הנושא הרישמי למשחקי Blood Souls Ring

ברור לי שאני כבר 'מאומן' ומכיר את המשחקים האלו, זה לא שמה שאני מחפש זה בוס שיתקע אותי שעות.. זה לא שמזה אני נהנה.
אבל DS3 למשל (שבו הייתי אולי אפילו יותר מאומן, אחרי 3 משחקים שיותר זהים לו מאשר לבלאדבורן) עדיין הצליח להפתיע אותי (abyss watchers), סתם לתת בוסים ש"אין בהם כלום" אבל הם קרב מהנה בטירוף (drangoslayer armor לדוגמה), יש את soul of cinder שהוא בוס מדהים בדיוק לשחקנים הותיקים כמוני. האחים lothric היה קרב מעניין וייחודי, ואפילו בוסים מאתגרים באמת היו שם למרות כל הנסיון והותק שהגעתי איתו (nameless king, champion gundyr).

בקיצור, זה לא רק זה. ברור לי לגמרי דרך איזה משקפיים אני רואה את המשחק ואני מאוד מנסה לשפוט אותו בהתאם. הנה, בשלבים הרגילים המשחק פשוט מדהים, והוא עדיין מרגיש לי מיוחד, שונה בין כל שלב ושלב ובעל עיצוב מושלם למרות שאני כבר מכיר את כל השטיקים והמלכודות שלהם.
גם בשלבים הרגילים לצורך העניין אני בקושי מת כי אני כבר מכיר את הרעיון, אבל אני עדיין "על הקצה" בכל רגע נתון, בבוסים זה לא ככה.

הקרבות עם ההאנטרים באמת מהנים, התחלתי בקטנה את הdlc אתמול בלילה (הגעתי עד לסוף ההקפה ופתיחת הדלת למנורה) וכל ההתחלה הזאת מהנה בטירוף. אבל זה לא שהופתעתי, אני נהנה בצורה מטורפת גם מהשלבים הרגילים במשחק הבסיס.

עידן, Father Gascoigne באמת הבוס המוצלח יותר עד עכשיו, והאמת שהיחיד שלא הייתי מגדיר כגרוע. הוא גם היחיד שהרג אותי עד עכשיו 😃.
אבל בסופו של דבר די מדובר בקרב מול האנטר, ואחרי כל כך הרבה כאלו במשחק קצת קשה לי גם עליו לחשוב יותר מדי דברים טובים.
Vicar Amelia? הקאטסין והרעיון מאחוריה היו מאוד מגניבים, אבל כקרב בוס? לא חידשה, לא איתגרה ולא עניינה אפילו טיפה. אחד הקרבות היותר גרועים במשחק בינתיים.
נשמע שהchalice dungeon הם ההיפוך המושלם מהמשחק הרגיל אם ככה, שלבים זוועתיים ובוסים טובים 😃.
בכל מקרה אין לי כוונה לעשות אותם כרגע, אני יותר מדי נהנה מהמשחק הרגיל בשביל לוותר עליו לטובת.. הדבר הזה.

צופי התהום הם במקרה העתק של בוס מבלודבורן, אז אם אהבת אותם, מצפה לך לפחות קרב בוס מוצלח אחד בהמשך 😃

...
זה לצערי משהו שאני מגלה על יותר ויותר קטעים יפים שהרגישו לי מקוריים מDS3..

אגב, אני זוכר מדיון בעבר שאתה היית תומך של DS2 מול הראשון כשרק שניהם היו בשוק, אני מבין ששיחקת את בלאדבורן וגם את DS3? מה דעתך עליהם ביחס לDS2?
בעיניי DS2 על אף היותו משחק מצוין (לא מבין את כל ההייטרים שאוהבים את הסדרה אבל נהנים להגדיר את השני כפיסת חרא, אבל בכל זאת) הוא החלש בסדרה כולל בלאדבורן שגם איתו כאמור יש לי בעיות. אני לא מעוניין להכנס עכשיו לדיון טחון של השני מול הראשון וניניני, אבל אתה עדיין מרגיש שהשני הוא הטוב ביותר? (לא מול הראשון, מול השלישי ובלאדבורן)

לא שיחקתי בבלאדבורן, אבל צפיתי בערך בכל פינה שלו באיזה 3 Playthrough שונים, אז אני מכיר ממש מלא ממנו.

לדעתי DS3 נהדר. הרבה בזכות השיעורים שFROM למדו מBB והרבה בזכות העובדה שהם התבגרו לא מעט כמפתחים בשנים האחרונות והורידו למינימום את התרגילים הזולים שהפכו את המשחקים המוקדמים שלהם לפחות או יותר בלתי נסבלים בעיני. כמות הבוסים הזולים ירדה למינימום. כמות המלכודות הזולות ירדה לכמעט 0.
הם גם התקדמו באופן יפה מאוד מבחינה טכנית, ממשחק שמרגיש כמו משחק דור קודם (DS1), למשחק מכוער בדור הנוכחי (DS2) למשחק סבבה בדור הנוכחי (DS3). זה לא התקדמות רק במראה, אלא גם בהרגשה של המשחק. הקלאנקיות שמאפיינת משחקים מוקדמים שלהם כמעט נעלמה (אחת הסיבות העיקריות שDS2 עדיף על 1, לדעתי).

לשאלתך - לדעתי DS3 הוא הטוב בסדרה. מדובר בסדרה שהלכה והשתפרה בכל איטרציה שלה. לא שיחקתי בעצמי בBB, אבל אני מתרשם שמדובר במשחק בערך ברמה של 3. סה"כ הגיוני, בהתחשב בזמן המועט ביניהם ובכמה שהם דומים. עם זאת, BB חסר מאוד (לטעמי) גיוון בנשקים ובציוד. מאוד נהניתי מהנשקים השונים והציוד השונה שהיה אפשר לבחור במשחקי DS (גם אם רוב רובו הוא סתם זבל). בBB מרגיש כאילו לקחו את סוגי הנשקים של DS וצמצמו כל אחד מהם לנשק יחיד. קצת מאכזב.
גם לDS3 יש את הבעיות שלו, כמובן. כמו ההתעקשות להחביא תוכן מאחורי דרישות לא הגיוניות בעליל (לנחש שצריך לדבר עם דמות שלא משנה את מה שהיא אומרת יותר מ3 פעמים כדי להגיע לאזור סודי, לעשות שמיניות מגוחכות באוויר כדי להשלים קווסטים ועד הדברים הקלאסיים שאני לא אוהב בסדרה של לא לאפשר לשחקן לבטל את היכולת לפלוש אליו, או העדר היכולת לעצור את המשחק).

המשכתי היום לשחק עוד קצת, ניצחתי את Martyr Logarius שהיה גם כן די קליל, אם כי בהחלט בוס יותר מעניין מהממוצע בינתיים.
ואז המשכתי קצת את הDLC ו.. ludwig גרם לי לחזור בי בבושת פנים בקשר לקביעה שהבוסים בבלאדבורן לא מענינים או קלים 😃 פעם ראשונה במשחק שיצאתי ממנו בלי לסיים בדיוק איזשהו שלב.

אז בשעה טובה סיימתי ממש עכשיו את bloodborne 😃
אני חושב שמהמון בחינות זה המשחק הטוב ביותר של from, אבל ישש לו גם חסרונות לא מעטים מול משחקי souls.
קודם כל השינוי הכי מהותי מבחינתי, יותר ממערכת הקרב או כל דבר אחר זה השינוי בווייב של המשחק, שהפך להיות אחיד ומהודק לעומת עולם הפנטזיה העשיר של משחקי DS.
השינוי הגדול הזה הוא לא "טוב" או "לא טוב", כי היתרונות והחסרונות שלו ברורים - מצד אחד הסיפור, הוייב, ההתקדמות ופשוט הכל הרבה יותר אחיד ומרגיש שייך אחד לשני, ומצד שני היו כמה וכמה רגעים שהרגשתי קצת "עייף" ורציתי איזשהו גיוון שקיים בDS ולא קיים כאן.
זה נכון גם למערכת הקרב, לנשקים, לאויבים. הכל הרבה יותר אחיד, מהודק ושלם מצד אחד אבל חסר גיוון מהצד השני.
בעיה נוספת שכבר דיברתי עליה היא הבוסים (במשחק הבסיס, נגיע לDLC עוד רגע), זה פשוט לא עבד מבחינתי במערכת הקרב של BB והם מתחלקים מבחינתי לבוסים גרועים חד וחלק וסתם בוסים גרועים בסטנדרט של DS. בשיא הכנות, Martyr Logarius הוא הבוס היחיד (מבחינת גיימפלי נטו) שהייתי מכניס לDS3 לצורך העניין (בעיניי השיא של הסדרה מבחינת הבוסים נטו). מהסיבה הזאת בדיוק הסוף של המשחק מאכזב מאוד, הוא כולל ארבעה בוסים שמגיעים באופן כמעט רציף אח אחרי השני עם מעט מאוד 'שלב רגיל' ביניהם. שניים מהם בקטגוריית הבינוניים ושניים בנוראיים, והסוף לצערי מאכזב מאוד.
אבל שלא יובן לא נכון, חוץ מהבעיות האלו המשחק פשוט מצוין. נהנתי ממנו בטירוף והשלבים הרגילים כמעט תמיד נמצאים ברמה הכי הכי גבוהה של from מכל הבחינות (עיצוב, אויבים, וייב.. הכל).

וכמובן, הDLC.
אני אולי לא לגמרי סגור עדיין על המקום של BB בדירוג souls שלי, אבל ללא ספק The Old Hunters זו חבילת התוכן הטובה ביותר שfrom הוציאו אי פעם. עד כדי כך.
קודם כל, כל (שתי) הבעיות שלי עם המשחק נפתרו בDLC הזה. הוא כמובן קצר מהמשחק אבל כולל גיוון יותר גדול ממנו בכל הבחינות. אם זה בנשקים, בסביבות (מה זה זוהר שם בשמיים, שמש?!) ובאויבים, וכולל שלושה שלבים שכל אחד מהם הוא מופת לכל מה שfrom יודעים לעשות ודוגמה לכל מה שטוב בסדרת המשחקים המצוינת הזאת.
והבוסים.. בהתחלה חשבתי שהבעיה שלי עם הבוסים בBB קשורה ישירות למערכת הקרב שפשוט לא עובדת או מאתגרת מול בוסים. אבל אז הגיע הDLC והוכיח שכשעושים את זה נכון זה פשוט מדהים.
התלוננתי על Father Gascoigne שהוא קרב נחמד אבל אי אפשר באמת להתלהב מעוד קרב נגד האנטר? אז באה Lady Maria והראתה עד כמה ייחודי ומפוצץ אדרנלין קרב מול האנטר יכול להיות.
התלוננתי שקרב מול מפלצת גדולה לא יכול להיות מעניין במערכת הקרב המהירה והאגרסיבית של BB? אז הגיע Ludwig והראה עד כמה אני טועה.
התלוננתי שפשוט אי אפשר לעשות קרב בוס באמת מאתגר כמו DS במערכת של BB? אז הגיע הOrphan of Kos ו.. אוי אלוהים שיעזור לי בחיים לא לקחתי באופן כל כך אישי נסיון להרוג דמות וירטואלית במשחק מחשב.
(התלהבתי מקרבות הבוס בDLC? הגיעו הLiving Failures והוכיחו שלא הכל מושלם בעולם 😃).
בקיצור, הDLC הזה, מכל הבחינות שלו הוא פשוט הTOP של הTOP בעיניי שהסדרה הזאת הצליחה להגיע אליו עד היום.

לסיום, כמה נקודות לא קשורות על המשחק:
* עכבישים! אני מאוד נרתע מכבישים במציאות אבל מעולם לא נתקלתי בעכביש וירטואלי שגרם לי להרגיש משהו, דוגמה קרובה היא למשל העכבישים בDS2 שהם שפוט.. סתמיים? בכל מקרה, לקראת סוף המשחק יש חדר בודד ובו מספר עכבישים על התקרה ואחד עצום. משכתי אלי אחד אחד את העכבישים ה"קטנים" (עכביש בגודל אדם זה קטן כן) ומשהו בצורה המהירה שהם זזו פשוט הקריפ לי את החיים, פעם ראשונה שבאמת "הרגשתי" את הפחד שלי מעכבישים במשחק.
בסופו של דבר הרגתי את כולם מלבד הגדול, וברגע ששמעתי אותו יורד לרצפה, הסתובבתי וראיתי אותו רץ לכיווני, פשוט דפקתי ריצה לכיוון פתח קטן שחשבתי (בצדק) שהוא לא יוכל לעבור דרכו. זו הפעם הראשונה בתולדות הסדרה הזאת שברחתי מאויב ולמעשה אני חושב שהוא זכה בתואר האויב הראשון והיחיד אי פעם שבאופן מודע דילגתי עליו ואפילו לא ניסיתי להרוג 😃.
* אחרי המשחק התחיל הNG+, ואני מאוד אוהב משחקים שמרגישים כמו מסע אמיתי והתקדמות, באיש זאב שהיה מרשים בהתחלה נראה לי פתאום כמו צעצוע אחרי כל הgreat ones ומה שקורה שם בסוף.
* כמו שאמרתי המון מDS3 נלקח ישירות מרגעים מקוריים של BB. זה היה קצת מוזר לגלות את זה בדיעבד ובסדר ההפוך. אגב באותו נושא, Nucleus, אמרת שיש בוס שהabyss watchers נלקח ממנו.. על איזה אחד מדובר? לא נתקלתי באחד כזה.
*אני זוכר שבזמן היציאה של המשחק דובר על זמני טעינה של דקה שלמה.. יצא איזשהו פאץ' שתיקן את זה? כי לא נתקלתי במשהו קרוב אפילו.

Lady Maria זה פחות או יותר copy paste של השלב השני (והיחיד שמשנה משהו) של הabyss watchers. באמת לא שמת לב לזה כשנלחמת בה?

הממ אני מבין, באמת יש דמיון עם הפייז האחרון של שני הקרבות (כל הקטע של האש וזה).
אבל אמרת את זה אחרי שתיארתי את הקרב כמפתיע או מקורי או משהו כזה, האמת שדיברתי דווקא על הפייז הראשון שבו קמים עוד ועוד אויבים ("בנוהל" מה שנקרא) אבל הם גם מתחילים להלחם בינם לבין עצמם ולא רק נגדך. טוויסט נחמד ומפתיע לגאנג באטלס המוכרים של הסדרה.
בכל מקרה זה דווקא קרב שבעיניי מזכיר הרבה יותר את ארטוריאס מאשר את מריה, אבל בהתחשב בlore של הבוס הזה זה מתקבל על הדעת.

לא יודע אם פיספסת אותו כי צריך לעשות משהו בשביל לפתוח אותו, אבל יש עוד בוס ב dlc. למרות שהבוס האמיתי בהרחבה זה בכלל שני הכרישים בבאר שמביאים לך את ה Rakuyo 😃
בכל מקרה השלושה בוסים שציינת לחיוב הם אכן אלה שהתכוונתי אליהם בהודעה הקודמת ואני מסכים לחלוטין הם פשוט נהדרים, שזה מוזר קצת בהתחשב בזה שאני לגמרי לא מסכים איתך בקשר לכל השאר..
לא רואה בכלל איך אפשר לטעון שגיימפלי נטו כל הבוסים בבלאדבורן חוץ מאחד לא יכולים להיכנס לדארק סולס 3 שמורכב גם מ - Iudex Gundyr, Oceiros, Deacons of the Deep, Crystal Sage, Yhorm , Ancient Wyvern, Vordt, Old Demon King,Curse-Rotted Greatwood, , High Lord Wolnir.
יעני זה רוב המשחק , לא Lothric , Pontiff ו Nameless King.
אני גם לא חושב ש Martyr Logarius הוא הבוס הכי טוב במשחק הרגיל (לא כולל הצ'אליס וההרחבה), למרות שהוא כן הבוס הכי "דארק סולס 3" במשחק, אפילו ויזואלית. אז אנחנו כנראה לא באותו דף בעניין הזה.

אבל יותר מעניין מה חשבת על הטוויסט באמצע המשחק שהוא מחליף את ה theme הגותי, הזאבים והאימה הקלישאתית, ללאב קראפט? איך שהם נתנו רמזים בסיפור, בסביבות, פתאום כמה אויבים שמתחילים להיראות קצת שונה או הרמז הקצת יותר גס של הכמה חייזרים באיזור צדדי ביער שלכאורה לא קשורים לכלום וכזה WTF .. ועד שאתה הורג את רום , הירח משתנה והכל נחשף . גם השימוש והחיבור בין מכניקות ונתונים סטטיסטים של הגיימפלי כמו Insight ו frenzy לסיפור הוא פשוט מבריק. ככל שיש לך כמות יותר גדולה של Insight אתה גם יכול לראות יותר דברים או לשמוע דברים חדשים או כל מיני שינויים קטנים כאלה בעולם, רק חבל שהם לא עשו בזה יותר שימוש ושיחקו על זה יותר כי כל הקונספט של האימה הקוסמית היה ממש מצויין.

ואיזה סוף עשית ? עם איזה נשקים שיחקת? והשאלה הכי חשובה - מי נשאר בחיים ב cathedral ward או אולי ב iosefka clinic במשחק שלך ? 😃

מצאתי את הבוס הנוסף בDLC, "מעלית כפולה" כזאת היא תרגיל מתבקש של from 😃.
אבל בהתחשב בזה שהוא לא הרבה יותר מreskin של הבוס הראשון במשחק.. לא מצאתי משהו מעניין להגיד עליו. (כמובן שמבחינת lore הוא הרבה יותר, אבל אני מדבר על הגיימפלי כרגע).

בקשר לבוסים, לא התכוונתי שהבוס השני הכי טוב בBB פחות טוב מהבוס הגרוע בDS3, זו יותר נקודה כללית שמתייחסת לרמה הממוצעת במשחקים.
בחיי, אני יושב פה מול הרשימה של הבוסים בBB ואין כאן אחד שחקוק לי בראש. כולם היו בינוניים במקרה הטוב וכולם ללא יוצא מן הכלל היו חסרי אתגר לעומת מה שהתרגלתי אליו מDS (ולהבדיל אלפי הבדלות מהDLC).
כמובן שגם בDS3 היו בוסים פחות טובים, אבל מה שמשנה זה שהמון בוסים חקוקים לי בראש גם שנה אחרי.
יודע מה, האביס ווצ'רס, סוליבן, אלדריץ', דימון קינג, הדנסר, דרגונסלייר ארמור, האחים, צ'מפיון גנדיר, ניימלס קינג, סול אוף סינדר. זו רשימה של 11 בוסים מתוך 19 במשחק והמשותף לכולם הוא שמבחינתי כל אחד מהם היה הבוס הטוב ביותר בBB אם הוא היה שם. זו בעיניי הדוגמה הטובה ביוץר להבדל ברמת הבוסים בין שני המשחקים.
אשמח לשמוע על הבוסים שאהבת בBB (לא כולל המבוכים).

הטוויסט שאתה מדבר עליו היה פשוט מצוין, גם כל המשחק על האינסייט כמו שאמרת היה מצוין.
בכלל, הווייב, הסיפור והעולם היו סופר מעניינים כמו גם הlore והדרך שבה התגלה לאט לאט על כל הכוחות הגדולים בהרבה שמשחקים תפקיד משמעותי וסמוי לאורך כל הדרך.
גם בDS נהנתי לחפור בlore ולגלות דברים על דמויות והעולם, אבל המשחק הזה נהנה מאוד מהפוקוס הממוקד והשלם יותר בעיקר מהבחינה הזאת. הדרך שבה הם שילבו את העולם עם הגיימפלי הייתה, כמו שכבר אמרתי, מצוינת.
בקיצור, מאוד נהנתי מהאספקט הזה במשחק 😃.

בנוגע לסוף, זה היה אחד מהספוילרים היחידים שכבר ידעתי לצערי (קראתי לפני איזה שנה ש"הבוס האחרון האמיתי הוא בוס סודי" ואיך להגיע אליו, לצערי הוא גם אחד הקרבות הפחות מעניינים והיותר קלילים במשחק.. הייתי מעדיף לסיים את המשחק עם גרמן.) ככה שסיימתי את הסוף שבו אתה הופך בעצמך לgreat one.
הסופים האחרים שכמובן ישר קראתי עליהם אגב לא רק שחסכו קרב בוס לא מעניין, הם גם בעיניי מוצלחים יותר שניהם מבחינת הסיפור.
בנוגע לנשקים, התחלתי עם הsaw cleaver עד ל+5, משם עברתי לסיבוב די קצר עם הholy blade +6 אבל משהו הרגיש לי קצת OP ולא שייך למערכת הקרב איתה ופחות נהנתי ממנה, ואז עברתי לchikage שהיא פשוט מושלמת גם מבחינת הנאה וגם מבחינת כוח, עד לסוף המשחק.
אבל עצם העובדה ששיחקתי בריצה הראשונה עם שלושה נשקים זה כבר מפתיע, בדרך כלל במשחקי הסדרה בריצה הראשונה אני מתמקצע ומשתמש בנשק אחד לאורך כל המשחק, ורק בריצה השנייה אני באמת משתעשע עם המון אופציות שונות ומחליף הרבה נשקים.

דווקא הגיימפלי של לורנס די שונה בוודאי בחלק השני שלו שהוא משהו אחר לגמרי, אבל כן ויזואלית ה reskin מבאס .

לשאלתך אהבתי מאוד את Father Gascoigne. גם את Gehrman שהוא גם קרב אחרון (או לפני אחרון) טוב יותר מ Soul of Cinder לטעמי.
אהבתי את כל הרצף של ה beasts בתחילת המשחק, אבל במיוחד את Vicar Amelia .
Ebrietas Daughter of the Cosmos בפעם הראשונה הייתה משום מה די סיוט עבורי, ויותר מאתגרת מכל הבוסים בדארק סולס 3 (ובלאדבורן). אז אני לא לגמרי בטוח אם אני אוהב אותה האמת, אבל כך או כך היא כן מאוד זכורה עבורי .
אפילו משהו כמו Martyr Logarius שאני לא בהכרח עף עליו , טוב בעיני ממשהו כמו דימון קינג שציינת כאחד הטובים בסולס. בלי קשר לזה שצריך לציין שהשלב של Logarius נהדר, הוא כמו המשחק קסטלווניה שקונאמי אף פעם לא תתן לנו.

סה"כ מבחינת כמות בוסים טובים יותר במשחק הרגיל גם אני חושב שדארק סולס עוקף. גם כי, ובכן, יש יותר בוסים במשחק אם לא כוללים את הצ'אליס, וגם כי יש קצת יותר מדי כאלה שהם meh בבלאדבורן , אבל עבורי זה ממש לא בפער הענק שזה עבורך שאפילו הכי טובים בבלאדבורן לא נכנסים לעשירייה הפותחת של DS3.

אבל סה"כ נשמע שההרחבה שיפרה משמעותית את המשחק עבורך מהבחינה הזאת ושאהבת את המשחק מרוב הבחינות האחרות, אז עדיין סבבה לך 😃

לטעמי הבוסים של BB הם הטובים ביותר (ללא ששיחקתי בשלישי), הם מגוונים, עיצובית הם מרהיבים ומתלבשים כמו כפפה לשינוי בגיימפליי שעברה הסדרה במשחק. הם גם הוגנים, לא היה לי בעייה למות 50 פעם מול lawrence וludwig, כי הכל הרגיש מהנה ונכון. לא כמו הblue smither demon בהרחבה של 2 שעושה טריקים זולים מולך. אם BB הוא השיא, DS 2 הוא כל מה שרע בבוסים בסדרה, שכפולים זולים של בוסים מ-1, art דפוק ובכלל קלות מזעזעת במשחק הרגיל ורמת קושי לא הגיונית בהרחבות.

התחלתי לשחק ב-BB. שווה לעשות מנוי בפלוס בשבילו?

לא, אין הרבה pvp, והשאלה אם לראות הודעות על הריצפה שעושות לך trolling זה must.

זה מה שחשבתי. תודה.

הפרק הראשון שרטרוספקטיב סולס של EZA שוחרר:
https://www.youtube.com/watch?v=YGc5nn4wUEY

הפרק הראשון עוסק בהיסטוריה של החברה, הקריירה של הידטאקה מיאזקי ודימון סולס. הפרק הבאים (יהיו חמישה) יעסקו בשאר משחקי סולס (כל פרק למשחק, אני חושב).

אין פה lore dive מטורף (לא זו הכוונה שלהם), אבל זה בהחלט מעניין להסתכל אחורה על החברה ועל הקריירה של מיאזקי. די מדהים לראות איך דימון סולס כמעט זהה לכל משחקי דארק סולס. הם בעצם פיתחו את אותו המשחק שוב ושוב ושוב. כל פעם ליטשו ושיפרו ואיזנו, עד שהגיעו למה שכנראה היה סוף השימוש בנוסחא עם אותם הערכים ב3.

מעניין אם נראה את אותו התהליך גם עם משחקי בלודבורן, או שמדובר בהתחלה של משחקים שכל אחד מהם משנה את הערכים בנוסחא באופן מהותי. לי מרגיש שהם עשו כל דבר מעניין שאפשר לעשות עם הנוסחא שמיאזקי פיתח לפני איזה עשור ואני מקווה לראות אותם מנסים לכלוא ברק בבקבוק פעם נוספת.

youtube

מדהים מה חזון של איש אחד יכול לעשות, ועוד אחד שלא היה קשור לתעשייה בכלל.
אני זוכר שבתקופתו ששיחקתי בדימון סולס בPS3 רמת הקושי כל כך תיסכלה אותי שלא הצלחתי לסיים את העולם הראשון, אבל בגלל האומנות והעיצוב שסיקרנה אותי ראיתי את כל הפלייטרו של המשחק ביוטיוב.

דימון סולס לגמרי תפס אותי בהפתעה.
זה היה ב2009 כשהייתי בן 15, קצת פחות עצמאי כלכלית מהיום והיה לי אז הסכם עם חבר טוב שאת כל המשחקים אנחנו קונים ביחד ומעבירים בנינו, ככה הצלחנו לקנות את כל המשחקים שרצינו בלי להיות תלויים לגמרי בהורים.
ההסכם הזה לא כלל רק את המשחקים בעלי הפרופיל הגבוה ששנינו רצינו, אלא בכלל כל משחק שאחד רצה השני היה נכנס איתו, וכך יום אחד הוא גרם לי לקנות איתו משחק שהוא היה מאוד נרגש לגביו ושאני לא שמעתי עליו מעולם.
דימון סולס.. הכנסתי אותו לps3 לראשונה באמת בלי לדעת עליו כלום, אחרי הכל אפילו לא ידעתי שהוא קיים לפני שקניתי אותו.
והשאר היסטוריה, התאהבתי במשחק באופן מיידי. לא סיימתי כמובן בריצה הראשונה, למעשה אפילו לא חשבתי על האופציה לסיים אותו. פשוט שיחקתי ושיחקתי במשך עשרות שעות בהנאה צרופה מהעולם המדהים והמטורף הזה שלא הבנתי ממנו טיפה אבל פשוט לא יכלתי לעזוב.
היום אני לא חושב שאני יכול לשחק בכלל משחק כמו ששיחקתי אז בגיל 15 את דימון, על עיוור לגמרי בלי להבין לאן אני הולך או למה, אבל להנות מכל רגע.

אגב את המשחק סיימתי רק אחרי שסיימתי את דארק סולס שנתיים אחר כך.
כשסיימתי לשחק בדימון סולס (בלי לסיים את המשחק אבל אחרי עשרות שעות שהספיקו לי) באמת לא הייתה לי כוונה לסיים אותו, לא חשבתי על זה בכלל. זה היה מבחינתי המסע המופלא הזה שעברתי עם משחק שאין לו סוף, אבל לדארק סולס כבר הגעתי בגישה הרבה יותר רצינית ו"מבינה", ואחרי שסיימתי אותו פתאום הבנתי שגם דימון סולס הוא משחק ושגם אותו אפשר לסיים והאמת, בריצה ה"אמיתית" היחידה שלי עליו נהנתי פחות מאשר במספר הרב של הריצות הסתמיות שלי איתו.
אולי זה קשור לעובדה שדארק סולס כמשחק שלם הוא הרבה יותר טוב ממנו, כך שהייתה לי פתאום השוואה, ואת הקסם, הייחודיות והלא נודע שהיו לי בכל הריצות העיוורות כבר לא היה אפשר להשיג.

דרמטי משהו. בסה"כ משחק שהורגים בו מפלצות 😃

היי חברים מי יכול לעזור לי במשחק דראק סול 3 . עברתי עד המלך שניקרא gaint עברתי אותו .. והיה אמור להיות סירטון שמעביר אותי הלאה במשחק . ולא העביר . אוליי לא לקחתי משהו ? או..

אתה צריך להרוג גם את aldrich ואת הabyss watchers

התחלתי את בלוד בורן (היה באיזה 5-6 דולר במבצע מתישהו)... בינתיים אני גרוע ממש... לא יודע אם עשיתי בחירות "נכונות" בהיבטי נשק ושאר מאפיינים - אבל איכשהו גם כשכבר ניקיתי את כל או רוב החצר הראשונית (איפה שיש מדורה גדולה), אז הרג אותי איזה עמלק אחד בשתי מכות, כי אחרי שברחתי ממנו אחורה, הוא פשוט זינק ונחת עלי!

קליימן ניסית להעזר במדריכים וטיפים לפני שהתחלת לשחק?

אחרת אתה יכול לבזבז לא מעט זמן בניסוי וטעייה.

זה לגמרי טבעי שהאיזור הראשון ירגיש קצת קשה או מעניש, שם אתה בעצם לומד איך לשחק. להיתקע קצת באיזור ההוא זאת לדעתי החוויה הממוצעת, אבל ברגע שתעבור אותו אתה כבר תשלוט במכניקות והמשחק יזרום לך הרבה יותר. אתה גם תמיד יכול לעשות farming על האויבים הקלים יותר ולשפר את הסטט שלך אם אתה ממש רוצה להתחזק ולהקל על עצמך קצת.