גם בצוק איתן, גם במלחמת לבנון השנייה וגם עכשיו המדינה לא משותקת. כל העסקים פתוחים.
אתה חוזר על המנטרה "אין ברירה" בלי לתת שום צידוק. ההשקפת עולם הימנית הקיצונית שלך והגאווה הפגועה שלך מכתיבה לך גישה רגשנית.
שאלתי כבר: מה המחיר של ה"שיתוק הזה"? למה אתה קובע שאי אפשר לסבול את הסבבים האלה?
לפי הגישה שלך אפשר לשלוח מאות חיילים למותם בגלל ה-10 קורבנות אזרחיים. זו גישה מנותקת מהחברה הישראלית. אצלנו בעם ישראל הגישה לחיילים שונה לגמרי.
חומת מגן הגיע אחרי שנתיים רצופות של פיגועי טרור בכל הארץ. יחי ההבדל. וכן, לפי דעתי, גם אז היתה ברירה.
הצידוק הוא שיורים לי טילים על הבית. מי שיורה לי טילים על הבית צריך למות. אם קשה לך להבין את זה, ההשקפה שלך מעוותת ולא נורמלית. וכן, המדינה משותקת כשיורים טילים. אנשים נכנסים למקלטים, לא יכולים לעבוד, לא יכולים לנסוע והמסחר משותק. אני משער שקל לך יותר להכיל את זה כי אתה גר במרכז. אם היית גר בדרום, המוזיקה שאתה משמיע פה היתה שונה לגמרי.
