נושא ה-ppוליטיקה הרשמי

אז אם כך אתה מכיר שידועים בציבור הוא מצב של זכות חיובית בדיוק כמו נישואין (למרות שאני לא מכיר בזה שמדובר בזכות חיובית. קצבת נכות זאת זכות חיובית שמטילה נטל על שאר האזרחים, לא נשואין/ידועים בציבור).

כן, תיאורטית שתי הזכויות האלה לא לגיטימיות, פשוט זכות דפוקה אחת (ידועים בציבור) נועדה לאזן זכות דפוקה אחרת (נישואין).

אם שני הדברים זהים, שניהם זכויות פוזיטיביות לדברך, אז ידועים בציבור לא יכול לכפר על נישואין ולא אמורה להיות לך עדיפות לאחד או השני. אם אתה חושב שידועים בציבור זה פיתרון אז גם נישואין הם פיתרון. מאחר ונשואין אזרחיים לא נוגעים לדתי בדיוק כמו נשואין בציבור, בשביל להשוות זכויות צריך לאפשר נישואין.

אין לי שום עדיפות, לחברה יש. מאחר ולנישואין יש משמעות חברתית סמלית, מי שאמור לקבוע את משמעות הסמל היא החברה. החברה תיקפה את משמעות הסמל הזה לזוגיות בין גבר ואישה בלבד. אני לא רואה פה שום פסול מבחינה ליברטריאנית.

החברה לא נכסה נישואין לגבר ואישה, הדת עשתה את זה. כליברטריאן הדת שלך לא אמורה לעניין אותי והדת שלי לא אמורה לעניין אותך. לכל דת יש הגדרה משלה לנישואין ונשואין אזרחיים לא תלויים בשום דת. בדיוק כמו שלמוסלמי אין מילה על נישואין יהודיים, לנוצרי אין מילה על נישואין אזרחים. ברגע שאתה מתערב למישהו בנישואין שלו, איך הוא יעשה אותם או עם מי, אתה פוגע בחופש שלו. כילברטיאן אתה אמור להגיד שמצדרך ש30 נשים יתחתנו עם גבר אחד, שגבר יתחתן עם גבר או שאישה תתחתן עם שני גברים. כל עוד הכל בהסכמה ואף אחד לא כופה על אף אחד נישואין אז כליברטריאן אתה אמור להגיד שזה לא מעניין אותך. לקחת את זה ולעשות הפוך על הפוך כאילו זוג שמתחתן דורש משהו מאזרח X הוא לא נכון כי הם לא דורשים כלום. כלומר הם כן דורשים דבר קטן, שיתנו להם לעשות מה שכל אדם אחר באותה מדינה יכול לעשות.

לא, אני מדבר על נישואים אזרחיים ולא דתיים. החברה מגדירה את המשמעות של נישואין אזרחיים. רוצה להגדיר בעצמך? תחתום חוזה פרטי עם בן הזוג שלך ותגדיר שם מה שבא לך. כשאתה בוחר להשתמש במוסד שהמדינה הגדירה, מוסד שלא מקנה לך כמעט כלום מלבד סמל, למדינה יש זכות לקבוע את הקריטריונים לקבלת אותו הסמל. אם אתה טוען שהיא לא רשאית לעשות זאת, אז לסמל הזה אין כל משמעות. תחתום חוזה פרטי עם אהוב ליבך ותעזוב את המדינה בשקט.

דבר ראשון המדינה בארה"ב מגדירה נשואין אזרחים כנישואים גם בן בני אותו מין אז גם המדינה מכירה בהם בארה"ב. דבר שני, זה שמדינה כרגע מכירה או לא מכירה זה לא רלוונטי, לא היה ליהודים זכות להחזיק רכוש בחסות המדינה בשנות ה30 בגרמניה. נישואין מוגדרים הייטב בדתות אבל אזרחית הם כפופים לחוקים משתנים, יום אחד אסור, יום אחר מותר. ליברטריאן, כל עוד הוא תקוע בסיטואציה שבה צריך להרשם כנשואים במדינה שהוא אמור להתנגד לה אבל הוא תקוע בה, צריך להגיד שנישואים אזרחיים להיות זמינים לכולם כי הם לא לוקחים שום דבר מאזרח אחר אבל בו בזמן מספקים דרך לכל מי שמונעים ממנו להתחתן להתחתן.

אם נלך בקו שלך אז גם ליברטריאן יתנגד ללתת לך להיות יהודי או נוצרי כי אתה דורש מהמדינה להכיר בך כיהודי לטובת חופש הפולחן.

הזכות להחזיק רכוש היא זכות נגטיבית. הזכות "להיות יהודי" (חופש הפולחן?) גם היא נגטיבית. ליברטריאניזם מכיר רק בזכויות נגטיביות, שאותן המדינה לא רשאית להפקיע.

הזכות לרישום נישואין, לעומת זאת, היא פוזיטיבית. למה? כי אתה מבקש מהזולת שיקנה לך סמל סטטוס של נישואין - כלומר שמישהו אחר יפעל למענך. אין פה שום הקניה/מניעה של חירות הפרט, אלא רק של סמל חברתי. מאחר ומדובר על זכות פוזיטיבית חברתית סמלית, אין שום מניעה שהחברה/מדינה תציב קריטריונים לקבלתו.

לגבי ארה"ב - מה שהלך שם היה לא דמוקרטי בעליל, כי בית המשפט העליון הפדרלי כפה על המדינות להכיר בנישואים חד מיניים. זה לא בא "מלמטה", מהעם, על סמך רוב בפרלמנט, אלא "מלמעלה", כלומר מפסיקה דיקטטורית שנבעה מפרשנות ליברלית/שמאלנית לחוקה.

זה לא נכון, להיות יהודי ולהיות נשוי זה מאוד דומה. אני יכול לקום בבוקר ולהגיד לחברה שלי ״בייבי, אנחנו מעכשיו בעל ואישה״. באותה צורה נוצרי יכול לקום בבוקר ולהגיד ״טוב, מעכשיו אני יהודי״ ולקיים מצוות וכך הלאה. שני הדברים האלה הם החלטות פילוסופיות, עניין פנימי. העניין הוא שיש לדברים האלה גם משמעויות חיצונית. אם המדינה או מקום העבודה שלך או חברים שלך מכירים בך כנשוי או יהודי משנה. הכרה מקהילה יהודית שאתה יהודי משמעותית ליהודי, אחרת איך הוא למשל ימצא כלה יהודיה טובה או יכנס לבית כנסת או יקבל בעבודה חופש בחנוכה ולא בקריסמס? וכנ״ל על חתונה, אתה יכול להחליט שאתה נשוי אבל זה לא אומר שביום שתמות הביטוח פנסיה שלך יראה את ״אשתך״ כזכאית לקצבה שאתה שלמת עליה.

בשני המקרים מדובר במשהו פנימי אבל אנשים גם רוצים את החיצוני בשביל ההרגשה הטובה שלהם (ולהזכיר שזה לא עולה לך כלום, להכיר במישהו כנשוי או כיהודי לא יעלה לך כסף) ובשביל הבירוקרטיה. זה שהם רוצים משהו חיצוני לא אומר שהם לוקחים משהו מאחר ולכן זה לא זכות פוזיטיבית, לא להכיר במישהו כיהודי ולא להכיר במישהו כנשוי.

בנושא התרת נשואים בארה״ב, כל כך הרבה חוקים עוברים בכל כך הרבה דרכים עקומות. כל דבר זה שוחד פוליטי לעשרות סנטורים כדי להעביר כל שיט קטן. דווקא כאן יש נושא שעל פי הסקרים יש לו תמיכת רוב. בנוסף הקביעה של בית המשפט היא הכי דמוקרטית שיש, היא החליטה שהחוק הוא אנטי דמוקרטי כי הוא סותר את החוקה האמריקאית בצורה הכי ברורה שיש, דורס את שוויון זכויות האזרח ובצדק. דמוקרטיה מושתתת על שלושה נדבחים, לא על אחד, הסנט.

קודם כל, יש הפרדה בין דת ומדינה בארה"ב. אף אחד לא רושם אותך כיהודי. אתה יכול להכריז שאתה בן דת מפלצת הספגטי המעופפת, לאף אחד לא איכפת. על אותו משקל, אתה יכול לומר לחברה שלך שאתם עכשיו בעל ואישה, גם בלי לקבל את אישור המדינה לכך. אם אתה דורש שהמדינה/חברה תקנה לך איזושהי חותמת רשמית, כלומר תפעל בשבילך, הגיוני שהמדינה תקבע קריטריונים לקבלת החותמת הזאת. אחרת אין שום משמעות חברתית לאותה חותמת.

והשיטה הדמוקרטית אכן לא חפה מבעיות, אבל כפייה של בית המשפט העליון בעניינים כל כך שנויים במחלוקת וטעונים אידאולוגית, גם היא לא חפה מבעיות. בכל מקרה, אין הצדקה לכפייה פדרלית על המדינות רק כי היא נתמכת ע"י הסקרים. באותה מידה אפשר לטעון שלגיטמי אם בית המשפט העליון בישראל היה מבטל את מערכת הבחירות האחרונה וממליך את בוז'י לראש ממשלה, כי הסקרים נתנו לו רוב משמעותי. סקרים שווים לתחת. בנוגע לפרשנות החוקה - זה נושא בפני עצמו שאפשר לכתוב עליו עוד 20 עמודים, אבל הטענה שהוא דורס את שוויון הזכויות היא חסרת בסיס.

רק מעיר על עניין ה"אבל אנשים גם רוצים את החיצוני בשביל ההרגשה הטובה שלהם" - ההרגשה הטובה של מישהו, בין אם הוא רוב או מיעוט - לא מעניינת אותי 😃
בן אדם יכול להגיד שרק אם יכירו בו כ"צב" - אז הוא ירגיש טוב. זה לא רלוונטי.

בירוקרטיה והטבות זה משהו אחר.

רק תארתי למה אנשים רוצים הכרה מהחברה, לא השתמשתי בזה כטיעון, הבירוקרטיה היא הטיעון 😃

אינטר, ההכרה שיהודי מבקש היא מהחברה, מקום העבודה וכדומה, במדינות כמו ישראל ההכרה היא גם מהמדינה. הנקודה היא שזה שיהודי הוא יהודי דורש ממך משהו בערך כמו שאדם הוא נשוי. אם אתה טוען ש"אפשר לקבל אותם דברים גם אם אתה ידוע בציבור" אז אתה בעצם אומר שאין לך בעיה בהכרת מדינה באותו זוג. כלומר האם המדינה קוראת לזה מוכרים בציבור או נשואים זה לא רלוונטי. אם אתה מתנגד שמישהו יתחתן בגלל נושא המדינה, אתה צריך להתנגד שמישהו יהיה ידוע בציבור בגלל נושא המדינה.

בנושא הדמוקרטיה, מן הסתם בגלל שבחירות הן פשוט סקר רק גדול יותר אז הן מדוייקות יותר ולכן אין ממש הגיון בדימוי. שלא נדבר על זה שסקרי בחירות הם פחות מדוייקים כי מדובר בדיעה מאוד משתנה (חסרים אנשים שעד היום של הקלפי לא בטוחים אם X או Y? חצי מהאנשים במדינה כאלה) ואנשים בקלפיות נהנים לעשות תרגילים בקלפי של הסקר. בכל מקרה בגלל שאתה מציג אפס נתונים על זה שיש רוב להתנגדות לנשואין חד מיניים בזמן שיש המון סקרים שאומרים שהרוב בעד אז בנתיים נאלץ ללכת על הקו שיש רוב. בנושא הכפיה, מדינות ומחוזות יותר חשוכים בארה"ב כבר העבירו תיקונים לחוק כדי להצליח למנוע נישואין חד מניים כך שאם באמת יש כזה רוב להתנגדות, הנשואין החד מניים יהיו אסורים בכל ארה"ב מחדש, לא?

לא מצליח להבין ממש על מה הויכוח... על זכויות שנותנים לזוג נשוי? לזוג ידוע בציבור? הזכות לקבלת חותמת מהמדינה בדבר מצב היחסים של אדם עם אדם אחר?

להטבים רוצים לשנות את החברה (במובן מסויים, כלומר אלה שנלחמים בשביל הדברים האלה), לא משנה מה הסיבה שלהם אבל הם רוצים לשנות את החברה, אם לא אז בכלל לא היה דבר כזה gay marriage. זה לעולם לא היה עולה בכלל כחלק מדיון אבל מסיבות שלהם רוצים לעשות דווקא ולשנות מוסד בן אלפי שנים, שינוי שכזה כמובן בא להרבה אנשים לא בטוב בכלל אז כן, איך לא ברור שמבקשים ממך משהו כשמבקשים ממך להכיר בנישואי להטבים? בשביל מי שזה חשוב לו זה מרוקן מתוכן את המשמעות של הביטוי הזה.

אני לא מוצא משמעות בנישואין בכלל אז אין לי מושג איפה אני עומד בנוגע לנושא אבל אני מתקשה להבין מה לא מובן בטענה של אינטר. ולגבי סקרים... מילא רוב מוחץ אבל כשאתה מדבר על דברים שנעים סביב 50-60 אחוז? איך אפשר בכלל להעלות את זה כטיעון?

נ.ב
ולגבי בית המשפט העליון... זה עבר על חודו של קול למיטב זכרוני... אתה אומר את זה כאילו זה פירוש הכי ברור בעולם של החוקה כשזה ממש לא, למעשה זה פירוש מבית הliving constitution... מש לא איזה עניין שבקונצנזוס המשפטי חוקתי.

כל הטיעון הזה הוא בולשיט אחד גדול כי אין שום קשר בין נישואים אזרחים לנישואים יהודיים, אין שום קשר בין נישואים יהודים לנישואים נוצרים וכך הלאה. כלומר להגיד שמעכשיו נישואים מוסלמים הם רק בין בלונדיניות לגברים בעלי שיער שחור לא משנה ולו בפרומיל את קונספט הנישואין הנוצרי. מוסד הנישואין קיים הרבה לפני הנצרות, הרבה לפני היהדות. נישואין אזרחים זה מוסד שקיים עשרות שנים, לא אלפי שנים. אין לנוצרי זכות להגיד כלום על נישואין אזרחיים. זה טיעון של הקבוצות הכי רפות שכל בימין השמרני.

בנושא טיעון הרוב, אינטר העלה אותו אבל המספרים של המתנגדים הם בין 30 ל-40+ אחוז, אז איך אפשר להעלות את זה כטיעון? זה מדהים אותי איך אתם מעלים משהו כטיעון כשאתם בבירור המיעוט, אז למה להעלות את זה בכלל?

ראשית ברור שמדובר על נישואין נוצריים + נישואין יהודיים בתצורה הנוכחית שלה. אין פה פוליגמיה.

אתה אולי לא רואה קשר אבל אדם מן המניין רואה קשר בריבוע בנורמה החברתית המאוד יסודית הזאת. הפחד איך שאני רואה אותו הוא החופש הדתי של אנשים, אם יש דבר כזה gay marriage אז למה שלא יהיה קייס עוד עשור שיגיע לבית המשפט העליון שיחליט שאין זה חוקתי שכומר יסרב לחתן זוג לסביות? שוב, אני מבחינתי אין למוסד הזה משמעות ככה ש i could care less אבל להגיד שזה טיעון של רפי שכל? אתה לא מחובר למציאות.

לא העלתי את האחוזים כטיעון אני רק אומר שלקחת את זה כטיעון (מה שאתה עשית) כשמדברים על 55 אחוז בערך שתומכים ולהכליל את זה על כלל המדינות בפדרציה זה מעבר לבעייתי.

לא, מדובר על נישואין אזרחים, מה הקשר נוצריים או יהודים? אתה הולך לשופט, קפטן או לפקיד עיריה ומתחתן שם. מוסדות אזרחיים חילונים. זה כמו שכומר יחתן שני מוסלמים וזכותו להגיד להם לא. כן, יהיו רבנים ליברלים שיחתנו הומוסקסואלים, זאת זכותם של אותם רבנים, אבל רב חרדי לא יעשה את זה. זה שמישהו מתחתן בנישואין אזרחים לא משפיע בשום צורה על האזרח הנוצרי מהשורה.

אבל כל הnotion של נישואין אזרחיים מושתת על אלפי שנים של נישואין בין גבר לאישה... זה עדיין marriage וזה מתקשר לעניין דתי והאינטרפטציה של חוק כזה לחלוטין יכולה להוביל אחרי שנים מספר לכך שיכניסו רב חרדי לכלא כי הוא מסרב לחתן זוג לסביות.

אתה משנה את המשמעות של נישואין בעיניי חלק עצום מהאוכלוסיה, חלק עצום שיכול להיות רוב מוחץ במדינה כזו או אחרת. עצם זה שאתה יכול לומר שזה טיעון לרפי שכל מראה משהו על העמדה שלך. שוב, אותי זה לא מעניין אבל אני אדם סביר וכאדם סביר אני לא מזלזל ברגשות של חלקים נרחבים באוכלוסיה.

כמובן שכל הויכוח גם נצבע בצבעים פוליטיים חדים כי ככה עובדת הפוליטיקה, בריתות בין פלגים שונים באוכלוסיה בשביל לקדם עמדות מסויימות ושמאלנים ליברלים יושבים בברית הזאת עם להטבים. ככה עובדת פוליטיקה אז זה גם נהיה חלק מהויכוח, להתנגד באופן עקרוני כי זה מזוהה עם השמאל ולהיפך. אני פשוט אומר שזה מובן וסביר שיש מי שנלחם בשינוי הסטטוס הזה זה הכל. הם לא טיפשים ולא רפי שכל הם פשוט שמרנים שרוצים לשמר את הקיים.

אבל הם אזרחיים, אין שום קשר בין סוגי הנישואין. גם לפני 300 שנים לא היה שמץ של קשר בין נישואין לאלביס עם חותמת מדינה אבל וואללה, אלביס יכול לחתן אותך אזרחית בווגאס עם שלוש רקדניות קוקו מסביב.

אני לא מזלזל באוכלוסיה (טוב נו קצת, בכללית יש לי קצת זילות לאנשים כל כך מאמינים שהחיים שלהם פועלים על פי זה. קצת סוג של OCD לדעתי 😃), אני אומר שאין שום קשר בין מה שהאוכלוסיה הזאת אומרת למציאות. הם משתמשים בזה כסוג של תירוץ כי הם לא רוצים לראות בעולם הזה "תועבה" של שתי נשים יחד. הם מפחדים שאם יתנו להם להתחתן אז פתאום כולם יהיו לסביות והומואים. זה כמו הטעון המפגר הזה של "תתנו להם להתחתן ומה הדבר הבא? להתחתן עם הכלב?".

הרי נישואין אזרחים זאת חיה אחרת לגמרי מדתיים, המחתן הוא לא איש דת, המתחתנים הם חילונים ואין שום טקס דתי אלה אם המשתתפים ממש רוצים. יש חתונה בתרבות הסינית שהיא נפרדת לגמרי מהתרבות הנוצרית שהיא נפרדת לגמרי מהתרבות הבודהיסטית. לכולם יש סוג של ברית בן בני הזוג, אפילו בשבטים מלפני 10,000 שנים היו טקסים שאלה. נוצרים לא יכולים לקחת את הקונספט של חתונה, להשתלט עליו ולטעון לבעלות. זאת כפיה נטו, הקונספט של חתונה לא שייך ליהדות ובטח לבטח הוא לא שייך לנצרות.

אני מניח שקצת יותר מקצת 😁

שוב גם באזרחיים זה בין גבר לאישה למיטב ידיעתי. ועוד פעם אני חוזר על זה, כמו עם מי שחושב שהחוקה צריכה לנוע עם הזמן אז גם כאן החוק "צריך לנוע עם הזמן" ובכלל לא בלתי סביר שרב שמסרב לחתן זוג הומואים במחוז שלו או וואטאבר בעצם עובר על עבירת hate speech או משהו דומה. כאילו רבאק, אתה חיי בעולם שאתה חיי בו כרגע עם התרבות PC ההזוייה שלנו, עם דחיפה חזקה לסווג כל מיני דברים לא נעימים (וחלק בסדר גמור) כhate speech אז אתה אשכרה לא יכול לראות את זה קורה עוד עשר? עשרים? חמישים? מאה שנים?

נ.ב
אם אני מתחתן אז זה רק עם אלביס בווגאס! באמת!

ועם זה אחתום את ההתערבות שלי בנושא 😃

תראה, החוקים צריכים לתאום לזה. ברגע שאתה כופה על רב לחתן בצורה שנוגדת לדיעות הדתיות שלו אז החוק צריך להתאים כך שלא יכפה עליו לשבור את חופש הדת שלו. כאן מדובר בפשע שאני מסכים ב100% שהוא לא צריך להיות. אבל למנוע מחד מיניים להתחתן כדי להמנע מסיטואציה מסויימת שאפשר למנוע אותה בחוק זה כמו לא לצאת מהבית לעולם כי אתה מפחד שינחת עליך מקרר. אין מה לעשות, צריך לעשות את זה ואולי על אחד מ50 מליון ינחת מקרר והחוק צריך להיות כזה שיגין על הכומר שינחת עליו המקרר 😃 אגב, היה מקרה באחת העיריות שפקידה סרבה לתת לרשום זוג חד מיני וזה יצר בלגן גדול. אבל זה מקרה מאוד שונה כי היא עובדת ציבור, לא כומר פרטי.

גם אני אגב רציתי להתחתן בווגאס עם אלביס! אבל לצערי בדיוק כשרצינו להוציא ויזות סגרו את השגרירות האמריקאית בארץ בגלל צוק איתן :/. נאלצתי להסתפק באישה בגיל העמידה עם תליון ענקי בבית העיריה בלרנקה. אם כבר תביעות, הייתי שמח לתבוע את המדינה על ה5000 שקלים שזה עלה לי כי לא יכלנו להתחתן אזרחית בארץ.

אני מודה שלא קראתי על זה המון, אבל אני לא יודע עד כמה מוסד הנישואין היה הרבה לפני היהדות, למשל...
צריך לזכור שכל הקטע הזה של להנשא לאשה אחת הוא גם חדש יחסית, והיהודים בתקופת התנ"ך ואחריה היו מתחתנים עם כמה וכמה נשים, וכל המושג הזה מגיע בכלל מהקטע של "בעלות" של הגבר על אשה, אותה הוא רוכש מאביה.

אגב, גם כל עוד המדינה לא מאפשרת לזוגות שאינם נשואים לאמץ ילדים, זו גם בעייה, שבסוף פוגעת יותר בילדים שלא יהיה להם בית, מאשר בזוג שלא מאפשרים לו לקחת אותם.
אז יש זכויות-יתר שהמדינה מעניקה רק למי שהיא מאשרת את ברית הזוגיות שלו, ומונעת את אותן זכויות ממי שלא מתאים לה. זו אפליה של המדינה בין בני זוג לבני זוג, ואת זה המדינה לא אמורה לעשות לעולם.

אגב 2, אתם כל הזמן חוזרים לארה"ב. ארה"ב היא לא דוגמא טובה לחופש וזכויות פרט. לכו על שוויץ, שם קצת יותר טוב ^_^

זה גם נכון לגבי רווקים. הפתרון הוא להוציא את המדינה מהתחום, ולא לתקן עוול אחד באמצעות עוול אחר.

לאסקין, אתה צודק לגמרי ולמשל הקונספט של הנישואים אצל הסינים (שהיו מנותקים לגמרי מהמערב) התחיל יותר מ2000 שנים לפני הספירה וגם הוא כמובן היה דתי אבל מה לעשות פעם הכל היה דתי. את נושא האימוץ ילד העלתי כבר לפני כמה עמודים, יש כל מני זכויות שלא קשורות לקבלת קצבאות או התעלקויות שונות על המדינה ואין לידועים בציבור שוויון לנשואים. אינטר צודק, צריך להוציא את המדינה מכל התחומים האלה אבל לצערנו זה לא באמת יקרה.

כשהפיתרון הוא פיתרון של אין ברירה, העיקרון המנחה תמיד צריך להיות שוויון זכויות - גם אם הן זכויות פוזיטיביות - על מנת למזער עיוותים בשוק שמיטיבים עם מגזר אחד על פני מגזר אחר: זה תקף באותה מידה לביטול עיוותים של רכבי ליסינג, אחידות בהטבות לרכישת דירות, עבודות מועדפות, פנסיות תקציביות לעומת צוברות, ורישום נישואין. בסופו של דבר העיוותים האלו פוגעות בזכויות קניינות של אלו שלא נהנים מהם.
בגלל זה אגב המהלך הנוכחי של פינלנד לתשלום קבוע של בערך 800 יורו (שכרגע בגדר ניסוי) הוא מאד מעניין ויחודי: זו אמנם עדיין בעיה שהמדינה מתערבת, אבל ברגע שהם פועלים להמיר את כל ההטבות והקצבאות המגזריות שאנשים מקבלים כיום ובמקום זה יספקו סכום חודשי אחיד שיקבל כל אזרח בין אם הוא מליונר מSupercell או סטודנט מובטל - ביטלת את העיוות (ונשארת רק עם הבעיה של מס כפוי שצריך לממן את הפרוייקט הזה).

אם אינדיווידואל שגר במדינה מסוימת וחושב שהיא צריכה להכיר ברישום נישואין מסוג אחד בלבד (למשל קתולי) ולא מסכים להכיר ברישום נישואין מסוג אחר (וזה תקף באותה מידה לחתונה יהודית או לחתונה של זוגות חד מינייים) כי הוא מרגיש אבי נעלבי בגלל משהו שאחרים עושים ולא פוגע בחירות שלו - אז הבעיה היא עם האינדיווידואל (או לפחות עם התפיסה שלו לגבי מה זה ליברטריאניזם).