ת'רד נינטנדו 3.0: Once more with feeling

כן, אני תמיד שומע עליו דברים פושרים אז אני לא כזה חם עליו למרות שדי ברור שבשלב כלשהו המשחק יגיע לסוויטצ׳ ואני אקנה ואשחק בו. אבל זה עדין המריו הראשי של הwiiu, עצוב ככל שיהיה 😃

אני לא חושב שאפשר להגיד שמריו גלקסי לא היה מקורי.. אמנם לא שיחקתי בו אבל ממה שראיתי הוא כן היה נראה מקורי בקונספט שלו.

תודה על העזרה עם הסוויץ׳, אתם חושבים שזה נמצא כבר בחנות בדיזינגוף?

חלק ממשחקי הגימקיוב ,התחילו פיתוח כמישחקי n64
ויש בהם פגמים מסוימים בגלל זה
לא ידוע לי על שאנסיין,אבל עברתי אותו בעבר והוא גם מרגיש ככה
חלק מהדברים מעולים יחסית לתקופה ,כמו המיים לדוגמה
גם פיזיקה וגם גרפית

אבל חלק מהדברים ניראים כמו מישחק n64

וצריך לזכור ,נינטנדו קפצה מוקלטות מישחק
לדיסק של 1.5 ג'יגה
ואז האכסון בקלטות היה ממש קטן

בחיים לא שיחקתי במריו תלת מימד אבל אני חייב להודות שזו דיעה מקורית, בכל מקום אני שומע עד כמה סאנשיין הוא הכבשה השחורה של המשפחה ועד כמה גלאקסי החזיר את התהילה למותג הזה, כמובן שגם הביקורות תואמות את זה.

אני מאוד אתפלא אם נינטנדו תעשה רימייק לסאנשיין, זה לא נשמע כמו משהו שיש כלפיו דרישה באמת.

בספק, רק שבוע שעבר הן התחילו להופיע באירופה ורק השבוע בארה״ב. כנראה יקח כמה שבועות אלה אם חנות קבלה משלוח ממש לאחרונה. אני משער שצריך להתקשר ולשאול 😃

אני חושב שסאנשיין סבל מציפיה מול תוצאה. הוא משחק טוב אבל אחרי מריו 64 שעשה אולי את המהפכה הכי גדולה במשחקי הוידאו עד היום, מריו סאנשיין היה פתאום צעד הצידה סופר מוזר עם מריו על אי טרופי ו-jet pack שמשפריץ מים כשמריו נשלח למשימות ניקוי האי מצבע. אנשים ציפו למריו 128, שש שנים אנשים דברו על המשך אמיתי למריו 64 ואחרי 5 שנים שלמות של שקט תעשיתי, סאנשיין נחשף ואנשים היו קצת בשוק.

אני חושב שאם סאנשיין היה יוצא בסוף חיי הn64 כמריו המוזר אחרי 64, כמו שזלדה mm יצא כאח החורג של זלדה oot, הוא היה מתקבל אחרת. הוא משחק טוב, פחות ממריו 64 לדעתי, אבל עדין טוב.

מריו גלקסי הרגיש לאנשים כמו ההמשך האמיתי של מריו 64 אבל לדעתי הוא היה ההפך, סוג של צעד לאחור ממריו 64. ממשחק שבו אתה נכנס לעולם פתוח יחסית וחוקר, עברנו למשחק לינארי. היה לו את הקטע שלו, העובדה שכל 5 דק׳ עשית משהו חדש לגמרי עם מכניקות חדשות, כאילו המוח היצירתי של 50 אנשים התפוצץ על המסך ביחד, אבל עם כמה שהוא היה מעולה הוא עדין היה לצעד לאחור במובנים מסויימים. הוא גם הרגיש קז׳ואלי יותר אבל העובדה שכל 5 דק׳ אתה עושה משהו אחר הייתה די מפוצצת שכל. כלומר כולנו שחקנו באיזה אינדי או כותר גדול שמביאים רעיון חכם עם כבידה שמשתנה או חידה חכמה מסויימת אבל אז המשחק טוחן אוצו עד אבק. במריו גלקסי היו מציגים לך מכניקה חדשה לגמרי, אחרי 2 דקות היית משתלט עליה ואחרי 5 דקות היא כבר נגמרה לעד ועוברים למכניקה המגניבה הבאה. זה היה מאוד כיף, אבל זה לא היה ״מריו 64״. אז הגיע גלקסי 2, אחריו 3d world שהוא באמת סוג של אח חורג ורק עכשיו, ב2017, קבלנו ממש המשך אמיתי לגמרי בצורה של אודסי. לקח להם 21 שנים, אבל הוא הגיע.

אני מניח שאתה מתכוון לאודיסי (של הסוויץ) ולא גלקסי (של הWII קפיצי דבילי).
ההבדל ביני לבין רוב האנשים ששמעת הוא שאני שיחקתי במריו 64 רק אחרי ששיחקתי בסאנשיין. עבורי, סאנשיין היה כרטיס הכניסה לעולם הזה ומולו, מריו 64 היה מיושן (משחקיות דומה אבל פחות עשירה ובודאי הרבה פחות מרשימה מבחינה טכנית/ויזואלית) וגלקסי נראו כמו הליכה אחורה עם משחקיות פגומה בגלל השלטים הנוראיים של הWII.

אז מה אתם אומרים שכל הממוצעים על גבול השלמות וההשפרצות שהיו לכולם בזמנו כשיצא המשחק, הכל בדיעבד סתם הייפ ומדובר במשחק אוברייטד שלקח את הפרנצ׳ייז לאחור?

אני חושב שהוא היה מצויין ומרענן אבל כשמסתכלים עלה תמונה הגדולה הוא היה בעייתי. זה לא GTA4, מגיע לו 90+, אני לא יודע אם ״omg המשחק הכי אוב בהסטוריה״, אבל בהחלט מגיע לו ציונים גבוהים.

זה משפט יחסית נכון לכל המשחקים בסדרה מאז מריו 64 כולל ועד לאודיסי האחרון 😁
המעבר מפלטפורמר דו-מימדי חד לCollect-a-thon תלת מימדי די הרס את מריו. צעד קדימה, שניים אחורה.

זאת אולי הטענה הכי הזויה ששמעתי לאחרונה. מריו 64, המהפכה הכי גדולה בתעשיה מאז לחם פרוס, הרס את מריו. זה חדש, הטיעון הזה מגיע גם בתצורת חולצה להיפסטרים? 😃
כמובן שזה גם לא נכון מהבסיס, מריו הוא לא collect-a-thon, אפילו לא קרוב.

גלקסי 2 (המשחק מריו הכי טוב בעיני) קיבל אותו ממוצע ציונים כמו הראשון, ומדובר בסוג של dlc מורחב לגלקסי תכלס. ככה שגם אם אני מנטרל את הדעה האישית שלי בעניין, נשמע לא סביר לטעון שהיה איזה הייפ לא מוצדק לגבי שני המשחקים שהחזיק מעמד במשך שלוש שנים לפחות.

מריו סאנשיין 2? זה יכול להיות די מגניב, אבל נשמע לא הגיוני בעליל. אם הם באמת מנסים לרמוז משהו אז יותר הגיוני בעיני שמדובר באודיסי 2 ואחד מהשלבים הוא של סאנשיין, או אפילו סתם רימאסטר של סאנשיין.

אגב, שנה שעברה הייתה את "הדליפה" האמיתית או מזוייפת הזאת:
https://www.youtube.com/watch?v=N-6ryH8pqB0

ההנחה בזמנו הייתה שמדובר בהרחבה כמו שלזלדה הייתה הרחבה אבל בשלב הזה זה כבר לא נראה סביר, עבר יותר מידי זמן. המשך ישיר לאודיסי, שגם מכר מדהים, נראית כמו אפשרות סבירה יותר. גם יש לזה תקדים.

youtube

אני לא חושב שהיה הייפ לא מוצדק, זה מהמשחקים האלה שלדעתי היו אמורים לקבל 93 במקום 98, לא 75 או משהו כזה. משחק מצויין שרענן מאוד את הנוסחה של הפלטפורמרים (לא שהיו יותר מדי מריו תלת מימדיים בנקודה הזאת, סך הכל המריו התלת מימדי השלישי) אבל כן לקח צעד לאחור באלמנט הרמת קושי, העולמות הפתוחים והחקירה.

בנוגע למה הדליפה/טיזר מתכוונים, אני חושב שב-2019 אנחנו כבר מעבר למשחק שיהיה בו את השטיק של התותח מים וזהו. יכול להיות שזה באמת אודסי 2 עם זיקה מסויימת לעולם של סאנשיין. וכן, אם זה משחק המשכי שכזה, כמו גלקסי 2, אין סיבה שהוא לא יצא בנניח חגים 2020, גלקסי 2 יצא שנתיים וחצי אחרי גלקסי. אם חשפו כבר את BOTW2, יש מצב טוב לחשיפה של המשחק מריו הבא בקרוב. יש מצב שב-2020-2021 נראה זלדה חדש, מריו חדש ומטרוייד פריים 4.

youtube

זלדה ומריו אני מאמין שכן, מטרויד פחות.

כן, מטרויד סיכוי יותר קטן להתחשב בזה שהוא התחיל פיתוח מחדש לפני פחות משנה.

נתחיל בזה שלא רק שמריו 64 הוא collect-a-thon, הוא האמ-אמא של הביטוי. הTrope Codifier: https://tvtropes.org/pmwiki/pmwiki.php/Main/CollectAThonPlatformer

הבעיה היא שכל תת הז'אנר הזה נבנה על מגבלות התלת-מימד המוקדמות של שנות ה-90: במקום השלבים הארוכים והמסתעפים עם תנועה מתמדת ימינה שסופר מריו וסוניק שכללו כמעט ולדרגת שלמות, קיבלנו פתאום שלבים קטנים וסגורים כי קשה לרנדר משהו גדול מידי בתלת מימד. במקום אתגר של פלטפורמינג מדוייק (שהיה קשה עד בלתי אפשרי בצורת השליטה החדשה), קיבלנו אתגר של איסוף כל מיני שטויות בשלב, וחזרה רפטיטיבית על אותו השלב על שנקבל את כל הכוכבים.
יש משחקים כמו באנג'ו שלקחו את הcollect-a-thon לכיוון עוד יותר קיצוני, אבל מריו 64 היה שם ראשון: אני עדיין זוכר בגוף ראשון את האכזבה לגלות כמה חסר אתגר היה המשחק, וכמה קל ומהר לקח לי להגיע לבאוזר בהשוואה למשחקים קודמים בסדרה, רק בשביל לגלות שעכשיו רוצים שאני אחזור שוב על אותם השלבים כדי לאסוף עוד כל מיני כוכבים...

האם זו היתה מהפכה בז'אנר הפלטפורמינג? כן. אבל כמו הרבה מהפכות (ע"ע איראן או ונצואלה), זו היתה מהפכה שנבעה מאילוצים ולא כל כך בטוח שהתוצאות שלה היו חיוביות. זה לא שונה בהרבה מכך שמשחקים כמו מיסט היו סוג של מהפכה בז'אנר ההרפתקה הגרפית/קווסטים, אבל מבחינה פונקציונלית לקחו את כל הז'אנר צעד אחורה (עד היום יש אנשים שמתו על מיסט בין אם הם הכירו או לא הכירו שום דבר שבא לפניו, ויש כאלו שחושבים שזה היה זבל עופות שרידד את הז'אנר). טעם וריח כנראה, אבל מפתיע אותי שזו הפעם הראשונה שאתה שומע ביקורת על הז'אנר או על מריו בפרט.
לשמחתי דווקא בימינו, למעט כמה מקרים בודדים של פלטפורמרים תלת מימדיים שלצערי רובם נופלים לאותה נוסחה של collect-a-thon, רוב סיפורי ההצלחה בימינו הם דווקא של פלטפורמרים דו-מימדיים "קלאסים" שזוכים לעדנה מחודשת.

ההודעה הזאת נכתבה בהומור ואמורה להיות סוג של סטירה לא ברורה?

לא, מריו הוא לא ה״אמאמא״ של הביטוי, במריו 64 יש פחות איסוף דברים מבערך כל משחק שנמצא היום בשוק. במריו עושים משימות, דבר די מהפכני בזמנו, והפרס הוא כוכב. זה ממש אבל ממש לא משחק איסוף כמו דונקי קונג 64 או רוב הפלטפורמרים של התקופה. מדובר במשחק שבו אתה נכנס לעולם פתוח שהיה ענקי לזמנו (ולא שלב קטן כמו שאתה טוען בצורה לא נכונה) ועושה אחת מחמש משימות ואם אתה מצליח במשימה אתה מקבל כוכב. כשיש לך מספיק כוכבים אתה יכול לפתוח דלת לעולם חדש. זה היה עיצוב מהפכני, לא לינארי וכזה שמחקים אותו עד היום במשחקים.

להביס בוס בשביל כוכב זה לא קולקטאת׳ון, לנצח במירוץ כדי לקבל כוכב זה לא קולקטאת׳ון ולעשות אתגר פלטפורמה בכדי לקבל בסופו כוכב זה לא קולקטאת׳ון. בקולקטאת׳ון סורקים שלבים בכדי למצא collectibles, משם מגיע השם. במריו אין בכלל collectables מעבר לכוכבים שאפילו להם לא הייתי קורא ככה להתחשב בזה שלא מחפשים אותם בשלב אלה זוכים בהם בהשלמת משימות. באותה מידה אם היו מחליפים את המילה כוכב במילה xp שום דבר לא היה משתנה במריו 64.

אז בתור אחד שאשכרה היה לו N64 ובאמת שחק בכל המשחקים של הפלטפורמה בזמן אמיתי, מריו 64 אפילו לא מתקרב לקצה הזרת של ההגדרה של קולקטאת׳ון. מי שבאמת התחיל את הטרוף היו Rare שהגיע לקיצון כמעט הזוי בדונקי קונג 64.

זה לא ממש משנה אם הוא קולקטאת׳ון או לא, הנקודה שלו היא שהשליטה, המכניקות, האתגר ועיצוב השלבים במריו 64 היו פחות טובים ביחס לדו מימדיים. יש בזה אמת. ונכון שמריו 64 הוא לא משחק איסוף קיצוני כמו אלה של רייר, אבל הנקודה היא שהכוכבים הוסיפו מימד של רפטטיביות למשחק שלא היתה קודם (עד כדי secret exits, אבל זה לא בדיוק אותו דבר).

דבר ראשון זה הדבר היחיד שחשוב, כי על זה הדיון, והוא לא קולקטאת'ון כי זה לא משחק שסורקים את השלבים שלו בציד אחרי קולקטבלס. כלומר הוא לא קולקטאת'ון, נקודה.

ובנוגע למשחק עצמו, די נו, באמת. מריו 64 רפטטיבי? עיצוב שלבים לא טוב? זה כמו להגיד DARK SOULS רפטטיבי כי אתה עובר במסדרונות כמה פעמים. זה משחק עמוק פי כמה ממשחקי המריו הישנים, לא רק שהוא שומר על המכניקות של המשחקים המקוריים, הוא הוסיף את אלמנט התלת מימד, אלמנט החקירה של העולם הפתוח וכו'. ואפשר לחשוב איזה אתגר היה במריו 1-3 וב-WORLD לעומת מריו 64, סיימתי את WORLD כשהייתי בכיתה ב'. וסוניק? את סוניק 3 סיימתי בישיבה אחת בכיתה ד'. רק מריו 2 היה באמת קשה והוא בכלל לא שוחרר במערב.

בו נגיד את זה ככה, לך שחק NSMB במקום מריו אודסי, תוכל להנות מכככככל העומק של המריו הדו מימדי ושיהיה לך לבריאות.

מי דיבר על עומק? הפלטפורמינג והשליטה במריו 64 הם תת רמה ביחס למריו וורלד. וזה העיקר במריו, לא שלבים פתוחים ואי לינאריים. וורלד היה משחק קשה, עד היום אני מתקשה לסיים אותו. מריו 64 ואילך הם בדיחה ביחס אליו. גם nsmb.

כן, השליטה במריו 64 תת רמה, צודק 🙄

ביחס לוורלד? כן, לגמרי. לוורלד יש שליטה מושלמת.

למשחק דו מימדי.
במשחק תלת מימדי זה קשה אקספוננציאלית, היום כל אינדי דביל מצליח לעשות שליטת דו מימד טובה, בתלת מימד אולפני AAA עצומים לרוב לא מצליחים לעשות שליטה כמו שצריך, אפילו מפלצות כמו אנצ'רטד עם שליטה די MEH. מריו עשה שליטה תלת מימדית מ-ו-ש-ל-מ-ת, בטוח שביחס ל-1996 כשמשחקי תלת מימד נשלטו עם פאקינג DPAD. כשהוא היה בפיתוח מעולם לא היה פלטפורמר תלת מימדי בשוק, פשוט לא היה דבר כזה, הוא כתב את הספר. כמה פלטפורמרים הספיקו לצאת חודשים לפניו, אבל הם היו תת רמה כשהתלת מימד היה רק ה-NOVELTY שלהם כי חוץ מ-3D לא היה בהם כלום. רק צריך להסתכל על משחקים מפורסמים מאותה תקופה כמו GEX או קראש בנדיקוט כדי להבין שבינם לבין מריו 64 יש הבדל של דורות. שמעת פה סיפורים של עובדי נוטידוג כשהם עבדו על קראש וראו את החשיפה הראשונה של מריו 64 והסטודיו נפל לדיכאון עמוק? יש לזה סיבה, מריו 64 היה משחק שבגרפיקה יפה יכל להיות אחד המשחקים הטובים על הפס3 בתקופה שמשחקים לא הצליחו להבין איך לעשות בכלל גיימפליי בתלת מימד ואפילו משחקים טובים מאותה תקופה מרגישים חרא היום, מריו 64 עדין מרגיש טוב. כלומר פאק, המשחק הזה המציא את הסטיק האנלוגי בשלט קונסולה.

לא רק שמריו 64 כתב את הספר על פלטפורמר תלת מימדי, הוא המציא דברים שהם הבסיס לחצי ממשחקי ה-AAA ב-2019 כמו עולמות פתוחים עם משימות, תצורת השליטה במצלמה, צל ישיר מתחת לדמות כדי לעזור לך באוראינטציה כשאתה באויר וכדומה. מריו 64 הוא הפלטפורמר התלת מימדי הכי טוב שיכל לצאת בערך בכל תצורה אפשרית באותה תקופה, גם 10 שנים אחריו לא היו בשוק פלטפורמרים תלת מימדיים ברמה שלו.

אה סליחה, אבל במריו 64 יש שליטה תת רמה. כן, בטח.

אתה כל כך דפנסיבי לגבי המשחק, עד שאתה בכלל לא שם לב שאתה תוקף איש קש. אף אחד לא הכחיש את המהפכנות של מריו 64 ושלעשות פלטפורמר 3d זה קשה מעריכית ביחס לדו מימד. הטענה היתה שביחס לפלטפורמרים הדו מימדיים שבאו לפניו, הגיימפליי של מריו 64 היה תת רמה. זה כל מה שנאמר. וגם בוא נגיד את האמת, מריו 64 הוא המריו שהכי פחות עומד במבחן הזמן ביחס להיום. לשחק בו היום זה לא מאוד כיף. לשחק בכל מריו אחר זה עדיין כיף. זה אומר הרבה, וזה עדיין לא לוקח גרם אחד מהמהפכנות שלו.

אולי המבנה שלבים של מריו 64 פשטני היום מה שהופך אותו לפחות אטרקטיבי ב-2019, מגבלות של הקונסולת 3D הראשונה והכל, אבל השליטה שלו נשארה מצויינת עד היום. בעצם השליטה של מריו אודסי לא כל כך שונה משל מריו 64. אני גם אחלוק על הרמה של השליטה ביחס למשחקים הדו מימדיים, השליטה במריו 64 פשוט מצויינת ואני לא חושב שיש משחק פלטפורמה תלת מימדי אחד בשוק, מ-1996 ועד 2019, שיש לו שליטה טובה ממריו 64 חוץ מאשר ההמשכים של מריו 64.

השליטה ב-64 חלקלקה מדי, המצלמה קרובה מדי למריו, הרבה פעמים נמוכה מדי ועם fov ממש נמוך - קשה לראות קדימה, קשה לכוון קפיצות וגם קשה לשנות זוויות. לא היה סטיק אנלוגי נוסף, רק 4 כפתורי פנים לשינוי זויות, ובד״כ לא יכולת למקם את המצלמה בדיוק מאחורי מריו אלא רק באלכסון. היתה מצלמת רדיפה שמוקמה בדיוק מאחוריו, אבל היא היתה בזום אין גבוה מדי, כוונה בדיוק מאחורי הגב שלו ולכן לא היתה שימושית בעליל. רוב הבעיות האלה תוקנו במידה מסוימת במשחקים הבאים, אבל השליטה בפלטפורמרים תלת מימדיים היא אף פעם לא מושלמת. קשה להעריך מרחקים ב-3d כי אין עומק במסך דו מימדי. יש את הצל של הדמות, אבל זה רחוק מלהספיק (זה עוזר רק בנחיתה, לא בכיוון הראשוני, ולא תמיד יש צל). בכל מקרה, במשחקים כמו R&C, J&D ואחרים יכולת לשלוט על המצלמה עם הסטיק האנלוגי, ורק זה בלבד משפר פלאים את השליטה במשחק.