נושא ה-ppוליטיקה הרשמי

עקרונית אני מסכים, אבל גם באנגליה יש ועדה למינוי שופטים (שמורכבת בעיקר משופטים), אבל השופטים שהיא בוחרת עדיין צריכים לעבור אישור ע״י הממשלה. רק בישראל חוששים כ״כ מ״פוליטיזציה״ בהליך בחירת שופטים, ולכן דבקים בשיטת הוועדה שהיא כביכול מקצועית ולא פוליטית (טענה חסרת בסיס לחלוטין). וזה נכון לא רק לגבי שופטים אלא גם ליועצים משפטיים ותפקידים בכירים אחרים שדורשים ועדות איתור ״מקצועיות״.

אכן, כל ה"וועדות" האלה שעלאק אמורות לייצג את "ערכי הדמוקרטיה" לרוב בוחרות את עצמן, מדובר בחונטה שממנה את עצמה, בדיוק כמו הוועדות שאמורות להחליט למשל מהי אמנות ראויה ומה לא, ומחייבות את המדינה לממן הצגות הזויות ומיצגים מיותרים, כי הן החליטו שזה ראוי, ואז אם שרת התרבות שנבחרה באופן דמוקרטי מנסה לשנות את הרכב הוועדות האלה אומרים שזה "אנטי דמוקרטי". הזייה.

הם גם ממנים את עצמם, גם עושים את זה בחוסר שקיפות, גם לא נותנים דין וחשבון לציבור וגם לא נושאים בשום אחריות כלשהי למינויים שלהם. זה ההיפך הגמור מדמוקרטיה.

אבל קרו משברים גם בתקופת ביבי והממשלה לא בדיוק רצה לפתור אותם. הדוגמה הכי בולטת הוא משבר הדיור אבל גם היו שני מבצעים בעזה וטרור הסכינים שבו היו אינספור פיגועים כשישראלי הותקף בערך כל יום. כלומר אם ביבי היה עושה איזה מהלך גדול בעזה (אם זה כובש אותה, מנסה לעשות מבצע נרחב, מסיר את המצור או כל פעולה אקטיבית אחרת. אבל מה שאנחנו מקבלים זה כיבוי שריפות, החלפת הפצצות בין הצדדים עד שחמאס מחליט שגם הוא רוצה הפסקת אש, שקט שנה או שנתיים ואז חוזר חלילה) או עושה איזה מהלך גדול בדיור אז סבבה, אבל ביבי לא ממש מגיב למשברים אלה "מנהל" אותם, כלומר נותן לעם להתרגל לקיום שלהם, הופך את זה לסטטוס קוו ועכשיו זה פשוט חלק מהחיים שלנו. עזה יורה עלינו רקטות? זה הסטטוס קוו. דירה בפ"ת עולה 1.5 מליון שקל? זה הסטטוס קוו. ישראלים נדקרים על ידי פלסטינים? זה הסטטוס קוו.

כלומר לא היו חסרים משברים גם בעשר שנים האחרונות, פשוט לא עשו שום מהלך דרסטי לפתור אותם. יכלו גם לא לעשות את אוסלו אחרי האנטפאדה הראשונה, יכלו לא לבנות המון עבור העליה הרוסית ופשוט מחירי הדיור היו עולים פי כמה וכך הלאה. הרי העליה הרוסית היא הדוגמה המושלמת כי ההקבלה ל-2008 לא רעה בכלל. המצב במדינה השתנה בגלל גורם שלא קשור לשוק הדיור, הייתה עליה ענקית שגרמה לעליה אדירה בביקוש לדירות, אז המדינה שאחראית על ההיצע הפשירה קרקעות כמו מים וקדמה בניה מסיבית בכדי שלא יהיה משבר דיור. זה בול מה שקרה ב-2008, גורם חיצוני שהוא הפעם הריבית בשילוב עם משבר הכלכלי בעולם במקום עולים מרוסיה גרם לעליה בביקוש, אבל הפעם הממשלה לא דאגה להעלות את ההיצע. היא לא דאגה ב-2009, היא לא דאגה ב-2014 והיא לא דואגת ב-2019. זה בדיוק ההבדל בין ממשלה שמוכנה לעשות מהלך גדול לממשלה שלא מוכנה. ועכשיו אנחנו כבר במצב שקשה לחזור ממנו, הרי יש לך המון אזרחים עם משכנתאות של מליון שקל שאם תוריד להם את ערך הבית בחצי (וגם אז הוא עדין יהיה שווה יותר ממה שהוא היה שווה ב-2008) הם יכנסו לאזור מאוד מסוכן כלכלית. שלא נדבר על העובדה שחצי מהפוליטיקאים שלנו, ביחוד הגדולים במיוחד, מחזיקים נכסים בשווי של מליונים כמו בתים בקיסריה או אקירוב; ממש יש להם אנטרס ענקי להוריד את מחירי הדירות ב-30% ולהפסיד מליוני שקלים מהכיס שלהם. כלומר אי הטיפול בבעיה במשך 10 שנים הפכה אותה לקטסטרופה בלתי פתירה. ומה יקרה בסוף? עוד שנה או 10 שנים הריבית בארה"ב תעלה, בארץ היא תאלץ גם לעלות ואז נראה מה יקרה כשמחירי הדיור ירדו מהשפעה חיצונית ללא שליטה שלנו בזמן שאנשים שלקחו משכנתא של מליון שקל יגלו שההחזר החודשי שלהם קפץ והם לא מסוגלים לעמוד בתשלומים. מה יקרה אז לכלכלה שלנו?

וזאת הבעיה שלי, אפילו כשיש משבר ביבי עוזר לעם לבלוע אותו, לא לפתור אותו. כל ממשלה בישראל התמודדה עם משבר, אבל אסטרטגית הבליעה והסטטוס קוו הקדוש עושה לי רע. אני רוצה לראות שחרור נוסף של האזרח הישראלי, יש כל כך הרבה תחומים שאפשר לפעול בהם. יש נישואים, מונופול הכשרות, ליגליזציה של מריחואנה, ועדי עובדים, מיסים, מכסים, מערכת ביטחון/בריאות/חינוך שזוללות כספים כאילו אין מחר בחוסר יעילות משווע, הפנסיות התקציביות ועוד אין סוף בעיות כלכליות/חופש האזרח. קצב הצב של הממשלה הזאת שמתפלשת בעצמה כבר 10 שנים ומתעסקת כל היום בחוקי יהדות מבאס לי את התחת.

כן, שהליכוד היא המפלגה (הרלוונטית) הכי ליבראלית אבל היא סובלת בדיוק ממה שסובל כל עסק שהוא מונופול או גוף ממשלתי, עצלנות מחוסר תחרות. אז אולי לא תקום בקרוב מפלגה שבאמת מאתגרת את הליכוד והיא גם ליבראלית, אבל לפחות שהליכוד יאתגר את עצמו במקום לקחת את ביבי באוטומט כראש כבר שנים. זה לא בריא וזה מתחיל להיות רקוב.

אין לי טענות כלפי התפקוד של ביבי או בוגי בעזה. אני חושב שהם פעלו ופועלים נכון. אני לא מבין את השאיפה לדרמה גם במקומות שבהם די ברור שהתוצאה הסבירה של הדרמה תהיה החרפת המצב ולא פתרון שלו. אני בודאי לא שותף לשאיפה הזו אלא להפך.

לגבי הסוגיות שאתה מעלה, חלקן נראות לי לא עקרוניות (כמו סוגיית הנישואים ומונופול הכשרות), חלקן נראות לי שליליות לחלוטין (כמו עניין הסמים) ולגבי האחרות, אתה מציין בצדק את בעיית האלטרנטיבה שרק צפויה להחמיר את המצב. גם לגבי הרקבון, אני מסכים. אי אפשר להחזיק את אותו שלטון כל כך הרבה שנים ולצפות לרעננות. במצב התקין היתה צריכה להיות פה אופוזיציה אטרקטיבית, כזו שלא הייתי צריך לחשוב 70 פעם אם להצביע לה או לא.

האופוזיציה השמאלית הדגנרטית היא תופעה עולמית לצערנו. לצערנו גם יש מדינות שבהן האופוזיציה הזאת נבחרת להוביל את המדינה. היו זמנים שבהם אנשים שעמדו בראש מפלגת העבודה קדמו הפרטה וידעו לנהל מלחמות, היום יש לנו את איציק שמולי שהגיע אחרון בכנסת במדד החירות האחרון עם התוצאה הנהדרת של -303. אפילו דב חנין קבל "רק" -280 והנציג מרץ הכי נמוך (תמר זנברג) קבלה -137.

כל המצב הפוליטי במדינה הזאת בתחת, אין שום מפלגה ששווה להצביע לה, ביבי שולט ביד רמה בליכוד שסובל מריקבון והוא לא יאבד את המקום שלו עד שהם לא יפסידו בחירות, אנשים כמו אורלי לוי רצים על מצע שבייסקלי רוצה להפוך אותנו לונצואלה ויש יותר מפלגות מדיעות פוליטיות. אנחנו יכולים לבכות פה בפורום עד מחר ועדין כמעט כל אחד מאיתנו יצביע הצבעת "אין ברירה" בבחירות הקרובות.

השמאל מקדם הפרטות ומהלכים קפיטליסטיים רק כשאין ברירה. קפיטליזם והפרטות הרי מנוגדות לחלוטין לאידאולוגיה שלו.

חוץ מזה, המצב הפוליטי ממש לא בתחת, בהשוואה למדינות אחרות הוא בסדר גמור. איזו מפלגה שמרנית בעולם מצליחה לקדם אידאולוגיה של שוק חופשי? תסתכל על הרפובליקנים בארה״ב או השמרנים באנגליה, שניהם בדיחה וכל קשר בינם לבין ליברליזם הוא מקרי בהחלט. הם ליברליים רק ביחס לאלטרנטיבה, שהיא שמאל קיצוני מסוכן.

איזה אין ברירה היה לרבין כשהוא הקים את הועדת הפרטות? מה כפה עליו להפריט את כי"ל או השק"ם? אני לא שואל את זה באירוניה או משהו, אני באמת לא מכיר שום אין ברירה באותה תקופה מבחינת הפרטות מעבר לרצון של רבין לקדם הליך הפרטה במדינה כך שאם היה אני אשמח ללמוד.

תלוי על איזו מדינה מסתכלים, דוגמאות גרועות תמיד אפשר להביא ואני חושב שארה"ב היא המקום האחרון שאנחנו צריכים להתסכל ולשאוף אליו פוליטית, גם מבחינת מבנה ומערכת וגם מבחינת האנשים שנמצאים בה. מן הסתם ישראל לא מתמוטטת והכל לגמרי סבבה פה באופן יחסי, אבל אני לא הצבעתי הצבעה שהיא לא הייתה הצבעת "חוסר ברירה" כבר שנים. אתה אשכרה הולך לקלפי ובלב שלם שם את הפתק? אתה מרגיש שיש מפלגה שממש מיצגת אותך ולא "טוב נו, הם הכי קרובים בערך"?

ממשלת שמיר יזמה את ההפרטות של כיל והשקם, לא רבין. זה נכון שגם רבין תרם לקידום הפרטות, אבל כל ההפרטות מ-85 ועד שנות ה-90 המוקדמות היו תולדה של תוכנית הייצוב, זה היה המשבר שדחף לליברליזציה של המשק הישראלי, הבינו שאין ברירה וחייבים להפריט כדי לשמור על איזון תקציבי.

ואתה יכול להביא דוגמה לממשלה ליברלית ב-20 שנה האחרונות שבאמת הצליחה ליישם אג׳נדה של הקטנה משמעותית של הוצאה ממשלתית? כי זה כמעט ולא קיים בעולם המערבי המפותח ב-20 שנים האחרונות. נתח המדינה מהמשק רק הולך וגדל אצל כולן. לגבי לב שלם - ברור שלא, די בא לי להקיא כשאני שם מחל בקלפי. אבל כאמור, הכל יחסי, ובחירות הן תמיד עניין של בחירת הרע במיעוטו. אני חושב שככה זה היה מאז ומעולם.

מעולם לא אמרתי שרבין היה הגורם הפרטה היחיד וכמובן ששנות ה-80 מלאו תפקיד חשוב, אבל לא על זה דברנו. אני דברתי על זה שרבין פעל להפרטה והיא לא נכפתה עליו, הוא היה לגמרי בעד הפרטות. דמיין את איציק שמולי בראש העבודה ב-1993, אתה חושב שהוא היה מקים ועדת הפרטות ומקדם הליכים של הפרטה? אם כבר הוא היה עושה ההפך ומנסה לעצור את ההפרטות של חברות כמו השקם וכי"ל, לא מקדם אותן. זה לא שרבין היה ימני גדול אבל הוא תמך בקונספט של הפרטות. לך תמצא עכשיו שמאלן שתומך בהפרטה כמו שרבין תמך לפני 25 שנים.

ביבי כראש ממשלה ב-96-99 וכשר אוצר עשה לא מעט בתחום, הוא הוריד את המס הכנסה ומס החברות, הוא בטל פטורים ממס מהתנחלויות, הוא הוריד ביטוח לאומי לבעלי הכנסות נמוכות ועוד לא מעט פעולות מאוד חיוביות מבחינה ליבראלית. באותה תקופה הוא אפילו עשה דברים שנגדו את הדיעה המדינית שלו בשביל לתמוך בדיעה הכלכלית שלו כמו למשל לבטל פטורים ממס שקבלו התנחלויות בשביל לאזן חלקית את הפחתת המס הכללית, דבר שהוא בחיים לא היה עושה היום כראש ממשלה אבל כשר עוצר הוא יכל לעשות. אבל אחרי המהלכים של ביבי בין אמצע שנות ה-2000? לא ממש זכורים לי מהלכים גדולים מעבר לדברים כמו שמים פתוחים (שגם התחילו באמצע שנות האלפים ומיוזמה של אירופה אלינו, לא יוזמה של הממשלה הישראלית). אפילו הנמל הפרטי שעדין לא ממש קיים ואלוהים יודע מתי הוא יהפוך למציאות זה פרוייקט שבכלל הוחלט ויצא לפועל בממשלת שרון לפני 15 שנים, לא פעולה של הממשלה הנוכחית.

אבל בעצם מאז אמצע שנות ה-2000 מי בשלטון? קדימה הייתה שלוש שנים והיא מפלגת מרכז שמעולם לא חרטה על הדגל שלה ליברליות כלכלית ומאז הליכוד ברצף עד היום וכנראה שזה ימשיך עוד 4 שנים נוספות. אבל מה אני אגיד לך, גם לי בא להקיא בקלפי וגם אני בוחר ברע במיעוטו. האמת שלך אפילו יותר קל כי אתה מתחבר לצד המדיני של הליכוד שאני מתנגד לו כך שאני בכלל על סף הקאה בקלפי אם אני אבחר בליכוד. אבל באמת שאין לאדם כמוני שרוצה להפטר כבר מהפלסטינים שעל הגב שלי ובמקביל רוצה כמה שיותר ליברליות כלכלית ואזרחית במי לבחור.

אני מסכים לגמרי שבא לי להקיא כשאני מצביע בקלפי ברע במיעוטו, אני חושב שזה משהו שהופך ליותר ויותר אוניברסלי לגבי כל המצביעים בקלפי, מכל המפלגות, בכל העולם, אבל במיוחד בימין ועוד יותר בימין הכלכלי... מה שנשאר ממנו בכל אופן.
בשמאל הקיצוני יש דווקא הרבה שמרוצים, לצערנו... יש אשכרה מפלגות גדולות ובעלות חשיבות בעולם שמייצגות את הדיעות ההזויות שלהם.

אני חושב שאדם שהוא שמאל כלכלי ורוצה לצאת מהשטחים יכול לבחור בקלפי איזה 4 מפלגות בראש שקט. ימין כלכלי בישראל הוא נדיר, גם בימין. ימין כלכלי עם רצון להפרד מהפלסטינים כמו שאני הייתי רוצה? לא יודע אם קיים אפילו שבריר של קונספט כזה בפוליטיקה הישראלית.

רבין הוא חריג, אני לא חושב שאפשר לקטלג אותו כשמאל כלכלי בכלל. אבל בכל מקרה, משבר 85 שינה את הלך הרוח באותה תקופה, הבינו שחייבים להפריט כדי להציל את המשק. בתקופת רבין היתה גם העלייה מברה"מ, והשתמשו בהפרטה ככלי בשביל לספק להם מקומות עבודה. אגב, גם מבחינה מדינית רבין תמיד השתייך לאגף הימני במפלגת העבודה (אפילו את הסכמי אוסלו הוא לא יזם, הכל נעשה מאחורי גבו והוא נתן לביילין אור ירוק רק בדיעבד).

התכוונתי למדינות מפותחות, ישראל של לפני 20 שנה נחשבה למדינה מתפתחת, לא מפותחת. גם פולין והונגריה ולא מעט ממדינות חבר העמים לשעבר עברו תהליך ליברליזציה משמעותי, אבל זה פשוט בגלל שהם התחילו ממקום מאוד נמוך. אבל כלכלות מפותחות? ארה"ב, בריטניה, צרפת, אוסטרליה, אפילו מדינות שהן מופת קפיטליסטי כמו הונג קונג ושוויץ - בכולן היתה עלייה בהוצאות הממשלה כאחוז מהתמ"ג ב-20 שנה האחרונות.
ונכון, אין אף מפלגה של ימין כלכלי ושמאל מדיני, אבל מה זה משנה? ממילא אין שום פיתרון מדיני לסכסוך עם הפלסטינים בעתיד הנראה לעין, כך שאני לא הייתי מביא את הסוגיה הזאת בחשבון בכלל.

אני מסכים איתך על רבין, בגלל זה הבאתי אותו כדוגמה שמפלגת שמאל יכולה להיות עם ראש שמאמין בכלכלה חופשית ולא חייב להיות קטסטרופה כמו העבודה כיום. היום לי אין למי להצביע, הצבעה לליכוד זאת הצבעה נכונה מבחינתי כלכלית (אפילו שהם מישמים את ההשקפה בבקושי חצי כוח שזה כמובן עדיף ממישהו שמישם את ההפך) ומדינית הם ממש לא מציגים את הדיעה שלי.

בנוגע לפיתרון עם הפלסטינים, כל אחד ודעתו, לי יש השקפה שונה בנושא והייתי רוצה מישהו שהיה מנסה להפטר מהפלסטינים בדרך זו או אחרת ולצערי אין אף מפלגה שרוצה גם להפרד מהפלסטינים וגם ליבראלית כלכלית. אני בייסיקלי תקוע עם ביבי שהוא קטסטרופה מדינית מול הפלסטינים לפי השקפת העולם שלי בייסיקלי אין לי למי להצביע.

מה זה אומר "להיפטר מהפלסטינים"? נסיגה חד צדדית לקווי אושוויץ 67 ופינוי כחצי מיליון מתנחלים? בלי מו"מ, בלי התחייבות לקץ התביעות, בלי הכרה במדינת ישראל כמדינת העם היהודי? אם לזה אתה מתכוון, אז זאת עמדה שמאלית קיצונית, אפילו מרצ לא שואפים לזה. אם הכוונה שלך לנסיגה כחלק מהסכם שלום - אני חושב שכל אדם הגיוני שמעורה במה שקורה כאן מבין שזה בכלל לא על הפרק. הפלסטינים לעולם לא יכירו בישראל כמדינה יהודית, ובטח שלא יוותרו על זכות השיבה וקץ התביעות - לא משנה מה תיתן להם (ולדעתי, גם אם תיתן להם את כל דרישותיהם, זה ממש לא יעצור שם). הרי ברק ואולמרט הציעו להם את המקסימום שישראל יכולה לתת, אפילו תשובה חזרה הם לא קיבלו.

רק מזכיר ששניה אחרי הבחירות החבר'ה של טראמפ הולכים לפרסם את "תוכנית השלום" שלהם.
יום אחרי שביבי מחליף דאחקות עם שר החוץ האמריקאי והתימני (!?), אפשר להניח שמדובר בתכנית שגובשה בשיתוף עם ביבי ושורה של מדינות ערב וסביר שהיא תהיה נוחה לבליעה ישראלית יותר מכל היוזמות הקודמות (שישראל קיבלה טנטטיבית והפלסטינים עדיין לא החזירו תשובה).
בסיטואציה כזו, מלאכת ההרכבה של הקואליציה הבאה כנראה תראה אחרת.

הבחירה היא לא בינארית בין לשגת ל67' או לספח הכל. אם יש אנשים ופוליטיקאים שמוכנים לסיפוח מלא ואזרוח כל הפלסטינים, כלומר לעשות פעול "אלימה" של בליעת השטחים חד צדדית, זה אומר שאפשר לעשות גם בליעות קטנות יותר. אנחנו יכולים להמציא גבול חדש, הוא לא צריך להיות 67', שכולל בתוכו את הגושים הראשיים ביותר של התישבות ולתת לפלסטינים שנופלים בצד שלנו אפשרות בין פיצוי כספי ועזיבה לצד הפלסטיני או להשאר ולהתאזרח. אני לא מחפש הכרה של הפלסטינים בישראל או הסכם שלום, הפלסטינים לא מעניינים אותי.

אני גם משער שהתוכנית של טראמפ שעומר מדבר עליה תכלול משהו דומה, חילופי שטחים ובליעה של הגושים הגדולים.

היא לא תוכנית שלום עם הפלסטינים, פשוט כי הפלסטינים מתעלמים ממנה לחלוטין. לכן היא גם תהיה לא רלוונטית שנייה לאחר שתתפרסם.

השאלה היא האם יצליחו לשכנע אותם להגיע לשיחות באיזה קמפ דיוויד או מקום בסגנון. אז הם יוכלו להיות שם בדיונים חמישה וימים ורק אז לדחות את התוכנית 🤨

אבל דוגרי אני כבר רואה את ההודעה של הרשות הפלסטינית שתברבר משהו על איך טראמפ הוא בובה של ישראל והתוכנית פוגעת בכבוד הפלסטיני או משהו כזה.

בגלל זה רשמתי "תכנית שלום" במרכאות.
הפלסטינים לא הסכימו לתכניות שהעבירו להם 99% מהדרישות המוצהרות שלהם ואין שום סיכוי שהמנהיגים שלהם יסכימו בכלל לדבר בלי אקדח לרקה (ולא כמשל).
משום שלא סביר שמישהו הולך להפיק פה גירסה ב' של ועידת הבעת' שהעלתה את סדאם לשלטון (AKA הוצאות להורג עד שכל מי שנשאר בחדר מתחיל לזמר היידה טראמפ), אני מעריך שהכוונה היא להגיע להבנות בינלאומיות על מתווה ארוך טווח שבו ההנהגה הפלסטינית היא בגדר נוכח נפקד והשאלה היא פחות איך יגיבו הפלסטינים ויותר איך יראה האיום האמריקאי מול אירופה.
אגב אירופה, במאי יש בחירות לפרלמנט האירופאי ובהתאם לתוצאות הבחירות האלה תתבצע החלפה של הפקידות הבכירה באיחוד (מוגריני, למשל, צריכה להיות מוחלפת).

אז אתה חושב שמדובר בתוכנית סטייל ברק/אולמרט (עם השינויים המתבקשים כמובן כדי שהימין הישראלי יבלע אותה) שטראמפ הולך להוביל חד צדדית יחד עם תמיכה של ישראל והמערב? יעני מדינה פלסטינאית ״בכיפה״?

זה ספקולטיבי לחלוטין אבל קשה לי להאמין שהיא תלך כל כך רחוק.
אני מניח שהם בעיקר יגדירו בצורה כזו או אחרת את גבולות גושי ההתנחלויות פלוס כמה עקרונות שיהיו "מקובלים על העולם", כמו פירוז צבאי ושליטה ישראלית בבקעת הירדן. סביר שגם תהיה העברה מסוימת של שטחי B לשטחי A (למשל אבו דיס, כאל-קודס הבירה), שהפלסטינים יקבלו סמכויות כמעט מלאות בשטחים שלהם ושהם יוכרו כמדינה "מפורזת" (דוגמת יפן וגרמניה של אחרי מלחמת העולם ועד לאחרונה).

ואגב, "המערב" זה לא גורם קיים. אוסטרליה וקנדה יתמכו, כמו גם מדינות מסוימות במזרח אירופה וכנראה שגם בדרום אירופה.
מדינות מערב אירופה מתנהלות כבר עשרות שנים כמי שיש לו אינטרס בהמשכיות הסכסוך הזה ולא בפתרון שלו כשטקטית, הם משפריצים פה כל הזמן דלק במינון נמוך ומשחקים אותה שזה לא דלק אלא מים. כשאתה אוסף קצת ונותן להם להריח אז הם מגלגלים עיניים צבועות וטוענים לטעויות (בלתי נגמרות) שנעשות בתום לב אבל שום דבר בהתנהלות שלהם לא מעיד על תום לב ושירותי החוץ של כל המדינות האלה הם הגדרה כמעט מילונית של חוסר תום לב לאורך מאות שנים. אין לי מושג מה בדיוק התכלית האסטרטגית של הטקטיקה הזו אבל זו הסיבה שציינתי שהצלחת התכנית האמריקאית תלויה בטיב האיום של ארה"ב על אירופה.

ניסנקורן מצטרף לגנץ. רוצה תיק כלכלי בכיר.

ניסנקורן בתור שר אוצר זה בערך כמו לשים את זועבי בתור ראש השב"כ.

ראיתי את זה והצחיק אותי:

ניסנקורן נכנס לכנסת:
* מחתים שליש מחברי הכנסת על טפסים של ההסתדרות.
* מכריז על ההסתדרות כארגון יציג של הכנסת.
* דורש ומקבל קביעות לחברי כנסת מכהנים.
* דורש ומקבל משכורת 13, הצמדה לשכר מינימום ומשכורת בסיס של נתב בנמל אשדוד.
* משבית את המשק לשבועיים בשנה, לזכר הימים הטובים.
* 20 חוקים בשנה לכל חבר כנסת - ללא הצבעה.
* 10 עוזרים לכל חבר כנסת בשכר מלא - עדיפות לקרובי משפחה.