http://www.biodiversitya-z.org/content/privately-protected-areas
For example, 13% of the total area of Tanzania is contained within Privately Protected Areas.
ולגבי קק״ל ושאר גואלי האדמות - הן ״פריק״ של הטבע רק בגלל שהמדינה החליטה לקחת על עצמה את התפקיד של ניהול קרקעות המדינה. איך זה סותר את הטיעון הבסיסי שלי? הרי הויכוח נסוב סביב השאלה היא האם אפשר תיאורטית להפקיד את ניהול קרקעות המדינה בידיים פרטיות במקום בידי הממשלה. היסטורית, הוכח שאפשר מעל לכל ספק. לכן הכשל הלוגי נמצא רק אצלך, לא אצלי. בנוסף, בעמוד הקודם טענת שלא יתכן שלאדם פרטי יהיה את התמריץ לשמור על שמורות טבע - הטיעון הזה פשוט שגוי באופן קיצוני.
לגבי שאר העולם - בארה״ב, נכון להיום, רוב שמורות הטבע נמצאות בידיים פרטיות. היסטורית, המצב בארה״ב היה דומה למצב בארץ. ההתרחבות מערבה במאה ה-19 נעשתה 99% ע״י חקלאים פרטיים שעיבדו אדמות באופן פרטי ודחפו את ה-frontier מערבה. כך שהטיעון שלך כושל מאיזה כיוון שלא מסתכלים עליו.
קראת את הקישור שהבאת? ה"שמורות" הפרטיות האלה בטנזיניה נועדו לצייד חיות, איך ירי באריות ונמרים זאת שמירה על הטבע? הכל תחת רגולציה סופר כבידה של המדינה כדי שהם לא יפריזו וימחקו מינים שלמים. וואללה, ממש השוק הפרטי ששומר על הטבע, קדושים.
In Tanzania all land is ultimately owned by the state, and may only be leased by companies for set periods of time
Our survey showed that the most common form of tenure for private protected areas is through hunting blocks leased from the government
regulated through the Wildlife Conservation Act of 1974 and the 2000 Tourism Hunting Regulations. Hunting companies can lease these blocks for 5 years, during which time the Department of Wildlife sets a hunting quota.
conduct anti-poaching activities independent of state assistance (i.e. hunting companies must be responsible for safeguarding wildlife against illegal offtake); develop the block's infrastructure (e.g. provision of roads, boundary maintenance where needed and appropriate, conduct research).
כלומר ה-13% אדמות פרטיות האלה בטנזניה הן כלל לא פרטיות, הן ליסינג מהמדינה תחת רגולציה סופר כבידה שנותנת להם מכסות צייד לחיות מסויימות ובתמורה החברות הללו שחוכרות את השטחי צייד מחוייבות לספק שירותים לשבטים שחיים באזור. כלומר איך זה מוכיח משהו? לשכור שטח צייד מהממשלה בזמן שהממשלה מפקחת על כל צעד שאתה עושה? עוד מקרה של חברה מסחרית שמנצלת את הטבע (כלומר צייד חיות) בתמורה לצרכים והפיקוח של המדינה (תירות וטיפול בשבטים שצמודים לאדמות הללו).
הסיפור הזה הוא בדיוק הסיפור שאני מספר, חברות פרטיות ינצלו כל משאב אפשרי מנכס (אדמה, חלקת ים, what ever) כדי למקסם רווחים. אין להם מבט גלובלי בנושא, לחברה מסויימת לא מסתכלת על טובת הכלל אלה על טובת השורה התחתונה שלה. חוקים ומגבלות של המדינה הם מה שמשאירים אותם במקום יחסית סביר. כן, לפעמים שימור הטבע והאנטרס הכלכלי של הבעלים של השטח מסונכרנים וזה נהדר, אבל לרוב זה לא המצב. כלכלה ושימור הסביבה הם שני אלמנטים נפרדים ולרוב הקשר בינהם הוא נסיבתי.
כמובן שאני לא טוען בשום צורה שמדינות הן איזה גוף קדוש שבונה פה איזו אוטופיה, הרי מדינות אחראיות ללא מעט מהזיהום בעולם. אבל כן צריך החלטה מרכזית כדי לשמר את הטבע, אם תחלק את כל האדמה בעולם לגופים פרטיים (אנשים או חברות) ותתן להם לעשות 100% מה שבא להם, המצב יהיה קטסטרופה. אתה מתבלבל בין הרצון של חברות ואנשים להחזיק בפיסת אדמה בכדי להרוויח כסף לבין לשמר את הסביבה. אין פה שום ויכוח שאנשים וחברות רוצים לקנות אדמה, השאלה היא מה הם עושים איתה.
