נושא ה-ppוליטיקה הרשמי

"אצלנו במדינה יש ערך חברתי שנקרא "ערבות הדדית" וזה דבר שהחברה שלנו רוצה לשמר ולטפח. ועם זה בא המחיר שהמדינה רוצה לעודד אורך חיים בריא לכל האזרחים."

מי החליט שיש דווקא אצלנו את הערך הזה, ושהחברה רוצה לטפח אותו? ואיך אתה יכול לדעת אבל במה "רוב הציבור" מעוניין אם לא תעשה סקר ישיר? 😃 בשוויץ אגב עושים את זה, וזה עובד מעולה (בין היתר הצביעו נגד חוק שכר מינימום ונגד הכנסה אוניברסלית בסיסית לאחרונה, אני מנחש שאין שם "ערבות הדדית" בגלל זה😉
ולגבי המחיר - אתה שוכח שמעבר למה שכתבת יש גם את העניין הקטן הזה של כפייה. מכריחים אותך לשלם על משהו גם אם אתה לא מעוניין בו... אני נגד כפייה, כל כפייה.

לגבי סיגריות - שוב, לדעתי אם המדינה לא הייתה מממנת שירותי בריאות אז לא הייתה שום "בעייה" כך ששוב אני שולח אותך בחזרה לביצה ותרנגולת... אני נגד עידוד אנשים להתייחס לגוף שלהם כאל משהו שהמדינה אחראית לו, ולכן כל כך הרבה אנשים גם מזניחים את עצמם, תוך כדי תודעת שווא שאמא ממשלה תציל אותם ותשלם את החשבון כשהם יוצאים מאשפוז... מאותה סיבה שאני נגד ביטוח לאומי וקצבאות אבטלה, שבפועל בעיקר מעודדות בטלנות.

אני לגמרי תומך באחריות חברתית/קולקטיבית אבל השאלה של הגבולות בין האחריות האישית לזו הקולקטיבית לא נשאלת והדיון הציבורי הרלוונטי לא מתבצע בארץ (לפחות אין לו שום הד תקשורתי). למרות זאת, נערכים סביבו אינסוף דיוני הבל שטחיים (קצבאות נכים, יוקר מחיה, מיסוי דלק, תחבורה ציבורית בשבת, לימודי ליבה, ביטוחי חובה,...) כשגם הדיון סביב רווחת ניצולי השואה הוא דיון הבל שכזה משום שרוב הציבור היהודי חושב שצריך לדאוג לרווחת ניצולי השואה אבל ממש לא חושב שכספי הציבור צריכים לאפשר לרוז'ינקה מלודג' איכות חיים גבוהה יותר מזו של סימונה ממקנס או מלכה מבגדד.

חזון חברתי מוסכם הוא פיקציה. אין דבר כזה. יש מי שמגדיר תופעות של הימורים וזנות כתופעות חברתיות שליליות, יש מי שמגדיר להט"ביות כתופעות חברתיות שליליות ויש מי שמגדיר פוליגמיה כתופעה חברתית שלילית. יש מי שלא. השאלה היא איפה מעמידים את קו ההתערבות הרגולטורית כשלוקחים בחשבון שזה קו שנע כל הזמן (וימשיך לנוע גם בעתיד), התנועה שלו היא לא רק בכיוון אחד ומפקטרים פנימה את העובדה האלמנטרית שחברה שבה חלקים גדולים נמצאים בהתכסחות מתמידה על מיקום הקו הרגולטורי הזה, היא לא חברה בריאה.

אני מאמין בחינוך ובאחריות אישית. לדעתי הפתרון הנכון הוא שאיפה למזעור של ההתערבות הרגולטורית למינימום הנדרש ולא הגדלה אינסופית שלו תוך ירידה לפרטים מיקרוסקופיים. קהילות יהודיות לא היו צריכות את המלך שארל או הפריץ פריצקי שיגידו להם מה ערכי ומה לא ערכי. את זה עשה החינוך מהבית ומהקהילה וכך נכון שיעשה.

אני לא חושב שאנשים מזניחים את עצמם בגלל שהם יודעים שהמדינה תרים את החשבון. תראה את ארה"ב, החברה כי מוזנחת במערב מבחינה בריאותית והם צריכים לשלם את החשבון של עצמם.

זה ממש לא נכון, המון אנשים בארה"ב משמינים עצמם לדעת כדי לקבל קצבת נכות, והם גם הרבה פעמים לא טורחים להסתיר את זה
כמה באמת עושים זאת בכוונה וכמה נהנים מזה "על הדרך"? לא נדע לעולם. אבל זה מאוד דומה לקצבות אבטלה.

הכנסת והממשלה מורכבות מנבחרי ציבור. בהיעדר משאל עם, החוקים שעוברים בכנסת וחלוקת התקציב שעושה הממשלה משקפים את רצון הציבור.
ככה זה עובד אצלנו במדינה.
אצלנו במדינה, הכנסת והממשלה החליטו בשם הציבור שאנחנו לא רוצים שיהיו אנשים חולים שלא יכולים לממן תרופות (כפי שנקבע בסל התרופות מעת לעת) או אנשים שגרים בקרטונים ברחובות, או שאם בן אדם מפוטר אז יעזרו לו במשך כמה חודשים כדי שיוכל להשקיע משאבים בחיפוש עבודה ולא יצטרך לדאוג לקיום שלו ומשפחתו. כדי לממן את מימוש המטרות האלה, הממשלה גובה כסף מכלל הציבור, מכ"א כפי יכולתו (לפי הכנסה). ככה הממשלה מממשת את הרעיון של ערבות הדדית מכיוון שהיא החליטה שככה היא מממשת את רצון הבוחר.

לגבי משאל עם וכמה זה עובד מעולה: קודם כל יש את עניין "עריצות הרוב". קבוצות מיעוט (כמו לדוגמא להט"בים) זקוקות להגנה של המדינה ואני בספק אם אפשר להשיג את זה דרך משאלי עם.
שנית, הציבור לא נחשף לכל המידע שנחשפים אליו חברי הכנסת לפני שהם מצביעים על חוק. גם לנו האזרחים אין עוזרים שיכולים לעכל ולעבד מידע ולעזור להגיע להחלטה. הרי בעולם אידאלי לא צריך כנסת וכולם יעשו כל הזמן משאלי עם וככה יעבירו חוקים. אז איפהשהוא צריך פשרה בין "רצון העם" לבין ההשקעה שזה דורש. בארץ וברוב הדמוקרטיות בעולם נקבעה פשרה בצורת מערכת הבחירות. פעם ב 4 שנים הבוחר אומר את דברו ואז הכנסת והממשלה אמורים לממש את רצון הבוחר.

טוב, אני חושב שתשובתי ללסקין מתאימה גם כאן: אם יש או אין חזון חברתי מוסכם זה קשה לקבוע. גם משאל עם יכול להיות עם תוצאות לא חד משמעיות. מה שיש זה נבחרי הציבור שאמורים לשקף את רצונו.
מי שחושב שהחזון צריך להשתנות, שיצביע למי שהוא מאמין בו או שיציע את מרכולתו לבוחר.

בדיוק מה שאמרתי - החינוך מהקהילה. קהילות יהודיות דאגו לעצמן והצליחו לשרוד בעיקר בזכות ערבות הדדית.
ברמה הלאומית אנחנו עדיין מדינה קטנה מוקפת אויבים וזקוקים לערבות הדדית על מנת לשרוד. אבל גם בלי התנאים האלה אני מאמין שערבות הדדית ושוויון חברתי מובילים לחברה טובה יותר ומוסרית יותר (זו דעתי האישית)

איך אתה יכול לדעת למה אנשים משמינים עצמם לדעת? עשית סקר ישיר? 😃

אה, אז כל חוק שעובר בממשלה "משקף את רצון הציבור"? אני אזרוק מהראש ניחוש שאפילו 20 אחוז מהחוקים שעוברים - לא היו באמת עוברים במשאל עם.
לגבי זה ש"הציבור לא נחשף לכל המידע אליו נחשפים חברי הכנסת" - תרשה לי לזלזל בחכמה האינסופית של נבחרינו, ולא לזלזל בחכמה של אינדבידואלים, ובכוחם של לוביסטים - שלא היו קיימים מלכתחילה אם לממשלה לא הייתה את הזכות להתערב בשוק החופשי.
אין שום בעייה להקים גוף וולונטרי, התנדבותי או לא, אליו אנשים שמאמינים באותה ערבות הדדית - יתרמו מכספם מרצונם החופשי ושהכסף יחולק בין הנזקקים. לכפות על כולם בטענה ש"זה רצון החברה" זו אמירה קולקטיביסטית שאני לא מסכים איתה, וגם היא נוגעת לעניין כדור השלג... רצון העם היה פעם לאפשר לכמה חרדים לא להתגייס בטענה של תורתם אמנותם, ומשם זה רק התרחב עוד ועוד, כמו שירותי רווחה וקצבאות ילדים, אבטלה, וותק, מונופולים ומועצות שונות ומשונות ומה לא... זה מתחיל בקטן ורק מתרחב עם השנים, ונראה אותך היום נוגע בזה... ההסתדרות תשבית את כל המדינה.

לגבי השמנים בארה"ב - אני רק יכול לדעת על אלו שמודים בזה בפה מלא (pun intended)

אתה מוזמן לקחת את החזון שלך על "גוף וולונטרי, התנדבותי או לא" (?) ולהציע אותו לציבור בבחירות.
תרשה לי לזלזל בחכמה של אינדבידואלים שמעשנים כמו קטרים משמינים "עצמם לדעת" ומבזבזים את הכסף שלהם על כרטיסי לוטו.
ועד שתוכיח, אפשר לקחת את הקביעה שלך על "המוני" האנשים המשמינים בארה"ב בשביל הקצבת נכות ולזרוק דרך החלון

כן, ונציגי הציבור שלנו שכוללים בין היתר חרדים שמאמינים שרעידות אדמה זה בגלל משכב זכר, קמוניסטים שמעריצים את צ'ה וצ'אבס ותומכי מחבלים כאלה ואחרים - הם עדיפים על פני אנשים שאוכלים הרבה ומכורים לטבק.
ושוב עניין ה"תוכיח"... אתה יודע, זה כמו שתבדוק נתוני גניבת זרע - לא תוכל לדעת לעולם אלא אם הם יודו בזה, או שהם התרשלו והודו בזה בכתב או בעל-פה איפהשהו. אבל לא חסרים דוקומנטריים ומקרים פרטניים ואתה יכול משם רק לנחש את היקף התופעה

קצבת נכות על השמנת יתר אפשר לקבל בהרבה מדינות, זאת לא הסיבה שאמריקאים הם שמנים. מקרי קיצון זה נחמד, אבל זה לא הכלל או הטרנד אלה החריג. זה לא שתתן לאנשים טיפול לסרטן ריאות בחינם והם יתחילו להשמיד את הריאות שלהם רק כדי להנות מקצת כימו והקרנות עם השתתפות עצמית מינימאלית.

ברור שזו לא הסיבה היחידה, כמו שאבטלה זה לא רק מבחירה, אבל באחוזים לא מבוטלים - זה כן. כמה? לא נדע. אבל האם זה תמריץ? בהחלט כן.

בדיוק

איך תדע כמה ילדים בדואים או חרדים היו מביאים בלי קצבאות ילדים?
לא תדע, אז זה לא תמריץ בכלל...

https://www.cdc.gov/obesity/images/data/brfss_2016_obesity-overall.jpg
https://www.270towin.com/historical_maps/2016_large.png

הראשונה - מפת השמנת היתר בארה"ב לפי מדינה ב2016.
השניה - מפת תוצאות הבחירות בארה"ב לפי מדינה ב2016.

בארה"ב, האוכלוסיה השמנה מצביעה למפלגה שדוגלת באחריות אישית. הם שמנים, הם חולים אבל הם מקבלים את זה שזו האחריות האישית שלהם ולא מצפים שהמדינה מטפל בהם אז למרות שאני חושב שהשמנת יתר היא רעה חולה שצריכה לעבור מהעולם, זה דווקא מכובד בעיני.

או שזה בגלל שיש קורלציה גבוהה בין טיפשות להשמנה ובין טיפשות להצבעה לימין?

אתה פשוט לא מבין את ההבדל בין עובדות להנחות לניחושים לדיעות קדומות
הכל אצלך מתערבב.

הזכרת לי את הבדיחה על הילד והזבוב
ילד עשה ניסוי מדעי:
לקח זבוב ואמר לו "עוף!" והזבוב עף
עקר לו את הכנפיים ואמר לו "עוף!" והזבוב לא עף
מה המסקנה? זבוב בלי כנפיים לא שומע

אבל לפי לסקין הם הרי משמינים בשביל הקצבאות... היו אמורים להצביע לדמוקרטים

ברור שאני מבין את ההבדל, אבל אתה שולל לחלוטין את *ההנחה* שמדובר בתמריץ לפחות עבור חלק ממקבלי הקצבאות, אז אני שואל אותך האם אתה שולל את זה גם לגבי קצבאות ילדים ואוכלוסיות "ברוכות" ילדים.
ושוב, לא טוען שכולם או אפילו רובם עושים זאת, אלא שזה תמריץ עבור חלקם, אז אני לא חושב שמפת ההצבעה רלוונטית כל כך.
אגב, יש טענות שכ-25% מהאנשים שטוענים שהם נכים כתוצאה מתאונת עבודה מתגלים כשקרנים במעקבים של חברות הביטוח. העניין הוא שיש להם "אינטרס" למצוא חורים בגרסאות, אבל גם העובדה שאין למדינה אינטרס דומה (כי זה הרי לא כסף שלהם באמת) משחקת לרעתה...
שוב, זה לא משהו שבאמת ניתן אי פעם למדוד, זה כמו מדד האושר - תאלץ לסמוך על אנשים שהם כנים בתשובה שלהם 😃

מצביעי הימין מצביעים למפלגות שלהם מאותה טפשות שגורמת למצביעי השמאל להצביע למפלגות שלהם אבל לפחות במקרה הזה התוצאה המכובדת היא שהם לא הופכים לעול על אנשים זרים.

אגב, זה הנתון הרשמי האחרון שהצלחתי למצוא לגבי תלונות שווא, זה לא כזה ארוך, והנתונים מצביעים על מצב קשה בתחום, העניין הוא שלא הכל ניתן להוכיח חד משמעית, ולכן מדובר בהערכות בלבד, אבל זה הגורם הכי רשמי שיכול לתת אותם:
https://www.dfs.ny.gov/reportpub/fraud/health_frd_rpt_2013.pdf
ופה יש ראיון קצר עם עו"ד שמזהיר מתופעות של עורכי דין בסגנון של "זכותי" שהיו פה בארץ והיה סביב זה גם בלאגן, שכל התפקיד שלהם זה לעזור לאנשים לרמות את ביטוח לאומי:
https://www.youtube.com/watch?v=_rpnzbSAdK0

youtube

אני חושב שאבטלה זה כבר עניין אחר לגמרי. כשבן אדם מקבל כסף סתם ככה אם הוא לא יעשה שום דבר (אבטלה או תשלום גלובלי כלשהו מבטוח לאומי) זה אשכרה תמריץ לא לעשות כלום או לעשות בשחור. דברים כמו התמכרות וחוסר שליטה עצמית כמו סיגריות או השמנה, אלה דברים שלא צריך בשבילם תמריץ כי מתמכרים להם ממילא בכל רחבי העולם. בנוסף הרוב המוחלט של האנשים לא יפלו לבורות האלה רק בשביל לקבל קצת כסף חודשית, הם לא ינסו לקבל סרטן או לשקול 200 קילו רק בשביל לקבל שכר מינימום מהמדינה. כלומר, ברור שיש מקרים הזויים שכאלה, אבל זה לא משהו שצריך
להתחשב בו כשמדברים על המאקרו.

נו נדב, בפעם האלף - לא טענתי שרוב האנשים עושים זאת אלא שיש אחוז מסויים שלעולם לא נדע אותו אבל זה בהחלט קיים וזה תמריץ שלא ניתן להתעלם ממנו... תראה כמה סיפורים כאלה יש:
https://www.mirror.co.uk/news/uk-news/too-fat-work-woman-refuses-5037613
אפשר רק לנחש שאלו שמודים בזה הם לא כולם, כמו שלא כל הגנבים יודו בפשע.

אני רק אומר, בגלל שכולנו מסכימים שאלה מקרי קיצון, שזה לא באמת אמור להיות פאקטור בדיון. יש אנשים שזוכים מההפקר, מה נעשה?