם הפיקסל חלק מאזור שהמוח שלך מזהה כגבול? עוד מידע. כל הפרטים הנוספים האלו (ורבים אחרים) נקלטים על ידי העין בצורה שונה ומעובדים בהמשך הדרך למוח ובמוח בצורה שונה.
כל המידע הזה, שממנו אתה מתעלם לחלוטין בהסברים שלך, משפיע על היכולת שלנו לתפוס את התמונה שאנו רואים. זו הסיבה שההסברים שלך חוטאים למציאות, לפי דעתי.
אותו הדבר קורה באפקט מולר-לאייר שהצגתי דוגמא שלו. למרות שמספר הפיקסלים השחורים בקו זהה, המוח שלך מזהה קו ארוך יותר (יותר פיקסלים, כביכול, שבכלל לא קיימים במציאות). מסיבה דומה (באופן עקרוני - לא מנגנוני), כאשר אתה רואה שתי נקודות שלא נמצאות בדיוק באותה השורה במסך, אתה לא תצליח לזהות את זה שהן לא מיושרות. אם תוסיף לשתי הנקודות האלו עוד כמה נקודות צמודות ותיצור שני קווים, אתה לפתע תראה בצורה מאוד ברורה שהקווים לא באותה השורה, למרות שלא שינית דבר במידע שהיה בנקודה המקורית.

המידע הנוסף שהעין שלך קולטת משפיע על איך שאתה תופס את התמונה כולה, למרות שהוא לא משפיע על מה שאתה מסוגל לקלוט מנקודה אחת במרחב (ברמת איסוף המידע). זה תהליך מאוד מורכב שלא כל שלביו מובנים עד הסוף. אתה פשוט מתעלם מרוב התהליכים שמשפיעים על היכולת שלנו לזהות את ההבדל הזה ומתמקד אך ורק במודל פיזיקלי של עדשת העין (מודל שקל להסביר, אך הוא רחוק מאוד מלאפשר לנו להבין איזה מידע העין קולטת). אני מתרשם שאתה מפספס עוד יותר מהתמונה (חיחי) הגדולה, כי אתה מתייחס לראייה כמו למצלמה, למרות שמדובר במערכת שונה לחלוטין. החיישן שיש במצלמה אולי קיבל השראה מהעין, אבל הוא חד משמעית עובד בצורה שונה מהותית מהעין, עוד לפני שמגיעים לשלבים המורכבים יותר של עיבוד המידע הזה באזורים גבוהים במוח. התהליך גם לא חד כיווני. זה לא באמת קלט-עיבוד-פלט/תפיסה. יש אותות שעושים את הדרך ההפוכה ומשפיעים על הדרך שבה העין שלך קולטת את המידע.

אני לא יודע מה "סוג התגובות" שעליו אתה מדבר. ה"מקור" של התגובות שלי עליו אתה מדבר קיים, לדעתי, רק אצלך בראש. אני לא עצבני ולא מוציא עליך עצבים (באמת יש בינינו חוסר הסכמה במגוון תחומים, אבל זה לא מספיק בשביל לגרום לי לכעוס עליך, גם אחרי ויכוח כזה או אחר וגם כאשר התחומים האלה קרובים לליבי) ואני לא יודע למה אתה מרגיש ככה. כשאמרתי שאתה מומחה, זה לא נעשה בזלזול. זה נכתב בכנות (כי אני יודע שאתה באמת מומחה וברור לי שזה המקור של הדרך בה אתה מנסה סביר את הנושא).
אני חושב שהדיון פה דווקא ענייני לחלוטין ואין בכלל טונים צורמים, או כעס. אני באמת לא מבין למה אתה מרגיש אחרת. אני לא חושב שאתה מנסה להסביר את התופעה עליה אנחנו מדברים בצורה שבה אתה מסביר בגלל שאתה שקרן מטונף וחסר יושרה אינטלקטואלית. אני חושב שאתה באמת מבין כך את העניין. אני פשוט חושב שאתה טועה, כי אתה מפספס המון תהליכים שקשורים לראייה ותפיסה. אלו תהליכים שנפרדים לחלוטין מתחום המומחיות שלך ולכן זה סה"כ טבעי שלא תשים עליהם את הדגש, אבל הם בהחלט משמעותיים לאיך שאנחנו תופסים תמונה ובהתאם ליכולת שלנו להבדיל בין תמונה ב4K וב1080P.

*סתם הערת אגב - ברור שאתה לא קאז. אתה מישהו שאני מרגיש ששווה לדון איתו. בגלל זה בכלל אני מגיב לך, כאשר אני חושב שיש לי מה להגיד.

שחר, נקודה אינפיטיסימלית שפולטת אור במרחב ונקלטת בעדשה שממקדת אותה על מסך - לא מוטלת כנקודת דמות אינפיטיסימלית. היא מוטלת ככתם בעל מימדים מסוימים שמוכתבים על ידי אחידות התווך האופטי, האיכות של העדשה המרכזת והדיוק במיקום המסך ביחס להיטל של הדמות. שתי נקודות יטילו שני כתמים שמרוחקים בצורה פרופרוציונאלית למרחק ביניהם ואם המרחק בין מרכזי שני הכתמים האלה קטן מהקוטר של כל כתם, אנחנו מקבלים מריחה.
אצלנו, לכל נקודה במסך הטלויזיה יש ארבע נקודות שכנות מיידיות ועוד ארבע נוספות באלכסונים. אם במקום נקודה אחת על המסך מתקבלת בעין מריחה שמורכבת מחפיפה של 5 או 9 נקודות אז אין כושר אבחנה והוא מוגבל עוד ברמה הפיזיקלית. זה מזכיר לך מצלמה? העין לא עובדת כמו מצלמה? הקולטנים עצמם אמנם שונים אבל המערכת האופטית של העין ועוד איך עובדת כמו מצלמה רק שבמצלמה היא איכותית ומדויקת הרבה יותר מבחינה אופטית (ע"ח רובסטיות ביולוגית).
הביולוגיה רוכבת על הפיזיקה ולא להפך. אם הפיזיקה לא מאפשרת להבחין בין פרטים שמוקרנים ב1080P לבין פרטים שמוקרנים ב4K אז למוח אין נתונים אחרים לעבוד איתם והוא יזהה את אותם דברים, באותה רמת איכות בין אם הם משודרים ב4K או ב1080P. אתה מוזמן לגשת ולבדוק את הטענות שלי מול מומחים אחרים לעניין.
לעניין האנתרופולוגי, לא עשו אותי באצבע.

אחלה. אתה סתם חוזר על אותה תמונה חסרה ושטחית שעליה אתה מתבסס מתחילת הדיון.
הראייה שלנו לא פועלת כמו מצלמה (זה בערך השקף הראשון בכל קורס שמעביר את נושא הראייה במדעי המוח או בקוגניציה), לא משנה כמה זה נראה לך כך, או כמה מתחשק לך שזה יהיה כך. אתה טועה, בין אם אתה מקבל את זה ובין אם לא.
הסברתי ככל יכולתי מה ההבדלים בתהליכי העיבוד ואיסוף המידע (בלי להכנס לנושאים קצת יותר מורכבים כמו הדרך שבה השדה האופטי משתקף בגנגליונים של העין ואיך המידע הזה מועבר ועוד כל מיני תהליכים שאתה לא מכיר כלל ולכן טוען דברים מוטעים לגביהם), אז לא אחזור על עצמי. אתה מוזמן לגשת ולבדוק את הטענות שלי מול מומחים לעניין. סביר להניח שהם גם יוכלו להסביר את זה בצורה הרבה יותר מפורטת ומוצלחת ממני, אז אולי תשתכנע שיש בעולם הזה תופעות שלא ניתן להסביר בעזרת תחום ידע צר ויחיד בו אתה במקרה מומחה.

בנוגע לאצבע - נו באמת. אני לומד ביולוגיה. אני יודע איך עושים אנשים ואצבע זה לא האיבר שמעורב בתהליך.
אני מתחיל להבין שבאמת יש פה אגרסיות חבויות, אבל המקור שלהם חד משמעית לא מגיע מהצד שלי בדיון. אם לא נוח לך שאנשים מוסיפים לדיון מידע מתחומים שהידע שלך לא חופף להם, אז חבל לך.

טוב, השתכנעתי. אם העין האנושית רואה רק 1.2 מ"מ מ-4 מטרים, זה אומר שאין הבדל בין 720P ל4K. יאללה, בואו נקנה כולנו פס3. כמובן שלפי אותו חישוב, מ-500 מטרים אנחנו יכולים לראות רק חפץ שגדול יותר מ145 ס"מ כך שלמשל ילד בן 10 כנראה שלא תראה מ-500 מטרים. הרי זה ידוע שילדים שקופים החל מבערך 400 מטרים. it is known. אני זוכר למשל שעמדתי על בניין האמפייר סטייט בניו יורק ופשוט לא ראיתי ילדים כי כל דבר שהיה מתחת ל-1.1 מטרים פשוט היה לי שקוף לגמרי. ראיתי מבוגרים מחזיקים ידיים לשום דבר, זה היה מדהים!

אני יכול להסביר את הדברים כמו שאני מבין אותם. כמו שהם. אבל הדיון הזה כרגע הוא כאמור לא על העניין העקרוני.
נדב, הצעתי לך בדיקה ספציפית פשוטה במימדים הרלוונטיים ובסצנריו הרלוונטי - אם זה מעניין אותך אתה מוזמן לבדוק. אם לא אז אל תבדוק. אם אתה חושב שהקניה של מסך 4K שווה את הכסף שלך ואתה מרוצה אז נהדר.
שחר, שלחתי אותך למומחים אוביקטיביים מטעמך ואתה גם מוזמן ללכת לביולוגים של העין ולהראות להם את הדברים שכתבתי (אתה הרי לא מומחה באופטיקה וגם לא בביולוגיה). הם לא יטענו אחרת ממני למרות השקפים שראית ואם זה באמת מעניין אותך אתה תגש אליהם ותבדוק. אם זה לא מעניין אותך אז אתה לא תבדוק. אני לא קאז, אין לי את נטיות הטרולינג החביבות של סווים ואני גם לא מכיר אותך מאתמול. את השעמום שלך תפיג במקום אחר.

עומר, חבל שאתה לא ענייני. אתה תקוע בקופסא הקטנה שלך ומתעלם מרוב המידע שיש בתמונה ומרוב תהליכי העיבוד שהמידע הזה עובר. אתה לא טועה בגלל שאתה לא מבין נכון איך עובדת העדשה בעין (גם אם ההבנה שלך היתה לא נכונה, אני בהחלט לא הייתי יכול לדעת את זה ובטח ובטח שלא הייתי מסוגל לפקפק בך). אתה טועה בגלל שאתה עושה הנחות לא נכונות ומתעלם מהמון מידע שיש בתמונה על מסך טלויזיה ומהדרך שבה המידע הזה מעובד בתהליך הראייה.

תמונה על מסך טלויזיה זה לא שני פיקסלים בצבע אפור 50%, בעובי 400 מיקרון ולכן הבדיקה שאתה מציע לעשות לא רלוונטית לשאלה שעליה אנחנו מדברים. אני מניח שהחישובים שלך נכונים בנוגע לסיטואציה הספציפית שאתה מתאר, אבל הסיטואציה הזאת לא מלמדת כמעט כלום על איך אנחנו תופסים תמונה מלאה ומתעלמת מרוב המידע שיש בתמונה.

שוב - חבל שאתה לא ענייני בדיון הזה. אין לי מושג מה מקור התחושה שלך שאתה תחת מתקפה. אני יכול רק להמליץ לך לבדוק את זה, כי מדובר בתופעה שקיימת בראש שלך ולא בהודעות שלי. אם יתחשק לך להיות ענייני ולהתייחס למה שאני (ונדב, גם) כתבנו, זה יהיה נחמד. אם אתה מתעקש להמשיך לחזור על עצמך, או להמשיך להמציא קונספירציות חסרות שחר (חה!) על זה שמישהו מתקיף אותך, באמת שאין טעם שתמשיך להגיב בנושא.

בנוגע לאיפה אפיג את השעמום שלי - אתה תוקפני וגס רוח ואין לכך סיבה. חבל. את העצות שלך לגבי איך עליי להעביר את הזמן שלי תשמור לעצמך.

ערכתי שוב. כן נכנס לדיון 😛
נדב אתה מתכוון אני חושב ל15 ס"מ ולא 150 ס"מ
שחר אם אני מבין נכון מדובר על מגבלה אופיטת פיזית. זה לא נראה לי משנה לכל היכולת עיבוד תמונה המוזרות שיש למוח... אין לו בכלל מידע לעבוד איתו. אני מניח שהניסוי של עומר לא הכי נכון ושם עיבוד התמונה של המוח ישחק תפקיד.

הטענה על מגבלה אופטית פיזית מתעלמת מהמון מידע נוסף שהמוח מסוגל לעבד שנקלט על ידי העין (שינוי בזמן של הפיקסל ושל אלו שבסביבתו, הבדלי צבע שיוצרים גבולות וכן הלאה). זו הבעיה בהסברים של עומר - השטחה של הבעיה ורידוד שלה למצב היפתוטי ולא רלוונטי של זיהוי בין שתי נקודות - פעולה שכוללת שבריר מהמידע שנקלט על ידי העין ומעובד על ידי המוח. שבריר מהמידע שנמצא בתמונה על מסך טלויזיה. נתתי דוגמאות לאיך עוד מידע באזורים הסמוכים לאותו פיקסל משפיעים על התפיסה שלנו. הדוגמאות האלו מסבירות בצורה מלאה, לדעתי, למה ההתעלמות של עומר מרוב המידע שיש בתמונה על מסך טלויזיה היא גישה לא נכונה כשמנסים לענות על שאלה כזאת.

אז הבנת את עומר כמו שצריך. גם אני הבנתי אותו כמו שצריך. התייחסתי הן למגבלה הפיזית שעומר העלה (יש עוד מידע שכן נקלט וממנו הוא מתעלם) והוספתי לזה רובד נוסף של תהליכי עיבוד שמהם הוא בחר להתעלם לחלוטין ולא סתם להעלים מההסבר.

לי זה נשמע שכל השאר הן נגזרות של מה שעומר מדבר עליו. צבעים, קונטרסט ושאר הדברים שהמוח קולט ומעבד כבר לא קשורים. כה אני מבין את הדברים בכל אופן.

לרזולוציה יש משמעות ברורה והשלכות ברמה הפיזיקלית. הסברתי אותן. כל מה שקשור לקליטה הניורולוגית של אור בעין ולעיבוד שהוא עובר במוח לא "עוקף" את המגבלות הפיזיקליות ואם המגבלה היא פיזיקלית אז אותה פעילות ביולוגית, כל פעילות ביולוגית, תתבצע באותו האופן בין אם מקור התמונה הוא ב4k או ב1080p כי הניורונים בעין מגורים באותה מידה של פרטים. רזולוציה היא פרטים אבל עיבוד לא מוסיף פרטים. ההתפלספות סביב זה הזויה.
אז רשמתי את זה כבר כמה פעמים בניסוחים שונים. אלה לא טיעונים מסובכים במיוחד. למי שזה מעניין אותו. מעבר לגבול מסוים כבר ברור שהדיון לא ענייני והגבול הזה נחצה.

אני חייב לציין שדי התיאשתי מהויכוח הזה. ראיתי אתמול אלים אמריקאים ב-4K וזה היה נפלא. המטבע זהב נראה פשוט פסיכי (בעיקר כי זאת תוכנית מומרת ל-4K, לא מצולמת ב4K, וכמו תמיד במומרים מה שנראה הכי קרוב לכוונה של ההמרה זה CGI) כנראה שדמיינתי את זה, מטורף שכזה הוא אני. אגב, סתם אנקדוטה, לא ראיתי התיחסות בויכוח שלכם שלא מדובר בחפץ או ציור אלה שאותו גוף בגודל 0.4 מ"מ הוא גוף פולט אור.

בתמונה של 4K יש יותר מהפרטים האלו, לעומת תמונה של 1080P. הם שם והם פוגעים ברשתית והם גורמים לכך שהמידע שנקלט הוא שונה מזה שהיה נקלט אם אותה התמונה היתה ב1080P.
קיים הבדל מכמה סוגים. עומר, מסיבה לא ברורה, בוחר להתייחס אך ורק לסוג אחד של מידע וסוג אחד של תהליך עיבוד שנעשה בתהליך הראייה (היכולת להבדיל בין שתי נקודות) ומתעלם מכל המידע הנוסף שיש בתמונה ומכל תהליכי העיבוד הנוספים (שאכן לא מוסיפים מידע ואף מאבדים חלק ממנו, אבל כן משפיעים על איך שאנו תופסים את התמונה בסופו של תהליך) שמתרחשים.

אין פה באמת ויכוח על עובדות פיזיקליות כמו שעומר מנסה לטעון. יש פה ויכוח על האם כאשר ממוצע כלשהו של 5 פיקסלים שגורם להפעלת גנגליון מסוים יוצר תגובה זהה גם כאשר הממוצע הוא של 10 פיקסלים קטנים יותר שממלאים את אותו אזור.
תחשוב על זה ככה - ב1080P יש 5 פיקסלים בנקודה הזו שמפעילה גנגליון יחיד (סתם מספר שרירותי וזו השטחה של המציאות. תהליך הראייה עובד בצורה הרבה יותר מורכבת ממצלמה). 4 מהם שחורים ואחד מהם לבן. כאשר יש 10 פיקסלים יש 7 שחורים ו3 לבנים, כי במקרה יותר מדויק להציג את התמונה כך. האם מדובר באותו מידע שנקלט על ידי העין? חד משמעית לא. ההנחה של עומר היא שהמידע השונה הזה לא גורם לפעילות עצבית שונה (ובסופו של דבר לתפיסה שונה שמאפשרת לנו לזהות תמונה ב4K לעומת אותה תמונה ב1080P). אני חושב שהוא טועה.

זה הסבר שטחי מאוד, שמסביר למה הטענות של עומר, שמתרכזות במעט מאוד מתהליך הראייה, לא נכונות.
בנוסף לכך יש מידע נוסף רב בתמונה שמשפיע על התפיסה שלנו. למעשה, יש טעות מאוד בסיסית בהסברים של עומר - הוא חושב שיש חפיפה מלאה בין מה שאנחנו מזהים (תפיסה) והמידע שאנחנו קולטים (קלט באיבר החישה). זה פשוט לא המצב (כמו שאמרתי - מידע רב נאבד בתהליכי העיבוד בדרך למוח ובמוח עצמו ומידע רב משנה את הצורה שלו).

אלו הסברים עקרוניים שנכתבו כבר כמה פעמים ואליהם עומר סרב להתייחס.

זה בסדר, "הדיון" עם שחר נגמר.
בכל סוגי הטלויזיות, ההארה היא או ישירה של הפיקסל (OLED או CRT) או תאורה אחורית שעוברת דרך מפתח (LCD, LED ושות). אור שעובר דרך מפתח מתנהג פיזיקלית כמקור אור בעצמו ("עקרון הויגינס&quot😉 ולכן מהבחינה העקרונית הזו אין הבדל בין השניים.

כן, בדיוק על זה דברתי, שהגוף בגודל 0.4 מ"מ הוא גוף פולט אור ולא סתם שרבוט גיר על הקיר. בנוסף הדרישה היחידה שלך מאותו פיקסל היא לקלוט צבע ועוצמת תאורה בלבד, לא הרבה מעבר. כלומר אני לא חושב שאתה יכול להשליך מספרי וויקיפדיה על ראיה 6:6 בלי קשר לכל הויכוח הביולוגי שלך ושל שחר.

גם כאן אין הבדל. כשמחשבנים את מה שקורה לאור שיצא מהנורה ופגע בתמונה צריך לעשות חשבונות של אור מועבר, מוחזר, נבלע וכולי אבל אותו חלק מהאור שנפלט ומגיע לעין כתמונה גם כן מתנהג כאילו היה בעצמו מקור על פני התמונה. ההבדלים הם רק בעוצמות וההשלכה של זה היא לא על הרזולוציה אלא על הקונטרסט.
לעניין הקונטרסט, כשיש קונטרסט גבוה אז קל להבחין בזה שיש "משהו" שחורג מהסביבה שלו אבל אין יכולת לקבוע אם המשהו הזה מגיע מפיקסל בודד או ממערך של 4, 9, 16 או כל ריבוע אחר של פיקסלים על אותו תא שטח כשזו המשמעות של רזולוציה.

אם אתה מעלה את הנקודה הזו בגלל הבדיקה שהצעתי עם דף הניר אז עזוב. תייצר במחשב תמונה על רקע לבן עם שני פיקסלים שחורים מלאים באלכסון (נוגעים בפינה בודדת) ובמרחק מסוים מהם ריבוע של 4 פיקסלים 50% אפור ותנסה לדאוג לניטרליות מקסימלית של הפאנל. תבדוק מאיזה מרחק אתה מפסיק להיות מסוגל לזהות את שני הפיקסלים השחורים כפיקסלים נפרדים ומאיזה מרחק הכתם של שני הפיקסלים השחורים והכתם של 4 הפיקסלים האפורים נראים דומה.
אם ממרחק ישיבה אתה מסוגל להבחין כמו שצריך בשני הפיקסלים אז יש לך ראיה מצוינת ואתה יכול להנות מה4K שלך לחלוטין. אם קשה לך להבחין בין שני הפיקסלים השחורים אז ה4K כנראה מיותר. אם שני הכתמים נראים דומים אז אין לך יכולת להבחין בין 4K ל1080P.
לי אישית אין יכולת לעשות הפרדה כזו... אני גם לא הבחנתי כשהמחשב התחרבש בגלל התלת מימד של הטלויזיה והחליט לעבוד ב720P...

ואגב, חבר שמחפש טלויזיה הפנה אותי הערב לקישור הזה:
https://www.hometheater.co.il/vp2473867
ההודעה האחרונה משעשעת בהקשר שלנו ודי מבהירה את הטענה העקרונית.

אז רגע נדב אתה אומר שאתה מבדיל בין משהו שהוא 15 ס"מ או 10 ס"מ ממרחק 500 מטר?

אני לא צריך להבחין בינהם, רק להצליח לראות. מנורה זוהרת ב-1000 ניטים בגודל 15 ס"מ? בטח, זה כמו כדורגל זוהר באור בוהק. אגב, האישה התלוננה אתמול על האיכות של הפרק האחרון של american gods, לא אמרתי לה שלא מצאתי גרסת 4K עם תרגום תואם אז ראינו ב-1080P.

הקישור דיכא אותי עומר, מכל הסיבות הנכונות. הכינוי משתנה, הסגנון לעולם ישאר.