נושא ה-ppוליטיקה הרשמי

ים זה דבר אמורפי, זה לא שטח אדמה סטאטי. מה מקנה לך נכס שכזה של קילומטר על קילומטר של ים? האלמוגים למטה? הדגים שעוברים שם במקרה? המים שזורמים שם? מי בכלל יקנה חלקת ים חוץ מאשר חברות גז טבעי או נפט שיחשדו במאגרים באזורים מסויימים? כשזבל צף חולף בקילומטר ים שלך למשך שלוש שעות ואז ממשיך לחלקת 1X1 קילומטר הבאה ומשם הלאה, מה תעשה לגבי זה? תלך לבית משפט ותגיד שצפו 500 קשים של סטארבאקס על גבי הנכס שלך לשלוש שעות בינואר 2016 ואז הם המשיכו לנדוד לחלקה מספר 12589 של שלמה השכן? זה פשוט לא מתחבר למציאות. אין לאדם שהוא לא מולטי מליונר מה לעשות עם נכס שכזה אלה אם אתה מדבר על נקודות סופר ספציפיות, 0.00001% מהים, שיש בו איזו שמורת אלמוגים מדהימה שאפשר לעשות שם אטרקציה לצוללנים או מאגר גז שחברת אנרגיה גדולה תרצה. כל הקונספט שסובב סביב בעלות של חלקה בים נשמע כמו איזו פנטזיה מוזרה ולא מציאותית.

אתה מדבר כאילו אתה AI (חה חה, get it? אינטר AI? אה?), לא איש. ברור שהסביבה ערך עליון וכמובן שאנחנו מוכנים לבלוע כמות מסויימת של נזק בשביל התקדמות טכנולוגית וחיי נוחות. זה לא שחור לבן, או שלא משחררים אטום אחד של CFC לאטמוספרה או שהופכים את כדור הארץ לשלב האחרון של DOOM. מן הסתם תמיד תהיה כמות מסויימת של זיהום, מן הסתם יכרתו עצים וכך הלאה, אבל כשמתחילים להגזים מישהו צריך למשוך במושכות. אנחנו כבר יודעים שכמין אנחנו מסוגלים להשפיע על כל הפלנטה - ע"ע שכבת האוזון עד סוף שנות השמונים או ההתחממות הגלובלית שמתרחשת כרגע, וכנ"ל לגבי יערות, מחיקת מינים מהטבע וכך הלאה.

האם שווה לזהם בכמות מסויימת כדי לרומם את המין האנושי כל עוד אנחנו לא באמת עושים נזק רציני? ברור. האם שווה למחוק 100 מינים של חיות ו-100X100 קילומטר של יער גשם כדי לעשות אפרונות צבעוניים שמגיעים עם מחק בקצה? כנראה שלא. כשאתה משחרר 100% מהטבע לידיים של יזמים, כל אחד ואחד מהם ינסה לשתות כמה שיותר מהנתח שיש לו כדי לעשות רווח מקסימאלי ומצב כזה הוא פוטנציאל לקטסטרופה איומה. זה לא שצריך לחיות בצפון קוריאה ואף אחד גם לא רוצה את זה, אני עדין מדבר על מדינה הרבה יותר חופשית ונטולת בירוקרטיה וחוקים מכל מדינה על כדור הארץ כרגע שכוללת בירוקרטיה וחוקים מינימאלים, מערכת בריאות פרטית ברובה, צבא מקצועי, השכלה בשיטת הוואצ'רים ומיסוי סופר נמוך, אבל אם נותנים למטוטלת להגיע רחוק מדי לצד השני זה כנראה גם יצור מצב די רע.

הבעיה היא בקשר המלאכותי שאתה יוצר בין שמירה על איכות הסביבה וקניין פרטי. הקשר המלאכותי הזה יכול ליצור בעיות.
מה אם ניקח מפעל שלא נמצא ליד אזור מגורים. האם לו מותר לזהם את האויר?
מה אם ניקח מפעל שכן נמצא באיזור מגורים, איזור מגורים של עניים כמובן, והוא משלם לדיירים כדי שלא יתלוננו. הנה מצב אמיתי שקורה איפה שיש רק שוק חופשי עם המון תשומת לב לזכות קניין והכי מעט רגולציה טורדנית.
זוכר שהיו סיפורים על אנשים שהסכימו שיתקינו בבית שלהם אנטנות סלולאריות כי הם רצו את הכסף ולא היה אכפת להם ההשלכות?

זה נכון בעולם אידילי (רוצה לומר תיאורטי) שבו השוק החופשי חופשי באמת, כל השחקנים בשוק בעלי כח שווה וכולם מפחדים שהצרכנים יברחו למתחרה הטוב יותר. בעולם האמיתי יש בד"כ תאגיד אחד גדול או כמה תאגידים גדולים שקובע את כללי השוק לפי האינטרסים שלו וזה ממש לא האינטרס של הצרכן. במקרים כאלה ה"יד הנעלמה" פשוט לא עובדת ואז ייכרתו עצים, ההיצע יקטן והמחיר יעלה ויעלה.
והיום רוב הנייר בעולם בכלל לא מיוצר מעץ.

לא הבנת את הנקודה שלי. כאשר יהיה אפשר לקנות את היערות בעולם, מי שיקנה אותם יהיו התאגידים שמייצרים מוצרי עץ. לא הארגונים הירוקים.
ואם פתאום ימציאו תחליף לעץ מפלסטיק שיש לו את אותן התכונות כמו לעץ, אז התאגיד יפסיק לשתול עצים ויבנה מפעלים לייצור הפלסטיק החדש.

לזיהום אויר יש השלכות על אנשים שבאות לידי ביטוי 30 שנה בעתיד. אף תאגיד ואף גוף כלכלי לא מכניס את השיקולים האלה לתכנית העיסקית שלו. אפילו הרבה אנשים פרטיים לא חושבים לטווח הזה. רק גופים ממשלתיים יש להם את האינטרס ואת ביכולת לתכנן לטווחי זמן כאלה.

נדב, מן הסתם האכיפה וזיהוי הפושעים היא בעייתית, אבל זה נכון גם לגבי המצב כיום. ואגב המטרה היא לגלות ולעקוב אחרי המסלול של הספינות באופן טוב בהרבה מהמצב כיום ולמפות את המסלולים והפעילות שלהן וככה אולי "לעלות" על יותר עבריינים. כיום אף אחד לא תובע ייצוגית או אזרחית באופן פרטני אף אחד, אני מציע לפחות לנסות את העניין הזה לפני ששוללים אותו על הסף רק בגלל שזה "מורכב"... גם זה מורכב לבצע תשתיות אבל יש דוגמאות שמראות שזה לחלוטין אפשרי בצורה פרטית לחלוטין או בשילוב עם תכנון עירוני.

אגב, סתם נקודה למחשבה - מישהו פה יודע מה הציל את הלוייתנים בעולם ולמה עדיין נשארו כאלו על כדור הארץ? התשובה היא - תעשיית הנפט.
עד המאה ה-19 ספינות היו יוצאות לצוד לווייתנים רק בשביל השמנים השונים שיש בהם, כדי שיוכלו להאיר את הפנסים שלנו, ושאר "המצאות"... ברגע שהגיעו הפיתוחים הטכנולוגיים החדשים שצרכו את מה שנקרא "הזהב השחור" - פתאום הניחו ללוייתנים בשקט. וככה זה תמיד קורה - טכנולוגיה חדשה מחליפה את הקודמת וכמעט תמיד השינוי הוא לטובת בני האדם, אך גם לסביבה. כך גם המכוניות הצילו סוסים רבים, והעלו את רמת הבריאות של כולנו, שהרי עד המצאת המכונית הערים הגדולות היו "שוחות" בחרא של סוסים, ממש ערימות ענק, ריח בלתי נסבל... והמון, המון מחלות.
בקיצור, כל התרחישים האלה של "אם לא יהיה מחר ערך לעצים אז יקימו במקומם רק מפעלים מזהמים" הוא תרחיש מאוד מאוד פסימי ולאו דווקא מחובר למציאות.

אם אתה מוכן לבלוע כמות מסוימת של נזק, אז הסביבה היא לא ערך עליון עבורך, אלא בסה״כ עוד ערך שצריך לאזן עם ערכים אחרים. כמין, לא הוכח עד היום שיש לנו השפעה על הפלנטה. לא הידלדלות שכבת האוזון ובטח לא ההתחממות הגלובלית מוכיחים השפעה אנושית על הפלנטה - זה נושא מאוד שנוי במחלוקת, מדעית ופוליטית. אבל גם אם נניח שכן - הרי אתה מסכים שצריך לאזן את ערך איכות הסביבה עם ערכים אחרים. איך ניתן לבצע את האיזון הזה בצורה רציונלית? דרך ממשלות ופוליטיקאים מושחתים? אי אפשר לפתור בעיות מורכבות כאלה בצורה ״מתוכננת״ ע״י פוליטיקאים. לגבי יערות, מחיקת מינים מהטבע וכו׳ - שוב, אלה לא דוגמאות שסותרות את גישת השוק החופשי אלא את הניהול הממשלתי הכושל במשאבי טבע שעובד בשיטה של זכיונות. כלומר אתה סותר כלכלה מעורבת, לא כלכלה קפיטליסטית. ובכל מקרה, מה הכוונה ״האם שווה למחוק 100 מינים ו-100 קמ״ר של יער גשם״? איך אתה יכול לדעת אם זה שווה או לא שווה? זאת בדיוק הנקודה, אתה לא יכול לדעת בלי מערכת מחירים שמשקללת העדפות סובייקטיביות. בשביל אדם אחד יערות הגשם הם ערך עליון שאסור לגעת בו, אבל אדם אחר יעדיף טריליון עפרונות צבעוניים במקום אותו יער גשם. שתי הגישות הן העדפות סובייקטיביות ולא ניתן להוכיח שהאחת טובה מהשנייה. הדרך היחידה למצוא איזון בין הגישות היא ע״י הקצאת משאבים יעילה (וכן, אני יוצא מנקודת הנחה שהטבע הוא משאב שזכותו של האדם לנצל לטובתו האישית) באמצעות מנגנון המחירים של השוק.

אני רק יאמר שצריך לזכור שקצת לא סביר להגיד "ומה אם ככה ומה אם ככה ומה אם ככה". קשה לדמיין מצב שאינו קיים במציאות. אני בטוח שלרב האנשים במאה וואטאבר היה מאוד קשה להבין זכויות קניין לכל אדם ולא שיטה פיאודלית.

עם זאת כשיש סיכון קטסטרופלי אז בהחלט צריך לקחת את זה בחשבון. לא יודע אם מחיקה של 1000 מינים הוא באמת קטסטרופלי, או מחיקה של רבע מהאמזונס. בסוף אבל לא יודע כמה זה שיחה של שוק חופשי או התערבות ממשלה. זיהום בים או זיהום בנקודה שלא קשורה לאף בן אדם או פאקינג אי שנעלם מתחת למים הם בעיות קולקטיביות שאף אחד לא "באמת" מציג להם פתרון. אינטר מפחד מלתת לממשלה מלא (וזה אכן מלא) כוח בשביל לטפל במשהו שרחוק מברור איך צריך לטפל בו ונדב פוחד לתת למישהו שהוא לא מכיר לטפל בבעיה.

זה לא קשר מלאכותי בכלל.
מפעל שלא נמצא ליד איזור מגורים יכול לזהם את האוויר כל עוד הזיהום הוא מקומי, כי זכות הקניין שלי לא הופרה. אם הזיהום מגיע אלי הביתה ופוגע בי, כאן כבר יש הפרה וזה דבר אסור.
מפעל שמשלם לתושבים עניים שלא יתלוננו - לא רואה איפה הבעיה פה. אם אדם שפוגע בי נותן לי פיצוי על הפגיעה, ותמורת הפיצוי אני מוכן לוותר לו על כך - זה פיתרון לגיטימי לגמרי.
לגבי אנטנות סלולריות, כן, אז מה? ספציפית במקרה הזה גם אין שום הסכמה מדעית על מידת הנזק שהן גורמות, אם בכלל.

לא, בעולם האמיתי נדיר שיש מצב של מונופול או קרטל. אלה שקרים מרקסיסטיים שבינם לבין המציאות אין כלום. מצב של מונופול וקרטל הוא נדיר עד לא קיים בשוק חופשי (לא מעורב), וגם כשקיים, נדיר שהמונופול מתנהג בצורה דורסנית ופוגענית. ואני לא מדבר על שוק חופשי מוחלט, אלא על שוק חופשי יחסי - כזה שהמעורבות הממשלתית בו היא לא מוגזמת במיוחד. וספציפית לגבי נייר - הוא כן מיוצר ברובו מעץ, גם היום. ובפועל, כמו שכבר אמרתי, רוב העץ להפקת נייר מגיע מעצים שנשתלו עבור תעשיית הנייר.

אם מי שיקנה אותם הם תאגידים לייצור עץ, זה רק בגלל שהציבור מעדיף מוצרי עץ במקום שימור הסביבה. מה מונע מהציבור לתרום לקרן ירוקה לשמירה על יערות טבע (ע״ע יערות קק״ל - ארגון פרטי לגמרי)? שום דבר. מי שמעניק את כוח הקנייה הוא הציבור, על ידי העדפות הקנייה/תרומה שלו בשוק.

קודם כל, אם מוכח שזיהום אוויר יגרום לי לסרטן עוד 30 שנה מהיום - חזרנו לתחילת הדיון על רגולציה נגד זיהום אוויר, שהיא לגיטימית לחלוטין במקרים כאלה. אבל הטיעון שלגופים ממשלתיים יש אינטרס ויכולת לתכנן לאורך 30 שנה הוא פשוט מופרך עד גיחוך. לפוליטיקאים (בייחוד בדמוקרטיות) אין שום תמריץ לחשוב לטווח ארוך אלא אך ורק לטווח קצר - בד״כ לטווח של קדנציה אחת, מקסימום 2. למה? כי זאת תוחלת חיי הקריירה הפוליטית שלהם. דמוקרטיות מתאפיינות בתכנון לטווח קצר במקום לטווח ארוך. שיקולים כלכליים טהורים, לעומת זאת, מתאפיינים בתכנון לטווח ארוך, כי משקיעים ואנשי עסקים מעוניינים בתשואה גבוהה לאורך זמן.

אבל זה מה שהחוקים החדשים מנסים לפתור - בעיית ייצור הפלסטיק. אז לא אוסרים על "ייצור הפלסטיק כולו" כי זה חומר שימושי מאד בתעשייה אבל איפה שיש לו תחליפים מתכלים - אז המדינות רוצות לגרום לתעשייה להשתמש בתחליפים האלה.
ולגבי "הטכנולוגיה מוצאת פתרון" - גם פה יש לרגולטור יכולת השפעה. למשל אם יגבילו את השימוש בפלסטיק - זה ייצור ביקוש לחומרים תחליפיים מתכלים ואז יהיה כדאיות כלכלית להמציא אותם.
בשורה התחתונה, אני לא חושב שההצעה הזו תביא מצב יותר טוב ממה שיש היום. גם בגלל שהיא לא ישימה וגם בגלל שהיא לא פותרת את הבעיה של הייצור של הזבל (מה שהחוקים החדשים מנסים לעשות)
ומה פירוש הקנס הוא אפסי? הרי לפני דף אחד התלוננת (או מי מחבריך) ש250 דולר על כל קש זה גבוה מידי

נו באמת, איזו גישה נאיבית. אין דבר כזה זיהום מקומי. מפעל מזהם בישראל תורם להנמסות הקרחונים בקוטב.

טוב אז זה ההבדל האידאולוגי בינינו. אני לא מוכן לחיות בחברה שבה אנשים מוכרים את הבריאות שלהם בגלל שהם עניים. בטח ובטח שלא אם המשלם הוא תאגיד שמעוניין לזהם את הסביבה.

טוב אז לא יודע למה יש הבדלים כ"כ גדולים בתפיסת המציאות שלנו, במציאות שאני חי בה IBM הוכרזה ומונופול בשנות ה50. תעשיית ייצור הנורות חשמל הקימה קרטל סודי לקביעת אורך החיים של הנורה בשנות ה30. בארץ היה לנו את קרטל חברות הסלולאר והיום יש את הבנקים ועוד ועוד

שוב פעם עם "הציבור מעדיף?" איך נקרא לזה שתבין? "שקרים קפיטליסטים" הציבור מטומטם. הציבור מעשן, אוכל מאכלים מלאי סוכר ומתקין אנטנות בבית שלו. הציבור זה אנשים פרטיים שחושבים באופן לא רציונאלי
זה כבר הוכח

אה הבנתי וזה בניגוד לממשלות או הפוליטיקאים שמרכיבים את הממשלות, הם רציונליים וחכמים. או בעצם רק שרון רציונלי כי לשרון חשוב לשמר X והוא חושב שלא יפה לתת לאדם (ועוד עני!!!) לקבל כסף כפיצוי למשהו. זה גם בכלל לא קורה שאנשים מקבלים בעצם פיצוי כספי על דברים בעולם הדמוקרטי ומערבי.

אני אומר בוא נמצא philosopher kings שיעשו את הדבר ה"נכון".

כן, התלונה שלי על עונש קשה הייתה בעיקר על חצי שנת מאסר, לא על ה-250 דולר למרות שגם זה גבוה בעיניי, כי אני לא רואה פה את הפשע הגדול... לעומת זה שברור לי ש להשליך טונות של אשפה לים זה בעל השלכות ישירות לא נעימות.
וכשאתה מחשב את החסכון של אותה חברה שמשליכה את הפסולת לים במקום החלופות אתה מבין שזו בדיחה מלכתחילה. אתה מכיר חברות שפגעו קשות בים או בסביבה שחטפו על זה עונש מרתיע באמת? כמעט ולא קיימים מקרים כאלה, יותר קל להם לשחד איזה רגולטור שיעלים עין (:
לי אכפת מהים והייתי רוצה להפסיק לזהם אותו כמו שאכפת לי מבעלי חיים והייתי שמח שיגיע התחליף הראוי שיפסיק את הסבל שלהם, אבל בשני המקרים אנחנו ״עדיין לא שם״, ולא משנה כמה חוקים תחוקק - זה לרוב יוביל לעוד נזק (למשל כמו שהביאו עם דוגמת חוק השקיות... הכוונה לכאורה טובה, התוצאות - פחות).

מתי זה קרה? מכיוון שלפי ויקיפדיה, זה לא קרה ככה.
בשנות ה 1930 המאוחרות (וזה הרבה הרבה אחרי גילוי הנפט) ניצודו 30 אלף לוויתנים בשנה.
בשנת 1986 (הרבה הרבה הרבה הרבה אחרי גילוי הנפט) הרשות הבינלאומית לפיקוח על ציד לוויתנים הכריזה על איסור מוחלט על ציד תעשייתי "בגלל הדילול החמור באוכלוסית הלוויתנים"

טכנולוגיות חדשות פותרות בעיות וגם מביאות בעיות חדשות. המכונית הגבירה את סכנת תאונות הדרכים, הגבירה את זיהום האוויר. הרנטגן הציל הרבה חיים והביא איתו את סכנת הקרינה. הטלפון הסלולארי הביא איתו אפשרויות תקשורת חדשות וסכנות התמכרות ותאונות דרכים...

קודם, אני מבקש לא לרדת לפסים אישיים.

כולם פועלים מתוך שיקולים לא רציונאליים. ואם זה כולל ממשלות ופוליטיקאים אז זה כולל גם חברות כלכליות, יזמים, תאגידים שקונים יערות בשביל למקסם רווחים. כ-ו-ל-ם. אני חושב שלפחות ממשלות מונעות משיקולים לא כלכליים אלא בראייה יותר רחבה של טובת הציבור וראייה לטווח ארוך. כן, המחוקק מחוקק חוקים בראייה מעבר לקדנציה שלו. יש המון דוגמאות כאלה.

ואם עניים יכולים לקבל כסף תמורת הבריאות שלהם - אולי הם יתחילו לסחור באיברים שלהם תמורת כסף? אולי אפשר יהיה לעשות מהם שפני נסיון לתרופות חדשות תמורת כסף? יש פתאום המון אפשרויות חדשות.

אחרי הצלחת חוק השקיות: בנק ישראל ממליץ לבחון עוד תשלומים סביבתיים
https://www.themarker.com/consumer/1.5939330
עוד זכור לי - הקמפיין (הממשלתי) לגרום לציבור להפסיק לקטוף פרחים. הצלחה בכל קנה מידה.
הלקח של המאבק למען הכלניות
https://www.haaretz.co.il/news/science/1.1709813

טענה חסרת שחר.

חייהם של אנשים אחרים הוא עניינם ולא עניינך. אתה חושב שאתה יודע יותר טוב מהעניים מה טוב בשבילם - זאת גישה פטרנליסטית, מתנשאת, חצופה ואלימה (אלימה, כי אתה כופה את דעתך על אחרים).

במציאות שאתה חי בה ההגדרה של מונופול התנתקה לחלוטין מההגדרה המסורתית שלה - יצרן אחד ויחיד בשוק. היום זאת כבר כמובן לא ההגדרה, ורשויות להגבלים עסקיים במדינות שונות עושות ככל העולה על רוחם. זאת חלק מהבעיה. IBM לא היתה מונופול באמת. קרטל חברות הסלולר בארץ הוא קרטל שנוצר במכוון ע״י משרד התקשורת, שלא מחלק רשיונות באופן חופשי אלא רק לחברות שהוא בוחר להכניס לשוק. הפעילות שלו היא אנטיתזה לשוק חופשי, ותחום התקשורת בארץ נתון לרגולציה כמעט בולשביקית. בתחום הבנקאות המצב אפילו גרוע יותר, רק ששם הדיקטטורים הם בעיקר בנק ישראל והמפקח על הבנקים.

מה שכן, הדוגמה של קרטל הפוביוס היא בהחלט לעניין - זה היה קרטל שנוצר בשוק חופשי יחסית, אבל בסופו של דבר קרס בגלל כוחות השוק. לאורך זמן, קרטלים/מונופולים לא יכולים להחזיק מעמד בשוק חופשי, למעט יוצאי דופן ספורים (דה בירס, למשל). וגם אז, נסיונות לפרק אותם בכוח עושים יותר נזק מתועלת, וממילא לא לגיטימיים.

הציבור מעשן כי הוא רוצה לעשן, אוכל ממתקים מלאי סוכר כי הוא רוצה לאכול אותם, ומתקין אנטנות כי הוא רוצה להתקין אנטנות. הנחת האי רציונליות שלך היא חסרת בסיס, אבל גם אם נגיד שכן - אתה חושב שהפוליטיקאים שמחוקקים את החוקים נגד התנהגויות ״אי רציונליות״ חפים בעצמם מאי רציונליות?

זה ממש קל למצוא כתבות על צייד הלווייתנים בתקופה ההיא, הפסיקו לצוד אותם וזה מה שנתן להם זמן ״להתאושש״, אחרת היית שומע עליהם כמו ששמעת על הדודו. ברור שעדיין צדים אותם בהמוניהם, אבל הם היו נכחדים כנראה ממזמן בלי המצאת הנפט. זה היה ה״דלק״ של פעם.

ברור שטכנולוגיות חדשות גם מביאות בעיות חדשות אבל עדיין מתקדמים. זו הפואנטה.

לגבי ההודעה השנייה שכתבת לי - פשוט לקשר לאיזו כתבה שהכתירה איזו יוזמה כ״הצלחה״ זו דרך מאוד שטחית לנהל דיון.
יש השלכות נוספות להליך הייצור של השקיות הרב פעמיות, ואנשים גם קונים שקיות בחבילות ואף אחד לא סופר את זה ואני גם חושב שיש פה אפקט ה״טרנד״ והמספרים יעלו אבל הנקודה היא שהעובדה שאנשים פתאום קונים פחות שקיות לאו דווקא אומרת שהסביבה עכשיו נפגעת פחות, מקודם מישהו הביא את המחקר ההוא מדנמרק או איפה שזה לא היה, שמבטל את ה״הצלחה״ של הרגולציה הזו, שבעיקר עזרה לרשתות הגדולות להרוויח עוד כמה אגורות או שקלים על כל לקוח שני שלה

מה אתה עף, איפה פסים אישיים בדיוק.

לא באמת הגבת למה שאמרתי. ואני בכלל מקבל את זה שנדמה לך מה שנדמה לך,העולם הוא מערכת אחושילינג מורכבת אז לכל אחד קל עד גיחוך למצוא אמת במה שבא לו טוב. הכל אחלה, הדעות שלך בכללי ולידיות ולא מנסה באמת להגחיך אותם,רק בקטנה כזה ^_^. אם אתה לא מבין את האירוניה במה שכתבתי אז גם הכל טוב.

המשפט הסתמי הזה הוא הוא חסר שחר.
הדיעה הרווחת בקהילה המדעית (בראש ובראשונה ארגון IPCC) היא שהקטנת כיפות הקרח (שזו הבעיה האמיתית) נגרמת בעיקר בשל אפקט החממה. דעת מיעוט מעלה את ההשערה שהקרינה הקוסמית היא גורם משמעותי. אפקט החממה הוא תופעה גלובאלית כלל עולמית שנצפתה בהתגברות החל מהמהפיכה התעשייתית. תופעות נוספות הקשורות לזיהום הן עמעום עולמי הנגרם מעלייה בכמות האירוסולים באוויר. כל מה שציינתי ניתן למצוא ברשת ובפירוט רב

הגישה שלך היא של הטמנת ראש בחול. ה"רצון" של אנשים מושפע מהרבה גורמים. בחברה הקפיטליסטית, חלק גדול מהגורמים הם גופים מסחריים והאינטרס של אלה הוא למכור כמה שיותר להכי הרבה אנשים בלי קשר אם הם צריכים את המוצר/שירות ואם הם יכולים לממן אותו. אותם גופים מסחריים יצרו מצג שווא המבליט את היתרונות ומסתיר את החסרונות. בקיצור, הם בונים על חוסר ידע של הצרכן ע"מ לרמות אותו לקנות את המוצר/שירות.

לקרוא לזה רצון חופשי זה כמו להגיד שנרקומן "רוצה" לצרוך את מנת הסם שלו.

הממשלה מעוניינת לתקן את המצב המעוות הזה בכמה דרכים, בין היתר ע"י להכריח את הגוף המסחרי לחשוף את המידע שפחות אטרקטיבי. ככה נולד החוק שמחייב לציין מרכיבי מוצר (ובקרוב חוק המדבקות) ככה נולד החוק שמחייב להתריע על הסכנות בעישון ועוד

ההגדרה של מונופול אף פעם לא התנתקה מ"ההגדרה המסורתית". ההגדרה תמיד היתה גוף מסחרי אחד שיש לו כח לקבוע את כללי השוק בפלח מסוים. הוא לא חייב להיות יצרן אחד ויחיד. בכלל, מונופול זה לא מושג אקדמי תיאורטי, זה מושג שנולד ממצבים אמיתיים ובשימוש בעולם הכלכלה האמיתי. ההגדרה יכולה להשתנות מ"ההגדרה המסורתית" כדי להיות רלוונטית למצב קיים. זה לא התנ"ך.

על הדיקטטורה של בנק ישראל והמפקח על הבנקים אני אענה לך שזה ביצה ותרנגולת. מי האנשים שעומדים בראש הגופים האלה? מאיפה הם באו (ויותר חשוב לאיפה הם הולכים בתום כהונתם) הקיצר הדיקטטורה הרגולטורית זה קשקוש. זה הביטוי הטוב ביותר לקשר הון שלטון - הגופים המסחריים משתמשים בכוח שלהם ע"מ להשפיע על החלטות הממשלה כדי לבסס את הקרטל שלהם ולמנוע מכניסת תחרות.

על "הציבור מעשן כי הוא רוצה לעשן" כבר עניתי למעלה. להגיד שהשוק החופשי זה מין סופרמרקט שכל אחד בוחר את מה שמתאים לו באופן חופשי זו הצהרה נאיבית (אם לא מניפולטיבית) ואין קשר בינה לבין המציאות. המדינה מנסה לחוקק חוקים שמגבילים את הדרכים בהם גופים מסחריים מסתירים מידע על המוצרים/שירותים שלהם מהציבור. אפשר להתווכח על מידת האפרטיביות של הצעדים הללו, אבל בלעדיהם כולנו היינו מעשנים וחושבים שזה בסדר גמור.

הפוליטיקאים הם בני אדם עם חולשות כמו כ"א. הרבה פעמים חוקים ותקנות נכשלים בהשגת המטרות שלשמן נוצרו. אני מודה שאין לי פתרון לזה מעבר לשאיפה שלי לשים בממשלה ובכנסת אנשים שיהיו ישרים ומשכילים ובעלי יכולת להשיג מטרות טובות.
מה שאתה מסרב להפנים זה שגם מקבלי ההחלטות בחברות מסחריות הם בני אדם עם חולשות והתנהגות לא רציונאלית. אז להגיד "ככל שיותר עצים יכרתו וההיצע שלהם יקטן, מחיר העצים יעלה, ויהיה משתלם יותר לטעת עצים חדשים" זה הכל בתיאוריה האידילית שבה כולם נוהגים באופן רציונאלי. בעולם האמיתי תאגיד יכול לעשות החלטות שיגרמו להרס היער.

הפסיקו לצוד לוויתנים מכיוון שגופים בינלאומיים התקינו תקנות שאוסרות על זה. הקשר הוא חד משמעי. אין שום עדות לגורם אחר. לפני תקינת התקנות לא חלה שום ירידה בציד לוויתנים מסחרי. אם היתה חלה ירידה כזו, לא היה צורך בתקנות.

טכנולוגיה חדשה לא יכולה להיות תשובה לכל הבעיות. יחד עם טכנולוגיה חדשה צריך לבוא רגולציה חדשה כדי שיהיה שימוש נכון והוגן בטכנולוגיה חדשה. לדוגמא, רשות התרופות הפדראלית (FDA) נוצרה אחרי שרוקחים נתנו תרופות לא מתאימות לחולים וגרמו למוות.

לגבי הדרך לנהל דיון, בקישור לכתבה שהבאתי זה לא העיתונאי שהמציא את ההצלחה של חוק השקיות, זה דו"ח של המשרד לאיכות הסביבה. בעיניי זה פחות שיטחי מאשר לכתוב כל מיני טענות בלי להביא סום סימוכין. למה אתה טוען חוק השקיות נכשל? למה אתה טוען שהפסיקו לצוד לוויתנים בגלל תעשיית הנפט? לא הבאת שום סימוכין לזה אז איך זה תורם לדיון מעמיק? קראתי את המחקר הדני שהביאו פה (אתה עשית את זה?). הוא משווה אך ורק בין שקיות רב פעמיות. בפרק המסקנות הם אומרים שחד משמעית עדיף לעשות שימוש חוזר בשקיות.

ארגון ה-IPCC, באופן טיפוסי לארגונים של האו״ם, הוא ארגון מושחת, פוליטי וה״מדע״ שלו הוא לא יותר מ-scientism. קליימטגייט ומקל ההוקי אומרים לך משהו? ואגב, לא, אין קונצנזוס מדעי לגבי מידת ההשפעה האנושית על אפקט החממה - אפילו לא בקירוב גס.

שוב, טיעון פטרנליסטי ומתנשא - איך אתה יודע אם אנשים צריכים או לא צריכים את המוצר/שירות? אם אדם שצורך שירות טוען שהוא צריך אותו, ואתה אומר שהוא לא - אני אמור להאמין לך במקום לו? למה? ולהשוות התמכרות לסוכריות לנרקומנים זאת השוואה דמגוגית ומגוחכת.

כן, וככה בדיוק נצברים 200,000 עמודים של רגולציה חסרת מעצורים בארה״ב לאורך 50 שנה. רגולציה שפוגעת בחירות האדם, מעלה את יוקר המחייה, ומעל הכל - היא עוול מוסרי נוראי. ממשלה לא יכולה לתקן דבר, היא רק יכולה לעשות נזק.

עוד פעם בולשיט חסר ביסוס? הנה ההגדרה לפי ויקיפדיה שאתה כ״כ אוהב:

A monopoly (from Greek μόνος mónos ["alone" or "single"] and πωλεῖν pōleîn ["to sell"]) exists when a specific person or enterprise is the only supplier of a particular commodity.

אז כן, הכוונה ליצרן יחיד.

האנשים האלה הם פקידים שממונים ע״י השלטון. הם דיקטטורים מאחר והם לא נבחרו בצורה דמוקרטית, לא קיבלו מנדט מהעם, אבל כופים על המשק מדיניות כלכלית הרת השפעה (ובד״כ - הרת אסון). לכן הגדרתם כדיקטטורים היא מדויקת לחלוטין. לגבי המשפט האחרון - הוא נכון לגמרי. זאת אחת הסיבות שהכרחי לקחת את הכוח הכלכלי מהפוליטיקאים וליצור שוק חופשי איפה שרק אפשר.

זאת לא הצהרה נאיבית, זאת הצהרה שנכונה ב-99% מהזמן. קיומם של נרקומנים ואנשים עם בעיות נפשיות/פסיכולוגיות לא סותר את זה. יוצאי דופן יש תמיד, בכל תחום בכלכלה ומדעי החברה, אבל זה לא מוכיח דבר.

זאת לא תיאוריה אידילית אלא המציאות בה אנחנו חיים. כמובן שיש דוגמאות שבה התיאוריה כושלת, אבל כמו שנאמר, יוצאי דופן לא סותרים את הכלל. בנוסף, 99.999% מהחוקים והתקנות המזיקות שפוליטיקאים מייצרים לא קשורים בכלל למניעת מונופולים או פתרון כשלי שוק. הם קשורים (בעיקר) לכניעה לסחטנות פוליטית ע״י קבוצות אינטרסים בשביל לצבור פופולריות והשפעה. ואת זה לא ניתן לפתור בשום צורה, זה אופיה של כל מערכת פוליטית בכל מדינה, בכל זמן, בכל תרבות משחר ההיסטוריה. לכן צריך להעיף את השוק מהידיים של פוליטיקאים ככל שרק ניתן.

לא טענתי שהאיסור על ציד לוייתנים לא עזר להפסיק את הצייד עוד יותר, אבל מה באמת הוביל לירידה הכי משמעותית ומנע את ההכחדה של מינים רבים מהם? מה הבעייה לעשות גוגל? בגלל זה אני לא מבין למה אני צריך להביא "סימוכין".. וכשאני מביא אני לא מחפש את הפרשנות כמו בחוק השקיות, אני מחפש את העובדות, המחקר הנורדי הוכיח דווקא שהייצור של שקית רב שימושית יצדיק את עצמו רק אם תשתמש באותה שקית אלפי פעמים, מה שסביר להניח לא יקרה... זה שיש פרשנות נוספת זה נכון לגבי כל תחום אבל עובדות בצד אחד ופרשנות באחרת.

ובגלל שאתה אוהב לינקים, הנה משהו נחמד... תתחיל מדקה 6:00 אם אתה לא רוצה לשמוע הכל למרות שנראה לי שאתה תסכים עם הכל וזה אחלה קטע שבטח ראית... אבל אולי שכחת כמה קטעים ממנו, כמו הקטע של השקיות הרב-פעמיות... או שתעדיף לסמוך על הדו"ח שבו משרד לאיכות הסביבה מוחא לעצמו כפיים על משהו שהוא חוקק בעצמו... בכל אופן, הקטע שאני מדבר עליו הוא מדקה 06:04 ליתר דיוק:

https://www.youtube.com/watch?v=RS7IzU2VJIQ

אם נחזור ללוייתנים, אז פה תוכל לקרוא את הקטע הבא:
https://www.nationalgeographic.org/news/big-fish-history-whaling/

Over time, European whaling ventures spread to North America. American colonists relied on whale oil to light most of their lamps.

By the mid-1700s, it became increasingly difficult to find whales near the Atlantic coast. The American whaling fleet expanded its operations throughout the world’s oceans, including the whale-rich waters of the Arctic and Antarctic.

Whaling in the United States hit its peak in the mid-1800s. New technologies, including gun-loaded harpoons and steamships, made whalers around the world more efficient. The American whaling fleet, based on the East Coast, operated hundreds of ships in the South Atlantic, Pacific, and Indian Oceans. Whaling was a multi-million dollar industry, and some scientists estimate that more whales were hunted in the early 1900s than in the previous four centuries combined.

Eventually, kerosene, petroleum, and other fossil fuels became much more popular and reliable than whale oil.The industry plummeted.

זאת אומרת הרבה הרבה לפני החוקים שחוקקו ב-1987, כבר לא היה ניתן למצוא לוייתנים במקומות מסויימים שהיו מפוצצים בהם בעבר, וזה הלך וגבר ורק ברגע שאנשים עברו להשתמש בFOSSIL FUELS בזכות טכנולוגיה חדשה - התעשייה הזו התרסקה כמעט לחלוטין, ואיתה השווי של השמנים האלה בשוק... כבר לא היה כלכלי לצוד לוייתנים כמו בעבר אז זה נעצר כמעט לחלוטין, במונחים גלובלים. תוכל לחפש בעצמך את המחיר בשוק ושוויו לאורך ההסטוריה, אם תרצה.
החוק הזה לא היה מונע שום דבר אם עדיין היינו משתמשים בשמן לוייתנים כדלק, הוא הגיע בערך 60 שנה אחרי שכבר התעשייה הייתה בלתי רלוונטית. עדיין כמובן צדו אותם בשביל בשר, ועדיין צדים אותם בשבילו, אבל בהיקף אחר לגמרי.
כל זה לא אומר שאני מתנגד לחוקים של בעלי חיים שנמצאים בסכנת הכחדה... אני מסוגל להבין את זה, ולו רק בגלל הסיכוי שיש להם סגולות רפואיות/מדעיות אחרות, לצורכי מחקר שונים, וכמובן בשביל ההבנה של החיים שלנו ושל כל ההסטוריה של בעלי החיים כולם על כדור הארץ.

youtube

לפי מה שאני רואה ברשת ושומע בחדשות, הדיעה הרווחת היום בקהילה המדעית העולמית היא שהנזק לכיפות הקרח נובע מהתחממות גלובאלית ושהתחממות גלובאלית נובעת בעיקר מזיהום אוויר ושזיהום אוויר נובע בעיקר ממעשה ידי ארם - התעשייה, התחבורה, האירוסול, הזבל.

איך אתה יודע אם אנשים צריכים או לא צריכים את המוצר/שירות? אתה שואל אותם? זה בעיניך מדד נכון?
אז למה אתה פוסל את הנרקומן שאומר לך שהוא רוצה את מנת הסם שלו? מה ההבדל בינו ומישהו שמעשן? מישהו שעושה הימורים? מישהו שצורך ממתקים כל היום?
וכל מה שכתבתי על פרסומות לא זכה להתיחסות? לא נכנס אצלך בחישוב?

זה לא נכון. אתה ממש עוצם בכח את העיניים ובוחר לא לראות מה שלא מתאים לך
חדווה בר, המפקחת על הבנקים היום, היתה סמנכ"לית בבנק לאומי לפני כן.
לפניה, רוני חזקיהו, עבד בבנק פועלים ודיסקונט לפני התפקיד הציבורי. לאחריו, עבק לעבוד בדלק בשביל יצחק תשובה ואח"ב היה יו"ר הבנק הבינלאומי
לפניו, זאב אבלס, אחרי התפקיד הציבורי היה יו"ר בנק איגוד
לפניו, גליה מאור, אחרי התפקיד הציבורי היתה יו"ר בנק לאומי
ממש "פקידים שממונים ע״י השלטון"
בנק ישראל בפועל ממש מנוהל ע"י אנשים שיצאו וחוזרים למערכת הבנקאית.

אף אחד לא צריך לעשן. טבק (או מה שזה לא יהיה שאנשים מעשבים בסיגריות) אינו מספק שום חומק שהגוף צריך. נאדה. זירו.
עישון זה 100% נזק לגוף. ההבדל בין טבק ומריחואנה זה שכאשר גילו את הנזק של טבק כבר היה לו כופים מסחריים חזקים שמנעו את האיסור על שימוש בו. למריחואנה לא היו יצרנים אם כח פוליטי אז אסרו על השימוש. זה כל ההבדל
איך אומרים - "סיבות הסטוריות"

זו לא המציאות בה אנחנו חיים. המון כלכלנים בכירים אומרים שהתאוריה על "היד הנעלמה" של השוק החופשי פשטה את הרגל.

אפילו אדם סמית בעצמו, טוען שאסור להשאיר את הזירה המסחרית ללא פיקוח ממשלתי :

"מעבידיו של הפועל הם בני המעמד השלישי, מעמד האנשים החיים על הרווח (...) לפיכך, האינטרס של מעמד שלישי זה אינו קשור באינטרס הכללי של הציבור כמו האינטרס של שני המעמדות האחרים. במעמד זה, הסוחרים והתעשיינים הם שתי הקבוצות המשתמשות בדרך כלל בהון הרב ביותר, ובזכות עושרם ניתנת להם רוב תשומת הלב של הציבור.

"הואיל והם עוסקים כל ימיהם בתוכניות ומפעלים, לא אחת הבנתם חריפה יותר מהבנתם של רוב האצילים בעלי האחוזות. אבל הואיל ומעייניהם נתונים בדרך כלל לאינטרס של הענף המסוים של עסקיהם, ולא לאינטרס של הציבור, אפילו שהם מחווים דעה בגילוי לב גמור (ולא תמיד הם נוהגים כך), אפשר לסמוך על שיפוטם בקשר לאינטרס שלהם הרבה יותר מעל שיפוטם בקשר לאינטרס של הציבור (...).

"לפיכך, יש לנהוג בזהירות רבה בכל הצעת חוק או תקנה מסחרית שמעלה המעמד הזה, ולעולם אין לקבלה אלא לאחר בדיקה ממושכת וקפדנית, שתיעשה לא רק בזהירות רבה, אלא גם בחשד רב. מקורה במעמד שהאינטרס שלו לעולם אינו שווה לגמרי לאינטרס של הציבור, שבדרך כלל יש לו עניין להונות את הציבור ואפילו לעושקו, ופעמים רבות אף עשה כן"
(אדם סמית', "עושר העמים", עמודים 265-265)

אז סרטון הסברה ומאמר במגזין הם מקורות בר סמכא?

youtube

לא, המחקר שכבר הביאו קודם כן, זה סתם סרטון חביב כמו שכתבתי ובכמה שניות הוא מביא את עיקריו, ואתה יכול לעשות גוגל ולמצוא אינספור מאמרים איך נפט הציל את הלווייתנים או להמשיך לטמון את הראש בחול

ואתה מאמין לכל מה שאתה שומע בחדשות? אתה לא מסוגל לבדוק דברים בעצמך ולגבש דעה עצמאית? ולגבי מקל ההוקי וקליימטגייט - שמעת עליהם בכלל?

אני לא יודע, אבל על פי ניסיון החיים שלי, אנשים בד"כ יודעים מה טוב בשביל עצמם. לא תמיד, אבל בד"כ. אם אתה מעלה טענה נגד הכלל, כדאי שתבוא עם גיבוי יוצא דופן לטענה הזאת - ואני מתרשם שאין לך. ההבדל בין נרקומן למכורי הימורים/משחקים/סוכריות הוא פשוט: הנרקומן פיתח תלות גופנית בסם, בעוד שההתמכרויות האחרות הן פסיכולוגיות גרידא. ההשוואה בין השניים היא נואלת.

איך זה סותר את הטענה שלי בדיוק? הטענה שלי היתה שאותם אנשים ממונים ע"י פוליטיקאים - כלומר לא קיבלו מנדט ישיר מהעם - והם משפיעים על המשק באמצעות סמכויות נרחבות שמעניק להם החוק. כלומר הגדרתם כדיקטטורים היא מדויקת, הטיעון שהעלת פה לא סותר פסיק אחד ממה שאמרתי. לא רלוונטי בכלל מאיזה בנק הם באו או לאיזה בנק הם הולכים.

גם וודקה לא מספקת שום חומר שהגוף צריך. אנשים שותים אותה כי הם נהנים לשתות אותה. כנ"ל לגבי סיגריות. יש אנשים רציונליים לחלוטין שמעשנים כי הם אוהבים לעשן, והם מודעים לכל הסכנות שבעישון. לכן הטענה שזו התנהגות לא רציונלית היא חסרת בסיס.

יש לך בעיות קשות בהבנת הנקרא אם אתה טוען שסמית קורא פה לפיקוח ממשלתי. נהפוך הוא, הוא מדגיש שצריך להיזהר מרגולציה שמקורה בלוביזם של אנשים עסקים. הוא לא קורא לשום הגברת פיקוח/רגולציה ממשלתית. המסקנה של סמית, כמו המסקנה שאני ציינתי קודם, היא להעיף את השוק מהידיים של הממשלה ככל שרק ניתן. זאת אחת התזות המרכזיות של עושר העמים, ובכלל בכל ההגות של אדם סמית שהיה תומך נלהב בסחר חופשי.