במה אתם משחקים?

סיימתי את Mouse Pi for hire. משחק ממש חביב למי שאוהב משחקיות מהירה סטייל דום. רואים שעשו את המשחק צוות שבאמת השקיע מכל הלב ובהחלט הייתי שמח לקבל עוד משחק כזה.

סיימתי את הביום והבוס האחרונים בסארוס. משחק פשוט מצויין. מבחינתי ביחד עם ריטרנל בשורה הראשונה של הבלעדיים של סוני ואני מממליץ עליו בטירוף.
שני הבלעדיים הכי טובים שסוני הוציאו לPS5 בדור הזה.
יש בו דברים שאהבתי יותר מאשר בריטרנל, יש דברים שבריטרנל אהבתי יותר מפה, קשה לי להגיד בסופו של דבר מי מוצלח מהשני כי זו חבילה שונה.
אולי אכתוב עליו יותר מחר, הייתי צריך ללכת לישון כבר לפני שעה אבל הבוס האחרון לקח לי כמה נסיונות והמשכתי לנסות.
כן אגיד שהוא לגמרי רק ממשיך ועולה למעלה ככל שמתקדמים, הביום האהוב עלי היה השביעי אבל כל הבוסים האחרונים יוצאים מן הכלל ובכלל הוא כל הזמן רק הולך ומשתפר בכל האלמנטים שלו.
אני גם מתכנן להמשיך לשחק בו בימים הקרובים ולמצוא את כל מה שיש למצוא בו עכשיו כשפתחתי את כל היכולות. אולי אפילו לשחק קצת עם האתגרים השונים, נראה איך זה יהיה לעשות עכשיו ריצות מלאות ולא ביום אחד בכל פעם.

אה, וקצת הצחיק אותי שבסוף שני הנשקים שהכי פחות התחברתי אליהם היו שני הנשקים שדיברת עליהם @DrKeo .
בגדול אני חושב שהכל במשחק הזה הוא OP, ולמרות שהוא לא קל בהגדרה וכן צריך לשחק בריכוז כדי לנצח, הוא קל באופן מורגש מריטרנל. הוא בעיקר סלחן ממנו בקשר לבילדים כי לכל נשק יש סגנון והרגשתי שאם אתה מתמקד בו עם כמה באפים אתה תהיה OP רציני בכל מקרה.
שני הנשקים שבסופו של דבר השתמשתי בהם הכי הרבה היו השאטגאן, כל אחת משלושת הוריאציות בגדול, כי stagger damage זה OP במשחק הזה. וה onslaught rifle שזו הריאציה של ה assault rifle שמורידה את הכיוון האוטומטי ומכניסה נקודות תורפה לאויבים, כי קל לפגוע בהן ונקודות תורפה זה OP במשחק הזה.

סיימתי את watch dogs bad blood, אני חושב שהוא יותר טוב מwatch dogs עצמו - יש יותר שימושים מגניבים עם devices והדמויות יותר מעניינות. הבעיה שזה בא אחרי שכבר שיחקתי במשחק המלא ובשלב הזה לא היה לי הרבה כוח לעשות משימות צד בdlc.

אני בערך באמצע של Wolfenstein the new order. לא יודע מה יש ב cutscenes בו שנותן וייב חזק של סרט אבל אני לגמרי אוהב. הpacing מצויין לדעתי.

וולפנשטיין החדשים (למעט המשחק האחרון עם הילדות) לגמרי וייב של טרנטינו :)

הם פשוט מעולים, למרות שהגיימפליי לא הכי טוב בעולם

נכנעתי, קניתי גם את פורצה 6 בגרסה הפרימיום.

בנוגע למכוניות הנוספות, הגרסה כוללת 4 תוספים מעבר לשתי ההרחבות הגדולות שיגיעו בשנה הקרובה.
1) car pass שמוסיף לך לאוסף מכונית חדשה פעם בשבוע לאורך 30 שבועות.
2) welcome pass שכולל 5 מכוניות שעברו tuning ושלושה כרטיסים לרכוש חפצים/מכוניות במשחק.
3) Italian passion car pack שכוללת4 מכוניות מירוץ איטלקיות קלאסיות.
4) Time attack car pass שכולל 8 מכוניות שעברו tuning ספציפית למסלולי time attack.

זאת הסיבה שהיו לך כל מני מכוניות במוסך כשהתחלת את המשחק לאסקין. ויהיו לך עוד 29 נוספות עם ה-car pass.

דיי התאכזבתי מHades 2, ממש הרגיש כמו 1, העלילה כמו בקודם סופר לא מעניינת ועדיין גוררים אותך לשיחות אין סופיות בין כל ריצה. הRegions פשוט מאכזבים מלבד השלישי שהביא קצת משהו חדשה לשולחן, הRegion השני מזעזע והבוס שלו פשוט מזעזע, בלאגאן היסטרי.

לא ראיתי עדיין את אולימפוס אז אולי הוא ממש מוצלח. בכל מקרה חביב, אחלה לגיימפאס, לא שווה את הכסף מעבר לזאת.

עברתי לKingdom Come Deliverance 2 וואו, הספקתי לשחק כמה שעות, מאוד אהבתי את הראשון אבל הוא היה מאוד בוסר, השני פשוט מעולה, הוא כל כך Immersive שאפילו מטלות פשוטות מרגישות מהפנטות והכתיבה פשוט מצויינת וגם הדיבוב.

גם עברתי את הבוס של הביום האחרון, אם אפשר לקרא לזה לסיים את המשחק כי כל מה שבא לי עכשיו זה לשחק שוב בכל הביומס ולמצא את כל האודיו לוגס. בהחלט משתפר מרגע לרגע, ביחוד ביום 6 שגרם לי לפלאשבקים חזקים של קונטרול. עכשיו אני בהייפ ענק לקונטרול 2!

איזה משחק נהדר, יפיפה גרפית, גיימפליי מצויין ואוירה מעולה. בהחלט בטופ 2 בלעדיים של פלייסטיישן בדור הזה עם ריטרנל.

אני תוהה אם לנסות לעשות פלטיניום, למרות שבא לי לצלול מחר לפורצה.

אני כבר עמוק בתוך הריצות הנוספות, משחק עם האתגרים השונים שיש בתפריט, נהנה מכל רגע. יש למשחק סוף נוסף שכבר פתחתי, לא מסובך מדי, ואני לא יודע אם יש עוד הפתעות אבל אני פשוט נהנה מאוד לחפש את כל הקולקטיבלס.
כן אגיד שבריטרנל היתה עוד אקסטרה מוטיבציה לשלב הזה של המשחק כי ממש עוד ניסיתי להבין את הסיפור להבדיל מכאן, וזה היה מתגמל גם נרטיבית, אבל אם אני שופט נטו כ"ריצות אקשן" שכאלה אחרי סוף המשחק וכשאתה חזק אז הוא פשוט מהנה יותר בגיימפלי רגע לרגע שלו.
(וחייב בשלב הזה להעלות לפחות קצת את הקושי דרך האתגרים לדעתי, כי אתה כבר חזק מדי דרך השדרוגי סקיל טרי ואם אתה מתחיל ריצה מההתחלה ממש אתה גם מתחזק לרמות מאוד לא פרופורציונליות בביומים המאוחרים).

אבל אני אשתף קטע שקצת שיעשע אותי שקרה לי היום: הייתה לי היום שבת פנוייה בבוקר-צהריים באופן די מקרי, ותכננתי להעביר עוד קצת זמן עם סארוס. ובכל זאת בבוקר הפעלתי דווקא את ריטרנל. זה לא משהו ייחודי אלא משהו שאני תמיד נהנה לעשות - לחזור למשחק הקודם לאיזו חצי שעה אחרי שעות עם ההמשך ושנים שעברו, סתם להרגיש ולראות את ההבדלים והשדרוגים הקטנים שנעשו ולא שמתי לב אליהם.
התחלתי שמירה נקייה סתם כי אם כבר אז גם להזכר איך הסיפור והמסתורין של ריטרנל מוצג מההתחלה, תכננתי סתם לשחק 20-30 דק עד המוות הכמעט מתוסרט של הריצה הראשונה, אולי להמשיך עוד קצת אם יתחשק לי, ולחזור לסארוס.
מפה לשם, לא מתתי במוות הכמעט מתוסרט הזה (אם כי זה היה קרוב), ובגדול משם די שייטתי פחות או יותר עד לסוף האקט הראשון של המשחק ברצף באותה הריצה הנקייה :). (סוף הביום השלישי ואחרי הקפיצת זמן, שמחזירה אותך לנקודת ההתחלה אוטומטית)

אז כן... ה30 דקות הפכו למעל 3 שעות רצופות כי גם עצרתי כל הזמן להסתכל מסביב ולהזכר במשחק. מה אני אגיד, הם יודעים מה הם עושים החברה שם בהאוסמארק. נהנתי מכל רגע.
יש כל מיני הבדלים קטנים מאוד בגיימפלי ובתנועה שלהם שקשה לתפוס במדוייק אבל שיחקו לי בזכרון שריר שיצרתי מסארוס כל הזמן (גם הכפתורים שונים, אבל החלפתי אותם לכפתורים של סארוס כי זה היה מוגזם).
אני חושב אגב שברמת הקושי הופתעתי מכמה זה לא חד וחלק שסארוס הוא נטו משחק קל יותר. אני חושב שההבדל העיקרי הוא שברמת הstats כביכול הוא קל משמעותית כשפגיעות בריטרנל עושות בערך פי 2 נזק, וכן מוצאים פחות מרפאים לאורך השלבים. אבל אני חושב שברמת האויבים וההתקפות שלהם, הבלאגן שקורה על המסך במהלך הקרב, המהירות של הכל, פה סארוס יותר מאתגר.
ריטרנל יותר קשה כי הוא מעניש יותר, ואני מניח שברוגלייק העובדה שבכמה פגיעות אתה מת, וממצב של בריאות מלאה למוות צריך לאבד ריכוז רגעי מאוד היא העניין, אבל עדיין, היה לי קל יחסית לשלוט במפה ובכל האויבים וההתקפות השונות בריטרנל אחרי סארוס.
ונזכרתי כמובן כמה ריטרנל אלוף ביצירת אווירה מד"בית כמעט מדכאת ומאוד מאוד מסתורית. משחק לא רע בכלל :).
אבל כבודו של סארוס במקומו מונח, אמשיך איתו במהלך השבוע והאמת שלא הסתכלתי על זה בכלל אבל אולי באמת אלך על הפלטינום סתם כדי להמשיך לשחק עם מטרה. גם כן משחק לא רע בכלל.

הרגשת בהבדלים שכל הפאצ׳ים של ריטרנל עשו? משהו באמת מןרגש או סתם qol? אני זוכר שתלוי ארטיפקטים שנופלים לך בריצה כך הגורל קובע כמה קלה היא תהיה.

אני לא באמת זוכר מספיק איך המשחק הרגיש כששיחקתי בו לראשונה כדי להגיד. הדבר היחידי שאני זוכר שהוסיפו זה את האופציה להשהות ריצה במקום לחייב אותך לשים את הקונסולה על מצב שינה כשהמשחק רץ (שזה עדיין עניין הזוי).
יש גם מצב שנוסף מתישהו של שלבים אינסופיים של אויבים אבל זה לא משהו שנגעתי בו.
אבל בקשר לארטיפקטים - הם חזקים משמעותית מבסארוס. בכלל חשוב הרבה הרבה יותר להסתובב בכל החדרים הצדדיים ולאסוף כמה שיותר "כסף", בסארוס זה לשדרוגים קטנים אבל תמידיים שיעזרו לך בריצות הבאות, בריטרנל זה לשדרוגים יקרים ומאוד משמעותיים לריצה הזאת, שאתה קונה תוך כדי הריצה.
כלומר בסארוס תוך כדי ריצה אתה מוסיף נניח +5 לstat של הבריאות בכל ארטיפקט וזה לא באמת הרבה, אבל אתה תמצא הרבה שדרוגים וזה יצטבר. פספסת איזה 4-5 במהלך השלב? לא נורא.
בריטרנל אתה צריך למצוא מספיק כסף כדי שתוכל להשיג +25% למד החיים, 20% להתקפה, וכו'. הכל בבת אחת במודל של "הכל או כלום". אז או שתנקה את המפה, תדאג לאסוף את המשאבים תוך כדי הקרבות לפני שיעלמו ותדאג להשאר ברמות אדרנלין גבוהות כדי להכפיל את המשאבים, ואז תתחזק משמעותית, או שלא תעשה את זה ולא תתחזק בכלל.
מצד שני, ולמרות שכנראה זה לא פייר לשפוט את זה אחרי ש"התאמנתי" עם סארוס במשך שבוע כי זו לא באמת החוויה המקורית, אבל הקרבות עצמם והחדרים היו לי די קלים. ובכל זאת זה היה רק האקט הראשון ואני זוכר שהשני יותר קשה.

ממשיך להתקדם בKCD2, מדהים כמה המשחק הזה מנסה להיות מדויק ולא מתבייש - אין Gender equality, אין גזעים מלבד צ'כים/גרמנים/הונגרים (לבנים כולם), רומה ויהודי אחד, אפילו נשים הן לא יותר מחפץ וכל צעד שני במשחק אתה חוזה בהטרדה מינית אחר הטרדה מינית, הנצרות היא בלב המשחק, אין פחד לספר את ההיסטוריה כפי שהיא באמת.

פגשתי הרגע את היהודי הראשון (היחיד?) במשחק בלב מחנה של רומה נודדים, בן דוד טען בהתחלה, הגיבור כמובן לא מבין, כי אין שום יהודים בסביבתו. מדבר יידיש לצד מילים בעברית - חומץ בן יין, ברוך השם, לצד סלוגנים קצת אנטישמיים של ימינו בצורת אויי ויי וכו...

הוא רוכל שטוען שאין לו שום רצון להלוות כסף לאנשים כי זה מה שהם מצפים ממנו. מה הוא מוכר? הכל כשר - בקר בעיקר, אפילו סבון (שזה פלא ביחס למה שמוכרים באזור) ובעיקר מסתכל באופטימיות על החיים.

ממש בתחילת המשחק הרגשתי ממש שונה, איך הם מעיזים להתייחס לדת כפי שהיתה באמת בתקופה ולא לועגים או הופכים את הכל למן אינטרפטציה הזויה של סוף ימי הביניים. כנראה שבתעשיית המשחקים שבמזרח/מרכז אירופה לא מפחדים עדיין לספר סיפור בימינו סתם כסיפור ולא כאג'נדה.

זה משחק אדיר. גם הוא וגם הקודם. למי שאוהב היסטוריה ובטח למי שמתעניין בתקופה, אין משחקים טובים מהם.

אני מאוד אוהב הרבה ממה שאני שומע על המשחק, ממש כל הכבוד להם.

אבל כשאני מסתכל על גיימפליי - זה מוריד לי... לא נראה כמו משהו שאני אישית אהנה ממנו, מעבר לאווירה, היסטוריה וכו'.

הגיימפליי מצויין, פשוט צריך להתרגל. הם גם מאוד פישטו את הקומבאט שהיה מאוד כיפי בראשון אבל העובדה שהיו 7 Stances לצד קומבואים, Master strike ועוד הפך את הלחימה למאוד מסורבלת. הם צמצמו את זה ל-4 מצבים והפכו את הכל לקצת יותר נגיש. בראשון בשלט לא הצלחתי לעשות כלום ונאלצתי לעבור לעכבר וגם שם זה היה מאתגר, בשני זה מאוד חביב עם שלט ומרגיש טבעי.

המשחק גם לא מאכיל אותך, בשני לדוגמא אחרי הפרולוג דיי זורקים אותך, לא אומרים לך יותר מידי מה לעשות מלבד קווסטים מסויימים אבל משהו אלמנטרי כמו סוס משאירים לך להבין לבד, אפילו להבין שיש עליי חרב וציוד לא הבנתי בהתחלה ואשכרה הכנעתי משהו שתקף אותי כשאני ערום באגרופים. כמובן זאב אכל אותי ישר אחר כך ואיבדתי עשרות דקות של משחק.

השמירות שם מבוססות חפצים, בראשון המשאב היה סופר נדיר, בשני אתה יוצר אותו דיי בקלות.

הם עשו המון החלטות להנגיש אותו יותר לשחקנים, אבל כן הוא מאוד Hard core, מאוד קשה להתרפא שלא דרך שינה, קווסטים רבים מבוססי זמן, הקומבט מאתגר (במיוחד בהתחלה) והמערכת שמירה אם אתה לא זהיר יכל להביא שתאבד שעות של התקדמות.

מנגד כשהוא טוב, באמת שאין רמות כאילו של Immersive מעבר למשחקים של CD Project וRockstar לטעמי. הטופ של הז'אנר, הוא גם נראה ממש טוב בLandscape והמנוע שלהם (CryEngine אם אני לא טועה) פשוט רץ נהדר Performance wise ואפילו תומך DLSS 4.

אני כבר תקופה מאוד רוצה להתחיל אותו, כיף לשמוע שהוא אכן מוצלח.
שאלה - איך יהיה לשחק אותו בלי לשחק בראשון קודם? אני מבין שזו אותה הדמות אבל יש סיפור רציף שצריך לעשות אקסטרה מאמץ כדי להשלים לפני ההתחלה, או שהוא יכול לעמוד בפני עצמו בלי לעשות שיעורי בית מקיפים קודם?

לא צריך לדעת שום דבר מהמשחק הראשון, הוא המשך ישיר אבל העלילה מאוד פשוטה, אפשר לראות תקציר, יש כאילו ברמת 3 דקות והם יותר ממספקים. המשחק גם דוחף לאורך כל הפרולוג את הפרטים החשובים שאתה צריך להכיר בכל הקשור למשחק הקודם, בין אם בשיחות או בקטעי וידאו. יש גם קודקס שנותן פרטים (ואת ההיסטוריה האמיתית) של ה-2/3 דמויות מפתח שאתה צריך להכיר בתחילת המשחק.

אפשר. האם זה מומלץ, לדעתי לא.

סיימתי את מטרויד פריים 4 על הסוויץ' 2. משחק די עצוב. 18 שנה אחרי פריים 3 עם כמעט אפס חידושים, והמעט שכן כמו העולם הפתוח, אפויים למחצה וגם זה אם אני לארג'. האמת ששיחקתי במקביל גם בפריים 3 עם פריימהאק על המחשב. קשה לי להחליט מי מהם המשחק הטוב יותר אבל אין ספק ש-3 לפחות ניסה לחדש ובזמנו גם הרגיש חדשני (הרבה בזכות השליטה). פריים 4 מרגיש עתיק. גם השלבים עצמם לא משהו. מאחורי כל אחד יש איזשהו קונספט חמוד אבל הביצוע של כולם לא מספיק טוב. ובניגוד לשאר המשחקים בסדרה, אני גם לא רואה את עצמי משחק בו שוב בגלל הגריינד במדבר שפשוט מוציא את החשק. לריצה ראשונה זה היה נסבל, לאחת נוספת כבר לא. וזה די חבל כי אין סיכוי גדול שנזכה לפריים 5 בעתיד הנראה לעין, אלא אם יקרה נס.

אחרי פריים 4 לדעתי הסדרה מתה. יהיו עוד מטרוידים, אבל לא פריים.

לך תדע מה יהיה עוד 20 שנה. בטח עם AI.

טוב נו, אי אפשר לדעת מה יהיה בטווח זמן כל כך גדול, אבל לבנתיים פריים כנראה מת. על פי הדו״ח האחרון המשחק עדין לא ב-2 מליון יחידות.

זהו, סיימתי סופית עם סארוס והשגתי את הפלטינום שלו. לקראת הסוף היו איזה 2-3 טרופיס שהלכתי לפתוח בכוח סתם כדי לסמן על זה וי, אבל הכל עד לשם היה פשוט חלק טבעי מלהמשיך לשחק במשחק ולחפש את כל הדברים שיש בו מרוב שנהנתי.
לא משהו שאני עושה בדרך כלל או שמעניין אותי, זה השני אי פעם שפתחתי אחרי GOW: R (גם בו ההגעה לפלטינום הייתה די זהה בשבילי מבחינת 100% "טבעי" שנהנתי להמשיך לחפש בעולם, ואז איזו שעה וחצי של צ'ק ליסט והסתכלות על רשימת הטרופיס סתם כי תחשק לי). רק סימן נוסף לכמה נהנתי מהמשחק הזה, אם איכשהו לא אמרתי את זה מספיק עד היום :).

עכשיו אני עושה גיימפאס לPC בחודש הקרוב אחרי המון זמן שלא היה לי. זה בעיקר כי בא לי מאוד לשחק בFH 6, אבל אני יודע מנסיון שזה לא משחק שאשחק בו יותר מדי חוץ מהכיף של הכמה שעות הראשונות והיופי של עולם חדש. הורדתי גם את אינדיאנה ג'ונס בשעה טובה ואני מקווה לסיים אותו בחודש הזה. אני לא יודע אם זה המשחק של ג'יימס בונד שגרם לי להזכר בו פתאום, אבל אני מניח שהגיע הזמן לשחק בו בהתחשב בעובדה שכילד הייתי פאנבוי רציני של הסרטים למשך לא מעט זמן.
מישהו פה שיחק בו?

אני שיחקתי, נטשתי לא הרבה אחרי הפתיח המעולה

משחק עם גיימפליי שלא התחברתי אליו. הוא מושקע מאוד, ואחלה פרזנטציה, אבל לא נהנתי

סיימתי אותו. נהניתי מאוד מהאזור הראשון, מהשאר פחות. שחק כל עוד זה כיף, אל תכריח את עצמך לסיים.

חח, קבלתי את bowie knife 99! עושה שם בלגן ל- @erezronen .