VOXELIM

במה אתם משחקים?

נוצר ע"י DrKeo·09 באפריל 2013

11152 הודעות
idanidanVeteran
הודעות: 2,338הצטרף: 04 באוגוסט 2013
#5250

לאסקין, כנס

https://www.nytimes.com/2020/06/19/business/last-of-us-2-review.html

אני יכול להביא כתבות אחרות שמחזקות את הטיעון אבל בראיון ב nyt נאמר שהוא קיבל השראה לסיפור מהלינץ' ברמאללה, כאילו באמת שאין יותר מובהק מזה.. כל הקטע של לנסות לראות את הפרספקטיבה של ה"אוייב" או ההצדקות למעשים הקשים שלנו כאשר אנחנו בקונפליקט? גם בסיפור הראשי של אבי ואלי, וגם ברקע, בתפאורה של הסיפור, המאבק בין שני שבטים, זה לחלוטין הסכסוך הישראלי-פלסטיני ומעגל האלימות של הסכסוך, נקמה שרודפת נקמה.
אם הוא לא היה בוחר דימויים כל כך שקופים, לפחות מהפרספקטיבה של איך ליברלים במערב רואים את הצדדים השונים, אז מילא.. אבל באמת שזה כ"כ שקוף בהמון מובנים שאי אפשר להתעלם מזה. הדיאלוג בין אבי, מני וההיא שבהריון על ה"ילדים", ילדים מהסוג שתוקפים חיילים, זאת ממש שיחה שאני יכול לדמיין שניהלתי מאה פעם עם שמלאנים בחו"ל או יהודים אמריקאים. מה כאילו לא ברור לך שבמערב צה"ל מזוהה עם רצח ילדים?
אבל בסדר, יכול להיות שאני סתם רגיש ללקבל הטפות או ביקורת מיהודים אמריקאים שלא צריכים להילחם על כלום כי סה"כ גם הצד השני לא יוצא מדהים, זה לא שהוא מציג תמונה חד צדדית או כזו שמטילה את כל האשמה על הצד שמייצג אותנו במשחק, שאני מניח שזה סוג של שידרוג על כמה יוצרים ישראלים אחרים, במיוחד בחו"ל.

StickStickSage
הודעות: 5,239הצטרף: 07 ביוני 2013
#5251

וואו, קרב בוס ממש ממש מוצלח (ובעיקר מסעיר) מהידיים של ND, מי היה מאמין שזה אפשרי 😃.

בנוגע לנקודה שנכנסתם אליה בספוילרים:

גם בעיניי זה לכל הפחות מאוד קרוב לסכסוך הישראלי-פלסטיני. ובואו נגיד שעם הקרבה היחסית של דרוקמן לנושא, אני מניח שגם אם הבסיס של הבסיס היה לנסות לייצר סכסוך טריטוריאלי כללי, את ההשראה לביצוע עצמו הוא לקח מחייו האישיים ומהסכסוך שהוא מכיר.
אבל בלי קשר, יש גם התייחסויות כמעט ברורות של הכת הזו לאסלם. בשלב של הגורדי שחקים לב אומר לאבי כמה פעמים שהדת שלהם לא אלימה, שבכתבים אין קריאה לאלימות, שזה רק ה'זקנים' שמפרשים את הדת כאלימה אחר מותה של המייסדת. כלומר זה די המבט המערבי-שמאלי על האסלם.
לגבי הזאבים, אני לא יודע עד כמה הם מייצגים את ישראל כמו שהם פשוט צד צבאי חזק עם משאבים. ובכל זאת, הייחסיות לא נשמרת ולפחות הרושם שקיבלתי עד עכשיו הוא שהם די שווים בכוחם בסופו של דבר (אבל כן יש דיבור על פשיטה גדולה על רצועת עז.. סליחה, האי. אז אולי אני עוד אבין שטעיתי). במציאות הצד הישראלי הרבה, הרבה יותר חזק באופן יחסי (בוודאי שמול הצד הפלסטיני בלבד), לכן אני לא יודע עד כמה אפשר באמת להשוות את הזאבים לישראל, מעבר להשוואה הפונקציונלית של צד צבאי.
אבל כן, הכת הם בהחלט מעין שילוב של הפלסטינים (מבחינת 'הצדקה' בעיני המערב-שמאל) יחד עם דעא"ש (הזוועות שהם גורמים והפאנטיות הדתית).

Uncle Pey'jUncle Pey'jSage
הודעות: 5,073הצטרף: 04 במרץ 2016
#5252

תכלס,אני חושב שזה די יומרני מצידו של דרוקמן..

בהתייחס לקטע הזה בסיפור ולהשראה כביכול של דרוקמן-הבנאדם ירד מהארץ בגיל 8 ולא חי פה מאז,עד כמה שהוא אוהב לחשוב שהוא מבין משהו על המצב הגיאו-פוליטי כאן כי הוא גדל באיזו התנחלות עד גיל 8,אני לא חושב שיש לו אפילו שמץ והוא לא חווה אירועים כמו האינתיפאדה או מלחמות (ואני אפילו לא מדבר על מלחמות כחייל)בשביל לגבש דעה אמיתית על החיים כאן. מאוד,מאוד יומרני אם מכאן באמת באה ההשראה והWLF זה בעצם IDF...שיהיה בריא

StickStickSage
הודעות: 5,239הצטרף: 07 ביוני 2013
#5253

שוב, אני לא חושב שזו בהכרח אלגוריה מוחלטת. כלומר בראש ובראשונה יש כאן סיפור על סכסוך טריטוריאלי שנועד כדי להעביר את המסר המרכזי - הנקמה עקרה וכולנו בני אדם, שני צדדים למטבע, וכו'.
אבל כשיוצר נגש ליצור דברים כאלו, הוא שואב אותם (לאחר גיבוש הבסיס) מעולמו הפנימי. בין אם הוא באמת מבין ובין אם הוא רק חושב שהוא מבין, כל עוד זה נושא שקרוב לליבו ושמעסיק אותו, הוא ימצא את הדרך פנימה.
עם זאת, שוב, זו לא אלגרויה מוחלטת. אישית אני לא חושב שיש פה שום מסר אנטי ישראלי ואפילו לא הייתי אומר שיש כאן מסר נגד הכיבוש. כמו שאמרתי כבר הכת הרבה יותר קרובה לפלסטינים (דאע"שניקים) מאשר הזאבים לישראלים.
כלומר ההשוואה של הWLF לישראל נובעת רק מתוקף ההשוואה של הכת לפלסטינים, אבל אישית אני לא מצאתי שום סממן ישראלי בתיאור של הזאבים (למעט צבא, אבל, בסדר... יש עוד צבאות בעולם). וזה לנו, שאוטומטית כשאנחנו רואים סכסוך טריטוריאלי אנחנו מזדהים. האדם המערבי הממוצע בוודאי לא יעשה את הקישור בין הזאבים לישראל, כי אין באמת סממנים דומים.

כלומר אני לא חושב שדרוקמן באמת מתיימר להגיד כאן משהו על זה. בכלל אני קצת מאוכזב מהסיפור כי הוא בגדול "אלימות ומלחמה ושנאה זה רע", לעומת זה של הראשון שהיה הרבה יותר מורכב מזה. אבל ככה או ככה הוא בעיניי לא מנסה לגעת באמת בטיבם של סכסוכים טריטוריאלים, בוודאי לא הסכסוך הישראלי-פלסטיני בפרט.
הסכסוך במשחק משמש כפונקציה על מנת להעביר נקודות אחרות, הסכסוך הישראלי נמצא בליבו של דרוקמן במידה כזו או אחרת, והכת קיבלה מאפיינים פלסטיניים. בסופו של דבר, זה הכל בעיניי.

idanidanVeteran
הודעות: 2,338הצטרף: 04 באוגוסט 2013
#5254

אומנם לפני שהמשחק יצא היה דיבור שהוא תוקף את הנצרות ואנשים קישרו את הכת שרואים בטריילרים לכל מיני עניינים של הפלות (שזה נושא מאוד מפלג באמריקה) ואני מניח שגם אחרי ששיחקו בו הרבה אמריקאים יחשבו שמדובר בביקרות על נוצרים גם בגלל שכל הפסלים הרבה יותר הולמים את הדת שלהם משאר הדתות המונותאיסטיות, אבל זה לגמרי אסלאם. מאחר והוא גם ככה שואב השראה מהסכסוך הישראלי-פלסטיני הנחתי שהוא התייחס ספצפית יותר לחמאס מאשר לדאע"ש, אבל ההוצאת מעיים שהם עושים על משקל עריפת ראשים זה באמת מתאים יותר לדאע"ש, אבל כך או כך זה עובד על אותו עיקרון של פאנטים איסלאמים. אפילו מתייחסים למייסדת במשחק בתור נביאה, שזה מן הסתם הרבה יותר הולם את מוחמד מישו. אבל התפיסה העקומה, המעוותת היסטורית, שמדובר בנביא שהפיץ בשורה של שלום שחלק ממאמיניו מעוותים, ולא מצביא שהוא ומאמיניו הפיצו את הדת שלהם בכוח החרב ובאלימות קשה, לגמרי מתאימה לגישה האפולוגטית לסוגיה בקרב לא מעט ליברלים במערב. אם היה מדובר בנוצרים יש לי הרגשה שהטון היה הרבה פחות סלחני, ובוודאי היו מוסיפים לכת הזו איזה נופך גזעני כלשהו, בגלל שכך מקובל במלחמת התרבות באמריקה.

ולא חושב שזה חייב לשקף את יחסי הכוחות באופן מדוייק לחלוטין בשביל להעביר את הנקודה אבל ה WLF כן מתוארים כקבוצה החזקה יותר שגם מחזיקה ביותר שטח, מעבר לזיהוי המילטרסטי, הקידמה הטכנולוגית, הפתיחות החברתית/תרבותית (איך שהם מדברים בחופשיות על מין או מקבלים להטב"ים) שאלה לגמרי דברים שמזוהים עם ישראל בעיניים מערביות (למרות שבשמאל האולטרא קיצוני יש מי שמנסה לטעון שהפלסטינים "פרוגרסיבים" יותר מהיודונאצים, אבל לא נראה לי שדרוקמן שם).
אבל, ואת זה אני מאלתר עכשיו אחרי שקראתי חומר נלווה בויקי של המשחק, הם גם מתוארים כמי שאם השנים הפכו לשונאי זרים שבוטחים רק בעצמם, אבל מאוד דואגים אחד לשני והצליחו להקים חברה משגשגת ומצליחה עם בתי ספר, בתי מלאכה, ספריות וכו'. אבל בשביל לשמור על כל מה שהם בנו ולשמור על כל האנשים שלהם באיצטדיון הם נדרשים לאמצעים קיצוניים. כלומר, רוצה לאמר - המדינה שהקימו הציונים הסוציאליסטים, הפכה עם השנים ליותר לאומנית ומסוגרת אבל גם למדינה הרבה יותר מצליחה, עשירה, בוודאי ביחס לשכנים שלה או בקיצור, איך שהרבה ישראלים בעצמם רואים את המדינה שלהם, וילה בג'ונגל. ובשביל לשמור עליה, הם נאלצים להילחם, ולטענת המבקרים ובחסות שטיפת המוח שמעברים אותם במערב, בצורה לא מידתית. שזה מגוחך להגיד על המדינה שהמציאה את המדיתיות והסבירות על שם אהרון ברק יבדל"א, אבל ככה בדיוק רואים אותנו, מה לעשות. כמובן שבמציאות המפא"יניקים של פעם היו לא פחות לאומיים מהימין הנוכחי, השתמשו באמצעים פי מאה יותר קיצוניים והמדינה שלהם הייתה הרבה יותר מבודדת בעולם - אבל זה לא משנה, זאת התפיסה הרווחת בקרב המון יהודים אמריקאים מהסוג היותר קוסמופוליטי, ובגלל זה קל לאבחן את כל הדימויים.
אבל מה שסגר את הקייס מבחינתי אלה חלק מהדיאלוגים, גם על החיילים והילדים, אבל במיוחד שאוון דיבר על אדמה. זה נעשה בצורה כזאת שזה פשוט קפץ לי לעיניים, גם בלי כל מה שאני יודע מסביב על הרקע של האיש שכתב את זה שאומר לך בעצמו מה המקורות השראה שלו.

אגב, אני גם לא חושב שהנקודה העיקרית שלו זה להגיד משהו נחרץ על הסכסוף הישראלי-פלסטיני, או ספצפית על מה שאתה קורא לו כיבוש, לא טענתי שזו הפואנטה זה במקסימום רק הסיפור רקע, אני פשוט מאבחן שבזרם תודעה שלו חיילי צה"ל מוציאים להורג ילדים וזה קצת מבאס. זה הדבר היחיד שלקחתי מזה, קלישאות על מעגל האלימות זה וואטאבר, לא לכאן ולא לכאן, זה באמת חלק מהמציאות שלנו.

LaskinLaskinElder
הודעות: 26,275הצטרף: 26 במאי 2013
#5255

אני פשוט לא חושב שזה העניין... יש מליון דוגמאות של ה״מתורבתים נגד ברברים״, ונכון שהדת שם מזכירה את האיסלאם של ימני אבל אנחנו לא המדינה היחידה בקונפליקט מולם, בלשון המעטה. זה קונפליקט ״קלאסי״, ועם כמה שהייתי רוצה לקפוץ ולחשוד בו בזה, אני באמת לא חושב שזה העניין. סה״כ מסר של ״עין תחת עין משאירה את כל העלם עיוור״, לא הרבה מעבר, גם בעניין שלה אלי ואבי, וגם בעניין של הזאבים והצלקות

idanidanVeteran
הודעות: 2,338הצטרף: 04 באוגוסט 2013
#5256

לא מכיר מדינה אחרת בעלת מאפיינים מערביים שמצויה בסכסוך ישיר, טריטוריאלי, עם מי שמניפים את דגל האיסלאם. אבל אם הוא לא היה מדבר על לינצ'ים ברמאללה או סיכסוכים במזרח התיכון בכל מיני כתבות על המשחק או כל מיני ראיונות שלו שנפתחים בתיאור של הילדות שלו ב"גדה המערבית" ובאחד מהם, ב wired, גם איך כל ערב המשפחה שלו הייתה רואה יחד חדשות ושם האלימות, הטרור, האיומים במלחמות והנקמות היו נוכחים כל הזמן, ואיך הם עברו לארה"ב בין היתר בשביל לברוח מהמציאות המתוחה הזאת.. אז אם לא היה את כל זה אולי הייתי יכול להתעלם מכל הדימויים השקופים במשחק כי המסר המרכזי הוא באמת לא ייחודי לסכסוך הערבי-יהודי בשום צורה, אבל זה לא נראה לי שהוא מנסה להסתיר את זה במיוחד וככה הוא עצמו בוחר להציג את הדברים, או בוחר על מה לשים זרקור, בראיונות שנועדו לקדם את המשחק.

StickStickSage
הודעות: 5,239הצטרף: 07 ביוני 2013
#5257

השלב של הקרב מול הסנייפר (שהתגלה כטומי), הוא לא רק בעיניי הביצוע הכי מוצלח כיום לקלישאת הגיימינג הזו, הוא גם מזכיר במובן מסוים את קרב הבוס האחרון באנצ'רטד הראשון. ההבדל העיקרי, כמובן, הוא שהקרב באנצ'רטד היה מחורבן 😃. מדהים לראות איזו קפיצה אדירה עשתה ND במעט יותר מעשור, מאז השוטר הראשון שלהם ועד לאחרון, כרגע.

מעבר לזה התקדמתי עוד קצת והגעתי לרגע שבו יארה נהרגת, אני מרגיש שהסיום כבר ממש קרוב ומאמין שאסיים אותו בישיבה הקרובה או מקסימום בזו שאחריה.
והאמת? המשחק באמת מצוין בקנה מידה היסטרי ואני לא אחזור על כך, אבל בא לי כבר שיגמר... ארוך מדי ב10 שעות.
הסט פיסס או המפגשים 'הרגילים' מול אויבים עדיין מהנים בטירוף (האמת שמאוד נדיר להתקל במפגש שמרגיש ב100% 'רגיל', כמעט תמיד הכל מרגיש מיוחד וזה ייאמר לזכותם של נוטידוג), אבל כל הלופ של החקירה והחימוש שנמשך ונמשך ונמשך כבר נמאס עלי לפני איזה 5 ישיבות. ולהבדיל מהמשחק הראשון, שם הגיימפלי היה בינוני אבל הסיפור נתן לך כל הזמן דלק להמשיך, כאן הסיפור הוא נפילה רצינית.
כלומר זו רק דעתי כמובן, וזה לא שאני חושב שהרסו פה זכיון או משהו. האמת שבדיעבד החלק שהכי אהבתי בסיפור עד עכשיו זה הרצח שך ג'ואל, פשוט משם לא באמת קרה משהו שאני זוכר.

המשחק הזה הוא 11/10 בכל הנוגע לגיימפלי (שזה מאוד מפתיע) וסט פיסס. אבל הרבה פחות בכל הקשור לפייסינג (חקירה) וסיפור. אני אצטרך לתת לו זמן לשקוע כדי באמת לחשוב על איפה הוא ממוקם ברשימת משחקי הדור שלי, הוא בהחלט שם, אבל כרגע אני בעיקר רוצה שיגמר כבר 😃.

blingblingElder
הודעות: 10,489הצטרף: 13 באפריל 2013
#5258

מה רע בחקירה? בסכ"ה אופציונלי אם בא לך לרוץ ישר לחלק הבא שיקדם אותך. אני נהנה מאוד מהאספקט הזה וסורק כל מילימטר אבל זה באמת לא חובה.

והגיימפליי הוא אכן הכי טוב שנוטי דוג עשתה, ובכלל, הוא בטופ של הז'אנר, כל הכבוד למי שהיה אחראי על זה שם 😃

StickStickSage
הודעות: 5,239הצטרף: 07 ביוני 2013
#5259

לא יודע אם קראת את מה שכתבתי בספויילר, אבל הלופ הזה של החקירה ומציאת התחמושת נמאס עלי כבר לפני כמה ישיבות טובות.
אני לא באמת יכול לרוץ קדימה, גם כי על hard אני צריך את התחמושת (הקרבות לקראת סוף המשחק כב הופכים להיות מאתגרים באמת), וגם כי, לא יודע, אני לא באמת יכול להרשות לעצמי לעשות את זה 😃. הפחד לפספס משהו הוא גדול מדי, ואמנם לפעמים באמת יש קטע מגניב למצוא, אבל בדרך כלל ממש לא.
בנוסף העובדה שלהבדיל מהמשחק הראשון, חלקים גדולים מהמשחק הזה אתה מסתובב לבד ולא יחד עם מישהו (בדומה לאנצ'רטד 4 גם כן), מורידים את רמת העניין בזמנים המתים האלו. במקום שיחות ואירועי צד שאתה יכול לפתוח, אתה מוגבל בעיקר לסיפור סביבתי.
וחוץ מזה, אתה יודע, זו דעתי האישית 😃.

blingblingElder
הודעות: 10,489הצטרף: 13 באפריל 2013
#5260

ברור שדעתך רק ניסיתי להבין מה רע. זה במיוחד כיף שניקית את האויבים ואתה קוצר את החפירות, מבחינתי אם היתה פחות חקירה ויותר אויבים וקטעי קרב אז זה יכל להיות מתיש מדי בשבילי, כרגע אני מרגיש שזה זורם לי טוב.

Uncle Pey'jUncle Pey'jSage
הודעות: 5,073הצטרף: 04 במרץ 2016
#5261
ציטוט מאת "bling"

ברור שדעתך רק ניסיתי להבין מה רע. זה במיוחד כיף שניקית את האויבים ואתה קוצר את החפירות, מבחינתי אם היתה פחות חקירה ויותר אויבים וקטעי קרב אז זה יכל להיות מתיש מדי בשבילי, כרגע אני מרגיש שזה זורם לי טוב.


אני מסכים עם סטיק,האיסוף המייגע של משאבים במשחק שמתפרש על יותר מ-25 שעות זה באמת יותר מדי..אני חושב שהחקירה הסביבתית והדרך של נוטי דוג לספר סיפור דרכה בדמות פתקים שהושארו זה סבבה והכל (אם כי אני חושב שבהחלט היה אפשר לגוון בעוד דרכים חוץ מהפתקים האלה) אבל יש איזשהו שלב שכל מה שאתה רוצה זה פשוט לרוץ על הסיפור ולגלות כבר מה קורה בסוף וזהו,והבעיה היא שאתה פשוט חייב את המשאבים האלה בשביל להגיע לנקודה הזו.

StickStickSage
הודעות: 5,239הצטרף: 07 ביוני 2013
#5262

לא ביקשתי יותר קרבות ופחות חקירה, ביקשתי משחק קצר בבערך שליש (10 שעות) 😃.

LaskinLaskinElder
הודעות: 26,275הצטרף: 26 במאי 2013
#5263

אני שיחקתי על הרמה הרגילה, אז ממש לא הרגשתי את זה בעוצמה כזו... המשחק ממש זרם לי מעולה וכשרציתי פשוט להתקדם - כך עשיתי ולא הייתי צריך ממש לדאוג.
כמו שאמרתי - מוכן שיחתכו ממנו שעתיים מקסימום 😃
מה עוד, שיש במשחק הזה אפשרות להתאים אישית את רמת הקושי, אז אם בא לכם להתקדם מהר יותר אתם הייתם יכולים רק להעלות מעט את הסליידר של ה״משאבים״ ואז הייתם מקבלים את אותה רמת קושי עם קצת יותר משאבים. ואולי כדי להעניש את עצמכם קצת על ה״עזרה״ הזו - הייתם יכולים לשנות מדדים אחרים ולהקשות במובנים אחרים, כך שבפועל המשחק היה קשה יותר, אבל עם יותר משאבים ולכן זורם יותר.

StickStickSage
הודעות: 5,239הצטרף: 07 ביוני 2013
#5264

אתה מדבר פה עם מעריץ של סדרת סולס, אני מלכתחילה נגד רמות קושי אלא בעד שהמפתחת תלטש לכדי שלמות מעטפת משחק אחת שהיא החזון שלה. 😃
אז בטח שאני לא עומד עכשיו להכנס לתוך תתי תפריטים ולנסות לייצר לעצמי חוויה על סמך שעות של משחק, בתקווה שאני לא בטעות שובר משהו או הופך להיות OP. בקיצור אני בכלל לא אוהב את זה, מה גם שהמשחק משתנה עם כל שלב שבו ואני לא הולך עכשיו לשבור את הראש ולהתאים בכל כמה שעות את הסליידרים.

ובלי קשר, זו לא רק התחמושת, יש גם לא מעט OCD שמשולב כאן. אישית גם על נורמל הייתי מסתובב בכל פינה ומחפש כל סוד, ככה אני משחק משחקים. ועם זאת שככה אני משחק משחקים, לא זכור לי שהייתי כל כך מותש מזה במשחקים אירים שכן אהבתי (ואני אוהב את TLOU2).
הלופ פה פשוט מעייף, נמרח, לא באמת מתגמל, וחוזר על עצמו בצורה מאוד 'גיימית'. כלומר זה תמיד אותו דבר - קרב, חקירת משאבים, קרב, חקירת משאבים, קרב, חקירה עם הרבה משאבים שגורמת לך לחשוב, קרב סט פיס, סוף שלב.
הלופ הזה פשוט מעייף וצפוי אחרי בערך 15 שעות, ואחרי 5 נוספות כבר נמאס לגמרי.
המצב הזה היה בעיניי זהה גם במשחק הקודם, רק שהוא נגמר אחרי ה20 שעות האלו (ואפילו לפני), והסיםור שם התקדם בקצב ובצורה הרבה יותר מעניינת שגרמה לי לרצות להתקדם.
במשחק השני מתפוצץ לי הראש כל פעם שיש סט פיסס חדש או בערך באחת מכל שתי התקלויות עם אויבים. הוא יוצא מן הכלל באספקט הזה, אבל זה לא 'מחזיק' אותי במהלך החקירה כי אלו דברים שאני לא יכול לצפות להם, הם תמיד הפתעות. ככה שהמצב שלי בזמן ישיבת TLOU 2 (בעשר השעות האחרונות, כשהוא התחיל לעייף אותי, לא מההתחלה) הוא כזה:
חצי מהזמן מחכה כבר שיקרה משהו ואני אתקדם או שהמשחק כבר יגמר, ו50% אני נופל מהכסא ולא מאמין למה שאני רואה ונזרק לאיזו חווית סט פיסס כל כך אימרסיבית שאני שוכח שזה משחק. משחק מוזר 😃.

blingblingElder
הודעות: 10,489הצטרף: 13 באפריל 2013
#5265

וואלה לא ידעתי שיש סליידר שמשפיע על המשאבים. אני גם לא מתכוון לגעת בזה, אם המשחק ירגיש מתיש מדי ולא זורם נשנה לנורמל וזהו. לבינתיים אין בעיה והכל זורם טוב, אני מתלהב מהגיוון בסביבות ובסיטואציות, שבשלב של חקירה ואיסוף משאבים פתאום יכולה להיות סיטואציה אופציונלית עם קליקרים או כל דבר אחר, זה דווקא כן שובר את התבנית של קרב-->חקירה וזה יוצר פחות הפרדה בין הדברים.

KlaymanKlaymanSage
הודעות: 7,625הצטרף: 13 באפריל 2013
#5266
ציטוט מאת "Stick"

אתה מדבר פה עם מעריץ של סדרת סולס, אני מלכתחילה נגד רמות קושי אלא בעד שהמפתחת תלטש לכדי שלמות מעטפת משחק אחת שהיא החזון שלה. 😃
אז בטח שאני לא עומד עכשיו להכנס לתוך תתי תפריטים ולנסות לייצר לעצמי חוויה על סמך שעות של משחק, בתקווה שאני לא בטעות שובר משהו או הופך להיות OP. בקיצור אני בכלל לא אוהב את זה, מה גם שהמשחק משתנה עם כל שלב שבו ואני לא הולך עכשיו לשבור את הראש ולהתאים בכל כמה שעות את הסליידרים.

ובלי קשר, זו לא רק התחמושת, יש גם לא מעט OCD שמשולב כאן. אישית גם על נורמל הייתי מסתובב בכל פינה ומחפש כל סוד, ככה אני משחק משחקים. ועם זאת שככה אני משחק משחקים, לא זכור לי שהייתי כל כך מותש מזה במשחקים אירים שכן אהבתי (ואני אוהב את TLOU2).
הלופ פה פשוט מעייף, נמרח, לא באמת מתגמל, וחוזר על עצמו בצורה מאוד 'גיימית'. כלומר זה תמיד אותו דבר - קרב, חקירת משאבים, קרב, חקירת משאבים, קרב, חקירה עם הרבה משאבים שגורמת לך לחשוב, קרב סט פיס, סוף שלב.
הלופ הזה פשוט מעייף וצפוי אחרי בערך 15 שעות, ואחרי 5 נוספות כבר נמאס לגמרי.
המצב הזה היה בעיניי זהה גם במשחק הקודם, רק שהוא נגמר אחרי ה20 שעות האלו (ואפילו לפני), והסיםור שם התקדם בקצב ובצורה הרבה יותר מעניינת שגרמה לי לרצות להתקדם.
במשחק השני מתפוצץ לי הראש כל פעם שיש סט פיסס חדש או בערך באחת מכל שתי התקלויות עם אויבים. הוא יוצא מן הכלל באספקט הזה, אבל זה לא 'מחזיק' אותי במהלך החקירה כי אלו דברים שאני לא יכול לצפות להם, הם תמיד הפתעות. ככה שהמצב שלי בזמן ישיבת TLOU 2 (בעשר השעות האחרונות, כשהוא התחיל לעייף אותי, לא מההתחלה) הוא כזה:
חצי מהזמן מחכה כבר שיקרה משהו ואני אתקדם או שהמשחק כבר יגמר, ו50% אני נופל מהכסא ולא מאמין למה שאני רואה ונזרק לאיזו חווית סט פיסס כל כך אימרסיבית שאני שוכח שזה משחק. משחק מוזר 😃.

מה שהדגשתי , אפילו מבלי ששיחקתי, ושהקשבתי רק לביקורות אמברגו - גרמו לי להמתין למבצע עליו. הרגשתי את מה שאתה מרגיש גם בראשון, וכששמעתי שהשני ארוך ממנו משמעותית, לא היה לי חשק להיכנס לזה במחיר מלא 😃. שמח לשמוע שהגיימפליי מספק וכיפי בקרבות וסט פיסז וכו'! במקרה שלו, אגב, אני ארוץ עליו בנורמל כנראה. את הראשון סיימתי על הרמה הקשה ולא היה מאתגר במיוחד, אבל לא בא לי לשקוע פה יותר מדי ברמה הזו.

LaskinLaskinElder
הודעות: 26,275הצטרף: 26 במאי 2013
#5267

אני מבין שלא בא לכם להתעסק משום מה עם זה, אבל אתם מאוד ברורים על התלונות שלכם - לא יכולים להתקדם כי צריכים יותר משאבים, אז רק טיפה לשנות את זה, לא נראה לי כמו ביג דיל.
אתם קצת מחרבנים לעצמכם את המשחק, כי אתם אומרים בפירוש שזה בדיוק מה שמפריע לכם, אז למה ״לסבול״ מחיסרון ברמת הקושי הזו? ולגבי דוגמת סולס - היא לא מתאימה כי כאן יש לא רק רמות קושי שונות, אלא גם ממש אפשר להתאים את זה לסוג הגיימפליי שלכם.
בקיצור חבל קצת, כי כמו שאמרתי - כשאני רציתי להתקדם - פשוט עשיתי את זה. יש NG+ בשביל לחקור הכל, וגם ככה אי אפשר לשדרג את הדמות עד הסוף בריצה הראשונה.

StickStickSage
הודעות: 5,239הצטרף: 07 ביוני 2013
#5268

חשבתי שאם דווקא יש דבר אחד שברור בכל ההודעות שלי זה שלא מדובר רק בעניין של תחמושת 😃.

glass manglass manSage
הודעות: 9,275הצטרף: 11 ביוני 2018
#5269

הדעה שלי היא בערך כמו קליימן. נהנהתי מאוד מהאווירה העלילה הסמול טוקים והסביבות של tlou1 מספיק כדי שזה יהיה המשחקים האהובים עלי בדור (קחו בחשבון שלא צפיתי במתים המהלכים כששיחקתי בו)

מצד שני הגיימפלי היה בשבילי שילוב מוזר של חלקים מאוד טובים עם חלקים מאוד משעממים.

אולי זה בגלל ששיחקתי על hard בלי הlisten מוד והיום 7 שנים אחורה אני יכול לומר בוודאות שזו לא היתה הדרך הכי אידיאלית לשחק אותו.

ולכן כנראה את ההמשך אשחק כמו לאסקין אחרי כל מה שסטיק כתב והעבר שלי עם הסדרה.

כן, אני מבין אנשים שרוצים לעשות מהמשחק חווית הישרדות טהורה אבל ההרגשה שלי הוא שהוא נבנה יותר להיות סרט אינטרקטיבי וככה אני אהנה ממנו.

StickStickSage
הודעות: 5,239הצטרף: 07 ביוני 2013
#5270

אולי דבריי הובנו לא נכון, אבל האמת היא שאני נאלץ לא להסכים. לדעתי זה משחק של hard, וכמו שכבר אמרתי התחמושת היא לא הסיבה היחידה לעייפות שלי מהמשחק. מצד שני, אם לא הייתי מרגיש שכל התקלות היא באמת סכנת חיים, ואם לא הייתי מרגיש שאני חייב לברוח מדי פעם או דברים כאלו, הייתי נהנה פחות מהגיימפלי עצמו. ואם איכשהו זה לא ברור, אני חושב שהגיימפלי (שאני מכיר, על hard) הוא בהחלט שווה את זה גם עם כל הביקורת שיש לי לתת על המשחק הזה. כשהוא טוב, הוא ***ממש*** טוב. וכשהוא לא טוב, הוא פשוט מעייף ונמרח מעט (וזו תחושה שמגיעה רק מאמצע המשחק בערך בכל מקרה). קצת כמו ההמלצה שלי לחברים לראות כבר את 'הסנדק' 1 ו2 😃.

בכל מקרה, אתה יכול לשחק עם הסליידרים שלאסקין הציע אם זה קריטי לך, לי אישית זה קשה פסיכולוגית משום מה..
אבל לדעתי זה כן משחק לhard.

Uncle Pey'jUncle Pey'jSage
הודעות: 5,073הצטרף: 04 במרץ 2016
#5271

TLOU זה המשחק המושלם ל-Hard,העולם והדמויות וכמובן הגיימפלי לופ מאוד מחמיאים לרמת קושי מאתגרת שעוד יותר מעצימה עבורי את התחושה הכללית שהמשחק מנסה (ומצליח) להשרות על השחקן.

glass manglass manSage
הודעות: 9,275הצטרף: 11 ביוני 2018
#5272

ומה אם אני בסך הכול רוצה לראות איפה אלי וג'ול בחיים בלי שזה מצד אחד יהיה פייס אוף קייק ומהצד השני אני מת כבר להתחיל את דספרדוס 3 🙁

חיים קשים.

אני אתחיל בנורמל ואם המשחק יהיה טרוויאלי מדי נתחיל מחדש על הארד 😃

מה שכן מסכים עם כולם לגבי הסליידרים זה יהרוס לי את כל "השעיית הספק" להתעסק איתם.

idanidanVeteran
הודעות: 2,338הצטרף: 04 באוגוסט 2013
#5273

לדעתי המשחק די מאוזן על hard (זו לא הרמה הכי קשה) אבל כך או כך יש לו מערכת צ'קפוינט נדיבה ביותר, כולל כמה שמירות באותו קרב, וגם טעינות כל כך מהירות שזה כמעט לא משנה אם אתה מת.

KlaymanKlaymanSage
הודעות: 7,625הצטרף: 13 באפריל 2013
#5274
ציטוט מאת "Laskin"

אני מבין שלא בא לכם להתעסק משום מה עם זה, אבל אתם מאוד ברורים על התלונות שלכם - לא יכולים להתקדם כי צריכים יותר משאבים, אז רק טיפה לשנות את זה, לא נראה לי כמו ביג דיל.
אתם קצת מחרבנים לעצמכם את המשחק, כי אתם אומרים בפירוש שזה בדיוק מה שמפריע לכם, אז למה ״לסבול״ מחיסרון ברמת הקושי הזו? ולגבי דוגמת סולס - היא לא מתאימה כי כאן יש לא רק רמות קושי שונות, אלא גם ממש אפשר להתאים את זה לסוג הגיימפליי שלכם.
בקיצור חבל קצת, כי כמו שאמרתי - כשאני רציתי להתקדם - פשוט עשיתי את זה. יש NG+ בשביל לחקור הכל, וגם ככה אי אפשר לשדרג את הדמות עד הסוף בריצה הראשונה.


אתה סתם מאשים את השחקן פה - ND יצרו עולם מאוד מעניין, שמספר המון מהסיפור שלו בפתקים שאנשים כתבו לפני מותם (הבן שלי בדיוק ננשך על ידי זומבי, אז אני אשב ואכתוב על זה כאן בינתיים) ושאר environmental story telling שסטיק (ועידן, אם הבנתי נכון) וגם אני, לא רוצים ממש לפספס. אז ואללה כן, ייקח לנו יותר מ סופ"ש לסיים את המשחק, אבל לא בא לנו להפסיד דברים מעניינים מהסיפור, סתם כי רצנו יותר מדי. איסוף המשאבים רק מוסיף לכך ש ND עיצבו את המשחק כדי שתסתובב בו ולא תרוץ לסוף.

בקיצור, אולי יש סליידרים וכו', אבל אני מבין למה סטיק מתכוון בקטע של" הלוואי והם היו מתחייבים לעיצוב ספציפי של *כך המשחק שלנו עובד* ", ולא לרמות קושי פיקטיביות. אישית, מאוד נהנתי מהדרך הזאת ב sekiro ובצורה שונה לחלוטין ב control (קל משמעותית מ sekiro, אבל מעביר בדיוק את התחושות שהוא רוצה להעביר לך לאורך המשחק, בלי סליידרים ורמות פיקטיביות).

LaskinLaskinElder
הודעות: 26,275הצטרף: 26 במאי 2013
#5275

כן, אבל הם לא התחייבו לרמת קושי אחת ולכן זה לא כמו סקירו או סולס בכל מקרה 😃 ואני לא חושב שפספסתי כמעט כלום, אני התקדמתי הלאה מהר ספציפית במקומות שבנויים כמו ארינה ״סטנדרטית״ עם סבירות מאוד נמוכה למצוא שם משהו מעניין ורק כשהדמות שלי היתה לבדה. לקח לי 30 שעות, אם הייתי רץ על זה הייתי יכול לסיים אותו בטח ב-8 שעות פחות מזה.