נושא ה-ppוליטיקה הרשמי

כשמשהו עולה עשרות מליארדים בשנה, לפי ההערכות האופטימיות - זו לא ממש רק "מקרי קיצון" שכדאי להתעלם ממנה
ובמיוחד אם זו תופעה שהולכת וגוברת... שוב, כמו במקרה תורתם אמנותם וקצבאות ילדים, זה מתחיל כמשהו די מינורי אבל מהר מאוד הופך לתופעה נרחבת שיש לה השלכות אדירות מעבר להשלכות הישירות (שינויים דמוגרפיים מהותיים, למשל, עוני, רעב, או ניתוק מוחלט וסכסוך בין אוכלוסיות).
בכל אופן אני חושב שהדיון הוא הרבה יותר כללי - האם לדעתנו המדינה צריכה לעסוק בזה, ולדעתי התשובה היא חד משמעית - לא. מי שחושב אחרת מוזמן להקים גוף או להצטרף לארגונים קיימים או לעבור לקומונה או מה שירצה.. לכפות על אחרים את מה ש"הרוב" רוצה (וזה משהו שלא ראיתי לגביו נתונים, זה ניחוש גם כן) - זה לדעתי משהו שצריך להפסק. וכמו שגם אמרתי, אני לא יודע אם באמת הרוב מעוניין בכך, את זה נדע אחרי משאל העם שלעולם לא יהיה פה...

אני לא יודע. לא חיפשתי סקר או מחקר על הסיבות למה אנשים מביאים הרבה ילדים לעולם. אני יודע שהדיעה הסטראוטיפית של החילוני היא שכל חרד זה אברך שיושב בישיבה כל היום ומשריץ ילדים בשביל הקצבאות. אני גם בטוחח שהם חושבים שכל החילוניות פרוצות וכל החילונים מסתכלים על פורנו כל הזמן בעינטרנעט.

אתה אמרת "אחוז לא מבוטל" כמה זה אחוז לא מבוטל?

עוד פעם עם ה"יש טענות" ? יש גם טענות שרצח רבין זה קונספירציה ושאף פעם לא נחתו על הירח.

האם המדינה צריכה לנהל לך את החיים זה כבר נושא אחר, אני רק אומר שאם היא מנהלת בתחום הזה אז שבריר אחוז של אנשים שרוכבים על זה על ידי השמנת יתר מכוונת הם באמת לא רלוונטים לדיון.

ושרון, כל החילונים באמת יושבים כל היום ורואים פורנו באינטרנט 😃

בזכות הטפשות של מצביעי השמאל אין לנו את המחזות המבישים של אנשים שגרים בקרטונים ברחובות. בזכות הטפשות של מצביעי השמאל אתה תוכל חו"ח להתאושש מפיטורין או חו"ח ממחלה קשה בלי להזרק לרחוב בגלל ההוצאות הבלתי צפויות. רשת הגנה סוציאלית זה משהו שכל אחד עלול להזדקק לו, לא רק מי שרוצה לנצל את המערכת.

אבל יש אנשים שגרים בקרטונים ברחובות, מעולם לא הסתובבת בת״א?

כן שרון, ספר לי עוד על כמה שסן פרנסיסקו ודטרויט (2 ערים שמנוהלות ע"י דמוקרטים עשרות שנים ברצף, במדינות שמנוהלות ע"י דמוקרטים עשרות שנים ברצף) רק נהנות מאותה רשת הגנה סוציאלית, והערים בהן לא הופכות לגן עדן של הומלסים שגרים ברחובות 😃
תוכל עדיין לראות את הסולידריות שם, בין הקקי ברחובות 😛
לגבי ההנחות והמספרים - הבאתי לך ראיון עם עו"ד שמציג נתונים רשמיים וגם נתונים רשמיים במסמך די קצר, שמגיעים ממקור רשמי של המדינה. כאמור - לא תדע בדיוק כמה אחוזים, אבל הם מתארים את הנזק כבעייה לא קטנה בכלל.

אגב, לגבי "מקרי קיצון" - כמה מתים בשנה מנשק "אוטומטי"? (התשובה אגב היא אפס, ברוב השנים, אבל מנשק סמי-אוטומטי - קרוב לאפס)
כמה מקרים של ירי בבתי ספר יש לעומת מקרי המוות באופן כללי כתוצאה מירי?
אז האם בגלל שאלו מקרי קיצון נמוכים כנראה בהרבה ממקרי ההונאה של ביטוח לאומי וחברות הביטוח (באחוזים וגם במספרים אבסולוטיים מן הסתם) - זה גם לא צריך להיות פאקטור בדיון?

נדב - אלו שמעדיפים שלא לרדת במשקל כדי להשאר תחת קיצבה זה רק סוג אחד של "הונאה", אחד מני רבים.
כשיש תמריץ אנשים כבר ימצאו את הדרך שלהם, עם או בלי עזרה של עורכי דין שזו כל העבודה שלהם.

ולהם גם יש תמריץ שלא לטפל ואף להבליט את הפצע הפתוח והמזוהם שלהם, או לא? האם הם רוב מתוך ההומלסים? 😉
כמו כן תן לי להקדים את שרון ולהגיד "אבל אם תכפיל את התקציב הזה אז לא יהיו כאלה!!!"
(כמו שזה עבד יופי בסן פרנסיסקו ושות'... פשוט לשפוך כסף, מה הבעייה?!)
[(וכמו שהכפלנו בעשור האחרון את תקציב החינוך וקיבלנו כמובן בחזרה תוצאות בהתאם... פי 2 יותר טובות!! ככה זה עובד, מה חדש לך?)]

אני מזכיר שאני בעד תמיכות סוציאליות (ואישית גם הצבעתי כל החיים למפלגות שמאל) אבל זה קו נע ויש לי בעיה עם המיקום של הגבול בין האחריות האישית לזו הציבורית. למשל, בשלושת החודשים האחרונים אני מובטל מבחירה ולא מעט חברים "שלחו אותי" לחתום אבטלה כי "מגיע לי". לא הלכתי כי לא מגיע לי אבל למערכת לא אכפת כי היא מעבר לסף שבו היא מספקת "רשת הגנה" עניינית.
מהצד השני הימין כנראה יענה לך שבזכות המדיניות שלו אין אבטלה ואין מחסור במשרות וזו גם הסיבה האמיתית שאנשים לא גרים ברחובות ושאין להם חשש קיומי מפיטורין. בונצואלה יש שמאל בועט ואין בעיה של השמנה. הם קוראים לזה "דיאטת מאדורו" אבל משום מה הדיאטה הזו לא זוכה לפופולאריות רבה מחוץ למדינה.

אי אפשר להגיע למאה אחוזי הצלחה. באותה לשון שמשתמש לסקין אשאל "כמה אנשים בארץ גרים בקרטונים?"

ולפני שאתה מתחיל עם חגיגות הסמיילי, לסקין, אני אזכיר שכשלונות יש לשני הצדדים. באמת שהטפשות אינה נחלת צד אחד בלבד.

למשל הרוב מתוך 10 המדינות העניות ביותר בארה"ב הן של קהל רפובליקני
http://caffertyfile.blogs.cnn.com/2011/09/22/what-does-it-say-that-most-of-the-10-poorest-states-are-republican/

גם אני הייתי מובטל מרצון כשהייתי רווק. וגם אני לא הלכתי ללשכת האבטלה אז.
אבל אני גם הייתי מובטל מפיטורין לא מזמן (מהגלים של HP שהיכו כותרות לפני חצי שנה) ובמקרה הזה עם המצב המשפחתי שלי (נשוי עם ילדים) וההתחייבויות הכספיות שלי (משכנתא) ממש ממש "לא התאים לי" החופשה הכפויה הזו. לקח לי חודשיים למצוא עבודה חדשה ובזמן הזה קצבת האבטלה עזרה לי מאד.

לגבי "אין אבטלה ואין מחסור במשרות" - מסתבר שזה לא מדד לרווחה כלכלית
https://www.themarker.com/news/macro/1.4009604

השאלה היא למה הן עניות, בגלל מיקום גיאוגרפי, בגלל מזג אוויר או שלל סיבות אחרות שלא תמיד בשליטתם, או בגלל מדיניות מכוונת של ״עידוד עוני״ באמצעות ״רשת בטחון רחבה״ וכל מני חוקים שאמורים להוביל ליותר ״שוויון״. במקרה של המדינות והערים הדמוקרטיות שם - זה בגלל מדיניות. ספציפית דיברתי על סן פרנסיסקו ודטרויט כי שם ניתן לראות את הרגרסיה העקבית

אה ברור, הכישלונות הרפובליקנים זה רק בגלל פורס מז'ור. הכשלונות הדמוקרטיים קרו רק בגלל טפשות. עכשיו הכל ברור.
כנראה שבאמת הטפשות נמצאת בצד אחד.
לפי מיטב ידיעתי, הכשלון של דטרויט קרה בגלל הקריסה של תעשיית הרכב האמריקאית. זה גם אשמת הדמוקרטים, לא?

לפי המאמר הזה
https://en.wikipedia.org/wiki/Decline_of_Detroit
הדעיכה של דטרויט נבעה מקריסת תעשיית הרכב ומתחים בין גזעיים (בין לבנים לשחורים) שגרמו לעזיבת אוכלוסייה לבנה

חיפשתי באינטרנט סיבות לדעיכה של סן פרנסיסקו. לא מצאתי. מה שמצאתי הן עדויות שהעיר "אולי" בסטגנציה, אבל אף אחד לא טוען שהיא קרסה או בדעיכה.
למשל בקישור הזה
https://www.themarkcompany.com/blog/pacific-union-forecast-to-2020-wrap-up/
ישנה הערכה על שוק הנדלן של סן פרנסיסקו לשנת 2020. מצוין שם שרמת התעסוקה בעיר "ממשיכה במגמת עלייה יציבה".

בהחלט! התעשיה הזו שם (והעיר כולה) קרסה בין היתר בגלל חוסר התייעלות והעלאת שכר מינימום ומסים שאת כולם הובילו ועדי עובדים חזיריים ונציגיהם הדמוקרטים... ממש מעניין למה חברה אמריקאית גדולה תרצה להעביר את המפעל שלה לסין ושות׳ ולא להשאיר אותה בארה״ב עם כל הרגולציות, המגבלות והשכר הגבוה. פשוט לא ייאמן (:
אם תחפש באינטרנט תמצא מליון סיבות וקונספירציות לקריסה, כי זה נושא מאוד פופולרי שכל אחד שרוצה יכול לכתוב את דעתו מן הסתם, אבל זו הסיבה המרכזית והרווחת ביותר.

לגבי סן פרנסיסקו הטענה שלי היא שהעיר מושכת ומעודדת בטלנים והומלסים, לא שהיא ענייה מאוד ככלל. עדיין מדובר בעיר מאוד תיירותית ובעלת המון יתרונות טבעיים. אבל יש שם מגיפה של הומלסים בגלל אותה ״רשת בטחון רחבה״, ואת זה ממש קל לראות בנתונים.

אם אתה רוצה להביא לי דוגמא של *מדיניות* רפובליקנית שהובילה לקריסה טוטאלית של עיר או מדינה מסויימת בארה״ב - אני מוכן להקשיב, אבל אתה סתם זורק לי ערים עניות ומאשים בזה את הרפובליקנים - זו האשמה ריקה מתוכן. מה היה המצב שם לפני כן? מה קרה? אולי יש מקרים כאלה, אבל תדבר עליהם ותסביר, תרחיב...

תעשיית הרכב האמריקאית קרסה בגלל שהיא לא הצליחה להתעדכן מול התחרות היפנית והאירופאית.
כמו כן, הם בחרו להתמקד בפלחים שנראו רווחיים כמו שוק המשאיות הקלות (light truck) ושוק ה SUV אבל התבררו כטעות במשבר הנפט של שנות ה70

כמו כן קראתי שהנטישה של דטרויט אמנם קשורה לתעשיית הרכב אולם לא בהכרח לבעיות עבודה:
המפעלים הגדולים שבתוך העיר נבנו לפני מלה"ע 2 מלבנים, עץ וברזל (לא פלדה) ואולמות הייצור היו צריכים לכלול עמודי תמיכה כל 16 רגל (feet) וזה יצר מגבלות על פס היצור ותנועה של חומרי גלם. חומרי בניה חדשים כמו פלדה אלומיניום ובטון מזוין אפשרו בשנות ה50 בניה של מפעלים חדשים ללא המגבלה של עמודי תמיכה.
הבעיה שהחברות לא רצו להרוס ולבנות מחדש את המפעלים במקום הישן בתוך העיר, הם נטשו את המפעלים הישנים ובנו את החדשים מחוץ לעיר. זה היה אחד מהגורמים המרכזיים לנטישה של העיר והמעבר לפרברים.

אני לא ראיתי שום נתונים שתומכים בטענה שלך לגבי סן פרנסיסקו מושכת ומעודדת בטלנים והומלסים

אתה מביא את התוצאה אבל לא את הסיבה... למה הם לא הצליחו להתעדכן (כי וועדים למשל סירבו להתייעלות רובוטית על חשבון עובדים, מה שהכריח חלק מהמפעלים לעשות קו ייצור נוסף של אותם חלקים במקומות אחרים או פשוט לברוח לחו״ל)? למה הלבנים ברחו (כי חוקים של ״שוויון״, ״אפליה מתקנת״ ורגולציות שברו אותם והובילו להתחזקות המהומות שם)?

הסיבה כמו שכתבתי היתה בחירה לא טובה של קו מוצרים.
הלבנים ברחו בגלל מתחים בין גזעיים שנבעו ממהומות שיזמו דווקא קבוצות לבנים נגד שחורים
כמו כן כתבתי שאחד הגורמים לדעיכה בעיר היו החלטות עיסקיות בנוגע למיקום מפעלים שגרמו לתזוזת אוכלוסיות.

שרון, מתוך סקרנות, האם יצא לך לטייל בארה"ב? גם מעבר לערים הגדולות?

ושוב - למה הלבנים עשו כך וכך ולמה המפעלים ״בחרו״ כולם ביחד בצורה שגויה פתאום... התשובה היא ועדים שמנעו כל דבר שיכול לקדם את החברה, ורגולציה שמאלנית

כן יצא לי טיילתי בקולורדו ובמדינת וושינגטון

זה כבר הניחוש או הפרשנות שלך
אין שום תיעוד שתומך בטענה שלך

יצא לי לטייל בארה"ב לא מעט פעמים. בעיקר בערים הגדולות שעבורי הן פשוט מזעזעות, גם המבחינה האורבנית אבל בעיקר מהבחינה הסוציאלית (כשיש לי חוויות די מטרידות מסן פרנסיסקו ושיקגו). מקומות עוינים שמאכלסים מליונים אבל לא ברור לי איך בכלל אפשר לחיות בהם.
מהצד השני, כשאתה יוצא מהריכוזים האורבניים הגדולים, לעיירות הקטנות, למחוזות הרדנקיים להחריד, התמונה מתהפכת לחלוטין. אתה אמנם רואה אנשים מבוגרים שעובדים בעבודות כפיים "לא נחשבות" אבל אתה לא רואה עוני, אתה לא רואה פשיעה וגם ההתנהלות של האוכלוסיה והעסקים מעידה על זה שרמות הפשיעה נמוכות מאוד.
מין קונטרסט אמריקאי קיצוני בין משהו שמזכיר גיהנום אפלולי למשהו שמזכיר אוטופיה.

לי היתה התרשמות אחרת מהערים האמריקאיות. הייתי בניו יורק, וסיאטל בטיולים וסנט לואיס, דאלאס, דנוור, אומהה במסגרת עבודה.
כמו כן הייתי בקנדה גם בטיולים וגם בעבודה.
בד"כ היו לי חוויות טובות מאד בערים. כמובן שלא "חקרתי" אותן לעומק ולא הסתובבתי בשכונות הלא טובות. אני זוכר אנשים מסבירי פנים ומאד מנומסים.
צחוץ לערים הייתי בטיולים בפארקים ולא ממש יצא לי לבקר בעיירות חוץ מביקור חטוף בדרך ממקום למקום

לא יצא לי להיות בנברסקה או מיזורי וכמובן שמדובר בערים מסדר גודל אחר אבל שוב, מתוך סקרנות, הרגשת הבדלים בין ניו-יורק וסיאטל לסנט-לואיס ואומהה?

ההבדל הכי מורגש שאני זוכר זה שבניו יורק (מנהטן), ובסיאטל היו הרבה אנשים ברחובות. בערים אחרות אתה לא רואה אנשים ברחובות.
מרכזי הערים זה גורדי שחקים ובנייני משרדים. אנשים נכנסים בבוקר למשרד, אוכל מזמינים משלוח או לפעמים יש קפיטריות בתוך הבניין, ובערב הולכים הביתה. בפרברים אין ממש "רחוב". כל בית עסק הוא צמוד קרקע מוקף מגרש חניה. הרחוב לא בנוי להליכה ממקום למקום אלא לנסיעה מחנייה לחנייה.
אנשים מסתובבים להם אתה מוצא בקניונים או מרכזי קניות פתוחים