במה אתם משחקים?

לא מתווכח עם הנתונים, אבל על הסקאלה של 7 בקצה אחד ו-4 בקצה השני 8, ממש קרוב ל-4. אז הסקייל באחד זה אלפים והשני מאות, אבל במשחק RE ממוצע זה עשרות ולפעמים עשרות נמוך.

הוא גם נהנה מאותה כלכלה בדיוק כמו RE4 והExploration מאוד דומה. הוא חצי פתוח כמו 4 והזירות בו יחסית גדולות.

לצערי אני מרגיש שאני לקראת סופו (סיימתי גם את האזור השלישי) אני ממש לא רוצה שהוא יגמר.

יחד עם הDLC אתה לדעתי אולי רק באמצע, אז הכל בסדר :)

לדעתי הוא באמצע בין 7 ל-4. ברור שמאז ש-4 הפך את הסדרה לשוטר לפני 20 שנה, הפוקוס עבר לירי עם הרבה אויבים ואקשן. אבל עדיין יחסית ל-4-6, 7/8 הרבה יותר מתונים. שמונה קפץ מדרגה ביחס ל-7 אבל עדיין לא קרוב ל-4-6.

אני כבר כמה שעות טובת בסארוס, בביום השלישי. ככל שאני מתקדם נפתחות עוד שכבות של מערכות, בהחלט מעניין המקום שאליו האוסמארק לקחו את המשחק אחרי ריטרנל.

אני חייב לציין שהוא הרבה פחות אוירתי מריטרנל. חסרה לי הבדידות והפריקיות. בריטרנל הדמות הראשית מוצאת הקלטות שהיא הקליטה בעצמה ולא זוכרת שהקליטה, אתה בדיאלוג רק עם עצמך וכך לומד להכיר את הדמות עם הזמן ובו בזמן מרגיש את הבידוד.

בסארוס הדמות הראשית היא tough guy קלאסי, הוא מוקף דמויות אחרי כל מוות וגם בזמן הגיימפליי מדברים בקשר לא מעט. אפילו פוגשים דמויות על הדרך. כל מה שמקבלים מהגיבור זה משפטים שטחיים על איך הוא צריך להציל את כולם וכמה לא אכפת לו מעצמו. אף אחת מדמויות הצד לא מעניינות מדי (ומלוהקות כמו פרסומת של Gap), אין שם את העומק של ריטרנל, וגם לא את הבדידות.

ובהערת צד בנוגע לדמויות, הטכנולוגית פנים ואנימציות הפנים של האוסמארק... על הפנים. אני אפילו לא בטוח שהרמה היא מספקת למשחק פס4. אבל מצד שני הסביבות מהממות, מאוד אנריל 5, דור הבא כמו שצריך. וכמובן שיש את המערכות חלקיקים וזרימה שלא רואים באף משחק היום. אבל הפנים נראים וזזים רע מספיק שזה פוגם בקטעי הדיאלוג, זה ברמה של דמות צד בRPG רנדומאלי. מרגיש מאוד AA ומאוד חריג מאולפן של סוני.

אני גם חייב לציין שעם כל ההקלות כמו מגן ושדרוגים קבועים, אני חושב שאנשים עדין מוצאים את המשחק לא קל במיוחד. את האצ׳יוומנט של חיסול הבוס של הביום השני השיגו רק 18% מהשחקנים והמשחק כבר בן שבוע.

מסכים על הכל בערך. אני גם חושב שייצור הסביבות לפחות בביום הראשון (אני ממש לקראת הסוף שלו. הגעתי לבוס פעמיים, כשבשנייה הורדתי לו את רוב הבאר השני), לא משתווה ל Returnal. לא ב'יופי' שלהן, אלא בייחודיות של האזורים והבנייה של החדרים כמשחק רוגלייט/לייק/משהו. אחרי איזה שעה וקצת משחק, אני מכיר את כל החדרים של הביום הראשון בעל פה (מינוס המקומות שאני לא יכול להגיע אליהם עדיין).. זה מרגיש לי מאוד מוזר..

זהו, סיימתי את RE8, אין מילים, הRE הכי טוב ששיחקתי לצד 4, פשוט יצירת מופת. הם עדיין לא יודעים לעשות קרבות בוסים כי פשוט השליטה ממש גרועה גם עם עכבר, גם החלק של כריס קצת מיותר ומרגיש כמו Run and gun משנות ה-90, אבל מעבר לזאת פשוט משחק מדהים.

עכשיו הדילמה האמיתית, עם מה להמשיך:

1. ריקווריום.

2. Saros.

3. Hades 2.

4. ריצה שנייה על Cyberpunk רק על פיסי עם PT.

5. Delivernce 2.

מדגדג לי Hades 2 ואז ריקווריום.

סטים נורמאלים? הם לוקחים כמעט 100$ על משחקים שרוכשים מישראל?! יש לי גם פייפאל אמריקאי אבל אני לא בטוח שזה יעבוד שם כמו שצריך כי הם מתעקשים שאני מישראל. משהוא יודע איך אני יכל לרכוש במחיר אמריקאי רגיל?

כן, greenmangaming למשל. גם מפתח לסטים וגם הנחות יפות. לא על כל המשחקים, אבל תוכל למצוא באתרים דומים אחרים.

ואני ממליץ סייברפאנק עם המחשב שלך, המשחק עבר כל כך הרבה עדכונים ועם PT ודמות אחרת עם בילד שונה ובחירות שונות שתעשה בכוונה - אתה תקבל חוויה של משחק חדש לגמרי.

greenmangaming נחשבים Reseller חוקי? כי המחירים שלהם נמוכים ממחיר השוק בקצת.

כן בטח, יש אפילו מפתחים שמקשרים לאתר שלהם. המחירים שלהם הם מחירים אמריקאים רגילים, ועל גבי זה הם כמעט תמיד עושים תמיד הנחות נחמדות.

הבטחתי (בעיקר לעצמי) שלא אתחיל את סארוס עד שאסיים את GOY, שאני מניח שאני בערך באמצע שלו, בעיקר כי אני מאוד נהנה מGOY (יותר משציפיתי) וכי אני מכיר את עצמי עם משחקי עולם פתוח ארוכים שכאלה - אם שמתי בהם כבר 20 שעות ואז עזבתי אותם ליותר מדי זמן, נסיון העבר מלמד שאני לא חוזר אליהם שוב פעם.

ללא קשר ישיר ולצד זה, העברתי בשישי בערך שעתיים וחצי עם סארוס :) .

בינתיים אני מאוד נהנה, אבל אין לי עוד מספיק זמן עם המשחק כדי לחוות דעה אמיתית בהשוואה. בצד הגיימפלי זה מרגיש כמו ריטרנל 2 - כלומר ריטרנל רק טוב יותר ומלוטש יותר כמעט בכל בחינה. בצד האווירתי אני בהחלט מרגיש קצת ממה שקיאו אמר עד עכשיו, והאווירה בהחלט הייתה אחת הנקודות החזקות של ריטרנל, אבל עוד מוקדם מבחינתי כדי לקבוע לכאן או לכאן. בכל מקרה - ממליץ בחום על פי השעתיים הראשונות, אחזור עם רשמים מלאים ככל שאתקדם.

כן, בהחלט מרגיש שכבר בריצה השלישית ראית את כל החדרים שיש לביום להציע. ביחוד בביום השני, הוא מאוד רפטטיבי יחסית והוא לדעתי הביום הכי חלש מה-9 ששחקתי אם מסתכלים על ריטרנל וסארוס יחדיו. השלושה ביומס הראשונים של סארוס הרבה פחות דרמטים מריטרנל, אין שם את ההרגשה הלאבקראפטית. הגיימפליי פשוט מצויין, אבל משהו באוירה המוטרפת של ריטרנל הלך לאיבוד. כל פעם שאני חוזר לחבורת ה-DEI בבסיס אני מקווה שאין להם משהו חדש להגיד, וזה סימן לא טוב. לעומת זאת אני מאוד נהנה מההקלטות שמוצאים.

אבל נראה לאיפה הוא מתקדם, שחקתי בו רק כמה שעות ואני עדין פותח מכניקות חדשות. רק בביום השלישי נפתחה לי מערכת פרקים/אנטי-פרקים חדשה.

מה זה ריקווריום? רקוויאם?

שיחקתי במיקסטייפ, לדעתי 70% מהמשחק כבר (להבנתי הוא שלוש שעות בערך)…

שמעו, אין ספק שהוא יפה, מוזיקה טובה וכו, אבל אישית לא ריגש אותי בשום שלב בינתיים. יש לו קטעים ממש מגניבים ושוב - מאוד יפים, אבל זה ממש לא מתקרב להיות משחק של 10/10. אולי ביחס למחיר איזה 8.5/10, מי יודע אולי עוד יפתיע לקראת הסוף ויהיה 9, אבל זה לא מאסטרפיס. אולי לאמריקאים יותר קל להזדהות עם הזכרונות האלה, אולי אודיופילים יתלהבו ממנו יותר, עבורי זה פשוט ממש חמוד. לא מעבר.

כמובן שממליץ בחום כי המחיר וזה.

אני חושב שכל המבקרים שנתנו לו 10 קבלו רגע נוסטלגיה סטייל המבקר מזון ברטטואי. הם כולם ילדים של שנות ה-90 ואם רק תתן להם את השיר הנכון עם הויזואל הנכון הם הופכים למרשמלו.

טוב, סארוס תפס אותי לחלוטין. טסו לי כמעט 4 שעות בלי ששמתי לב עכשיו... איזה משחק נהדר! בכנות לא חשבתי שהאוסמארק יתעלו על ריטרנל, אבל בינתיים הם עושים את זה בגדול.
ככל שהתקדמתי בו ההבדלים בינו לבין ריטרנל נהיים ברורים יותר, ובעוד שבגזרת הגיימפלי זה בעיקר מרגיש כמו סיקוול סטנדרטי ומוצלח שפשוט עושה יותר דברים ויותר טוב, הוא בעיקר שונה באווירה ובתחושה שהוא נותן בזמן המשחק, כמו שכבר נאמר כאן.
ואני מת על האווירה המבודדת והקריפית של ריטרנל, זה לגמרי 50% לצד הגיימפלי שלו במה שעשה אותו כל כך טוב בעיניי. אבל כמה שהבנתי יותר את הכיוון שהם הלכו אליו עם סארוס, ככה הוא רק קנה אותי יותר.

בעקרון הבסיס דומה, בשניהם (על פני השטח) חוקרים עולם חיצון שמלא במבנים וטכנולוגיות של ציוויליזצייה שנראה כי נכחדה בעבר הרחוק.
וזה אולי הדמיון הבסיסי הזה שגרם לי גם כן להרגיש קצת off עם סארוס בשעתיים-שלוש הראשונות, אבל עכשיו אני כבר בביום החמישי ואני יכול להגיד שהמשחק הזה פשוט לוקח הכל לכיוון אחר. אם ריטרנל לקח את זה לכיוון אחד (בדידות, תחושת אי נוחות תמידית ועולם חייזרי קריפי ומלחיץ), אז סארוס לוקח את זה לכיוון הרבה יותר אפי, אלים וגדול.
ואני לא מתכוון שהבוסים אפיים יותר מבריטרנל או שמערכת הקרב היא אלימה יותר, אלא זה העולם והתחושה שהוא נותן. המקומות, הארכיטקטורה, העיצובים, המוזיקה, הביומים השונים שרק הולכים ומקצינים, האימג'ים של השריפות והשמש שכל הזמן קופצים על המסך. טוב, זה הליקוי חמה היפייפה והלא פורפורציונאלי שנמצא שם בשמיים בכל שנייה.

הכל כל כך יותר גדול ומרשים מאשר בריטרנל ואישית המשחק הזה קנה אותי לגמרי מבחינת התחושה והאווירה שלו. מה שהיה לריטרנל בצד הזה אבד, אבל סארוס מוצלח מאוד בדרך שלו.

לגבי השלבים עצמם לא שיחקתי עדיין מספיק כדי לחוות דעה על מה שאמרתם כאן לפני. הוא כן מרגיש לי הרבה יותר כמו קמפיין קוהרנטי וכמעט לינארי מאשר ריטרנל, וזה גם בגלל איך שהשלבים בנויים בנראות ובתחושה שלהם (פחות חדרים רוג לייקים קלאסיים ויותר שביל רציף), וגם בגלל שעד עכשיו יצא לי לשחק פעמיים רק את השלב הראשון. מתתי לבוס הראשון, ועכשיו לבוס החמישי אני מניח (לא ספרתי), ובגלל שאפשר לדלג על שלבים שכבר עשית חזרתי ישר לחמישי.
בהמשך אני אחזור לסיבובים נוספים שם, אחרי הכל יש שדרוגים שכבר נפתחו לי כדי להכנס לעוד חדרים צדדיים, אבל עדיין לא יצא לי. בינתיים לא שמתי לב לאיזו בעיה מהבחינה של השלבים.

אני עדין לא בטוח לגמרי מה אני חושב עליו. אבל מבחינה עלילתית, הוא ממש בעייתי. אם זאת הדמות הראשית השטוחה, ואם זה האנימציות פנים הפשוט מגוחכות. ראיתי סצנת מעבר שבה דמות בוכה וזה נראה, בלי להגזים, כמו משהו ישירות מהפס3. פשוט לא יכלתי לקחת את זה ברצינות.

נה, זה פחות מפריע לי. כלומר, זה עדיין 4 וחצי רמות מעל אנימציות הפנים של FS, אז אני מניח שמתרגלים להכל.

אבל ברצינות, אני מבין למה אתה מתכוון וזה בהחלט מורגש, אבל זה רחוק מלהיות משהו משמעותי עבורי.

לגבי הדמות הראשית, אני עוד לא יודע. הסיפור מתקדם בינתיים בקצב טוב משלב לשלב, והוא אכן קצת גיבור הוליוודי ריק אבל אולי זה עוד יתפתח, נראה. יש אינטרקציות מוצלחות יותר אבל גם מוצלחות פחות.

הסיפור עצמו אחלה בינתיים, הlore, התעלומה המרכזית לגמרי עובדת, העולם ואיך שהוא נראה, כל הקטעי אודיו או טקסט שמוצאים תמיד מעניינים אותי. מבחינתי זה יותר חשוב. ברגע שהאווירה תפסה אותי סופית - אולי העלילה עצמה והדמויות הן לא הדבר הכי מעניין שראיתי, אבל אני כן סקרן לראות מה יש מאחורי הפניה הבאה בכל פעם.

סך הכל גם בריטרנל זה לא שהיה פה הרבה יותר, פשוט הבדידות והקריפיות שמו עוד יותר דגש על המסתורין שהוא באמת הנקודה החזקה. כן יש בריטרנל קטעים מיוחדים כמו בביום הרביעי, עם המוזיקה של הפסנתר וכשלומדים את המשמעות של הכל בדיעבד. אני מת על הקטעים האלה וסארוס עוד לא עשה משהו כזה, אבל יש עוד זמן.

בסוף גם לא ממש התחברתי לטוויסט של ריטרנל, כלומר הוא בהחלט עובד כמו שצריך וסך הכל עושה אותו הרבה יותר מיוחד, אבל כל כך נהנתי מהעיצובים והlore בהתחלה שהייתי מעדיף שהוא יהיה מד"ב קלאסי שישים יותר דגש על זה. אז גם כאן, אני עדיין לא יודע מה סארוס יעשה עם זה, נמשיך ונראה.

ככל שמתקדמים הוא מרגיש יותר עלילתי, אז נראה לאיפה הוא הולך. אני כרגע ב-desecrated fortress, קצת קשה לי לספור ביומס במשחק. זה הביום השישי נראה לי?

הcrossbow כזאת OP. מהרגע שהשגתי אותה נראה לי שמתתי פעם אחת. זה קרה בבוס של ביום 5 (ה-swarm), ואז בשביל הכיף ובזכות היכולות החדשות החלטתי לעשות את ביום 1 שוב להגיע לכל המקומות שלא יכלתי להגיע. סיימתי אותו בהליכה עם הcrossbow, אז המשכתי לביום 2, והמשכתי הלאה והלאה עד שנצחתי את הבוס של ביום 5.

ואז קרה משהו מבאס, המשחק כפה עלי איפוס לריצה. הייתי כל כך חזק, אולי חזק מדי. סיימתי את הריצה הזאת עם איזה 80k, נכנסתי לחנות של פריים לבזבז את זה כמו ג׳וליה רוברטס באישה יפה.

החוויה שלי זהה אבל אני דווקא חיבבתי את זה, לדוגמה בריצה של הביום השלישי היה לי איזה קומבו (די בטעות למען האמת, אני עדיין לא ממש שולט בשמות של היכולות) שטוען לי את ההתקפת power תוך שנייה וחצי של פגיעה רגילה באויבים, ופשוט פירקתי כל דבר שהופיע מולי ברגעים ספורים. זה היה כיף, ופנטזיית כוח זה חלק מהכיף ברוג לייקים, אבל אני כן שמח שהמשחק החזיר אותי לhub מסיבות עלילתיות כביכול ואיפס אותי, לא באמת הייתי רוצה לרוץ על כל המשחק ככה בריצה ראשונה.

לא הייתי אומר שהמשחק קל, אני כן צריך להיות מרוכז באופן מלא וכן הגעתי כמה פעמים לחדרים שיצאתי מהם בקושי ובמזל מסויים, אבל המשחק הרבה יותר סלחן ביכולת שלך למלא חיים לאורך הריצה ובסופו של דבר כמו שאמרתי מתתי רק פעמיים עד עכשיו (חוץ מהמוות הכמעט מתוסרט שיש לפני שמגיעים לhub פעם ראשונה) - לבוס הראשון ולswarm הזה אתמול בלילה, וגם פה תכלס כבר הייתי עייף אחרי שעות של משחק ואני חושב שלא באמת הייתי צריך למות בקרב הזה.
אז אני שמח שהמשחק מחזיר אותי לhub אחרי כל ביום כדי להמשיך להתקדם בקמפיין בצורה יותר טבעית.

הביומים השונים כן מחוברים טוב אחד לשני כמו שזה נראה, ואני מניח שאחרי הריצה הראשונה היותר עלילתית תהיה סיבה ויהיה כיף לעשות ריצות "מלאות" מההתחלה עד הסוף. יש פה פוטנציאל נהדר אבל אני כמובן עוד רחוק מכדי לדעת כמה טוב זה באמת עובד. בכל מקרה בינתיים בגלל שבקושי מתתי וגם בגל המבנה של העולם והמבנה הממש קיימפייני עלילתי שלו - הוא מרגיש לי כרגע הרבה פחות רוג לייק מאשר ריטרנל. כמעט מטראודיואניה סטייל אפילו. הגעה לביום חדש מרגישה יותר כמו צ'קפוינט במשחק לינארי כי אתה פשוט חוזר לשם בפעם הבאה במקום להתחיל הכל מההתחלה כמו כל רוג לייק. אם הייתי צריך להתחיל הכל מההתחלה החזרה הקבועה לhub הייתה עניין הרבה יותר בעייתי.

אני ממש אוהב את הביום שאני נמצא בו, desecrated fortress. הנקודה שאליה העלילה הגיעה והעיצוב של הביום סופסוף נותנים לי את מה שחפשתי בהמשך של ריטרנל.

אה, ובדקתי, זה נחשב הביום החמישי.

ככל שאני מתקדם במשחק אני אוהב אותו יותר. הבוס swarm הוא ללא ספק הנקודת מפנה במשחק לטעמי.

טוב, אני התלהבתי ממנו עוד לפני הנקודה הזו, אבל אני לגמרי מבין מה אהבת כל כך בביום הזה. בהחלט השיא של המשחק כרגע, וייבים חזקים של הביום השלישי בריטרנל - רק קיצוני הרבה יותר.

הגעתי לבוס שם אתמול בלילה, נדמה לי שהפעם אצטרך יותר מנסיונות בודדים...

הביום החמישי (desecrated fortress) היה הראשון שבאמת נהנתי ממנו. בדיוק לפני שמגיעים אליו, אחרי הבוס של הרביעי, יש נקודת מפנה מאוד חשובה לאווירה של המשחק. מאוד אהבתי את הכיוון, סארוס מתכנס קרוב משמעותית משציפית לריטרנל. העובדה שכל הצוות שלך מת/נעלם, ה-AI של החליפה שלך מאבד את הצפון, וה-AI החדש בבסיס הוא קריפי לגמרי ופריימרי לאט לאט מאבד את זה הם נהדרים. סארוס כמעט עשה מטרויד פריים, צוות קשקשני שהורס את הרגשת הבדידות. אבל בניגוד לפריים 4 שככל שמתקדמים במשחק הצוות רק חופר יותר, סארוס שוחט אותם אחד אחד. אתה מתחיל את המשחק בהרגשת "ביחד", כמעט ללא הרגשת בדידות בכלל. אבל ברגע שהמשחק לוקח לך את זה, הוא משתמש בביטחון שהרגשת נגדך וזה נהדר.

הביום השישי (acolyte's haven) מאוד מזכיר באמת את הביום השלישי של ריטרנל, והוא גם כן מצויין. אז סה"כ המשחק מתחיל טוב מאוד אבל מצאתי אותו מאכזב למדי בגלל ציפיות בשמיים, אבל ברגע שמסיימים את הביום הרביעי הוא ממש מתעלה לרמות חדשות.

אגב, אפשר להגיד שהביום הרביעי הוא ripoff של שלבי הביצה של מיאזאקי?

חחחח, לגבי הביום הרביעי, לגמרי! חשבתי על זה לאורך כל הדרך.

לגבי השאר, אני בגדול מבין למה אתה מתכוון אבל זה סך הכל עובר מאוד מהר. אלו גם שלבים יחסית קלים (רק עכשיו אני מתחיל למות תוך כדי ריצות בקצב יותר הגיוני), מלבד ישיבה ראשונה של שעתיים בערך שבה גם ככה העברתי חצי מהזמן בלקרוא את כל הdata הראשוני ובלהסתכל מסביב ולבדוק את המכניקות, הגעתי לswarn בישיבה אחת. ובגלל שכל הזמן התקדמתי, אז העלילה התקדמה מהר ודברים כל הזמן קרו. השינוי אווירה שהורגש אצלי בעיקר היה בעיצובים-מוזיקה-אימג'ים שיש למשחק, את

הלופ לדעתי עובד טוב גם בשלבים האלו כי אתה עושה ביום (עניין של 40 דקות בערך), חוזר לבסיס כי "עלילה", מסתובב שם 5-10 דקות ודברים קורים, ואז חוזר לביום הבא ועושה אותו (40 דקות), ואז שוב "עלילה" וחזור חלילה.
אולי אם נתקעים באזורים האלה זה יכול להיות יותר מעצבן, אני באמת לא יודע, אבל בכל מקרה אפשר לעשות את המשחק הרבה יותר קל אם רוצים, או קשה יותר כמובן, אני בינתיים עדיין לא התעסקתי במודים של הקושי בכלל ואני רק קונה שדרוגים מהכסף שאני אוסף באופן טבעי.

אני מרגיש שמה שדיברת עליו עם החליפה, או כל העניין של ה"שגעון" הזה מגיע די מוקדם ולפני הביום החמישי. אם יש לי טענה אחת לסיפור בינתיים זה שלמרות המסתורין ככל שאני מתקדם נראה שמה שחשבתי שקרה מההתחלה זה באמת הכיוון שאליו הסיפור הולך, אבל יש עוד מספיק זמן למשחק כדי להפתיע אותי ולשנות את זה. בכל מקרה זה לא סיפור רע בשום מובן, אני פשוט אשמח אם הוא גם יפתיע אותי באיזה טוויסט לקראת הסוף.

בסוף ברמה האישית אני ממש עף על המשחק בינתיים. ממש מחכה לחזור לשחק בו כל ערב. יש כל מיני אלמנטים ואווירה מד"בית מאוד מסויימת שאהבתי בריטרנל ואין כאן, אבל זה בסדר כי זה משחק אחר. אני אשפוט כמו שצריך כשאסיים אותו אבל אני חושב שהוא יתמקם אפילו גבוהה יותר מריטרנל בסופו של דבר אצלי, וזה אומר המון כי ממש אהבתי את ריטרנל.

אה, ואני עוד לא יודע מה יש בביום השישי, אבל מבחינתי החמישי הוא בינתיים גם השיא וגם מה שהתכוונתי שהזכיר את השלב השלישי בריטרנל. יש שם גם את הליקוי חמה הכי מגניב עד עכשיו במשחק והיה לי חיוך גדול על הפנים כשראיתי לאן הם הלכו עם זה. הרבה יותר אפי וגדול מכל מה שהיה בריטרנל.
הגעתי לבוס שם כבר שלוש פעמים ועדיין לא נצחתי אותו, אפרופו מיאזאקי - זה לגמרי קרב דרקון מהמשחקים שלהם כמו בספר :).
מאמין שאעבור אותו הערב.

שחקתי בו בצורה מאוד שונה, אולי בגלל זה החוויה השונה. בגלל שבסיום כל ביום כופים עליך חזרה לבסיס ואיפוס, מצאתי את עצמי משחק ביומס בפעם השניה והשלישית בשביל למצא את הלוגים ומשאבים. אז ההתקדמות שלי הייתה איטית משמעותית כי שחקתי כל ביום 3-4 פעמים. אחרי שמתתי בנסיון הראשון מול swarm, החלטתי לעשות ריצה רצופה לארבעת הביומס הראשונים והגעתי ל-swarm כל כך OP שכנראה הייתי מצליח לסיים את הקמפיין בריצה אחת אם המבנה של המשחק היה מרשה את זה.

אז כתוצאה מצאתי את עצמי די הרבה זמן מתפלש בעולם של לפני הקרב מול swarm וכנראה בגלל זה שמתי משקל הרבה יותר גדול ממך לבעיות שציינתי. אגב גם מצאתי את הביום השני לבעייתי למדי לצורה שבה אני משחק. אבל לרוב מצאתי את עצמי מסיים את הביומים בלי בעיה, הביום החמישי היה בהחלט יותר קשה והביום השישי מאתגר ממנו. והסיכוי למות עולה כשאני מנסה לעשות את שערי הגהינום בכל שלב. הנשקים המאוחרים, כלומר ה-crossbow שלך כבר יש והרובה דיסקיות שמקבלים בביום השישי הם פשוט מעולים. מאוד נהנתי מה-crossbow אבל היא קצת low skill כי יש לה פרוג'קטיילים עם auto aim מאוד גבוה. לעומת זאת הרובה דיסקיות דורש ממני סט סקילים מאוד שונה מכל מה שעשיתי עד עכשיו במשחק ואני נהנה ממנו בטרוף. אני ממש אוהב את גישת ה-high risk high reward שהוא נותן.