נוצר ע"י DrKeo·09 באפריל 2013
KlaymanSageהתיאורים שלכם על "ארוך מדי" גורמים לי להרגיש טוב שחיכיתי איתו. הראשון היה לי ארוך מדי גם, אז על אחת כמה וכמה כאן זה יהיה נכון, כנראה.
(ועדיין, אני כמעט רוכש אותו בכל יום מחדש)... 😁.
פשוט שאם הוא היה נגמר לי אתמול הייתי חושב שמדובר במשחק כמעט מושלם (מינוס הסיפור). במקום זה, וכמובן שעוד יש לי לראות את הסיום ואת הסט פיסס שיחכו לי שם, ועדיין, הוא קצת ארוך מדי כרגע וכנראה שהייתי צריך אפילו יום הפסקה ממנו כדי להתרענן.
הטענות העיקריות מאלו שלא אהבו את המשחק זה הסיפור
אולי בגלל שהפעם יש יותר חלקי אקשן , הסיפור לא באותה חשיבות
כמו המשחק הראשון
אבל עדין הסדרה הזאת נבנתה על הסיפור של המשחק הראשון
לפחות מזל שהלא ספוילר הגדול באמת לא ניכנס למשחק
כרגע אני רואה ביקורות טובות וביקורות גרועות מגימרים
עם הלא ספוילר היה ניכנס למשחק , אני באמת חושב שזה היה סוף הזיכיון
התיאורים שלכם על "ארוך מדי" גורמים לי להרגיש טוב שחיכיתי איתו. הראשון היה לי ארוך מדי גם, אז על אחת כמה וכמה כאן זה יהיה נכון, כנראה.
(ועדיין, אני כמעט רוכש אותו בכל יום מחדש)... 😁.
זו טענה על כל משחק aaa שיצא בשנים האחרונות לא?
Uncle Pey'jSage
אני מסכים שהמשחק ארוך מדי, וגם כן עוד לא סיימתי אותו. אני כ20 שעות בפנים (עוד לא מרגיש ממש לקראת סיום, אבל מתקרב), והאמת שהיום אחה"צ היה לי זמן פנוי שתכננתי לנצל אותו לאיזה שעתיים של משחק, ופשוט לא מצאתי את עצמי עושה את זה.
זה לא שלא אסיים אותו, או שאני חושב שלא הייתי נהנה היום, זה פשוט שאם הוא היה נגמר לי אתמול הייתי חושב שמדובר במשחק כמעט מושלם (מינוס הסיפור). במקום זה, וכמובן שעוד יש לי לראות את הסיום ואת הסט פיסס שיחכו לי שם, ועדיין, הוא קצת ארוך מדי כרגע וכנראה שהייתי צריך אפילו יום הפסקה ממנו כדי להתרענן.
אני שם לב שזה משהו שחוזר אצל הרבה אנשים איתו- כשאני מתחיל סשן הוא סוחף ובאמת קשה לי להפסיק,אבל אחרי שאני מפסיק אני מרגיש שאני צריך קירור רציני ממנו כי הוא פשוט יכול להיות כל כך אינטנסיבי לפעמים,והאווירה של העולם 90% מהזמן דיכאון של החיים והגיימפלי לופ של לחפש בכל חור בעולם הזה שיט מיצה את עצמו מזמן מבחינתי,אבל כשמשחקים על הארד אתה נאחז בכל כדור מסכן או דבק שאתה מוצא..
לשם ההשוואה,כששיחקתי GOW גם אחרי סשן ארוך הייתי מוכן לקפוץ פנימה שוב ופה אני כמעט חושש לעשות את זה 😳
נו אז מסתבר שרוב האינטרנט מסכים איתי לגבי TLOU2.. לא מפתיע.
זה העונה השמינית של משחקי הכס ALL OVER AGAIN.
GG.
ShiTDemoNWarriorאני אולי עדיין בהתחלה מדיי (13 שעות) אבל אני לגמרי כל יום מחכה לרגע שבו אני אהיה פנוי כדי להיכנס למשחק. וכשאני בפנים אני לא יכול להפסיק (ארבע שעות פנויות שלי היום ז"ל). אז מקווה שישאר ככה 😃
StickSage
אני שם לב שזה משהו שחוזר אצל הרבה אנשים איתו- כשאני מתחיל סשן הוא סוחף ובאמת קשה לי להפסיק,אבל אחרי שאני מפסיק אני מרגיש שאני צריך קירור רציני ממנו כי הוא פשוט יכול להיות כל כך אינטנסיבי לפעמים,והאווירה של העולם 90% מהזמן דיכאון של החיים והגיימפלי לופ של לחפש בכל חור בעולם הזה שיט מיצה את עצמו מזמן מבחינתי,אבל כשמשחקים על הארד אתה נאחז בכל כדור מסכן או דבק שאתה מוצא..
לשם ההשוואה,כששיחקתי GOW גם אחרי סשן ארוך הייתי מוכן לקפוץ פנימה שוב ופה אני כמעט חושש לעשות את זה 😳
חותם על כל מילה. מדויק, גם ההשוואה לGOW.
דין, זה ממש לא כמו דעתך, אני לרגע לא שוקל להפסיק לשחק. הוא בעיניי עדיין משחק מצוין עד מדהים, פשוט ארוך מדי. שום משחק לא מושלם...
KlaymanSage
אני שם לב שזה משהו שחוזר אצל הרבה אנשים איתו- כשאני מתחיל סשן הוא סוחף ובאמת קשה לי להפסיק,אבל אחרי שאני מפסיק אני מרגיש שאני צריך קירור רציני ממנו כי הוא פשוט יכול להיות כל כך אינטנסיבי לפעמים,והאווירה של העולם 90% מהזמן דיכאון של החיים והגיימפלי לופ של לחפש בכל חור בעולם הזה שיט מיצה את עצמו מזמן מבחינתי,אבל כשמשחקים על הארד אתה נאחז בכל כדור מסכן או דבק שאתה מוצא..
לשם ההשוואה,כששיחקתי GOW גם אחרי סשן ארוך הייתי מוכן לקפוץ פנימה שוב ופה אני כמעט חושש לעשות את זה 😳
כבר מזמן אמרתי שמה שהדגשתי בתגובה שלך זה המדד הכי חזק שלי ל''עד כמה המשחק הזה טוב''. עם GOW הרגשתי בדיוק כמוך. עם TLOU הראשון לעומת זאת... 🤔
StickSageזה נכון שזה אולי מדד יבש די מוצלח, אבל לא הייתי אומר שזה אבסולוטי, ומשחק כמו TLOU 2 הוא בהחלט היוצא מן הכלל בהסתכלות כזו.
משחקים כמו slay the spire, האדס, דד סלס וכו' אלו משחקים שאני יכול לשחק שוב ושוב ותמיד אשאב לסשנים שבהם תחושת הזמן מאבדת משמעות. אבל זה קורה כי יש להם גיימפלי לופ מאוד ממכר ומתגמל (פסיכולוגית), האם אני באמת יכול להגיד שהם יותר 'טובים' מTLOU 2? לדעתי לא.
TLOU 2 הוא באמת כמו רשימת שינדלר (למי שזוכר את ההשוואה שכבר נעשתה), זה סרט ארוך וכבד שרוב הזמן בחיים שלי אין לי כוח לראות. ובכל זאת, אי אפשר להתעלם מהעובדה שזו יצירת מופת.
אז TLOU2 יותר מהנה ברמה הפשוטה, זה בכל זאת משחק וידאו, אבל כן יש בו משהו כבד שלא מתאים לכל יום או לכל מצב רוח.
DrKeoSite Adminסטיק, סופסוף...
https://i.imgur.com/e208l5p.jpg
אז פותחים דיון יעודי ל TLOU או לא?
Uncle Pey'jSageגם אני הצטרפתי למועדון המסיימים של TLOU2,ויכול לחזור לאינטרנט בלי לחשוש מכל קליק 😃
אני חושב שאני אחלק את המחשבות שלי על המשחק לכמה תגובות,בעיקר כי אני עוד צריך לעבד מה התחושות שלי כלפיו אחרי שהוא 'ישקע' קצת,כי לפני דקה בערך נגמרו הכתוביות.
וואו,זה היה ק-ש-ה,ואני לא מדבר רק על רמת הקושי של המשחק,אני מדבר על החבילה כולה: זה משחק של הרבה כאב לב (בלי להיסחף יותר מדי כן?) בהשוואה לכמעט כל משחק אחר ששיחקתי,הוא סוחט אותך כגיימר ועבור אנשים מסויימים הוא יכול גם לסחוט בהיבטים אחרים לדעתי,תלוי בסבילות שלהם לחלק מהנושאים שהוא תוקף.
זה סיפור שלא התחברתי לכל כך הרבה חלקים ממנו,ועדיין גרם לי לחשוב עליו גם כשלא שיחקתי ובעיקר דחף אותי כל הזמן לרצות לגלות מה קורה בהמשך,גם אם ברוב הפעמים זה היה מאוד צפוי- בואו נדבר בכנות,אין הרבה פרקטיקות וטוויסטים של storytelling שכולנו לא חווינו שמענו וראינו כבר,אבל מה שעומד בעיני במשחק הזה הוא הביצוע של רעיונות מוכרים גם כאלו ששוב,אני ממש לא on board,והביצוע מופתי.
המשחק הזה הוא מאסטרפיס,אבל הוא לא לכל אחד ואני בקלות יכול להבין אנשים שלא נהנו ממנו (אני לא מדבר על האידיוטים שמדרגים אותו במטהקריטיק,לא משנה איך מסתכלים על זה לא מדובר כאן במשחק רע בשום מצב שבעולם,אני מרגיש מוזר אפילו לציין את זה) כי הוא יכול להיות כל כך,אבל כל כך כבד,כל כך נמרח (אני אגע בנקודה הזו בהמשך במסגרת הספויילרים,אני חושב שזה כמעט במכוון),מלחיץ,מדכא,מכעיס וכן,אני לגמרי מבין את ההשוואה לשינדלר,לא,לא בהקשר של התוכן,אלא בהקשר של התחושה- כמו שסטיק אמר,זה מסוג התוכן שאני אוהב לצרוך אבל כזה שאני לא רואה את עצמי חוזר אליו בקרוב,אם בכלל אבל כן,זו יצירת מופת,כן,זה הישג אמיתי למדיום שכולנו כל כך אוהבים וכן,אני חושב שכל אחד לכל הפחות צריך לשחק בו ולתת לו צ'אנס אמיתי ולהתעלם מרעשי רקע.
אני גם רוצה לציין כמה המשחק הזה כל כך יותר מבעית מהראשון,זה פשוט לא ייאמן- יש קטעים שבלי לשים עצרתי בסופם כדי להסדיר נשימה ולהירגע קצת,ויש פרקים שמשחקים יותר על הרגש שפיתחנו לדמויות האלה מהמשחק הראשון עם כמה סצינות מוצלחות מאוד,ואחת שבעיניי מתחרה בסצינת הג'ירפה מהראשון. יש יופי במשחק הזה,אבל הוא מוקף בכל כך הרבה אלימות ורוע,שקשה שלא להעריך את הרגעים האלה עוד יותר אבל איכשהו תמיד היה לי באחורה של הראש מה נוטי דוג יזרקו עלי ברגע שהם ייגמרו.
זה לא משחק שמח,זה לא סיפור שמח וזה לא עולם שמח,ויש הרבה החלטות שדרוקמן קיבל ביחס לסיפור שאני שואל את עצמי אם הוא כמעט חשב איך לעשות דוווקא לנו המעריצים של המשחק הראשון 😃 ,אבל אני מעריך אותו על האומץ לספר את הסיפור שהוא רצה לספר,כשהוא כנראה ידע בוודאות איזה גלי הדף הוא ייצור.
אם ניגע רגע בבשר,במשחק עצמו,הגיימפלי מעולה,כנראה הלופ משחקיות הכי טוב של נוטי דוג עד כה וכזה שיכול לייצר רגעים קולנועיים אמיתיים ואני אומר את זה בלי טיפה של הגזמה- השימוש בסביבה ענק והכרחי,התגנבות ושיטת משחק סטייל הטורף היא לגמרי הדרך לשחק אותו בעיניי ואפילו כשפישלתי בתוכנית המקורית שלי בסקשן כלשהו,וזה קרה המון,עדיין המפגשים האויבים היו מותחים ומהנים בצורה שכמעט הפתיעה אותי בהתחשב בזה ש'נכשלתי' בתוכנית המקורית שלי למה שהיה גורם לי הנאה כשזה מגיע לאיך אותו קטע היה אמור להתגלגל.
טכנית,המשחק הכי מרשים בדור הזה,בקלות,והייתה לו וואחד תחרות ועדיין,אין דברים כאלה- הוא מוקפד עד הפרטים הכי קטנים בקטע מפחיד,המוזיקה מעולה ומחמיאה לעולם ולסיפור אפילו אם מדובר בפלוס מינוס בלחנים שהם די העתק של הראשון. פשוט להתפעל ולדמיין מה נוטי דוג יוכלו לעשות הלאה בפס5,אין מילים.
לסיום,אני חייב לומר שאני חושב שזה הזמן להניח לשתי היצירות האלה,TLOU ו-Part 2 להתקיים,אני לא רוצה המשך,אני לא רוצה עוד מהעולם הזה (אולי בהמשך זה ישתנה) ואני באמת לא רוצה עוד מהדמויות האלה,אני מרגיש ש-99% ממה שרציתי לדעת על הדמויות אני יודע,חוויתי כל מה שניתן לחוות איתן ועכשיו צריך לתת להן לנוח ולעבוד על IP חדש,בתקווה שיותר צבעוני,אופטימי יותר (זה באמת לא קשה אחרי המשחק הזה) וכזה שיחזיר את 'הכיף' מאנצ'רטד וג'ק ודקסטר למשחקים של נוטי דוג,ואני לא אומר את זה כחיסרון ל-TLOU.
StickSageסטיק, סופסוף...
https://i.imgur.com/e208l5p.jpg
או!
כמו שאומרים: 'איחלתי לחייל בהצלחה', תשתף חוויות 😃.
LaskinElderמסכים איתך לגמרי פייג׳...
רק שאני כן רוצה המשך עכשיו, מאוד... כאילו, לא ״עכשיו״, אבל אחרי איזה משחק ״כיפי״ כמו שאמרת, ואולי גם רק בדור הבא, כדי שיתבשל להם הסיפור כמו שצריך, ושנקבל משחק עם RT נורמלי, כי אני ממש בספק אם זה יקרה בדור הקרוב
מחשבות ראשונות על TLOU Part II, כחמש שעות בתוך המשחק. 'יום ראשון' באיזור הפתוח הראשון.
כמה דברים כלליים על המשחקיות ומכניקות:
מלבד מה שמסתמן כריבוי באיזורים אופציונליים בנתיים זה מרגיש כמו tlou 1.5. מצער לראות את החולשות של המשחק הראשון חוזרות בדמות אותה מערכת שדרוג נשקים ודמות. שילוב של משאבים מועטים ועמדות workbench שוב תפגע בשימוש נרחב בנשקים שאקבל בעתיד (עדיף להמשיך ולשדרג את הנשקים שיש לך מההתחלה במקום כזה שמצאת אחרי חצי משחק). יכול להיות שמניין השדרוגים לכל נשק פחת, אולי זה יעזור. ובנתיים לא ראיתי משהו שרומז גם על צורך בלמצוא רמות טולקיט לשדרוגים.
מערכת שדרוג הדמות מיותרת, עצלה וחסרת כל דמיון. זה לא צריך להיות במשחק. 'מהירות הליכה גבוהה יותר במצב listen' זה חרטה ברטה. לקחתם מערכת, שמתם עליה מגבלה שרירותית מעצבנת ואז שמתם unlock כדי להיפטר מהמגבלה. ועוד שדרוג מהירות פעמיים. אותו דבר לגבי 'חבישה מהירה יותר'. שדרוגים טובים צריכים להיות שדרוגים שמעניקים משהו חדש ולא 'X% יותר מהר ממה שיש לך'. אני לא זוכר שזה היה כך במשחק הראשון, אבל עכשיו שדרוג יכולות הדמות הן באופן לינארי. אי אפשר לשדרג את הדבר הבא בלי לעשות את הקודם - אז גם אין את אלמנט הבחירה והטרייד-אוף לשיקול השחקן.
כמובן שאין הגיון נראטיבי למה הדמות והנשקים צריכים להתחיל מאפס אחרי שכבר עברתי משחק. מתי יבוא משחק ההמשך שישלוף את הנתונים שלי מהקודם ויתחיל אותי עם מצב השדרוגים שהיה לי? למה אני צריך להתחיל עם נשקים בלי כלום? למה שדמויות שחיות בעולם הזה שנים ושרדו, נאבקו והרגו מצויידות עם נשקים ברמה אפס?
דיעה לא-פרטנית על הסיפור עד כה, בכל זאת אשים כספויילר:
נלקחו החלטות שאפשר להגיד עליהן שהן אמיצות. אתן למשחק לנסות לשכנע אותי שהן גם חכמות ומשרתות את הסיפור בצורה הכי טובה. לדעתי הן מצמצמות את הפוטנציאל העלילתי ואת הדינמיקות בין הדמויות של העולם הזה.
עוד משהו: מאכזב שאין רי-קאפ למשחק הראשון שזמין בתפריט. בכיף אפשר לעשות משהו בן 10 דקות שמראה את מאורעות המשחק הראשון.
האפשרות להגדיל את גופן הכתוביות מבורכת. חבל שרואים שלא הקודשה לזה מחשב מההתחלה (שורה ארוכה של דיאלוג שלמשל נגמרת במילה up, כל השורה מוצגת מלבד המילה האחרונה, שבשבילה צריך להציג אותה אחרי שהמשפט נעלם כבר מהמסך). היו צריכים להוסיף עוד גודל בין הכי גדול לבינוני.
LaskinElderלגבי הריקאפ, לא ספוילר של ממש אבל בכל זאת רק קאז ומי ששיחק בו:
יש לך משהו כזה בהתחלה ממש... כל מה שחשוב לסיפור של המשחק הזה, לפחות.
לגבי התלונות על מערכת השדרוג והסקילז - מסכים לגמרי, אבל זה בכל זאת משחק, אז רוצים לתת תחושה של התקדמות, ואמור להיות די ריאליסטי, אז אין המון לאן לקחת את זה.
אני ממש מקווה שGOW הבא, למשל, לא ייפול לתוך זה גם כן, אלא רק יבנו על מה שכבר קיים (*אהם*כפתור קפיצה*אהם*). אבל במשחק כמו TLOU כל מה שקשור ל״יכולות״ של הדמות זה יותר מובן למה אין פה ״מעוף״, ופשוט עושים פעולות במהירות גבוהה יותר, מייעלים את הקראפטינג ושיט כזה.
Uncle Pey'jSageאני גם לא ממש הבנתי מה כל כך דחוף בריקאפ בהתחשב במה שלאסקין ציין..ממש מיותר,בייחוד כשהסיפור של המשחק הראשון הוא מאוד פשוט בבסיסו.
מלבד מה שמסתמן כריבוי באיזורים אופציונליים בנתיים זה מרגיש כמו tlou 1.5. מצער לראות את החולשות של המשחק הראשון חוזרות בדמות אותה מערכת שדרוג נשקים ודמות. שילוב של משאבים מועטים ועמדות workbench שוב תפגע בשימוש נרחב בנשקים שאקבל בעתיד (עדיף להמשיך ולשדרג את הנשקים שיש לך מההתחלה במקום כזה שמצאת אחרי חצי משחק). יכול להיות שמניין השדרוגים לכל נשק פחת, אולי זה יעזור. ובנתיים לא ראיתי משהו שרומז גם על צורך בלמצוא רמות טולקיט לשדרוגים.
משאבים מועטים זאת לא בעיה במשחק הזה (אם אתה משום מה רואה בזה בעיה במשחק הישרדות). אני גם חשבתי ככה בהתחלה אבל מסתבר שרק בשעות הראשונות אתה אולי תרגיש את זה, אחר כך ולאורך כל המשחק המלאי תחמושת שלך יהיה די מלא בשביל לשחק כמו רמבו ואם תקפיד לסרוק את הסביבה יהיה לך גם מספיק משאבים בשביל לעשות את השידרוגים המהותיים בכל נשק, למרות שכך או כך אני לא רואה איך זה מוריד מהערך שלהם, הם מספיק שונים ומשרתים פונקציות שונות בשביל שאתה תרצה להשתמש בהם בלי קשר לאם יש או אין להם +30 יציבות או מה שזה לא יהיה.
מעבר לזה סיימתי אותו היום, אבל אני עייף אז נכתוב עליו קצת מחר😃
swiss-the-engineSageחזרתי לשחק קצת ב wargroove. חוזר על ההמלצה שלי למי אוהב משחקי טקטיקה כמו אדוונס ווארס. משחק במצב ארקייד ובמצב פאזל. המון תוכן יש במשחק.
אז ככה, לדעתי מדובר בגיימפלי הכי טוב במשחק של נוטי דוג, יותר טוב ממה שאני מצפה לקבל מחוויות סינמטיות מהסוג הזה. אני פתאום אפילו מוצא את עצמי קצת מתבאס שהם ביטלו או דחו את המולטיפלייר, כי בהחלט מדגדג לי לשחק עוד.. ורק על זה נוטי דוג קפצו מדרגה מבחינתי אחרי המשחק הזה, ערכי הפקה וכתיבת דמויות כבר ידענו שהם עושים טוב.
אין כאן משהו מיוחד, אבל השילוב של כל מיני אלמנטים קטנים יוצרים אחלה גיימפלי. זה מתחיל בעיצוב של הארנות שהוא לא מעט פעמים רב שכבתי, עם כמה קומות, מה שמנצל היטב את היכולת החדשה שלך לקפוץ, אבל בכלל הכל מאוד דינמי אתה גם תזחל על הרצפה, תעבור בחורים צרים בקירות, תשבור זכוכית בשביל לדלג מעל מחסה, ולפעמים תעשה את כל זה בקרב אחד. זה ממשיך עם האימפקט והאודיו של כל נשק, הזרימה של האנימציות, התגובתיות של הסביבה - אמנם לא בדיוק כמו בדמו e3 שלהם, אבל כן למשל יצא לי לעשות פינישר עם הנשק mele על אחד האויבים והעפתי אותו על חלון זכוכית שנשבר, מה שהיה מגניב לחלוטין. בכלל זה שאפשר לשבור כמעט כל זכוכית במשחק זה כאילו משהו קטן אבל מאוד אהבתי, הם אמנם עיצבו חלקים מהחקירה, פאזלים והלוטינג סביב זה אבל לדעתי היה שם (וגם עם החבל) פוטנציאל לעשות יותר. סטודיו עם אוריינטציה יותר "זלדאית" היה חוגג על זה. אבל כאמור השילוב של ה jump dodge ו prone בארסנל מוסיף לדינמיות ואם יש לך קצת מעוף אתה גם יכול להשתמש באחרון אחרי ספרינט בשביל לעשות זינוקים של מקס פיין לעניים, משהו שהמשחק לא ממש מסביר לך אבל מצאתי מאוד מהנה לנסות לשלב בקרבות בשביל לתסרט גיימפלי מהסוג ששווה גיפים. ה dodge כן הופך את המשחק לקל יותר, אבל הטריידאוף של הדינמיות שווה את זה.
בהמשך להודעות קודמות שלי, הבאלנס של התחמושות זה משהו שהעסיק אותי כל המשחק. התחושה שכל כדור הוא קריטי, שלפעמים אתה פשוט צריך לדלג על אויבים בשביל לשרוד, אלה דברים שלא ממש היו קיימים עבורי לאורך רוב המשחק, דברים שכן היו במשחק הראשון (ברמה המקבילה לפחות) או כך לפחות אני זוכר את החוויה שלי איתו. אני מסוג השחקנים שסורק כל מילימטר בסביבה אז אולי מי שרק רץ קדימה יקבל חוויה שונה. אבל הגיימפלי מרגיש כל כך טוב במשחק השני שאתה כן רציתי לשחק עם כל הכלים האלה באופן יותר נרחב, זה גם יותר מתאים תמטית, אתה יותר צייד מניצוד. אבל יש לי הרגשה שעל הרמה הכי גבוהה ייתכן ומסתתרת החווית tlou2 האולטימטיבית שמשלבת בין האלמנטים ההישרדותיים של המשחק הראשון לאקשן המשופר של המשחק השני, וזה משהו שאני בהחלט ירצה לבדוק אבל אולי נשמור את הריצה הזאת לפס5 וטלוויזיה חדשה עם 4k ו hdr, זה יהיה אחלה תירוץ.
ברמה הטכנית שווה לציין את האודיו שתורם המון לאווירה המלחיצה הכללית, הטווח דינמי, הפרטים הקטנים, הסראונד (שזה ספציפית משהו שהרבה משחקים גדולים אחרים נכשלים בו או סתם זורקים זין משום מה), הכל נעשה בצורה מאוד טובה. הגרפיקה מן הסתם מאוד מרשימה, אבל ספציפית התרשמתי מההשקעה בסביבות המאוד מפורטות והגיוון שלהם בתוך המבנים, משהו שבקלות יכול לחזור על עצמו בהתחשב בתפאורה הפוסט אפוקליפטית, אבל יש כל מיני פרטים קטנים שנותנים ייחודיות גם לסתם בתים לא חשובים שאתה עובר בהם ואני מעריך דברים כאלה.
בקשר לסיפור, אפשר לרדת לכל מיני פרטים בשיחת ספויילרים, אבל בגדול אהבתי אותו, למרות שברור לי עכשיו למה אין קונצנזוס עליו. לגבי כל מיני עניינים במחלוקת, אני חושב שדרוקמן נגע בכמעט כל ניואנס במלחמת התרבות של ארה"ב, לפעמים גם בחצי משפט של איזה דמות שבקושי שמים לב, אבל ברור שיש לו מסרים להעביר וזה לגיטימי. בקשר לחלקים הלהטב"ים חשבתי שזה היה עשוי בצורה טובה וטבעית. היה גם חלק אחר שעוסק בנושא אחר, באופן פחות מפורש וכזה שאני מניח שעבר לרוב האנשים מעל הראש, ואותו הערכתי הרבה פחות... זה אפילו קצת הרעיל לי את המחשבה סביב המשחק מאז שסיימתי אותו וגרם לי להתרכז בו בצורה מוגזמת ביחס לחשיבות שלו במשחק. אבל מילא, סה"כ מדובר ביצירה מרשימה ביותר.
קצת מצחיק שברשמים הראשונים שלי על המשחק כתבתי על כך שהם פיספסו רגע של mgs2, זה היה לפני שהם נתנו לי לשחק חצי משחק עם דמות אחרת😃 מעניין אותי לשמוע, הופתעתם שהגעתם לנקודה הזאת במשחק? אני רק שואל בגלל שהצלחתי להרוס לעצמי את הקטע הזה.. חיפשת מידע על אחד השידרוגים בקשת של אלי, דובר על כוונת שמסמנת מרחק של אויבים או משהו כזה ולא הבנתי בדיוק למה הכוונה אז הגעתי לדף שעוסק בכל הנשקים, ושם גיליתי מה שגיליתי על החצי השני של המשחק.. הרגשתי כ"כ מטומטם אחרי זה כי גם הייתה אזהרת ספויילרים אחרי הנשקים של אלי, אבל המשכתי לגלגל למטה.. וזה אשכרה היה חצי שעה לפני שהגעתי לקטע הזה במשחק.
אחרי זה ניסיתי לחשוב על זה ואמרתי לעצמי שוואלה כבר נתנו לנו לשחק איתה בתחילת המשחק אז כמה זה כבר באמת היה מפתיע אותי? לא יודע, אני לפחות לא יכול לענות על זה לצערי 🤣
בכל מקרה, אני מניח שביחד עם מוות של ג'ואל זה מה שהסעיר את האינטרנט, ששיחקנו חצי משחק מהפרספקטיבה של מי שרצחה דמות אהובה?
ולא יודע אם זה רק אני, אבל כל הקונפליקט בין הפלגים במשחק זה הסכסוך הישראלי-פלסטיני, כן? אם החיילים המאובזרים מכף רגל ועד ראש שחיים במתחם מרשים ביחס לדתיים הפאנטים מהכפר עם הנחיתות הטכנולוגית שעושים לוחמת גרילה או הילד שנתן את הגרסא שלו ל"דת של שלום שנחטפה ע"י טרוריסטים" לא שכנע אותכם, אז אוון נותן שם איזה משפט על זה שנשבר לו הזין להילחם על אדמה שלא מעניינת אותו או משהו בסגנון. אין יותר על האף מזה, בטח בהתחשב במי שכתב את זה ולדעתי הוא גם אמר משהו בראיון על ההיכרות שלו עם מעגל האלימות בגלל המקום שהוא נולד וגדל בו. מילא, הוא ניסה להעביר מסר בנאלי משהו על שבטיות, משהו ששזור לאורך כל המשחק, אבל אז אתה משחזר בראש כל מיני דיאלוגים וקולט שניל דרוקמן גם רואה בנו רוצחי ילדים ואת זה כבר קשה לא לקחת אישית😃
LaskinElderלגבי החלק האחרון שבספוילר - אתה נראה לי מחפש איפה שאין באמת שום דבר... אני ממש לא חושב שיש שם דימוי למה שתיארת.
בקיצור - זה כן רק אתה 😃
וואלה, אני חושב שאין שקוף מזה..
אבל תשמע, בקרב קבוצת הייחוס הרלוונטית זה בינתיים אחד שחושב שכן ואחד שחושב שלא, אז לא הייתי ממהר להכריע שזה אני נגד כל העולם 😃
דווקא אתה שהרעלת את הפורום על דרוקמן לא מצליח לראות את זה? 😃
אני צריך לחפש אבל אני בטוח שקראתי ראיון איתו בהקשר של סכסוכים מהאיזור שלנו בעולם ועל ההשפעה של זה במשחק.. לא חושב שהוא נקב בסכסוך הפלסטיני-ישראל באופן מפורש, אבל בהתחשב ברקע שלו זה נראה לי יותר מסביר להניח שמדובר בסכסוך הישראלי-פלסטיני ולא בסכסוך הסעודי-תימני למשל.. ערבים שהורגים ערבים לא מעניין אף אחד במערב, רק שהיהודים מוערבים זה חדשות וקרדום לחפור בו. אם הדימויים לא היו כ"כ שקופים לא הייתי טורח לדבר על זה, אבל הכל נעשה בצורה כ"כ ברורה שקשה להתעלם מזה
KlaymanSageסיימתי את הפרק השלישי ב Judgement. המשחק עם כמה פגמים בולטים, אבל לפחות נכון לעכשיו, הוא הוכחה לכך שלא תמיד ''הגודל קובע''. העיר שלו היא פצפונת יחסית (אני חושב שלרוץ מקצה אחד לשני לא לוקח יותר מאיזה 3-4 דקות), אך כ''כ דחוסה ומלאת חיים (ואנשים מעצבנים שרוצים להרביץ לך, אבל מערכת הקרב די כיפית סה''כ, אז זה נחמד). העלילה מצוינת בינתיים והוא מרגיש כמו סדרה שלפעמים יש בה קטעי פילר לעלילה הראשית. אני חושב ששמתי עליו איזה 7-8 שעות ואני די בהתחלה שלו עדיין כנראה. עבור 24$, הוא רכישה שווה לטעמי.
StickSageספוילרים לאזור האמצע של TLOU 2, כלומר, נראה לי שאזור האמצע:
אוף, אני כבר שלוש ישיבות שלמות תקוע עם אבי, ו, כאילו... אני מבין את ה'קטע' שהמשחק מנסה להעביר, הבנתי אותו אחרי בערך דקה וחצי (יש שיגידו שהבנתי אותו עוד בשלב הwinter במשחק הקודם), אבל די, זה מעייף.
הגעתי בדיוק אל אואן אחרי הקטע המעולה בספינה הנטושה, ואני עכשיו יוצא להציל את האסיאתיים. קטעי הגיימפלי טובים, אבל הסיפור של אבי ממש לא מעניין, הדמויות שאיתה לא באמת חשובות (בטח כשאנחנו כבר יודעים שכולם מתים על ידי אלי), וזה פשוט מרוח בטירוף.
הייתי מעדיף שהם יקחו כיוון אחר לגמרי. הייתי מעדיף אפילו שיתנו לנו סיפור חדש לגמרי מאשר החצי-חצי הזה שקורה פה. שוב, אני מבין, הרגנו את כולם עם אלי ועכשיו נחשפים לסיפור שלהם וזה ממש מרגש וכל זה, וכולנו בני אדם, יאללה, יופי. אבל כמו שאמרתי זה היה במובן מסוים הסב-טקסט כבר של המשחק הראשון, אז קצת קשה לי שלא להרגיש בינתיים שהם חוזרים על עצמם. ומבחינת המשיכה שלי להמשיך ולגלות את הסיפור, טוב, זה לא ממש קיים כי הדמויות האלו לא מעניינות אותי.
בשביל מה לחלק את המשחק לשני חלקים כל כך מופרדים, לתת לנו שוב להתחיל מאפ עם אבי במשחק משל עצמה? יכלו מקסימום להעביר את זה בסיקוונס ארוך או שניים... זה די מעייף, זה נמרח, זה מוגזם, ובינתיים אני מרגיש שמבחינה סיפורית המשחק עושה את אותו השטיק כבר מההתחלה שלו, ורק ממשיך לחזור על עצמו שוב ושוב ושוב ושוב.
ואיכשהו, בדיוק הפוך מהצפיות, המשחק הזה הוא הברקת גיימפלי מטורפת. אז אני כן מאוד נהנה, אני כן אמשיך לסיים אותו (כמובן), הוא כן הישג מטורף ולכל הפחות אחד ממשחקי הדור. אבל, עם כיוון אחר ויותר מהודק הוא היה יכול להיות הרבה יותר.
סיימתי את הפרק השלישי ב Judgement. המשחק עם כמה פגמים בולטים, אבל לפחות נכון לעכשיו, הוא הוכחה לכך שלא תמיד ''הגודל קובע''. העיר שלו היא פצפונת יחסית (אני חושב שלרוץ מקצה אחד לשני לא לוקח יותר מאיזה 3-4 דקות), אך כ''כ דחוסה ומלאת חיים (ואנשים מעצבנים שרוצים להרביץ לך, אבל מערכת הקרב די כיפית סה''כ, אז זה נחמד). העלילה מצוינת בינתיים והוא מרגיש כמו סדרה שלפעמים יש בה קטעי פילר לעלילה הראשית. אני חושב ששמתי עליו איזה 7-8 שעות ואני די בהתחלה שלו עדיין כנראה. עבור 24$, הוא רכישה שווה לטעמי.
כל סדרת יאקוזה היתה ככה
למרות שיאקוזה זה שם שנתנו לסדרה רק במערב
אני חושב שהשם המקורי זה " כמו דרקון " או משהו דומה ביפן
אני אוהב את הרעיון שהם לקחו את הסדרה , לדמויות אחרות
העניין עם האזורים הקטנים , כי הם ממש לא העיקר בסיפור
הם לוקחים חלק בסיפור לפעמים שנפגשים בדמויות מסוימות
או שעושים משימות מחוץ למבנים
אבל רוב הזמן הם סוג של פילרים בין המשימות , ויש קרבות רנדומלים
כמו בjrpg ישנים
בכל מקרה עדין לא הגעתי למשחק הזה , נישאר לי את יאקוזה 6 לסיים לפני
אבל זה לא נכון לשפוט את הסדרה לפי גודל האזורים
כי לפחות במשחקים האחרונים , יש המון תוכן באזורים האלו
והרבה משימות צד אופציונליות
לאסקין, כנס
https://www.nytimes.com/2020/06/19/business/last-of-us-2-review.html
אני יכול להביא כתבות אחרות שמחזקות את הטיעון אבל בראיון ב nyt נאמר שהוא קיבל השראה לסיפור מהלינץ' ברמאללה, כאילו באמת שאין יותר מובהק מזה.. כל הקטע של לנסות לראות את הפרספקטיבה של ה"אוייב" או ההצדקות למעשים הקשים שלנו כאשר אנחנו בקונפליקט? גם בסיפור הראשי של אבי ואלי, וגם ברקע, בתפאורה של הסיפור, המאבק בין שני שבטים, זה לחלוטין הסכסוך הישראלי-פלסטיני ומעגל האלימות של הסכסוך, נקמה שרודפת נקמה.
אם הוא לא היה בוחר דימויים כל כך שקופים, לפחות מהפרספקטיבה של איך ליברלים במערב רואים את הצדדים השונים, אז מילא.. אבל באמת שזה כ"כ שקוף בהמון מובנים שאי אפשר להתעלם מזה. הדיאלוג בין אבי, מני וההיא שבהריון על ה"ילדים", ילדים מהסוג שתוקפים חיילים, זאת ממש שיחה שאני יכול לדמיין שניהלתי מאה פעם עם שמלאנים בחו"ל או יהודים אמריקאים. מה כאילו לא ברור לך שבמערב צה"ל מזוהה עם רצח ילדים?
אבל בסדר, יכול להיות שאני סתם רגיש ללקבל הטפות או ביקורת מיהודים אמריקאים שלא צריכים להילחם על כלום כי סה"כ גם הצד השני לא יוצא מדהים, זה לא שהוא מציג תמונה חד צדדית או כזו שמטילה את כל האשמה על הצד שמייצג אותנו במשחק, שאני מניח שזה סוג של שידרוג על כמה יוצרים ישראלים אחרים, במיוחד בחו"ל.