הבעיה העיקרית היא שעל פי הדיבורים בזמנו המשחק המקורי נבנה (סיפורית) כטרילוגייה וכנראה איפשהו אחרי ההצלחה (המוצדקת) של AC2 הוחלט להפוך את ac למשחק שנתי אינסופי. אז מה שקרה הוא שבברדרהוד ורוליישנס הם "נתקעו" עם סיפור מודרני משמעותי וכתוצאה קיבלנו למעשה פילרים (בעיקר ברולישנס), אבל לפחות כאלו ששמרו על המבנה המקורי וכללו משימות ובכלל "משחק" בזמן המודרני, והמשחק השלישי הפך מ"סוף הסיפור" שהוא היה אמור להיות ל"סוף הסיפור של דזמונד".
לאחר מכן, ביוביסופט קיבלו החלטה מודעת ש -
א. לא צריך כרגע לגמור את הסיפור, כי הסדרה ממשיכה עד להודעה חדשה.
ב. באופן כללי פחות להשקיע באספקט המודרני ויותר בתקופה ההסטורית.
ההחלטה הראשונה היא עסקית, ככה שאין כל כך איך להתווכח איתה, אבל בנוגע להחלטה השנייה אני לא חושב שהיא הייתה כל כך רעה בזמנו, פשוט הביצוע היה בעייתי מאוד.
אנשים כנראה שוכחים אבל המשחקים של דזמונד כמעט תמיד בזמנם בוקרו שהיציאה התכופה מהאנימוס פוגעות בקצב והמשימות עם דזמונד (במשחקים שאלו היו משימות ולא סימולטור קריאת מיילים כמו בac1) הן משמעותית הפחות מעניינות במשחק, לפחות מבחינת גיימפלי.
אני יודע שהיום הקונצנזוס הרחב גם של המבקרים וגם של המעריצים הוא לקבל אלמנט מודרני יותר משמעותי במשחק, גם אני נרגש לראות מה הם מתכננים כי נרמז בצורה יפה שזה קיבל יחס משמעותי במשחק החדש, אבל צריך לזכור שבעת קבלת ההחלטה התפיסה הייתה קצת שונה.
יוניטי וסינדיקט הם שתי דוגמאות למצב הכי רע ולביצוע נוראי של החלטה אולי נכונה, שם לצד המודרני לא הייתה שום משמעות הן מבחינה עלילתית והן מבחינת גיימפלי והוא סתם היה שם, אבל אני חושב שהמצב של ac4 הוא דווקא אחלה שם זה לא העיק אבל כן היה בסביבה בצורה מספיק מורגשת.
בכל מקרה, הבעיה העיקרית בעיניי היא בהחלטה הראשונה שלהם, שלא לסיים את הסיפור כרגע.
אני מאוד מקווה שאחת ההחלטות בנוגע לסופט ריבוט הזה היא לקבוע מעל הכל תוכנית לX משחקים, וכך להתחיל להניע את העלילה הכוללת לכיוון של סוף מסוים שיגיע בסוף הX משחקים האלו, במקום להמשיך ללכת במעגלים עד שהסדרה תתחיל לרדת (מה שכבר די קורה..) ורק אז להתחיל לחשוב על סוף.
Nucleus_DawnSage
